רשימה: הרהורים על חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות: מודל תומך החלטה וייפוי כוח מתמשך | נטע נדיב

הרהורים על חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות: מודל תומך החלטה וייפוי כוח מתמשך

נטע נדיב*

הרשימה סוקרת באופן ביקורתי את מוסד מינוי האפוטרופסות ואת האתגרים בפניהם הוא ניצב. בין היתר מוצגות מגמות שונות בעולם אשר מנסות לעשות את דרכן ולחלחל אל חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן: חוק הכשרות), בטענה שהדין וההסדרים הנלווים לו אינם בנויים לקליטה של מנגנונים חדשים. תשומת לב מיוחדת ניתנת להצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 19), התשע"ה-2014 (להלן: הצעת החוק),[1] ולהחלטה עדכנית של בית-המשפט לענייני משפחה בחיפה.[2] לבסוף הרשימה מנתחת באורח כללי את סוגיית מינוי האפוטרופוס על-ידי בית-המשפט ואת שתי החלופות המוצעות לצדו – "ייפוי כוח מתמשך" ומינוי "תומך החלטה".

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, נדיב נטע, רשימות | עם התגים , | כתיבת תגובה

סקירת חדשות מעולם המשפט | 29.6.2015

 בית-המשפט העליון של ארצות-הברית קבע שאמירות של תלמידים בשיחות אישיות עם מוריהם המרמזות או מעידות על התעללות אפשרית שעברו עשויות לשמש כראיה במשפט, גם אם הקטינים לא יעידו בסופו של דבר בפני בית-המשפט. עוד קבע בית-המשפט כי לא קיימת זכות חוקתית לחקירה נגדית של הקטינים בתיקים כאלו, למעט מקרים שבהם מלתכחילה הם (או מי מטעמם) הגישו תלונה במשטרה על מעשה התעללות, תלונה שיש בה כדי להביא להגשת כתב אישום. עם זאת, הדגישה דעת הרוב, כי מטרת השיחות בין מורים לתלמידיהם צריכה להיות מבוססת על הרצון להגן עליהם ולא לעודד אותם להתלונן. בישראל, סעיף 368ד(ב) לחוק העונשין מטיל חובת דיווח כלפי עובד חינוך ביחס לקטין הנמצא באחריותו, אשר נדרש לדווח למשטרה או לרשויות הרווחה על חשד סביר להתעללות בקטין בידי האחראי עליו. בשונה מארצות-הברית, בישראל תלונת הקטין תיבחן ורק היא תוכל לשמש ראיה להעמדה לדין פלילי של החשוד. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט | עם התגים , , , , , , , , | כתיבת תגובה

שם הוורד: אמצעי זהירות ושיקול-דעת עסקי של נושא-משרה | עמיר ליכט (כרך יט – צפוי להתפרסם ב-2015)

בתי-המשפט בישראל העסיקו את עצמם עד-מאוד בשאלה אם כלל שיקול-הדעת העסקי מוכר בדין שלנו, והמגמה החדישה נוטה להכיר בו כחלק מהמשפט הנוהג. לעומת זאת, קביעותיו של סעיף 253 לחוק החברות לגבי אמצעי הזהירות ששומה על נושא-משרה לנקוט נותרו זנוחות כמעט לגמרי. אך למעשה, השניים חד המה.

מאמר זה מנתח את משטר האחריות החל על נושא-משרה לגבי החלטה עסקית מסוימת שקיבל, ובמיוחד את מקומו ותוכנו של כלל שיקול הדעת העסקי בחובת הזהירות שהוא חב כלפי החברה כביטוי לאמצעי הזהירות הנדרשים ממנו. סקירה השוואתית מקיפה מלמדת על אחידות מרשימה בשיטות המשפט המקובל, ובכלל זה בישראל, לגבי החסינות שהחלטה עסקית נהנית ממנה אם התקיימו התנאים לכך, ביניהם – נוסף על מיומנות – תנאי-הסף של תום-לב כיסוד נפשי, הדרישות למידע מלא, לסבירות ולמהותיות, הדרישה לשקול חלופות רלוונטיות, הגבול של רציונליות. לבסוף, המאמר מצביע על כשלים המחייבים תיקון בשתי מגמות מאוחרות בפסיקה שגילו נכונּות לעיין בתוכנּה של החלטה עסקית – האחת בגדרו של כלל שיקול-הדעת העסקי עצמו, והאחרת במסגרת "שיקול-דעת עסקי מוגבר", אשר קשור בתורו לדוקטרינת "ההגינות המלאה". להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כרך יט, ליכט עמיר, מהדורת הדפוס | עם התגים , | 3 תגובות

רשימה: התאמת מסקנות הגישה הקהילתית לחובת ההגינות של בעל השליטה בשוק הישראלי | בן בהרב

התאמת מסקנות הגישה הקהילתית לחובת ההגינות של בעל השליטה בשוק הישראלי

בן בהרב*

ראשית דבר

על-אף בהירותו של הדין לעניין מיהות החבים בחובת ההגינות, תוכנה נותר לוט בערפל.[1] בהתאם לכך ניתן לאפיינה כמושג-שסתום, אשר לעניין עיצוב תוכנו – נתונה לבית-המשפט גמישות רבה. על-כן, קיים מקום לדיון נורמטיבי המבקש לעמוד על תוכנה הראוי של החובה. בחיפוש אחר מקורות נורמטיביים לעיצוב תוכן זה, יש הפונים לגישה הקהילתית. ברשימה זו אבקש לערער את התאמת מסקנותיה של גישה זו לעיצוב תוכנה של החובה בשוק הישראלי. לצורך כך, אעמוד תחילה על התוכן אותו מבקשת הגישה ליצוק לחובת ההגינות, ולאחר מכן אבקש להראות שאימוץ תוכן זה לחובת ההגינות בישראל ראוי לבחינה נוספת, בהתבסס על שני מאפיינים ייחודיים לשוק הישראלי – שליטה ריכוזית ומבנה אחזקות פירמידאלי. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בהרב בן, מהדורה מקוונת, רשימות | עם התגים , | כתיבת תגובה

סקירת חדשות מעולם המשפט | 21.6.2015

 דייוויד קמרון, ראש ממשלת בריטניה, נאם באירוע לציון 800 שנים לחתימת המגנה קרטה, וקרא לפעול לביטול חוק זכויות האדם הבריטי ולהחלת חוק זכויות אדם חדש. קמרון הסביר כי הוא מצודד בחוק החדש מכיוון שלטעמו החוק הנוכחי, המבוסס על האמנה האירופית בדבר זכויות אדם, מעניק יותר מידי כבוד לרשויות מחוץ למדינה. דבריו של קמרון זכו לביקורת מצד ראש הסניף הבריטי של ה-Amnesty International אשר טען כי זכויות אדם לא משתנות ממדינה למדינה. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט | עם התגים , , , , , , | כתיבת תגובה

רשימה: פטור מטעמי מצפון – על צו מצפון ופטור משירות צבאי | תומר קנת

פטור מטעמי מצפון – על צו מצפון ופטור משירות צבאי

תומר קנת*

מבוא והצגת הבעייתיות בהענקת פטור מטעמי מצפון

 א. סקירת הפטור הצבאי מטעמי מצפון

   (1) הצדקות מוסריות להענקת הפטור

   (2) התפתחות הפטור מטעמי מצפון בעולם

   (3) התפתחות הפטור מטעמי מצפון בישראל

 ב. התמודדות הדין הישראלי עם הפטור מטעמי מצפון

   (1) מעמדו הנורמטיבי של הפטור המצפוני לשירות בצה"ל

   (2) שיקולי ועדת הפטור – בין סרבנות כללית לסרבנות סלקטיבית

   (3) מגמות חדשות – עילה להרחבת הפטור?

   (4) הצעה להסדרת סוגיית הסרבנות המצפונית

סיכום

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, קנת תומר, רשימות | כתיבת תגובה

"אל תסתכל בקנקן" – לקראת פרדיגמה חדשה בתפיסת הליך "ההערכה הניטרלית המוקדמת" (ה-ENE) ובאימוצו אל מערכת המשפט בישראל | דפנה לביא (כרך יט – צפוי להתפרסם ב-2015)

המאמר מבקש לחדור את המעטה החיצוני ("הקנקן") של הליך ה- ENE) Early Neutral Evaluation, ובעברית – "הערכה ניטרלית מוקדמת") ולהציג את תוכו האמיתי, במטרה להציע דרך ראויה לאימוץ ההליך אל מערכת המשפט בישראל.

הליך ה-ENE מוכר בעולם כאחת מן החלופות להליך השיפוטי (ADR – Alternative Dispute Resolution), אולם לטענת מאמר זה, הוא אינו ראוי להתייחסות כזו. המאמר מציג יסודות אינהרנטיים להליך אשר עומדים בסתירה מהותית-פנימית ליסודות ולרציונלים שתנועת ה-ADR נשענת עליהם ולתכליות שהיא מבקשת לקדם. לנוכח זאת, ולנוכח העובדה שקיימת רתיעה בציבור הישראלי משימוש בדרכי ה-ADR (בצד התגברות הנטייה ליישוב מחלוקות בבתי-המשפט), עולה הצורך בחשיבה מושכלת בדבר האופן שבו ראוי לאמץ את הליך ה-ENE אל מערכת המשפט בישראל. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כרך יט, לביא דפנה, מהדורת הדפוס | עם התגים , , , | כתיבת תגובה