סקירת חדשות מעולם המשפט | 16.5.2013

משפט חוקתי וזכויות אדם

 הסנאט הארגנטינאי ביצע רפורמה בהליך לבחירת שופטים במדינה. תחת הרפורמה הזו הוועדה לבחירת שופטים תיבחר בהליך דמוקרטי, כך שהליך מינוי השופטים ופיטוריהם יתבצע על-ידי גוף פוליטי במהותו. עובדה אשר מדאיגה את מערכת המשפט הארגנטינאי בשל חשש מפגיעה בעצמאות השופטים ומיצירת הליך פוליטיזציה למערכת המשפט.

 היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטין, הורה בחוות-דעת שהפיץ למשרדי הממשלה השונים למגר את תופעת הדרת הנשים מהמרחב הציבורי. חוות-הדעת התייחסה במיוחד להפרדה בין גברים ונשים הנהוגה בבתי-עלמין מסוימים, בסניפי קופות-חולים ספציפיים, ובקווי המהדרין השונים  (לעיון נוסף, ראו את המושב השלישי בנושא "דת ומגדר" בסקירת הכנס בנושא דת ומדינה בישראל).

 גובינד פרסד (Stanford) בוחן במאמרו "What Marriage Law Can Learn from Citizenship Law (and Vice Versa)" את הזיקה בין החובות והזכויות שמקנה המעמד האישי, לבין הזכויות והחובות שמקנה סטטוס האזרחות. תוך דיון נרחב בשאלות – האם ניתן לעשות שימוש בטיעונים מתוך הפולמוס על חוקיות פוליגמיה במסגרת הדיון על אזרחות כפולה? האם  ראוי שסטאטוסים, כגון, מעמד אישי או אזרחות, ישמשו כשער לזכויות? האם  פתרונות בדמות סטאטוסים מסדר שני (ברית זוגיות או נתינוּת) הם  רלוונטיים?

 בטור דעה לעיתון "הארץ" מבקר פרופ' אייל גרוס את הצעת חוק-יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, ותוקף את העמדות המובאות בנייר העמדה "חוק-יסוד ישראל מדינת הלאום – הצורך המשפטי" של המכון לאסטרטגיה ציונית. לטענת פרופ' גרוס, חוק-היסוד המוצע ירחיק את המדינה מאופיה הדמוקרטי, ייצור חוסר שוויון משמעותי בין אזרחי המדינה, וואף עלול ליצור חוסר שייכות של חלק גדול מאזרחי המדינה למדינה עצמה.

 בבלוג UK Constitutional Law, קריסטינה אקס בוחנת את ההשפעות האפשריות בהכנסת האיחוד האירופי עצמו, ולא רק מדינות חברות, כצד לאמנה האירופית לזכויות אדם.

 שופט פדראלי במדינת ניו-יורק פסק כי יש לאפשר רכישת גלולת "הבוקר למחרת" ללא מרשם רופא לבנות בכל הגילאים . לדבריו, כל התנגדות למהלך זה הינה פוליטית באופיה, ומטופשת.

דיני תאגידים

 בשנות השמונים של המאה הקודמת, נראה היה כי מבני ה"קיירטצו" היפנים, שהיו בבסיסם קונצורסיום של מספר חברות באחזקה צולבת שבמרכזם תאגיד בנקאי, מהווים איום של ממש על כלכלת ארצות-הברית. במאמר"We Are the (National) Champions: Understanding the Mechanisms of State Capitalism in China" מתארים קרטיס מילהאופט (אוניברסיטת קולומביה) ולין-וון יין (אוניברסיטת קולומביה) את ה"קיירטצו" הבאים, תאגידי ה-SOE (State Owned Enterprises), המרכיבים את רוב התאגידים הסיניים המנויים ברשימת fortune top 500. הניתוח של חברות אלו מצריך התרחקות מגישות המדגישות את בעיית הנציג, והתמקדות בשאלות מבניות, מוסדיות ומנהליות, המביאות בחשבון את המדינה-מפלגה הסינית.

מהנעשה בארץ

 בית המשפט לעניינים מנהליים של מחוז תל-אביב מחל לתושב על חוב ארנונה מכיוון שהעירייה התעכבה מעל 13 שנים על-מנת לגבות את החוב.

 הנהלת בתי-המשפט פירסמה את הדו"ח המסכם למחצית השנייה של שנת 2012, וממנו עולה כי מלאי התיקים בבתי-המשפט הוא הנמוך ביותר מזה עשור. בדיקה שערך אתר The Marker, מלמדת על עלייה משמעותית בסכומי התביעות בעשור האחרון.

 "קפטן ג'ורג'", הקצין אשר חקר את מוסטפא דיראני והודח מן הצבא עקב טענותיו של דיראני על התעללות , עתר לבג"ץ על כך שרשויות המדינה הסתירו ראיות המוכיחות את חפותו במשך שנים רבות וכעת טוענות להתיישנותן.

משפט הומניטארי והדין הבינלאומי:

 שרי המשפטים של מדינות סנגל וצ'אד חתמו על הסכם המאפשר לשופטים מסנגל לבצע חקירות בצ'אד, תוך ביצוע כל פעולה נדרשת על-מנת לבסס את האשמות נגד רודן העבר של צ'אד, היסנה האברי.

 בית-המשפט העליון של פקיסטן קבע כי התקפות על-ידי כלי טיס בלתי-מיואשים הם בלתי-חוקיים. המקרה נידון במסגרת עתירה של ארגון המייצג את משפחות הנפגעים בהתקפות מסוג זה על-ידי ארצות-הברית (Foundation for Fundamental Rights). בהמשך הפסיקה, פנה אחד מן השופטים לממשל הפקיסטאני בבקשה להפסיק את היחסים הדיפלומטים עם ארצות-הברית.

 בית-המשפט האירופי לזכויות אדם קבע כי מדיניות המתות החסד של שוויץ אינה ברורה  מספיק ולכן עולה לכדי הפרה של האמנה האירופית לזכויות אדם.

 האיחוד של איי קומורו הפנה את פרשת ה"מאווי מרמרה" לתובעת של בית-הדין הפלילי הבינלאומי (ה-ICC). קווין ג'ו הלר בוחן ברשימה "Could the ICC Investigate Israel’s Attack on the Mavi Marmara?" שפורסמה בבלוג opinio juris את סמכות התובעת לחקור בפרשה זו, ומביע את דעתו באשר לסיכויים שאכן תיפתח חקירה.

 מדינת קניה ביקשה ממועצת הביטחון של האו"ם למשוך את כתבי האישום שעומדים בפני בית-הדין הפלילי הבינלאומי (ה-ICC) נגד נשיא המדינה וסגנו, זאת בטענה כי קיים משוא-פנים בבית-המשפט, וכי ההליך מערר את היציבות הביטחונית באזור. באפריל 2011 הגיש ה-ICC כתבי אישום נגד השניים בטענה שהם ביצעו פשעים נגד האנושות לאחר הבחירות במדינה בשנת 2007.

 תובעת בית-הדין הפלילי הבינלאומי, פטו בנסודא, טענה בפני מועצת הביטחון של האו"ם כי  להליכים משפטיים  צודקים, שקופים, וחוקיים במדינת לוב ישנה חשיבות מכרעת, אשר עלולה לעלות לכדי השפעה דומה כבמשפטי נירנברג. עם זאת, ציינה הפרקליטה כי חשוב שכל ההליכים המשפטיים ייעשו בתיאום עם ה-ICC.

 בית-משפט לערעורים בצרפת פסק כי החברה הצרפתית שבנתה את הרכבת הקלה בירושלים לא הפרה את המשפט הבינלאומי, ובפרט את אמנות ז'נבה, בכך שבנתה על שטח כבוש. בעוד שיש  הטוענים כי מדובר בפסיקה תקדימית הדנה באחריות תאגיד תחת הדין הבינלאומי, אחרים גורסים כי מדובר בהחלטה שנתלתה על עובדות טכניות כדי לעקוף שאלות יסוד .

 באמירה שנויה במחלוקת, הנציב לזכויות אדם של האו"ם טען כי האכלה בכוח של אסירים במחנה גוואנטאנמו מהווה הפרה של האיסור על עינויים בדין הבינלאומי. זאת, על אף שבתי-המשפט בארצות-הברית ובית-המשפט האירופי לזכויות אדם פסקו אחרת בעבר.

 הטענה המרכזית במאמרם של אונה האת'וואי וסקוט שפירו, "Outcasting: Enforcement in Domestic and International Law", היא כי הדין הבינלאומי למעשה אינו דין כלל ועיקר, מאחר שהוא אינו נאכף. מאמרו של ג'ושוע קליינפלד, "Enforcement and the Concept of Law" בוחן שתי שאלות פילוסופיות בנוגע לטענה זו. כאשר אנו מבינים אינטואיטיבית  שהאכיפה היא חלק מהחוק, מה הדבר אומר בנוגע לאכיפה? מה מקומה של האכיפה בתפיסה שלנו את החוק?

משפט וטכנולוגיה

 בית-המשפט הפדראלי בגרמניה הורה לחברת גוגל להוריד שירותי Auto-complete (שירותים אשר משלימים את שורת החיפוש של המשתמש) כאשר אלו יוצרים עילת לשון הרע. החלטה זו ניתנה במקרה בו חברת תרופות תבעה את גוגל על כך שמנוע החיפוש שלה מאפשר לשירותי ההשלמה לקשר בין שם החברה למילים כמו "הונאה" ו"סיינטולוגיה" (לקריאת ההודעה מטעם דוברות בתי-המשפט, בגרמנית, לחצו כאן).

 בית-המשפט העליון של מדינת פלורידה קבע כי חיפוש במכשיר סלולרי של אדם בעת מעצר ללא צו אינו חוקי.

 קורי דוקטורוב מעלה ברשימתו "3D printed guns are going to create big legal precedents" באתר ה"גארדיאן" חששות שמא הדיון המשפטי בנוגע לשאלות העולות מתופעת האקדחים המודפסים יוביל לתקדימים בעייתיים, בחזקת hard cases make bad law, שעלולים להשפיע בדרכים בלתי-צפויות על טכנולוגיה וקניין רוחני.

 פול רוזנצוויג עורך ברשימתו "CISPA – An Assessment" ניתוח ראשוני להצעת חוק הגנת הסייבר (CISPA – Cybersecurity Intelligence Sharing and Protection Act).

 שני שחקנים ברי-מזל (?) זיהו כשל בתוכנת וידאו-פוקר המשמשת בתי-קזינו, ויצאו למסע הימורים בנבאדה, תוך שהם גורפים לכיסם מאות אלפי דולרים. ג'יימס גרימלמן מתאר ברשימתו "Computer Crime Law Goes to the Casino" את הקושי של החוק האמריקני, הדורש "חדירה בלתי מאושרת למחשב" על-מנת לבסס עבירת מחשב, בהתמודדות עם מקרה בו הנאשם מנצל פרצה קיימת בפעולת התוכנה. בנוסף לשגיאות תכנות מכונות ההימורים, גם פיתוחים טכנולוגים מדאיגים את בתי-ההימורים בארצות-הברית. כך, למשל, הקזינו "סיזרס פאלאס" בלאס-וגאס הודיע כי יאסור על חבישת משקפי גוגל-גלאסס בתחומו. לשאלת הפליליוּת של הסתייעות בטכנולוגיה במשחקי הימורים, ראו גם את מאמרו של אדם קובל (בית-הספר למשפטים ברוקלין), "Criminalizing Cognitive Enhancement at the Blackjack Table".

דיני משפחה

 הסנאט של פלורידה ניסח הצעת חוק (SB 58: Application of Foreign Law in Certain Cases) האוסרת על בתי-המשפט לענייני משפחה לעשות שימוש במקורות חוק דתיים (לנוסח ההצעה).

קניין רוחני

 בית-המשפט הפדראלי בארצות הברית קבע כי רעיון אבסטרקטי לא ניתן לרישום כפטנט רק מפני שנעשה בו שימוש בתוכנת מחשב.

 חברת "האחים וורנר"ׁ(Warner Brothers) נתבעת בבית-משפט פדראלי על שימוש בשני "ממים" אינטרנטיים (Nyan cat ו-Keyboard cat) במשחק מחשב אותו הם מפיצים.

 בסנאט של ארצות-הברית הוגשה הצעת חוק, ה-The Unlocking Technology Act of 2013, לתיקון בעיות ב-DMCA (חוק ה-The Digital Millennium Copyright Act of 1998). במסגרת תיקון זה התאפשרו פעולות פריצה או עקיפה של טכנולוגיות שנועדו להגן על זכויות יוצרים (ובכלל זה, "פריצה" של מכשירי טלפון סלולרי), כל עוד לא הופרו זכויות היוצרים עצמן. בעניין זה ראו גם את הדיון שנערך בנושא במסגרת הסדנה השנתית בקניין רוחני של הפורום האקדמי הישראלי לקניין רוחני, אשר סוקרה בתחילת השנה על-ידי מערכת "משפט ועסקים".

 מיכאל בורגר (Roger Williams University) ופול פריימר (Princeton) מתארים במאמרם "Property Law and American Empire" כיצד דיני הקניין והקניין הרוחני סייעו להתפשטותה של האימפריה האמריקנית. בורגר ופריימר מתארים את השימוש שנעשה בדיני הקניין במאה ה-19 לצורך החרמת רכוש ילידים, ואת השימוש שנעשה בדיני הקניין הרוחני לטובת נטילת משאבים גנטיים מקהילות ילידיות בדרום אמריקה.

אקדמיה

 אריק גרייבן (Oregon University) פירסם את מאמרו "Rethinking the Economic Model of Deterrence: How Insights from Empirical Social Science Could Affect Policies Towards Crime and Punishment", בו נטען כי באמצעות שימוש בתובנות ממחקרים סוציולוגיים-אמפיריים ניתן לחזק את השימוש בהנחות של כלכלה ניאו-קלאסית במודלים של תורת המשחקים בתחום קביעת המדיניות המשפטית. גרייבן עושה זאת באמצעות שימוש בספרות המחקרית העוסקת בהשפעות נורמות תוך-קבוצתיות על התנהגות, תוך שהוא מפתח את מודל ההרתעה הפלילי הניאו-קלאסית.

 בראין טמנאהא (Washington University) טוען במאמרו "The Third Pillar of Jurisprudence: Social Legal Theory" שלצד שני הענפים היריבים בתורת המשפט – גישת החוק הטבעי וגישת הפוזיטיביזם – היתה מאז ומעולם גישה שלישית, הגישה החברתית למשפט (Social legal theory), שאת שורשיה ניתן לאתר בכתיבתו של מונטסקייה, וניתן לעקוב אחרי התפתחותה דרך הריאליזם המשפטי ועד ימינו אנו. גישה זו מציעה פרספקטיבה משלימה הן לפוזיטיביזם והן לחוק הטבע – הדיון בחוק הטבעי הוא נורמטיבי, הדיון הפוזיטיביסטי הוא אנליטי ואילו הגישה החברתית למשפט היא יותר אמפירית במהותה.

 בריאן טמאהנא (Washington University) ממשיך בכתיבתו לבקר את מערכת בתי-הספר למשפטים. במאמרו האחרון, "The Failure of Crits and Leftist Law Professors to Defend Progressive Causes", מתייחס טמאהנא לעלייה המשמעותית בשכר-הלימוד כאל חסם מעמדי, ולעמידתם מנגד של חברי-סגל ליברלים, שבנסיבות אחרות היו מביעים דאגה לפער המעמדי בארצות-הברית.

 רשימתו של טאורון קייטן "Caste as Race—A Welcome First Step", מתארת את יבואה של שיטת הקאסטות לממלכה המאוחדת יחד עם המהגרים מהודו, וקורא למחוקק הבריטי להתייחס לאפליה על רקע השתייכות לקאסטה כאל אפליה על רקע גזעני.

 מאמרה של מישל דמפסי (Villanova University School of Law) הנושא את הכותרת "Victimless Conduct and the Volenti Maxim: How Consent Works" מסביר את כוחה הנורמטיבי של ההסכמה בשינוי היסוד המוסרי של פעולה שבהיעדר הסכמה איננה מותרת. תחת תיאור זה, מזהה דמפסי שני מקרים בהם אין די בהסכמה כדי לשנות את היסוד המוסרי של פעולה – במקרים בהם צד אחד אינו רגיש לשיקולי ההסכמה של הצד השני, ובמקרים של סדיזם.

 אלסיו פאאז (Erasmus University) ולואי ויסשר (Erasmus University) פרסמו פרק מתוך ספרם "Law and Interdisciplinary research into Law Method" תחת השם "Methodology of Law and Economics". הפרק מציג בקצרה את הגישה הכלכלית למשפט, לרבות התייחסות לנושא הרציונאליות, מושג היעילות, והרלוונטיות של דיסציפלינת הכלכלה למשפטנים.

 מאמרו של אור בסוק (New York University), בשם "The Supreme Court's New Source of Legitimacy", טוען כי בית-המשפט העליון של ארצות-הברית לא נשען על לגיטימציה שמקורה במומחיות המשפטית המיוחסת לו, אלא על לגיטימציה עממית שמכירה בהיותו תוצר של מלאכת מרכבה פוליטית. המונופול של המוסדות הנבחרים על לגיטימציה עממית מתערער כשמתאפשר לערוך סקרים המודדים את אמון הציבור בבית-המשפט.

 במאמרו החדש "Two Rights to Counsel" טוען ג'וש בוורס (University of Virginia) כי פסקי-הדין האחרונים שיצאו מבית-המשפט העליון האמריקני בנושא עסקאות טיעון, יוצרים זכות לייעוץ על-ידי מומחה במשא-ומתן לעסקת טיעון לפני משפט פורמאלי, בנוסף לזכות המוכרת לייצוג על-ידי עורך-דין במשפט.

 בשימוש בתורת התביעות הייצוגיות של פרופ' רדיש, לינדה מולניקס (University of Texas) בוחנת במאמרה "Aggregate Litigation and the Death of Democratic Dispute Resolution" את המגמה החדשה של השגת צדק המוני על-ידי שימוש בטכניקות ישוב סכסוכים אלטרנטיביים.

רשומה זו פורסמה בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לרשומה זו עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s