סקירת חדשות מעולם המשפט | 5.4.2013

משפט חוקתי                                                

 בית-הנבחרים הקנדי העביר חוק האוסר על אפליה של טרנסג'נדרים.

 בעקבות כניסתו לתוקף של החוק ברוסיה אשר מגדיר ארגונים בין-לאומיים שמקבלים תרומות מחוץ למדינה בתור "סוכנים זרים" (ראו גם דיווחנו הקודם בנושא), ערכו סוכנים רוסים פשיטות על משרדים של ארגוני זכויות אדם במדינה. מדינות רבות ביקרו בחריפות את המהלך, וטענו כי מדובר בניסיון לדכא את מגני זכויות אדם ואת חופש הביטוי שלהם.

 נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, אישר חוק אשר מסמיך אותו לבחור מועמדים לבחירות אזוריות, ובכך לעקוף בחירות ישירות. בעוד שפוטין טוען כי החוק נחוץ על-מנת להגן על מיעוטים ועל שלום הציבור, ארגוני זכויות אדם מזהירים שמדובר בפגיעה נוספת בדמוקרטיה הרוסית.

 ג'רמי וולדרון (New York University) מתייחס במאמרו, "Is Dignity the Foundation of Human Rights?", לטענה לפיה זכויות-אדם נשענות על כבוד-האדם כערך יסוד. וולדרון מבקר טענה זו וטוען תחתיה שכבוד-האדם הוא סטטוס שמעמיד את זכויות האדם בסיכון ואינו ערך היכול לשמש כהנחת יסוד לטענות בנושאי זכויות.

 הגנה על זכויות המיעוט בידי בית-המשפט עלולה להוביל לתגובת נגד, ויש הסוברים שלתגובת נגד חריפה יחסית, בהשוואה להגנה זהה מצד המחוקק. ריבה סיגל (Yale) ולינדה גרינהאוס (Yale) דנות בשאלה זו במאמרן "Backlash to the Future? From Roe to Perry" בהתייחסן לעניין Roe V. Wade, אשר בינואר האחרון צויינו ארבעים שנה למתן פסק-הדין, ובהתייחסן לשאלות דומות העולות עתה בפני בית-המשפט העליון האמריקני, בנוגע לנישואים חד-מיניים.

 באפריל הקרוב מציין הסכם השלום בצפון-אירלנד עשור וחצי לכריתתו. ההסכם חתר להשגת שיוויון בין שתי הקהילות הגדולות בצפון-אירלנד (הקתולים והפרוטסטנטים), ומתוך-כך, כלל שינויים משמעותיים בחוקת צפון-אירלנד. פרופ' כריסטופר מק'ראדן בוחן את יסודות החוקה הצפון-אירית ואת תפקידם בהגשמת תכלית השיוויון בחוקה, במאמרו הקצר "Equality and the Good Friday Agreement: Fifteen Years On" בבלוג UK Constitutional Law Group.

משפט וטכנולוגיה

 בפסק-דין בעניין עע"ם 3782/12 מפקד מחוז תל אביב-יפו במשטרת ישראל ואח' נ' איגוד האינטרנט הישראלי, קבע בית-המשפט העליון כי למשטרת ישראל אין סמכות להורות לספקיות אינטרנט לחסום גישה לאתרי הימורים מקוונים.

 בית-המשפט הפדראלי אישר לנציבות הסחר (FTC) המצאת מסמכים משפטיים לנאשמים באמצעות פייסבוק . יוזכר כי, בעבר התיר בית-משפט אמריקני המצאה (שלא באמצעות פייסבוק) המסתמכת על נתונים שמקורם ברשת החברתית, וכן כי בפברואר 2012 אישר בית-משפט בריטי המצאה באמצעות פייסבוק.

 האיחוד האירופי שוקל רפורמה בדירקטיבת הגנת המידע. בין ההיבטים היותר שנויים במחלוקת ברפורמה זו הוא רעיון "הזכות להישכח". זכות זו מחייבת בעלי מאגרי מידע (לרבות גוגל) למחוק נתונים על אינדיבידואלים – חובה שעלולה להיות בעייתית גם מבחינה טכנית. דיוויד הופמן קושר את הזכות להישכח עם הזכות ל(נסות ול)היכשל.

 מערכת המשפט האמריקנית נמצאת בהליך מיגור של תופעת הפיראטיות ברשת. בעניין Capitol Records v. ReDigi צמצם בית-המשפט הפדרלי במחוז ניו-יורק את הזכות הקניינית בבעלות של מוסיקה בפורמט דיגיטלי. במקרה הזה, ניתן צו ביניים נגד חברה אשר אפשרה מסחר און-ליין בשירים "משומשים" שניקנו ב- iTunes, בטענה כי החברה הפרה את הזכויות הקניינות של האומנים. במקרה דומה, UsedSoftGmbH v Oracle International Corp, שנדון בשנה שעברה, קבע בית-המשפט האירופי לצדק כי אין להגביל את זכות הקניין של בעלי הקבצים.

 שש מדינות אירופיות הסכימו לתבוע את חברת גוגל על כך שהיא מיזגה בין הסכמי הפרטיות של שישים משירותיה, מבלי לספק ללקוחותיה מידע מספק לגבי אודות כמות המידע האישי שהחברה מאחסנת לגביהם.

 ג'פרי באלין (William & Mary Law School) מציע במאמרו "eHearsay" להחריג מקורות אלקטרוניים (דוא"ל, "ציוצים", מסרים ברשתות חברתיות וכד') מהכלל האמריקאי הנוקשה ביחס לעדות-שמיעה.

דיני תאגידים

 בית-המשפט העליון האמריקני בעניין FTC v. Actavis דן בשאלה האם עסקאות Pay for Delay, שבמסגרתן ממציאי תרופות משלמים ליצרני תרופות גנריות על-מנת לדחות את כניסתן של תרופות גנריות למשק. לשיטת ועדת המסחר הפדראלי, מדובר בדפוס פעולה אשר מנוגד לדיני ההגבלים העסקיים. ניתן למצוא פרשנות מעמיקה בנושא בבלוג הרשמי של בית-המשפט העליון האמריקני.

 סקר שנערך בקרב עורכי-דין מסחריים בארצות-הברית מגלה כי התאגידים הגדולים מפסיקים לפתור סכסוכים דרך בוררות, ונוטים יותר לגשת לגישור ולשיטות ישוב סכסוכים אלטרנטיביות אחרות.

 סמואל בול (Duke) מתייחס במאמרו "Liability and Admissions of Wrongdoing in Public Enforcement of Law"  לשיטות האכיפה של הרשות האמריקנית לניירות ערך אמריקנית, ה-SEC. הרשות נוטה להגיע להסדרי אכיפה עם חברות מבלי שהאחרונות מודות באחריותן להתנהלות שאינה כשורה. בול טוען ששיטה זו גורעת מהערך ההרתעתי של האכיפה, וכי יש ל-SEC מקום ללמוד מהסדרי פשרה פליליים הנוהגים במערכת המשפט של ארצות-הברית.

דיני קניין

 בית-משפט מחוזי פדראלי בארצות-הברית קבע בעניין Associated Press v. Meltwater (לתקציר) כי מנוע חיפוש חדשות הפר זכויות יוצרים כאשר הוא הציג תצוגה מקדימה של מספר משפטים מתוך כתבות באתרים אחרים, כחלק מהצגת תוצאות החיפוש שלו. ניתוח (וביקורת) של פסק-הדין בעניין Meltwater פורסם באתרElectronic Frontier Foundation.

 ארצות-הברית שינתה את שיטת הזכויות יוצרים שלה כך שהזכות לפטנט תינתן לראשון שרושם את הפטנט, ולא לראשון שהמציא את הפטנט. בעוד שהשינוי מביא את ארצות-הברית ליישור קו עם שאר מדינות העולם, יש מי שחושש כי השינוי ייפגע בממציאים קטנים שזקוקים לזמן רב יותר לרישום פטנטים.

 לאור התנגדות מחברת גוגל, נאלצה האקדמיה ללשון השוודית להסיר את המילה "ungoogleable" (או "בלתי-ניתן למציאה במנועי חיפוש"), מרשימת המילים החדשות שלה. גוגל דרשה מהאקדמיה להסיר את המילה, או לשנות את ההגדרה שלה כך שהיא תתייחס אך ורק למנוע החיפוש של גוגל, בטענה שמדובר בהפרת הסימן המסחר שלה.

 במאמרו "The Corporation as a Nexus of Property" מנתח אמנון להבי (IDC Herzliya) את החסמים העומדים בפני הוגי הגישה המהותית של דיני הקניין בהגיעם לבחון את התאגיד. לשיטתו, הבנה מוסדית/מבנית של קניין תקנה לדיני הקניין כלים מתאימים יותר לנתח את התאגיד כ"פקעת של קניין".

 טסו צ'נג (Yale University) עורך במאמרו "Social Hierarchies and the Formation of Customary Property Law in Pre-Industrial China and England", השוואה היסטורית בין מוסדות הקניין באנגליה ובסין הטרום-תעשייתיות. אחד מן המאפיינים הבולטים של הקניין בתקופת שושלת צ'ינג הוא היקף ההגנה שניתנה למגזרים החלשים בחברה. כך, למשל, לבעלי מקרקעין בסין שביקשו לפדותו חזרה לאחר שמושכנו, ניתנה האפשרות לפדות את רכושם חזרה ללא הגבלת זמן, בעוד שבאנגליה אלו שנקלעו למצב דומה מצאו את עצמם מאבדים את זכותם מקץ שנה.

 לכלל הקנייני לפיו המקרקעין הוא "קרקע… וכל דבר אחר המחובר אליה חיבור של קבע, זולת מחוברים הניתנים להפרדה" ישנו חריג דוקטרינרי אנגלי של trade fixtures,  היינו מחוברים עסקיים. מאמרו של מארק ליין רוארק (The Savannah Law School), "Disease War and Waste: A Consideration of External Factors on the Trade Fixtures Doctrine between 1350-1803" מתאר את התפתחותו של חריג זה בתקופה שבין שנת 1350 ל-1803, וזאת באמצעות ניתוח של 11 מקרים שעיצבו את הדוקטרינה הזו.

משפט בין-לאומי

 בהחלטה חסרת-תקדים שהתקבלה פה-אחד, מועצת הביטחון של האו"ם הקימה "כוח התערבות" בעל סמכות לתקוף את כוחות המורדים בקונגו.

 סוריה, אירן, וצפון קוריאה הצביעו נגד אמנה להסדרת הסחר בנשק קונבנציונאלי במועצה הכללית של האו"ם, ובכך מנעו מהאמנה להתקבל פה-אחד. הדבר חייב הצבעה נוספת באסיפה הכללית, אשר קיבלה את האמנה, והחליש את הכוח ההצהרתי שלה, אך לא את תוקפה המשפטית. הוגים מסוימים חוששים שיעורר בעיות ביישומה, וזאת בשל העובדה כי האמנה לא התייחסה כלל לאמנות מסחר כלליות, כגון ה-GATT ועקרונות ה-WTO.

 בפרק "Transnational Litigation: Jurisdiction and Immunities" שעומד להתפרסם ב-Oxford Handbook of Human Rights, בוחנת שימן קייטנר (University of California) סוגיות נבחרות בליטיגציה טרנס-לאומית כגון סמכות שיפוט וחסינות דיפלומטית, בניסיון להגיע לאכיפה אפקטיבית של דיני זכויות אדם בבתי-משפט לאומיים.

 בשתי רשימות שהועלו לבלוג OpinioJuris, ג'יימס סטוורט (University of British Columbia) מותח ביקורת חריפה על פסק-דין חדש של ה-ICTY אשר מגדיר את ה"שותפות לעבירה" באופן מצומצם במיוחד. ב-The ICTY Loses its Way on Complicity סטוורט מתאר בקצרה את העובדות שעמדו בפני השופטים בעניין Prosecutor v MomčiloPerišić, ולאחר מכן, הוא מנתח את דעות השופטים, ומסביר איך ההחלטה הסופית משנה את ההגדרה הקיימת של שותפות, ואת הבעייתיות שטמונה בהחלטה זו.

פלילי

 נשיא הודו הכניס לתוקף חוק אשר מיועד להילחם בתופעות האונס וההטרדה המינית במדינה בעקבות האונס ההמוני של סטודנטית לרפואה במדינה בחודש דצמבר האחרון. החוק קובע עונשים של מוות או מאסר עולם עבור פושעים, וכן קובע כי בתי-חולים חייבים להעניק טיפול בחינם לקורבנות.

 ארגון MassINC פירסם דו"ח אשר מבקר את הניהול הלא יעיל של מערכת הכליאה במדינת מסצ'וסטס. בין היתר, נטען בדו"ח כי המערכת נהיית יקרה יותר משנה לשנה בשל עונשים ארוכים יותר, דרישות אבטחה גבוהות יותר, כליאה מרובה של מחזיקי וסוחרי סמים, ושיעור הולך וגובר של הישנות בפשיעה בשל מדיניות שחרור לא מפוקחת.

 במאמרו החדש "Legal Punishment as Civil Ritual" מציע ספיריט (Saint Louis University) תיאוריה חברתית המסבירה את תופעת הכליאה ההמונית ההולכת וגוברת בארצות-הברית, במקום ההסברים הקלאסיים המוכרים.

 אנדרו קים (Washington University) טוען במאמרו "Beyond Finality: How Making Criminal Judgments Less Final Can Further the 'Interests of Finality" כי ההנחה לפיה הענקת זכויות ערעור לנאשמים מורשעים פוגעת באינטרס החברתי של סופיות הדיון אינה מבוססת דיה. קים טוען כי הרחבת הזכות של נאשמים להעביר את הרשעתם לביקורת שיפוטית אחרת ונוספת לא פוגמת באינטרס הזה, וכי יש בכוחה כדי לצמצם את היקף הפשיעה ולהגביר את אמון הציבור בהוגנות הליכית, ואף לחזק את הליגיטימיות של מערכת המשפט.

 רינת קיטאי-סנג'רו (המרכז האקדמי למשפט ולעסקים) בוחנת את התכליות מאחורי הוראות החוק הפלילי בעניין התיישנות, במיוחד בהתייחס לפשעים חמורים, במאמרה "Between Due Process and Forgiveness: Revisiting Criminal Statutes of Limitations". המאמר בוחן את הקוהרנטיות של התכליות השונות להוראות התיישנות מעין אלו, בהתרכזו בסוגיית שינוי האישיות של העבריין לאורך זמן כהסבר או הצדקה אפשריים לחסימת אפשרות התביעה בחלוף תקופה משמעותית מביצוע העבירה.

 סמואל בול (Duke University) משיב במאמרו "Is the White Collar Offender Privileged?" לטענה לפיה עברייני צווארון-לבן זוכים לפריווילגיות במערכת המשפט האמריקנית.

 במאמרו, "Pardons and the Theory of 'Second Best'", מסביר צ'אד פלנדרס (St. Louis University) את הבעייתיות במוסד החנינה, ומציע תיאוריה שמסבירה איך ומתי יש להשתמש בו בכל זאת.

 אלכס קרייט (Thomas Jefferson School of Law) מפרסם סדרת רשימות בנושא דיני סמים בבלוג Sentencing Law and Policy, בעקבות פרסום ספרו החדש Controlled Substances: Crime, Regulation, and Policy.

 ליז מור (University of Tasmania) פרסמה את תיזת התואר שני שלה "Measures of success: Capturing the impact of drug courts" אשר במסגרתו חקרה את הצלחת תוכניות Therapeutic Jurisprudence בבתי-משפט לעבירות סמים. מחקרה בחן את הצלחת התוכניות לפי מימדים של שיעור החזרה לפשיעה של משתתפים ושל עלויות התוכנית לעומת כליאה.

מהנעשה בעולם

 בית-משפט אמריקני אישר את חוקתיותו של הסכם קדם-נישואין יהודי שבמסגרתו נכללו פיצויים עונשיים במקרה של עגינות.

 נציב זכויות האדם של האו"ם קרא למדינת נפאל לבטל את כוונתה לייסד ועדת אמת ופיוס שתהיה בעלת הכוח והסמכות לחון מבצעי פשעים במהלך מלחמת האזרחים במדינה.

 בית-משפט לערעורים במצרים ביטל את החלטתו של הנשיא מורסי להדיח את פרקליט המדינה מתפקידו. החלטה זו של הנשיא הייתה בין צעדיו הראשונים לאחר שנכנס לתפקיד, כחלק מניסיונותיו לרכז כוח ולהחליש את המערכת השיפוטית.

מהנעשה בישראל

 בהצעת חוק חדשה אשר הוגשה על-ידי מפלגת מרצ הוצע כי בית-המשפט יוכל לדחות על הסף תביעת לשון הרע במקום בו קיומה מונע דיון ציבורי ופוגע בהליך הדמוקרטי. הגדרת החוק אשר מונה מספר רב של סיטואציות בהן בית-המשפט יוכל לדחות את התביעה נועדה לתת מענה למידת ההרתעה שנוצרה על בסיס חוק לשון הרע במתכונתו הנוכחית.

אקדמיה

 מאמרו של דונלר סמיית (California Western) "Consideration for a Price: Using the Contract Price to Interpret Ambiguous Contract Terms" מציג ניתוח כלכלי של עסקאות במחירי מציאה על-מנת לספק בסיס לבית-המשפט להתחשב בעלות ניסוח החוזה, כאשר הוא נידרש לתת פרשנות למונחים שנויים במחלוקות או עמומים בחוזה.

 במאמרן הקצר ב-New-york Times של לילייה שנפס וקורלי קולמז "Justice Flunks Math" מובעת תגובה לביטול זיכויה של אמנדה נוקס מרצח מרדית קרצ'ר, בטענה שעל בתי-המשפט ועל העוסקים בדין לשפר את ההבנה המתמטית והסטטיסטית שלהם, על-מנת להגיע להכרעות צודקות.

 במאמרם "Trade Agreements as Social Insurance", מצאו לזלי ג'ונס (University of California) וג'פרי קוצ'יק (University College London) כי, מכיוון שממשלות משתמשות בביטוח לאומי ככלי למתן תנודות שוק, ומכיוון שהסכמי סחר מעודפים (Preferential Trade Agreements) מפחיתים את האי-יציבות בשווקים הבין-לאומיים, ככל שיש למדינה יותר הסכמי סחר מעודפים, היא תספק לאזרחיה פחות ביטוח לאומי.

רשומה זו פורסמה בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לרשומה זו עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s