סקירת חדשות מעולם המשפט | 2.5.2013

משפט חוקתי וזכויות אדם

 בית-המשפט העליון של אירלנד דחה את ערעורה של אישה המשותקת בגופה, אשר ביקשה להתיר לבן-זוגה לסייע בהתאבדותה.

 בעוד גל החקיקה המאשרת נישואים חד-מיניים נמשך (בניו-זילנד, שם הפרלמנט פרץ בשיר אהבה עממי לאחר אישור החוק; בצרפת אושרו נישואים חד-מיניים; ובמדינת מונטנה שבארצות-הברית בוטל האיסור הפלילי על קיום יחסי-מין הומוסקסואלים), מאמרו של אנדרו קופלמן (Northwestern), "Judging the Case Against Same-Sex Marriage", סוקר את הטיעונים הקיימים בספרות נגד נישואים חד-מיניים, ומעריך את תוקפם. בעניין דומה, בית-המשפט הפדראלי דן בחוקיותו של חוק האוסר על הפעלת סדנאות פסיכותרפיה אשר נועדו להמיר את נטייתם המינית של בני נוער הומוסקסואלים.

 משרד החוץ האמריקני פרסם דו"ח בעניין יישום זכויות אדם לשנת 2012. הדו"ח דן ביישומה של האמנה בדבר זכויות אדם בכל מדינות העולם. חלקו של הדו"ח הדן במצב בישראל מדגיש כי האפליה כלפי נשים, מיעוטים אתניים ועובדים זרים נמשכת. (לקריאת הדוח המלא).

 למרות מחאות רבות בקרב קבוצות מוסלמיות, נשיא מצרים, מוחמד מורסאי, נשבע אמונים לעצמאותה של המערכת השיפוטית המצרית.

 במדינת קנזס התקבל חוק חדש המגביל מתן היתרים לביצוע הפלות. ראשית, החוק אוסר על הפלה על רקע העדפת מיניות התינוק. שנית, החוק קובע כי חיי העובר מתחילים מרגע הפריית הביצית. ולבסוף החוק קובע כי רופאים אשר יבצעו הפלות לא יזכו להקלות מס שונות, זאת על-מנת להבטיח כי המדינה אינה "מסבסדת" בעקיפין הפלות.

 הפרלמנט הקנדי העביר חוק למאבק בטרור אשר, בין היתר, מסמיך את המשטרה להחזיק חשודים במעשי טרור לשלושה ימים מבלי להגיש נגדם כתב אישום, לפקח על חשודים ששוחררו ללא הרשעה ל-12 חודשים, ומגביר עונשים על מעשי טרור בתוך המדינה ומחוץ לה.

 במאמרו Against Conceptualism: Islamic Law, Democracy, and Constitutionalism in the Aftermath of the Arab Spring, טוען נימר סולטני כי כשאנו בוחנים את השפעת המשפט השרע'י על חוקות במדינות ערב, אין טעם לערוך ניתוח אבסטרקטי או מושגי, אלא יש לנקוט בשיטה פרגמטית של ניתוח, הבוחנת את התוצאות האפשריות של הכללת אלמנטים דתיים בחוקות.

 הרשימה "לא זו השאלה" בבלוג "לסה פסה" מתייחס לפסק-הדין בעניין טטיאנה גורובץ נ' משרד הפנים – מינהל האוכלוסין (עע"מ 6147/11) העוסק בעניינה של אזרחית אוקראינית שביקשה לקבל אזרחות ישראלית על רקע נישואיה לאזרח ישראלי, כשבעיצומו של "ההליך המדורג" בן ארבע שנים וחצי לקבלת האזרחות, נפטר בן-זוגה. ברשימה מובעת טרוניה על על תהליכי קבלת ההחלטות במשרד הפנים, ועל היתרון המובנה של המדינה בהליכים משפטיים בעניינים אלה – בהם השופטים נוטים להסתמך על הנרטיב העובדתי המוצג על-ידי המדינה.

 בית-המשפט האירופי לזכויות אדם (ECHR) החליט כי רשות השידור הבריטית לא הפרה את הזכות לחופש הביטוי, באוסרה על שידורו של  תשדיר טלוויזיה של ארגון זכויות בעלי חיים בגין המסר הפוליטי שלו. לדברי בית-המשפט, החלטת רשות-השידור איזנה בין תקנת הציבור לחופש הביטוי באופן ראוי.

 דת ומדינה

 שר המשפטים הסעודי אמר, אגב פגישה עם חברי פרלמנט אירופיים בבריסל, כי סעודיה לא תאשר הקמתם  של בתי-תפילה עבור מאמיני דתות שאינם מוסלמים.

 בית-המשפט במדינת אונטריו שבקנדה קבע כי על אישה מוסלמית להעיד ללא חבישת כיסוי פנים מלא (ניקאבּ).

 בית-המשפט המחוזי (י-ם) קבע כי התעטפותן של "נשות הכותל" בטלית אינה נוגדת את "מנהג המקום".

 מנחם מאוטנר (אוניברסיטת תל-אביב) פרסם באתר SSRN את מאמרו "The Immanuel Affair and the Problems of Intercultural Encounter", העוסק בפרשת עמנואל (בג"ץ 1067/08 "נוער כהלכה" נ' משרד החינוך).

 פול רוזנצוויג (Red Branch Consultin) מתייחס בקצרה לאמירתו של שר הפנים הבריטי, לפיה הממלכה המאוחדת שוקלת לפרוש מהאמנה האירופית לזכויות אדם.

ביו-אתיקה וקציר איברים

 גלן כהן (Harvard) כותב במאמרו "Transplant Tourism: The Ethics and Regulation of International Markets for Organs" על תופעת התיירות הרפואית, בהתייחסו לתופעה לה הוא קורא "תיירות השתלה", במסגרתה נערך סחר באיברים בשווקים שחורים בין קונים ומוכרים ממדינות שונות. מאמרו מתאר את התופעה, מנתח את הכשלים הטיעונים המקובלים נגדה ומציע תחתם טיעון אלטרנטיבי.

 האם יש להקל על עונשם של אסירים המוכנים לתרום איברים? בשנת 2010 העניק מושל מדינת מיסיסיפי חנינה לג'יימי וגלדיס סקוט, שריצו שני מאסרי עולם בגין שוד מזוין, תמורת הכליה של גלדיס. חנינה זו עוררה פולמוס סוער בנושא ביו-אתיקה. ג'מילה ג'פרסון ג'ונס (Barry University) בוחנת במאמרה "The Exchange of Inmate Organs for Liberty: Diminishing the 'Yuck Factor' in the Bioethics Repugnance Debate" את הסוגייה.

דיני עבודה

 בית-הדין לעבודה הכיר  לראשונה בהתקיימם של יחסי עובד-מעביד בין חבר קיבוץ לקיבוץ.

שיטות משפט

 מיתרה שאראפי (University of Wisconsin) פרסמה הקלטה של הרצאתה המציגה את ספרה (העומד להתפרסם ב-2014) העוסק בהיסטוריה של המשפט הפרסי "Law and Identity in Colonial South Asia: Parsi Legal Culture, 1772–1947".

 מאמרו של ג'ון מקפרלן (UNC School of Law), בשם "Citizen Participation in Japanese Criminal Trials Reimagining the Right to Trial by Jury in the United States" מתאר את מערכת המושבעים היפנית (סאיבאן-אין סיידו) לאור התפיסות של האבות-המייסדים האמריקניים את הזכות למשפט על-ידי מושבעים.

 ג'ולה היוס בוחנת את השפעת "הקוד של סטפן" במאמרה "Codification – Recodification: The Stephen Code and the Fate of Criminal Law Reform in Canada", וטוענת כי מאפיינים מסוימים של הקודיפיקציה עיכבו את התפתחות המשפט הפלילי הקנדי.

דיני מסים

 מחקרו האמפירי של ג'ון קר (columbia) בנושא "The Real Effects of Opacity: Evidence from Tax Avoidance", בוחן את ההשלכות של רמת השקיפות (או העכירוּת) של סביבת דיווח המידע הפיננסי של התאגיד – ככל שסביבת-מידע זו אטומה יותר, כך עולה רמת ההתחמקות מתשלום מס.

 הניסיון הקודם למסות משקאות מתוקים נכשל מאחר שהוא נעשה לפי מודל של מס מוסרי (sin tax), ועל כך דווחנו בעבר (סקירת חדשות מעולם המשפט מיום 21 במרץ 2013). מאמרו של ג'וזף אנג'לו דה-סנטיס (University of California – Davis) בשם "Formulating a Soda Tax Fit for Consumption: A Pragmatic Approach to Implementing the Failed New York Soda Tax", מציע גישה אלטרנטיבית. לגישתו של דה-סנטיס, על מס על משקאות ממותקים להימנע מדמוניזיציה של צריכת משקאות ממותקים, ולפצות על העלויות של הטיפול במחלות המיוחסות לצריכתם, ובהתאם לכך יש להקצות את ההכנסות ממס זה.

 לאחר הכרת מדינת קולרדו במריחואנה כסם חוקי, המחוקקים במדינה מנסים לעצב מדיניות מס עבור הסם. מחד, הסם עלול להניב רווחים נכבדים ממסים, אך מאידך, יש החוששים כי מיסוי גבוה מדי יתמרץ את הצרכנים לשוב אל השוק השחור.

דיני משפחה

 בעניין בש"פ 4072/10 פלוני נ' בית-הדין הרבני הגדול האריך בית-המשפט העליון את מאסרו של חייב גט לזמן בלתי-מוגבל. לאחר בחינת אפשרות הארכת המעצר לאור פיסקת ההגבלה שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נקבע כי הארכת שהותו בכלא עומדת במבחני החוקתיות, כפי שעוצבו בפסיקה, ועל כן היא חוקתית.

 בעניין תמ"ש (משפחה י-ם) 22317-08-11 מ. ו. נ' צ. ש. ו. קבע בית-המשפט לענייני משפחה כי אישה ש"גנבה" זרע מבעלה ערב הגירושין, והרתה ממנו בהפריה חוץ-גופית שלא על דעתו, תשיב לו את דמי המזונות ששילם לה.

משפט וטכנולוגיה

 בית-המשפט העליון בבריטניה קבע כי הפנייה בלינקים למאמרי עיתונות אינה מהווה הפרת זכויות יוצרים.

 שופט מחוזי בארצות-הברית דחה את בקשת הממשלה לצו חיפוש שיאפשר לה להתקין תוכנת ריגול  על מחשב אישי ששימש לביצוע פשע. בין הנימוקים לדחיית הבקשה הובאה בחשבון העובדה כי הממשלה לא ידעה אם המחשב נמצא בתחום האכיפה שלה, ולא הצליחה לשכנע את השופט כי התוכנה לא תאסוף מידע אישי על אנשים חפים מפשע.

 חברת פייסבוק העולמית זכתה בשם המתחם (domain) facebook.co.il בעקבות הליך ישוב מחלוקות שנערך באיגוד האינטרנט הישראלי בינה לבין הבעלים הקודם, שדרש עבורה 3,000$ (להחלטה המלאה).

 שופטים וטכנולוגיה (1): אתר themarker מדווח על ועדה פנימית של בתי-המשפט הבוחנת את הכללים החלים על התנהלותם של שופטים ברשתות החברתיות.

 שופטים וטכנולוגיה (2): שופט בית-משפט מחוזי במדינת מישיגן קנס את עצמו בגין ביזיון בית-המשפט, לאחר שהסמארטפון שלו צלצל באולם.

משפט הומאניטרי והדין הבינלאומי

 פסקל סימביקנווה – קצין לשעבר בצבא רואנדה, וטיטו ברהירה – סוחר נשק ומעין איל מלחמה מקומי, נעצרו בצרפת בשל התערבותם ברצח-העם ברואנדה בשנת 1994. זוהי הפעם הראשונה שבה צרפת החילה את דוקטרינת סמכות השיפוט האוניברסאלית על-מנת להעמיד לדין חשודים בביצוע רצח-עם.

 בעקבות הדיווחים על שימוש בנשק כימי בסוריה, מתעוררות שאלת התגובה של העולם, ובמיוחד ארצות-הברית. בבלוג Lawfare, העלתה אשלי דיקס מספר דרכים בהן יכולה ממשלת ארצות-הברית  להצדיק שימוש בכוח בסוריה. בבלוג Opino Juris טענה ג'וליאן קו  כי על אף שהתערבות אולי רצויה, היא תהיה קשה להצדקה מבחינה משפטית, בעוד שדבורה פרלסטין סבורה כי דווקא ישנה הצדקה משפטית לכך תחת תורת הגנה העצמית הקולקטיבית.

 הבלוג האקלקטי boingboing מדווח על הנעשה במשפטם של אפריין ריוס מונט ומאוריציו רודריגז סנצ'ז, הנאשמים בביצוע רצח-עם ובפשעים נגד האנושות שנעשו במהלך שלטונו בן 17 החודשים של מונט בגואטמלה (1983–1982). משפטו של ריוס נסקר בהרחבה ברשת, ונוסף לארכיב הדיווחים של Boingboing, אתר האינטרנט www.riosmontt-trial.org סוקר את המשפט מדי יום ומספק רקע היסטורי למתעניינים.

 צ'רלס ג'אלו (University of Pittsburgh) בוחן את ההשפעה של סעיף 1(1) לצ'רטר של בית-הדין המיוחד לסיירה ליאון, הקובע כי מטרת בית-הדין היא להעמיד לדין את האחראים העיקריים לפשעים שבוצעו שם. במאמרו, "Prosecuting Those Bearing Greatest Responsibility': The Lessons of the Special Court for Sierra Leone", מסביר ג'אלו כיצד עורר סעיף זה חילוקי דעות קשים לגבי סמכות השיפוט של בית-המשפט בקרב השופטים.

 במאמרה, "The Comfort of International Criminal Law", בוחנת קריסטין שוובל (University of Liverpool) את היחסים המשתנים בין משפט פלילי בינלאומי לבין דיני זכויות אדם. לטענתה, הקהילה המשפטית נוטה להעדיף את משפט הפלילי הבינלאומי על-פני דיני זכויות אדם מפני שהחוקים מוגדרים באופן יותר קונקרטי, ולכן מדובר במערכת חוקים יותר "נוחה".

דיני קניין

 במאמרה, "Spite and Extortion: A Jurisdictional Principle of Abuse of Property Right" טוענת לריסה כץ (Queen's University) כי שימוש זדוני בזכויות קנייניות או למטרת עושק נחשב לשימוש פסול, מכיוון ששימוש זה אינו עונה על השאלה יסודית של מה הוא שימוש ראוי של אותו חפץ.

 דבן דסאי (Thomas Jefferson School of Law) מציין במאמרו "From Trademarks to Brands" כי העולם העסקי עבר משימוש בשמות-מסחר לשימוש במותגים – סמלים רוויי משמעות אשר מזינים אסטרטגיות עסקיות. אולם, המשפט לא עקב אחרי התפתחויות בשמות מסחר, והפער שנפתח בין המשפט לבין העולם העסקי מגביל את ניצול מלוא הפוטנציאל של המותג.

 המאמר "Unworthiness to Inherit, Public Policy, Forfeiture: The Scottish Story" מאת ג'ון מק'לאוד (University of Glasgow) ורינהרד צימרמן (Max Planck Institute) עוסק בשאלת ה-indignitas succedendi, הכללים המסדירים את המצבים בהם פלוני אינו ראוי להיות יורש, ובאופן עיצובם בסקוטלנד.

 חברת תכנות סינית, ז'י ז'ן טכנולוגיות אינטרנטיות בע"מ, תובעת את חברת אפל על הפרת פטנט בגין תוכנת Siri. לטענתה, Siri מבוססת על ממשק אדם-תוכנה שהיא פיתחה ב-2003.

דיני עונשין

 רעיון ה"אונס במרמה" נדחה כמעט לחלוטין על-ידי החוק האמריקני (בישראל הדיון הציבורי האחרון בו נעשה בהקשר של עניין ע"פ 5734/10 קאשור נ' מדינת-ישראל). ואולם, אם אונס הוא יחסי-מין בהיעדר הסכמה, הרי שיש מקום להגדיר אינוס במרמה כאונס: בכל מקום אחר במשפט, הסכמה שהושגה במרמה אינה בגדר הסכמה. יתר על כן, דחיית רעיון האינוס במרמה מקשה על חיזוק האוטונומיה המינית, עקרון העומד בסיס דיני האונס. מאמרו של ג'ד רובנפלד (Yale) בשם "The Riddle of Rape-by-Deception and the Myth of Sexual Autonomy", מתנגד לרעיון האוטונומיה המינית ונגד ההבנה של אונס כיחסי מין בהעדר הסכמה. הבנה טובה יותר, גורס רובנפלד, היא בהשוואת אונס לעבדות ולעינויים, שתי הפרות בסיסיות של הזכות הבסיסית לשליטה-עצמית (Self-possession).

 המשפט הפלילי מתגמל נאשמים ששומרים על שתיקה, ומעניש את אלו שפותחים את פיהם ומודים. נאשמים שרוצים להתנצל, צריכים להמתין עד לדיון בעניינם. מאמרו של מיכאל ג'ונס "Can I Say I'm Sorry? Examining the Potential of an Apology Privilege in Criminal Law" מציע לשנות את סדרי הדין הפלילי של מדינת אריזונה, כדי לאפשר חריג של התנצלות לנאשמים פליליים, שיכול לשחק תפקיד משמעותי בתהליך ההתאוששות של הקורבנות, הנאשמים ואחרים שקשורים בתיק הפלילי.

 מאמרה של רבקה רופי "The Serpent Beguiled Me: A History of the Entrapment Defense", טוען שטענת ה-entrapment (טמינת-פח) היא אומנם תגובה להשתכללות האמצעים בהם נוקטים כוחות אכיפת-החוק, אך היא אינה תגובה בלתי-נמנעת בהכרח. הגנת ה-entrapment היא פיסה בתצרף: דרך חדשנית למשטר את הגבולות שבין הממשלה ליחיד במדינה המודרנית.

 ג'ני רוברטס (American University), מציעה כי במציאות משפטית שבה מרבית התיקים הפליליים נסגרים בהסדרי טיעון, יש לספק לנאשמים באי-כוח מטעם הסנגוריה הציבורית שמתמקצעים בהסדרי טיעון ובמשא-ומתן. במאמרה "Effective Plea Bargaining Counsel" בוחנת רוברטס את השאלה האם ישנה זכות חוקתית לבאי-כוח מסוג זה, וככל שישנה זכות כזו – כיצד ניתן ליישם אותה.

 ג'ואן סוויני (University of Louisville) פרסמה חלק מתוך מאמר בכתובים העוסק בהיסטוריה של חוקי הניאוף והזנות. חלק זה בוחן סוגיות מתחום הראיות בחקיקה העוסקת בזנות וניאוף, את אופן הטיפול של בתי-המשפט בהן, וההצדקות ההיסטוריות להכללת פעולות אלו בחוקי העונשין.

 מי שעובר על החוק מתוך מחאה על-פי רוב אינו פועל כעבריין. אי-ציות אזרחי אינו נעשה בהיחבא, כי אם בגלוי, דווקא מתוך מוטיבציה לעורר תשומת-לב ציבורית לאי-צדק. מאמרה של ג'סיקה ווסט (Vermont Law School), הנושא את השם "Is Injustice Relevant? Narrative and Blameworthiness in Protester Trials", קורא להכרה בנסיבות של עבירה על החוק מתוך מחאה, ובוחן את אופן ההתייחסות של בתי-המשפט לנאשמים כאלו, ואף את נטייתם להיתעלם מהנארטיב שהביאם אלו מלכתחילה אל ספסל הנאשמים.

 מיילס פרדריק מקליאן (University of Ottawa) ערך במאמרו "Innocence Compensation: A Comparative Look at the American and Canadian Approaches" ניתוח השוואתי של הדין האמריקני והדין הקנדי העוסקים בפיצויים בגין הרשעות שווא.

אקדמיה

 דוד קליין (University of Virginia) ומיל דוינס (William and Mary Law School) הגיעו למסקנה כי ברוב המכריע של המקרים, שופטים בערכאות נמוכות אינם מבחינים בין אמרות-אגב לבין נימוקים ענייניים בבואם ליישם החלטות של ערכאות גבוהות יותר. במאמרם, "Dicta, Schmicta: Theory Versus Practice in Lower Court Decision Making", המחברים טוענים כי ידיעה זו מאפשרת לשופטים להתייחס למגוון רב של נושאים שאינם קשורים למקרה הקונקרטי בו הם דנים, ולדעת שאמרות-אגב אלו ייושמו בעתיד.

 אייל בנבנשתי (אוניברסיטת ת"א) ודורין לוסטיג (אוניברסיטת ת"א) חוזרים במאמרם "The Multinational Corporation as 'The Good Despot': The Democratic Costs of Privatization in Global Settings" אל ביקורתו של ג'ון סטיוארט מיל על ה"עריץ הטוב" על-מנת להצביע על הבעייתיות שבשימוש העכשווי של חברות גלובליות בכוח ובסמכות, במיוחד במדינות זרות. בנבנשתי ולוסטיג מתמקדים בגירעונות הדמוקרטים שקשורים בהפרטת תהליכי קבלת החלטות, הנעשים באמצעות התאגיד, ורואים בהשפעה ההולכת וגדלה של שחקנים פרטיים וזרים בעיה דמוקרטית של הדרת אנשים מתהליכי קבלת ההחלטות שמשפיעים על חייהם.

רשומה זו פורסמה בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לרשומה זו עם קישור ישיר.

2 תגובות על סקירת חדשות מעולם המשפט | 2.5.2013

  1. גיא רוה הגיב:

    תודה, מרתק. שימו לב כי הלינק לדיון בית המשפט הפדראלי לעניין חוקתיות החוק להמרת בני נוער הומוסקסואליים שבור. לינק אלטרנטיבי:
    http://www.huffingtonpost.com/2013/04/26/gay-conversion-therapy-new-york_n_3157999.html

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s