סקירת חדשות מעולם המשפט | 6.12.2012

משפט חוקתי וזכויות אדם

 האסיפה המכוננת של מצרים אישרה טיוטת חוקה, יומיים לפני פרסום החלטה צפויה של בית-המשפט המורה על פיזור האסיפה. ההצבעה על הטיוטה – אשר אינה מגנה על זכויות אדם, לרבות זכויות נשים, חופש הביטוי וחופש הדת – נערכה בהיעדרם של חברי האסיפה המכוננת הנוצרים והליברלים.

 בית-המשפט החוקתי בפולין קבע כי שחיטה דתית, הן על-פי ההלכה היהודית והן על-פי ההלכה המוסלמית, כל עוד הבהמה לא הורדמה לפני השחיטה, הינה אסורה על-פי חוקת המדינה. קביעה זו סותרת חוק של האיחוד האירופי המסדיר שחיטת בהמות ומאפשר שחיטה דתית. שר החקלאות הפולני הדגיש כי החוק האירופי גובר על הפסיקה המקומית במקרה הזה.

 איטליה הגישה ערעור על החלטת בית-המשפט האירופי לזכויות אדם לפיה "חוק 40" האיטלקי, האוסר על בדיקות גנטיות בעוברים, פוגע בסעיף 8 לאמנת זכויות האדם האירופית, בשל התעלמותו מהזכות לפרטיות ולחיי משפחה.

 ארבע חיילות בצבא ארצות-הברית, תבעו את משרד הביטחון והצבא על כך שהם לא מונעים מנשים לשרת כלוחמות. לפי טענותיהן, מעל 85% מהנשים ששירתו מאז ה-11 בספטמבר שירתו באזורי לחימה ואף השתתפו בקרבות, אך מדיניות הצבא מונעת מהן לקבל את האימונים המתאימים, אפשרויות הקידום, וההכרה שמגיעה להן.

 בית-משפט מצרי גזר עונש מוות על שמונה נוצרים קופטים המתגוררים בארצות-הברית שהיו מעורבים בהפקת הסרט "תמימות המוסלמים", שעורר מהומות ברחבי העולם המוסלמי מוקדם יותר השנה. השמונה הורשעו בחתירה תחת האיחוד הלאומי, הפצת שקרים, ופגיעה באיסלם.

משפט וטכנולוגיה

 גוגל גרמניה נוקטת בצעד נדיר, ומפרסמת באתר הבית שלה בגרמניה קריאה לגולשים להתנגד להצעת רפורמה בחקיקה הגרמנית בתחום זכויות היוצרים, שנועדה לתת למוציאים לאור של ידיעות ועדכוני חדשות זכויות בלעדיות על הפצה משנית של תכנים חדשותיים, לרבות שימוש מחדש, באופן שיחייב מפרסמי משנה (כמו Google News) ברכישת רישיונות מבעלי הזכויות.

 קנת' אנדרסון (Stanford University) ומת'יו וקסמן (Columbia Law) מתייחסים במאמרם לכלי נשק אוטונומיים (רובוטיים), ולמשמעויות המשפטיות והמוסריות העולות מהשימוש בהם.

משפט מסחרי

 בית-המשפט הפדראלי לערעורים (2nd Circuit) קיבל החלטה להשהות את החלטת בית-המשפט הפדרלי עליה דווח כאן בשבוע שעבר, לפיו על  ארגנטינה לשלם 1.33 מיליארד דולר לקרנות גידור שסירבו לקחת חלק בהסדר החובות שלה. בעקבות החלטה זו, תרחיש של חדלות הפרעון מצדה של ארגנטינה, לעת עתה, הוא פחות סביר , וערכן של אגרות החוב הארגנטיניות חזר לעלות.

 נרשמה ירידה של למעלה מ-66% אחוז בכמות האזרחים הבריטיים המרוויחים למעלה ממיליון ליש"ט לשנה, ויש הטוענים כי היא נובעת מהעלאת נטל המס ל-50% לאחר הבחירות האחרונות.

 בית-משפט לערעורים במדינת ניו-יורק, ארצות-הברית, קבע כי הוא בעל סמכות שיפוט על בנקים אשר מפעילים סניפים בתוך המדינה. קביעה זו באה במסגרת תביעה נזיקית שהגישו משפחות נפגעים ישראלים מירי טילים של חיזבאללה במהלך מלחמת לבנון השנייה נגד בנק לבנון-קנדה, כאשר האחרון העביר כספים לחיזבאללה במהלך המלחמה. מעמדה הייחודית של מדינת ניו-יורק כבירה הפיננסית העולמית נותנת להרחבת סמכות שיפוט זאת משמעות רבה ביחס לבנקים ולגופים פיננסיים ברחבי העולם.

 רוברט בון (Universtiy of Texas) פירסם מאמר ב-Northwestern University Law Review שמבקר את השימוש במבחן ה"הטעייה הצרכנית" (likelihood of confusion) בסימני מסחר, ומציע שיפורים בתחום שיבהירו את המצב המשפטי בפרקטיקה, תוך הגשמת מטרות דיני הקניין הרוחני בדרך יותר יעילה.

 קרן המטבע הבינלאומית (IMF) אימצה בשבוע האחרון את הגישה המוסדית להסדרת הזרימה הגלובאלית של הון. לפי גישה זו, מדינות צריכות לשחרר את ההגבלות על זרימת הון דרך גבולותן, אך לעשות זאת באופן מבוקר ובהתחשב בהשפעות של מדיניותן על מדינות אחרות בעולם.

משפט בין-לאומי

green-blog-speech-bubbleקווין ג'ו הלר העלה את חוות דעתו לבלוג opinio juris לפיה פלסטין תוכל לקבל את סמכות בית-הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) באופן רטרואקטיבי, אך מעלה את האפשרות שלתובעת הראשית של בית-הדין הבין-לאומי יהיה, ככל הנראה, קל יותר לתבוע את חמאס על התקפותיו הישירות על ריכוזי אוכלוסייה ישראליים, מאשר את ישראל על מעשיה, הקשים יותר להוכחה.

 בעקבות החלטת בית-הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) בעניין איי סאן אנדריאס, בה צומצמו גבולותיה הימיים של קולומביה לטובת ניקרגואה, הכריזה קולומביה שהיא איננה מכירה בסמכות שיפוטו של בית-הדין.

 לאהי בראהימאז', קצין קוסובארי שהורשע בבית-הדין הפלילי הבינלאומי ליגוסלביה (ICTY) על פשעי מלחמה בגין עינויים שביצע, זוכה בעקבות ערעור שהגיש. ערעור זה הוא הפיכת דין נוספת במשפט הפלילי הבינלאומי, בהמשך לביטול הרשעתם של שני קצינים קרואטיים שאף הם הואשמו בביצוע פשעי מלחמה.

 יורג קאמרהופר (University of Freiburg) בוחן את האופן בו מלומדים עוסקים ב"חקיקה אקדמית". מאמרו מתמקד בדין הבין-לאומי, ובאופן בו סעיף 38(1)(d) לאמנת בית-הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) מאפשר לכתיבה אקדמית משפטית להיכנס כמקור נורמטיבי של המשפט הבין-לאומי.

 ג'ין ד'אספרמונט (University of Amsterdam) ותומס ליפלאנדר פירסמו מאמר שמפקפק ביכולתו של המשפט הבינלאומי להשפיע על עיצוב מעמדהּ של קוסובו כיישות בין-לאומית אוטונומית.

מהנעשה בישראל

 היועץ המשפטי לממשלה חווה דעתו על יכולתו של מעסיק למנוע את התאגדות עובדיו. לדבריו פער הכוחות המשמעותי בין המעסיק לעובדים מצדיק איסור פעולה נרחב למדי של המעסיק.

 בעניין רע"פ 761/12 מדינת ישראל נ' מקור ראשון המאוחד קבע בית-המשפט העליון כי חיסיון עיתונאי יחול גם על מידע הנמצא ברשות העיתונאי אשר עלול לחשוף את מקור מוסר המידע.

green-blog-speech-bubble ברשימתם "הומו סאקר והזילות הבלתי נסבלת של החירות" מותחים עודד פלר ויונתן ברמן, מנהלי הבלוג לסה פסה, ביקורת על החלטות בית-המשפט העליון בעניין גברהדמין נ' משרד הפנים  ובעניין סנטוס נ' רשות האוכלוסין, בהצביעם על החלת עקרונות של המשפט האזרחי (כללים של "מאזן נוחות" ו"סיכויי ערעור") תוך הפקרת העקרונות שנקבעו בפסיקה ביחס למעצר, מקום בו "החירות היא הכלל והמעצר הוא החריג".  ביקורת נוספת על יחסהּ של הרשות השופטת לתופעת הפליטים עלתה באחרונה בערעורים של הסניגוריה הציבורית על שני פסקי-דין בהם נקבע כי יש להחמיר את רף הענישה ביחס למהגרים זרים.

 לראשונה, בית-המשפט לענייני משפחה בתל-אביב התיר את הנישואין של זוג חד-מיני בשבוע שעבר, בפסק-דין שעורר הדים בבלוגוספירה המשפטית הישראלית.

אקדמיה

 רובין בראדלי קאר (University of Illinois) מציע להתחקות אחר הגיניאולוגיה של שיטות המשפט עד לשורשיה הפרה-היסטוריים. ככל שהקורפוס המחקרי של גישת ה-legal origins מאפשר לנו להבין את השפעת שיטות המשפט השונות על ממשל תאגידי, רגולציה של תעסוקה, או חוסן השווקים הפיננסיים, ספרות זו נוטה להתמקד בחקיקה ובפרוצדורות שהינן על-פי רוב אקסוגניות למסורות חברתיות ונטיות פסיכולוגיות התומכות במסגרת המוסדית של החוק, שאפשרו מלכתחילה למין האנושי לעבור ממסגרת קיום של ציידים-מלקטים, למסגרות תרבותיות רחבות היקף.

 ג'וסף סנדרס (University of Houston), מת'יו קוגלר (Lehigh University), ג'ון דארלי (Princeton University) ולורנס סולאן (Brooklyn Law School) בוחנים במאמרם, תוך שימוש בניסויים אמפיריים, עמדות ביחס לתאונות שגרמו נזק ללא מרכיב של רשלנות, ומצאו שישנה נטייה חזקה לתמוך במשטר נזיקי על בסיס אחריות מוחלטת.

 כתב-העת The Nordic Journal of International Law פירסם כרך בסימן יום הולדתו המאה של ראול ולנברג, המוקדש כולו מוקדש לנושאים המונטאריים מודרניים.

רשומה זו פורסמה בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לרשומה זו עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s