סקירת חדשות מעולם המשפט | 14.12.2012

דיני תאגידים

 בשורת מקרים שהועלו בפני בית-המשפט העליון האמריקני לאחרונה, העניק בית-המשפט לתאגידים זכויות שונות החוסות תחת חופש הביטוי – ניצול כספי התאגיד או יישום מדיניות העסקה מפלה  כדי לקדם עמדות פוליטיות או חברתיות  באופן שאינו בהכרח עולה בקנה אחד עם עמדות מיעוט של בעלי עניין בתאגיד.  קתרין פיסק (University of California) וארווין צ'מרינסקי (University of California) מנתחים במאמרם את המתח שבין מקרים אלה לבין החלטת בית-המשפט העליון האמריקני בעניין Knox v. SEIU Local 1000 , לפיה איגודי עובדים אינם רשאים לממן פעילות פוליטית מבלי לבצע גיוס כספים מיוחד מחבריהם (מדיניות של opt in).

 קתרין בוזנג (Seton Hall University)  בוחנת במאמרה את דוקטרינת "המנהל התאגידי האחראי" (Responsible Corporate Officer Doctrine). דוקטרינה זו נועדה להחיל אחריות פלילית מסוג אחריות קפידה על המנהל האחראי, שבמהלך הקדנציה שלו בתפקיד, התאגיד עבר עבירה בתחום ייצור המזון והתרופות. לשיטתה, את הפרות החוק החוזרות והנשנות של חברות מתחום מדעי החיים ניתן להסביר באמצעות חוסר השיניים של חובת הנאמנות (fiduciary) ושל תורת ההפרה היעילה, ובמקום בו  קנסות עצומים נתפסים כ-"cost of doing business".

דיני מיסים

 מדינות אירופיות רבות נזפו בחברת גוגל על כך שהגדילה את העברת הכנסותיה לחברת בת בברמודה על מנת להימנע מתשלומי מס. החברה העבירה כ-80% מהכנסותיה (כ-10 מיליארד דולר) לחברת בת בשם GOOG בחופי ברמודה, בה לא קיים מיסוי תאגידים.

 מישל דרמבי (Washington and Lee University)  סוקר במאמרו את ההיסטוריה החקיקתית של הפטור הניתן ל'בן-זוג תמים' (Innocent Spouse Relief) ומותח עליה ביקורת, בקוראו לקונגרס לזנוח את הרישום המאוחד כליל. לזוג נשוי בארצות-הברית ניתנת הברירה ביחס לרישומם אצל רשות המס – בני הזוג זכאים לבחור בין רישום נפרד לבין רישום מאוחד. במצב בו בני הזוג בוחרים ברישום משותף, כל אחד מהם חשוף לחבות המס השל השני, גם אם הפער בהשתכרות בין השניים ניכר.

 ג'ופרי מילר (New York University) פרסם ערך שכתב עבור אנציקלופדיית אוקספורד לתנ"ך ולמשפט  , העוסק במיסוי בתנ"ך. האנציקלופדיה צפויה לצאת לאור ב-2013.

משפט חוקתי וזכויות אדם

 אריק פוזנר (University of Chicago) טוען במאמרו כי רעיון "מאזן הכוחות" (balance of powers), אשר קשה להתעלם מנוכחותו ביוריספודנציה האמריקנית הדנה במגבלות שחלות על כוחו של הנשיא, טרם זכה להתייחסות תיאורטית מספקת. המאמר בוחן מספר תיאוריות של "מאזן הכוחות" ודוחה את כולן כלא ישימות או כמפוקפקות נורמטיבית. במאמר קורא פוזנר לשופטים ולמלמדים לנטוש את מטאפורת "מאזן הכוחות" ולהתייחס באופן ישיר לכל חידוש ביורוקראטי שיש בכוחו להשפיע לטובה על המדיניות.

 האיגוד האמריקני לזכויות אזרחיות (ACLU), עתר לבית-משפט פדראלי נגד החלטת מושל אריזונה המונעת ממהגרים לקבל רישיון נהיגה במשך השנים הראשונות לאחר הגירתם. במקביל, בית-המשפט הפדראלי (מחוז ג'ורג'יה) השעה חוק, אשר איפשר לשאול חשודים בפלילים האם הם מהגרים.

 נמשכת המגמה העולמית להכיר בזכות לנישואים חד-מיניים. באיטליה, בית-המשפט פסק כי מכוח עקרון השוויון, חופש התנועה ושלמות המשפחה יש לאפשר נישואים חד-מיניים. בממלכה המאוחדת, השרה לעניין נשים ושוויון הודיעה כי בקרוב יצא חוק אשר יאפשר נישואים אלו. במקסיקו, בית-המשפט העליון פסל חוק של מדינת אוקססה (Oaxaca), אשר מנע נישואים חד-מיניים. בארצות הברית, בית-המשפט העליון העניק זכות הופעה (Certiorari) לשני מקרים הדנים בנישואים חד-מיניים הנוגעים למדיניות הנישואים במדינת קליפורניה.

 ארגון האומות המאוחדות בירך את יוזמת הכנס האפריקני, אשר קראה לכל מדינות אפריקה להגן על עקורים (Internally Displaced Persons –"אנשים או קבוצות אנשים שאולצו להימלט או לעזוב את מקומות מגוריהם הקבועים בעיקר כתוצאה מעימות מזוין או כתוצאה מניסיון להימנע מעימות כזה, ממצבי אלימות כלליים, מהפרת זכויות אדם, מאסונות טבע או מעשה ידי-אדם, אשר לא חצו גבולות בינלאומיים מוכרים").

 בעקבות העלייה בפגיעה בזכויות אדם על ידי עסקים, ארגון האומות המאוחדות קרא למדינות להתחיל ליישם את הדוח המנחה לעניין עסקים וזכויות אדם. לטענת נציב זכויות האדם, למגזר העסקי תפקיד משמעותי בשמירה על זכויות אדם.

 הפרלמנט הגרמני אישר חוק אשר מאפשר ברית מילה. חקיקה זו הגיעה בעקבות הדיון הציבורי שהתעורר לאחר שבית-המשפט במדינת קלן קבע כי זכותו של הילד לשלמות הגוף גוברת על חופש הדת של הוריו.

מהנעשה בישראל

 בג"ץ הוציא צו על תנאי נגד החוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, התשע"א-2011. והורה לכנסת לנמק את אי-ביטולו של החוק. החוק, לפיו קריאה לחרם על מדינת ישראל, או קריאה לחרם כלכלי על מוצרים המיוצרים במדינת ישראל, או באזורים שבשליטתה, זכה לביקורת רבה בסמוך לקבלתו. קבלת החוק ממחישה, בין השאר, את חוסר התייחסותם של חברי הכנסת לחוות הדעת של היועץ המשפטי לכנסת.

 בעקבות עתירתם של ארגוני היוצרים לבג"ץ על שרשות השידור אינה משקיעה כספים בהפקות מקור במידה הנדרשת בחוק, קבע בית-המשפט כי הרשות תעביר אליו דיווחים עתיים מפורטים ביחס להשקעותיה בהפקות מקור בשנים 2012,2013 ו-2014. במידה מסוימת, ניתן לראות  את בית-המשפט העליון כמי שמינה עצמו לרגולטור של רשות השידור.

 עולה כי דוברות בתי-המשפט מעבירה לידי שופטי בית-הדין לעבודה תיקי עיתונות על מקרים בהם הם דנים. לטענת משפטנים, נוהל זה פוגע בזכות להליך הוגן של הצדדים.

משפט בינלאומי

 אמנסטי אינטרנשיונל פרסמה דו"ח על מצבם של פעילי זכויות אדם ביבשת אמריקה הצפונית וביבשת אמריקה הדרומית. הדו"ח מבוסס על 300 מקרים של איומים, הטרדה ורצח של פעילי זכויות אדם ברחבי היבשות בין השנים 2012-2010.

green-blog-speech-bubble אשלי דיקס (University of Virginia), סוקרת מהן האפשרויות המשפטיות העומדות בפני ממשלת ארצות הברית היה וזו תחליט לפעול נגד ההתחמשות הכימית של סוריה.

 בטסי בייקר ושרה מוני (Vermont Law School) סוקרות את הסטטוס המשפטי של ים הקרח הצפוני, בשימם דגש על האופן הבינארי בו החוק הקנדי והחוק האמריקני מתייחסים לים הקרח – כאל יבשה ו/או כאל ים.

דיני עונשין

 אריק לונה (Washington and Lee University) ופול קסל (University of Utah)  קוראים לרפורמה בשיטת הענישה הפדראלית בארצות-הברית המבוססת על עונשי מינימום, תוך שהם מתייחסים למכשולים הפוליטיים שברפורמה מעין זו.

 פאורה (University of Maastrich) ואסקרסה (University of Hamburg)  פרסמו פרק הדן בתפקידם של הסטיגמות והמוניטין החברתיים, מתוך ספר העוסק ביצירת כללים משפטיים. פאורה ואסקרסה סוקרים את הספרות הקיימת בנושא נורמות חברתיות, ומסבירים מנקודת מבט כלכלית כיצד ניתן להחיל סטיגמה באמצעות שימוש בדיני העונשין. נוסף לכך, הפרק דן בהיבטים משפטיים של סנקציות פליליות, כאשר במוקד הדיון מצויה השאלה מהו היחס בין הפסד מוניטין תאגידי לבין הרשעה.

 הכרך העשירי של כתב העת Journal of Hate Studies יצא לאור , תחת הנושא הפוליטיקה של השנאה. שני מאמרים בולטים במיוחד הם: "Constitutionalizing Anarchy: Liberalism, Lynching, and the Law" הבוחן את התייחסות בית-המשפט העליון האמריקני לאלימות על רקע גזעני, ובפרט ללינצ'ים, ו-"Defining Characteristics and Politicizing Victims: A Legal Perspective", אשר מנסה לתת מענה לשאלת ההגדרה של קבוצות אוכלוסייה להן נותן החוק הגנה מיוחדת מפני פשעי שנאה.

תורת המשפט

mike בית ההוצאה לאור של אוניברסיטת אוקספורד העלה לרשת הקלטת ראיון משנת 1988 עם HLA Hart. לראיון גוונים אישיים, בהם הארט מתאר את ילדותו ולימודיו, ולצדם כולל הראיון התייחסויות לכתביו של הארט, לפילוסופיה של המשפט, לרונאלד דוורקין ולפילוסופיה האנליטית.

 פרדריק שוואר (University of Virginia) בוחן במאמרו את היחס בין מנהג למשפט. השאלה אם להתייחס למנהג כאל חוק אינה שונה מהשאלה אם להתייחס לנורמות משפטיות זרות כאל חוק, והאם ומתי להתייחס למקור מסוים כאל חוק. שאלות אלו סבוכות לעתים, אך הן מציעות פן חדש של התבוננות במנהג.

מחקר משפטי אמפירי

 סקוט דודסון (University of California) ערך מחקר אמפירי על השפעת החלטות בית-המשפט העליון האמריקני בעניין Twombly ובעניין Iqbal , בהם הוגדר רף גבוה על-מנת שטענה לא תדחה על הסף (motion to dismiss) מכוח סעיף  12(b)(6) לחוק הפרוצדורה הפדראלי.  זהו אינו מחקר אמפירי ראשון שמנסה לאמוד את השפעת החלטות אלו (ראו למשל את מאמרו של גלבאך, או דוח הFederal Judicial Center . דודסון טוען שהנסיונות הקודמים לחקור את השפעת פרשות Twombly ו-Iqbal באופן אמפירי הגיעו לתוצאות לא מלאות, מאחר שהנתונים קודדו ברמה של תיק (case) ולא ברמה של טענה (claim).

 סוניה סטאר (University of Michigan) פרסמה ממצאים אמפיריים המתארים את אי-השוויון בין המינים בהליכים פליליים פדראליים. במאמרה מודגשת החשיבות אותה ממלאים השלבים הראשוניים בהליך הפלילי על תוצאותיו.

רשומה זו פורסמה בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לרשומה זו עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s