סקירת חדשות מעולם המשפט | 2.9.2013

סימפוזיון בנושא התקיפה בסוריה

 הבלוג Opino Juris ערך במהלך סוף-השבוע האחרון סימפוזיון מקוון אד-הוק בנושא חוקיות תקיפה אמריקנית בסוריה בעקבות השימוש שביצע המשטר הסורי בנשק כימי. ג'ניפר טרהאן (NYU Center for Global Affairs) מציעה כי למרות העובדה שבהיעדר אישור מפורש ממועצת הביטחון אין לאף מדינה סמכות חוקית מובהקת לתקוף מדינה אחרת, רוח מגילת האו"ם ודוקטרינת ה"אחריות להגן", מאפשרות זאת במקרים קיצוניים. לטענתה, גם ללא אישור האו"ם או ארגון בינלאומי אחר (כגון נאט"ו) ארצות-הברית תוכל לתקוף באופן חוקי אם היא מיצתה את כל האמצעים האחרים על-מנת להפסיק את פשעי המלחמה; אם המבצע המלחמתי יהיה מידתי בהיקפו ובעוצמתו לפשעים שבוצעו; ואם יש סיכוי סביר שפעולה כזאת תניב תוצאות טובות יותר מאי-פעולה. ג'ון קוויגלי (Moritz College of Law) טוען מנגד כי "רוח החוק הבינלאומי" אינה בסיס לגיטימי לפעולה מלחמתית, ובהיעדר תכנית ברת-ביצוע להגן על אזרחים מאוימים, אין כל הצדקה חוקית להתערבות הומאניטרית. איין הורד (Northwestern University) מעלה את הנקודה כי סוריה אינה צד לאמנת הנשק הכימי, ולכן יתכן ועצם השימוש בנשקים אלו אינה מהווה בהכרח הפרה של הדין הבינלאומי. גם אם מדובר בהפרת המשפט המנהגי, הדבר אינו מוליד עילה לתקיפה ללא אישור מועצת הביטחון. אולם, הורד מסכם את דבריו באמירה כי היעדר הסמכה חוקית אינה מובילה בהכרח לכך שעל ארצות-הברית לא להתערב, ואולי הדין הבינלאומי אינו תואם את המציאות המסובכת. אנדרי נולקמפר (University of Amsterdam) ממשיך את טענותיו של הורד וטוען כי מאחר וככל הנראה אין בסיס משפטי מספק, יש לארצות-הברית ושותפתיה לפעולה שתי דרכים לצאת לדרך: הן יכולות לפעול מחוץ למסגרת המשפטית, או שהן יכולות להציג את פעולתן כחלק מהליך הבנייה והעדכון של המשפט הבינלאומי. בעוד שההבדל בין שתי הדרכים האלו הוא דק למדי, נולקמפר מדגיש כי הדרך הראשונה תשמור את המציאות המשפטית שלמה וללא פרצות חדשות, בעוד שהדרך השנייה עלולה להוות תקדים חיובי להתערבות הומאניטארית, ואף להעביר מסר לחברי מועצת הביטחון כי הם אינם מהווים מחסום אטום לפעולות בעת הצורך. פיטר ספירו מתמקד בהשלכותיה של החלטת הנשיא לבקש אישור מהקונגרס לפני היציאה להתקפה ומזכיר לנו שמדובר בפנייה חדה מהמדיניות הנשיאותית מזה כ-50 שנה: אף נשיא בתקופה הזאת לא ביקש אישור מהקונגרס לפעולה צבאית שלא עלתה עד כדי מלחמה. לטענתו, מדובר בצעד פוליטי המחליש את הנשיא בזירת יחסי החוץ, ועלול להוות תקדים אשר ישפיע על מוסד הנשיא לשנים לבוא. מרטי לדרמן חולק על ספירו לגבי המשמעות של החלטת אובמה: לדעתו, הפנייה לקונגרס אינה מהווה תקדים, ויש להבחין בינה לבין פעולות דומות בעבר כגון בלוב או בלבנון, מכיוון שכאן אין סכנה ישירה לאזרחים אמריקנים ולכן הכוח הביצועי של הנשיא צריך להיות מוגבל יותר. נוסף על כך, מזכיר לנו לדרמן, כי פעולה חד-צדדית בסוריה תהווה הפרה של סעיף 2(4) למגילת האו"ם – אמנה אשר ארצות-הברית חתומה עליה ועל-כן מהווה חוק מקומי מחייב לפי התיקון השישי לחוקה האמריקנית. אם כן, אישור הקונגרס נחוץ לנשיא אף ממטעמים חוקתיים.

 מהנעשה בעולם

 בעקבות צפיפות רבה בבתי-הכלא באיטליה, קרא בית הנבחרים האיטלקי לבתי-המשפט במדינה לגזור עונשים חלופיים על עבריינים שהורשעו בעבירות קלות. פנייה זו באה לאחר שבית-המשפט האירופי לזכויות אדם (ECHR) הורה לממשל האיטלקי לטפל בבעיה. על-פי ממצאי האיחוד האירופי, באיטליה מוחזקים קרוב ל-67,000 אסירים בבתי-כלא המיועדים לאכלס רק כ-45,000 אסירים. בצידו השני של האוקינוס האטלנטי, בית-המשפט העליון של ארצות-הברית אסר על הממשל בקליפורניה להעניק שחרור מוקדם של קרוב ל-10,000 אסירים, מכיוון שאלו מהווים סכנה משמעותית לציבור. פסיקה זו באה בסמוך לשביתות הרעב המכות את בתי-הכלא שבחוף המערבי – כבר מעל ל-42 ימים שאסירים שונים בקליפורניה אינם אוכלים כמחאה על התנהלות ההסגרים והכנופיות בבתי-הכלא במדינה. מספר אסירים נמצאים בסכנת מוות, ובפסיקה אמיצה אישר בית המשפט הפדראלי להאכיל את אלו בכפייה, גם אם הצהירו כי אינם מעוניינים בשום טיפול רפואי למרות סכנת החיים שבה הם נמצאים.

 נציבות האו"ם לזכויות אדם (OHCHR) שיחררה הצהרה המבקרת את ויטנאם על השבת עונש המוות, בהמשך לקריאתו של מזכ"ל האו"ם, באן קי מון, בפברואר 2013, לביטול עונש המוות ברחבי העולם. בהמשך החודש פרסם נציב זכויות האדם של האומות המאוחדות קריאה לחמאס לחדול מהוצאות-להורג. בהקשר דומה, ממשלת איראן פרסמה תמונות של מכשור ענישה חדש, הנועד לקטימת אצבעותיהם של עבריינים. בתוך כך, אסר בית-המחוקקים הסעודי על אלימות בתוך המשפחה המופנית נגד נשים, בחקיקה פלילית ראשונה מסוגה. החוק מאפשר למדווחים על מקרי אלימות אלו לשמור על אנונימיות וחסינות מפני תביעות מקום בו ההאשמות לא צלחו את מבחן בית-המשפט. נשים סעודיות, שעד כה נדרשו לבוא בחברת גבר, קרוב משפחה, לתחנת המשטרה על-מנת להתלונן, נהנות ממידה רבה יותר של עצמאות ויכולות עתה לדווח מבלי להסגיר את זהותן.

 הבית התחתון של הפרלמנט התאילנדי אישר הצעת חוק המקנה חנינה לכל הנאשמים בעבירות פוליטיות שבוצעו במהלך ההפיכה הצבאית של שנת 2006.

 הממשל הויאטנמי סופג לעיתים קרובות ביקורת על המגבלות הרבות החלות על התקשורת הכוללות, בין היתר, כליאת בלוגרים המבקרים את פעילות המדינה. תקנה חדשה בדבר אופן הפעילויות המותרות באינטרנט, מגדירה כי לבלוגרים מותר לפרסם מידע על עצמם בלבד, ואסור להם לדווח מידע כללי או חדשות מכל מקור חיצוני. שוחרי חופש הביטוי מזהירים כי מדובר בפגיעה מהותית בחירויות של הקהילה האינטרנטית במדינה.

 משרד ההגירה האמריקני הודיע כי יוכל לקבל בקשות לוויזה של זוגות חד-מיניים בצורה זהה לזוגות ממין שונה. הכרזה זו מהווה המשך לשינוי המגמה האמריקנית שהחלה לפני כחודש בהכרזה כי הזוגות החד-מיניים לא יטופלו בצורה שונה בעת בקשה לקבלת אזרחות אמריקנית.

 בית-המשפט העליון של מדינת ניו-מקסיקו בארצות-הברית פסק כי הזכות לשמש כמושבעים מוקנית גם לאלו שאינם דוברי אנגלית.

 דיני נזיקין

 שליחת מסרון לאדם בידיעה שהוא נוהג ברכב מטילה על השולח אחריות נזיקית, כך הוחלט בבית-המשפט של מדינת ניו ג'רזי. בעבר הוטלה האחריות רק על הנהג אשר שולח הודעות טקסט אך בניסיון לצמצם את התופעה הוחלט להרחיב את החובה גם לשולח, אם ידע או היה עליו לדעת כי האדם אליו הוא שולח את המסרון נוהג.

 משפט וטכנולוגיה

 בסוף החודש שעבר קבעה ועדת האתיקה של לשכת עורכי-הדין כי ניתן לשלם לעורך-דין באמצעות ביטקוין (BitCoin) – המטבע הווירטואלי המבוזר. מאמרו של עומרי מאריאן (University of Florida) בשם "Are Cryptocurrencies 'Super' Tax Havens?" מוצגת הערכה על-פיה מהלך זה עתיד לשמש רבים בתור מקלט מס, במיוחד לאור חוסר התלות של המטבע בשירותיהם של מתווכים פיננסיים.

 ג'ף בראון דן ברשימה קצרה על החוק החדש למניעת בריונות רשת בנובה-סקוטיה, המקנה, לשיטתו, סמכויות פעולה נרחבות יתר על המידה לבית-המשפט.

 תומס מרפי בוחן במאמרו "The Admissibility of CCTV Evidence in Criminal Proceedings" האם הקלטות CCTV (טלוויזיה במעגל סגור), אשר עברו כברת דרך טכנולוגית משמעותית בעשור האחרון כאמצעי עזר לאכיפת החוק ולביצוע מעקבים, קבילות כראיות.

 יאן ג'קוביץ (University of Miami) ודניאל סינגר (University of Miami) עוסקים במאמרם "Theocial Media Frontier: Exploring a New Mandate for Competence in the Practice of Law", בשימוש ההולך וגובר של עורכי-דין ברשתות החברתיות כחלק מן הפרקטיקה המשפטית, בין היתר לצרכי חקירה, ברירת מושבעים וגילוי מסמכים. ג'קוביץ וסינגר בוחנים את הקשר ההיסטורי של המקצוע המשפטי עם טכנולוגיות של תקשורת, את הכללים האתיים הרלוונטיים, וכן שאלות של רשלנות מקצועית העלולות להתעורר, מתוך עמדה לפיה אין מנוס משימוש במדיה החברתית כחלק אינטגראלי מהפרקטיקה המשפטית.

 דיני עבודה

בית-משפט מחוזי במדינת ניו-יורק קבע כי דואר אלקטרוני אשר נשלח אל עובד מעורך-דינו לכתובת הדואר האלקטרוני אצל מעסיקו לא נהנה מחיסיון (United States v. Finazzo, No. 10-CR-457). מישל גיטליץ קורטני וג'וזף פולקה מנתחים בקצרה את ההחלטה.

 מאמרה של סוזן הסקל (Duquesne University) בשם "Islamic Commercial Law and Social Justice: Shari’ah Compliant Companies, Workers’ Rights, and the Living Wage", בוחן מהם זכויות העובדים תחת חוקי השריע'ה.

 דיני ניירות ערך

 תוכנית המלשנים החדשה של הרשות לניירות-ערך האמריקנית, ה-SEC, מעניקה תגמולים כספיים למי שמנדב מרצון לרשות מידע על הפרות-חוק שיוביל לאכיפת סנקציות של למעלה ממיליון דולר. אמנדה רוז (Vanderbilt University) בוחנת במאמרה "Better Bounty Hunting: How the SEC's New Whistleblower Program Changes the Securities Fraud Class Action Debate" את ההשלכות הרחבות של תוכנית זו, ובפרט בכל הנוגע להרתעה הקיימת הנובעת משימוש בדוקטרינת ה-fraud on the market.

 דיני עונשין

 אמיתי אבירם (University of Illinois) עוסק במאמרו, "Allocating Regulatory Resources", בסוגיית הקצאת משאבי אכיפת החוק. מעבר לבחינת השפעות הרגולציה על התנהגותם של עבריינים פוטנציאלים, מאמר זה בוחן את השפעת הרגולציה על התנהגות הקורבנות בפועל.

 דיני תאגידים

 שרון חנס (אוניברסיטת תל-אביב) וחנוך דגן (אוניברסיטת תל-אביב) העלו לאתר SSRN את מאמרם "Managing Our Money: The Law of Financial Fiduciaries as a Private Law Institution" העתיד להתפרסם בכרך The Philosophical Foundations of Fiduciary Law (Andrew Gold & Paul B. Miller eds., OUP, 2014). מאמרם עוסק בכללים החלים על חבי חובת אמון במגזר הפיננסי, הדורשים כוונון מיוחד של תמריצים, לצד התייחסות להיבטים המוסריים השלובים בנאמנות. עקרונות אלו מצדיקים את דוקטרינת חובת האמון. על-מנת לעצב מדיניות השקעות נכונה של אמונאים, על המחוקק לבחון את מנגנון השכר ולראות בשכר-האמונאי כחריג לחובת האמון.

 קריסטין הרט (University of Illinois) כותבת במאמרה, "The Duty to Manage Risk", על החובה לנהל סיכונים. היחלשותה של דוקטרינה זו בבתי-המשפט, טוענת הרט, איננה התפתחות שלילית, ועולה בקנה אחד עם הרציונאליים של דיני החברות. החלת חובת ניהול סיכונים תכפיף פעולות חוקיות אך מסוכנות לביקורת בית-המשפט, דבר אשר עלול לאיין את כלל שיקול-הדעת העסקי.

 דיני מיסים       

 דיוויד שאקו (University of Pennsylvania) בוחן במאמרו, "The Taxation of Cloud Computing and Digital Content", כיצד חוקי המס הפדראליים בארצות-הברית מתמודדים עם מחשוב-ענן, ומצביע על הצורך בהתאמתם מחדש.

 משפט חוקתי

 בצעד חסר תקדים העביר הפרלמנט האוגנדי חוק האוסר על התכנסות פומבית של אנשים במדינה. על-פי החוק החדש, כל מפגש של למעלה משלושה אנשים במקום ציבורי דורש אישור מיוחד מן המשטרה, ובהיעדר אישור כזה למשטרה ניתנת הסמכות להשתמש בכוח כדי לפנות את המתקהלים. החקיקה באה על רקע הפגנות רבות נגד הממשל בעת האחרונה. האו"ם פנה לממשל האוגנדי בבקשה לבטל את החוק אך זה עדיין לא חזר בו.

 בית-המשפט הפדראלי של מחוז מישיגן בארצות-הברית קבע כי חוק אשר אוסר על קיבוץ נדבות מהווה הפרה של חופש הביטוי ולכן אינו חוקתי. החוק אפשר לקנוס אנשים בסכום היכול להגיע ל500$ ואף לגזור עליהם מאסר בן 90 יום.

 דניז ראום (University of Toronto) פרסמה ב-SSRN את מאמרה "Dignity, Choice, and Circumstances", אשר יופיע בקובץ "Understanding Human Dignity". כבוד האדם, לפי ראום, כרוך בחלקו גם בבחירות שעושה הפרט ביחס לאופי והכיוון בו יתנהלו חייו. עם זאת, לא כולם נהנים מנסיבות המעודדות אוטונומיה כזו, ועדיין עליהם לערוך בחירות שונות. בחירות כאלו והנסיבות המעצבות אותן נעשות על-פי רוב בהקשר של תחרות על זכויות כלכליות במגוון רחב של תחומים משפטיים. לעתים קרובות הדין רואה בבחירות שנערכו על-ידי אנשים נואשים כאילו הן נעשו באופן אוטונומי וחופשי. ראום מבקרת את השימוש שנעשה בהקשר זה בכבוד האדם, וטוענת שנדרש צורך בהבנה מורכבת יותר של המומנט האוטונומי של כבוד האדם.

 מאמרם של טוניה ג'קובי (Northwestern University), ל. סונג ריצ'רדסון (Northwestern University) וגרגורי באר (Northwestern University) בשם "The Attrition of Rights Under Parole", הוא מחקר דוקטורינארי ואמפירי העוסק בהשפעות השליליות שיש לענישה על-תנאי על זכויותיהם החוקתיות של המשוחררים על-תנאי כמו גם על הקהילות לתוכן הם משוחררים.

 בדצמבר 2012 הפך בית-המשפט העליון את החלטת ועדת הבחירות המרכזית לפסול את השתתפותה של ח"כ חנין זועבי בבחירות, בהחלטה קצרה בה נאמר כי "הנימוקים יינתנו בנפרד"  (וראו בהקשר זה את רשימתו של גיא רוה "הנימוקים יינתנו בנפרד"). ביום 20 באוגוסט 2013, פורסם פסק-הדין במלואו, א"ב 9255/12 ועדת הבחירות המרכזית לכנסת התשע-עשרה נ' ח"כ חנין זועבי, על נימוקיו.

  מושל מדינת אילינוי בארצות-הברית חתם על חוק אשר מתנה קבלת רישיון להחזקת נשק בבדיקת רקע על כל רכישת הנשק של אותו אדם מסוחרים לא רשמיים ושווקי יד שנייה. החוק מרחיב את בדיקת הרקע הנוכחית החלה כיום רק על קניית נשק מספקים מורשים, כך שכעת כל העברת בעלות בנשק מחויבת רישום ובדיקת רקע.

פרשת וינדזור

 בעקבות עניין Windsor בוחנת נועה בן-אשר (Pace University) במאמרה "Conferring Dignity: The Metamorphosis of the Legal Homosexual" את גלגולו של הדין האמריקני בדבר הומוסקסואלים בשלושת העשורים האחרונים, החל מהשלב בו אסר הדין על מעשי סדום הומוסקסואליים, דרך שלב שוויון הזכויות, שסיווג את ההומוסקסואל כחבר בקבוצת אזרחים המוגנת על-ידי החוקה, ועד לעניין Windsor, אשר מבטא שוויון בכבוד הסגולי ("Equal Dignity phase"). נעמי ראו (George Mason University) מתייחסת לזכות בהכרה (right to recognition), אשר עליהּ התבסס בית-המשפט בעניין וינדזור, במאמרה "The Trouble with Dignity and Rights of Recognition". במסגרת המשפט החוקתי האמריקני, הזכות בהכרה מעולם לא עמדה בזכות עצמה, וככל שתימות הנוגעות בכבוד האדם עלו במקרים קודמים, הם היו במקביל לזיהוי זכויות אינדיבידואליות. ראו מזהה מתח בין הזכות בהכרה לבין כיבוד ריבונות המדינה הפדראליות.

 גם מחוץ לאקדמיה, ממשיכה פרשת וינדזור להכות גלים. החלטתו של בית-המשפט העליון העניקה רוח גבית לתומכים בנישואין חד-מיניים, הדורשים הכרה בנישואים אלה גם במדינות פדראליות שטרם הכירו בהן. רוח זו נושבת גם מהחלטת בית-המשפט המחוזי בקליפורניה לפיה חקיקה פדראלית שמנעה מבני/ות זוג להט"בים של יוצאי צבא להנות מהטבות להן זכו בני/ות-זוג של יוצאי צבא הטרוסקסואלים, איננה חוקתית. כך גם (בעקבות עניין וינדזור), פרסם משרד האוצר האמריקני הודעה לפיהּ לצרכי מס, יכירו משרד האוצר ומס-ההכנסה יכירו בנישואים חד מיניים, לרבות בקשרי נישואין חד-מיניים במדינות פדראליות שטרם הכירו בהן (במסגרת Revenue Rule 2013-17). דיוויד הרציג (Valparaiso) פרסם רשימה קצרה , "Rev. Rul. 2013-17, Gay Marriage, and Taxes", המצביעה על חשיבותה של הוראה זו. ואמנם, עונת המשפט של 2012-2013, עמדה בצילו של עניין ווינדזור, אך נוסף לה ולמספר פסקי-דין נוספים שהגיעו לכותרות, החליט בית-המשפט העליון האמריקני בעניינים אזרחיים נוספים, אותם סוקר טוד פטיז (University of Iowa) במאמרו "More than Marriage: Civil Cases in the Supreme Court's 2012-2013 Term".

 משפט אירופי

 קונסטנץ סמלמן (McGill University) מתארת במאמרה, "General Principles of EU Law: The Ghost in the Platonic Heaven in Need of Conceptual Clarification", את התהליך בו התפתחו העקרונות הכלליים של דין האיחוד האירופי מהסתמכות על משפט טבעי עד לגישות פוזיטיביסטיות מאוחרות יותר.

 דיני ראיות

 בית-המשפט הפדראלי לערעורים  קבע בעניין United States of America v. Tayfun Okatan  כי בקשתו של נאשם לייצוג משפטי לא יכולה לשמש כעדות לאשמתו.

 קניין רוחני

 לאחר שהושמעו טענות בלתי-פורמליות כי שירו החדש של רובין ת'יקי "Blurred Lines" דומה למדי לשירו של מארווין גיי "Got to Give it Up" משנת 1977, ת'יקי הגיש בקשה לפסק-דין הצהרתי שיורה כי לא מדובר בהפרת זכויות יוצרים של בעלי הזכויות לשיר, אלא "הומאז'" (מחוות הערכה). מדובר בצעד מקדים נדיר בתחום זכויות היוצרים, שמעורר שאלות לגבי הגבולות של השראה במוסיקה בפרט ובאמנויות בכלל.

 דן ברוק (University of California) סוקר במאמרו "Are human genes patentable?" את השינוי במגמת בית-המשפט העליון במקרה Myriad Genetics v. AMP, בכל הקשור לרישום פטנט על גנום אנושי. בחלקה הראשון של ההחלטה נקבע כי לא ניתן לרשום פטנט על גן טבעי בגוף האדם, אך בחלקה השני של הפסיקה נקבע שאם הגן פותח במעבדה ניתן לרשום עליו פטנט.

משפט מנהלי

 זמן מה לאחר ש"את החורף המריבה שלנו השמש לבית יורק הפך לקיץ", מצא את מותו בקרב בוסוורת' מלך אנגליה ריצ'ארד השלישי. גופתו של ריצ'ארד השלישי התגלתה בחודש אוגוסט 2012, מתחת למגרש חנייה בעיר לסטר (Leicester), אנגליה. לאחר בדיקת DNA שאישרה כי השרידים אכן שייכים לריצ'ארד השלישי, התגלעה מחלוקת משפטית באשר למקום בו שרידים אלו ייקברו. בהחלטה בעניין The Plantagenet Alliance Ltd, R (On the Application Of) v Secretary of State for Justice & Anor, שניתנה ב-15 באוגוסט 2013, קבע השופט Haddon-Cave כי ההחלטה באשר לעתיד שרידיו של המלך ה"בלתי-גמור" ("deformed, unfinish'd") היא בעלת חשיבות לאומית כה רבה, עד כי יש מקום לדיון משפטי בעמדות של בעלי-אינטרסים שונים באשר למקום הקבורה. תום היקמן סוקר וחולק שבחיו להחלטה זו, ברשימתו "The High Court Rides to the Aid of Richard III" באתר UK Constitutional Law.

מהנעשה בארץ

 בעניין רע"א  749/12 עוז נ' סטר הפך בית-המשפט העליון את הלכת שמש (ע"א 37/59 שמש נ' מפעל המים כפר סבא), לפיהּ סמכות השיפוט של בית-משפט השלום בתביעות שעניינן שימוש במקרקעין מוגבלת לאלו שבהן נעשה השימוש תוך שמירה על שלמות הנכס. נועם זמיר מביא את עקרי פסק-הדין ברשימתו "שקיעת (הלכת) שמש". בטור "מה שיאיר לפיד יכול ללמוד מגרוניס"  מצביע עידו באום על השופט עמית בעודו מכהן בבית-המשפט המחוזי, "הניף את נס המרד" (בעניין ת"א (מחוזי חי') 348/03 קעדאן נ' לחאם (פורסם בנבו, 23.3.2003)) וקבע כי יש לסטות מהלכת שמש, הכרעה אשר זכתה לביקורת החריפה של הנשיא גרוניס בעניין עוז.

 בעניין בג"ץ 3203/10 אסמרה שטה נ' שר הפנים קבע השופט סולברג כי בנה של מי שהתגיירה לאחר עלייתה ארצה אינו זכאי ליהנות מהוראות סעיף 4ב(א) לחוק השבות, לפיהן הזכויות המוקנות מכוח שבות מוקנות, בין השאר, גם לילד של יהודי.

 דיני משפחה

 בית-משפט אנגלי אישר ניתוח כריתת צינורית זרע לאדם בעל מוגבלות שכלית ללא כשרות משפטית. נימוק בית-המשפט להחלטה חריגה זו הוא כי הנזק הנפשי אשר יגרם לאותו אדם כתוצאה מהיותו אב יהיה גבוה יותר מהנזק שיגרם לו כתוצאה ממעבר הניתוח. בישראל, לעומת זאת, אסר בית-המשפט לענייני משפחה על ביצוע הליך קשירת חצוצרות בחסויה הסובלת מסכיזופרניה, תוך כדי ניתוח קיסרי.

פסק-הדין של בית המשפט בקולומביה הבריטית בעניין J.C.M. v A.N.A נסוב על סכסוך בין בנות זוג לסביות שנפרדו על דגימת זרע. טרם פרידתן עשו בנות-הזוג שימוש בזרע מתוך אותה הדגימה על-מנת להרות שתי בנות, ועתה אחת מן השתיים רוצה לעשות שימוש באותה הדגימה על-מנת ליצור ילד שלישי, אותו תגדל עם בת-זוגהּ החדשה, אשר יהיה שאר בשר ביולוגי של שני ילדיהּ מן הקשר הקודם. בת-זוגהּ הקודמת עתרה לבית-המשפט בבקשה לאסור על השימוש בזרע. בית-המשפט קבע כי הזרע הוא קניין, ומתוך שכך ניתן לחלק אותו בין בנות-הזוג, בהתעלמו, בין השאר, משיקולי טובת הילד.

אקדמיה

 יעקב ויקטור (Yale) עוסק במאמרו "Regulating Sexual Orientation Change Efforts: The California Approach, Its Limitations, and Potential Alternatives" בחקיקה עדכנית במדינת קליפורניה, האוסרת על טיפולים פסיכולוגיים שמטרתם שינוי נטייה מינית של קטינים.

 דניאל מרטין כץ (Michigan State University) ומייקל ג'יימס בומאריטו (Bommarito Consulting) מציעים במאמרם, "Measuring the Complexity of the Law: The United States Code", דרך למדוד את מידת מורכבות החוק, תוך אימוץ גישת ה-"knowledge acquisition" המאופיינת בבינתחומיות.

 טובי גולדבך (Cornell University) פרסמה את מאמרהּ "Legal Norms' Distinctiveness in Legal Transplants and Global Legal Pluralism" העוסק בשאלה אם נורמות הן מיוחדות, תוך שימוש בשתי דיסציפלינות אקדמיות – שתלי משפט ופלורליזם משפטי גלובלי.

 נתן קורטז (Southern Methodist University) דן במאמרו "Do Graphic Tobacco Warnings Violate the First Amendment?" בשאלת ההגנה החוקתית לה זוכים יצרני הטבק ומוצריהם, לאור החקיקה אשר דורשת כי אריזות המוצרים יכילו אזהרות גרפיות בדבר הנזקים הצפויים למעשנים, והפסיקה הנרחבת שעסקה בעניין במהלך שנת 2012.

 מאמר בכתב-העת של לשכת עורכי-הדין האמריקנית (ABA) מזהיר מפני בעיות חוקתיות העשויות להתעורר בשל שיטות שיטור המבוססות על חיזוי סטטיסטי.

 ה-Affordable Care Act האמריקני כולל בתוכו הוראה למעסיקים לדאוג כי ביטוח הבריאות של עובדיהם יכסה גם אמצעי מניעה. הוראה זו הביאה לפולמוס מוסרי בארצות-הברית, וכ-60 תביעות תקפו את ההוראות האלו. מאמרה של אליזבת ספר (Washington University in Saint Louis) בשם "Contraception and the Birth of Corporate Conscience" עוסק בדוקטרינת "המצפון התאגידי", לפיה בית-המשפט צריך היה להכיר בכך שישויות פיקטיביות, כמו התאגיד, יכולות להחזיק ברגשות דתיים ובחופש מצפון הפוטר אותם מחובות אלו. ספר מצביעה על הסיכונים הטמונים באימוץ גישה זו.

 ההשלכות המשפטיות והמעשיות של הגדרת פלוני כטרוריסט, או מעשה מסוים כמעשה טרור, הן חמורות ומעניקות לרשויות האכיפה כוח רב. מאמרם של ג'קלין הודג'סון (University of Warwick) וויקטור טאדרוס (University of Warwick) בשם "The Impossibility of Defining Terrorism" עוסק, כמתחייב משמו, בבעייתיות של הניסיונות להגדיר משפטית מהו טרור.  טענתם היא שכל הגדרה לטרור תהיה הגדרה כוללנית יתר על המידה, מאחר שבית-המשפט חסר את המומחיות להבחין באופן מדויק בין התנגדות פוליטית לגיטימית לבין טרור.

 סוזן בוכלין (University of Ottawa) פרסמה באתר SSRN את הערך "Punishment In Film" מתוך האנציקלופדיה The Social History of Crime and Punishment in America: An Encyclopedia.

 המאמר "Imprisonment for Debt in Early Nineteenth Century Ireland, 1810-1848"  מאת קוין קוסטלו (UCD) עוסק במאסר בגין חוב באירלנד של המאה ה-19.

 מרגו קפלן (Rutgers) מצביעה במאמרהּ "Sex-Positive Law" על כך שלמרות שעונג מיני הוא מקור רב ערך של סיפוק והגשמה עצמית, חלקים מסוימים מהדין מניחים את ההפך הגמור – שלעונג מיני כשלעצמו יש ערך זניח, ושניתן להקריב אותו בקלות. יש אף חלקים בדין המניחים שעונג מיני הוא שלילי באופן אינהרנטי. נוסף על חשיפה וניתוח הנחות סמויות אלו של החוק, מציעה קפלן מסגרת רעיונות של דין המכיר בערך של העונג המיני.

 מאמרו של דיויד שניידרמן (University of Toronto) בשם "Judging in Secular Times: Max Weber and the Rise of Proportionality" עוסק בעלייתה של המידתיות על רקע דעיכת המטאפיזיקה של המוסר האוניברסאלי. בהיעדר קונצנזוס חברתי הנוגע לשאלות שבמדיניות, הרשות השופטת פנתה לניתוח מבוסס מידתיות כאמצעי לניהול אי-הסכמות. שניידרמן טוען כי בדרך זו הפכו השופטים את עשיית הצדק לכללים ביורקרטים מכאניים, כפי שצפתה סוציולוגית החוק של מקס וובר.

 מיכאל בירנהק (אוניברסיטת תל-אביב) פרסם את מאמרו "Copyright Pioneers" העוסק בלקחים שיכול החקר המיקרו-היסטורי של זכויות היוצרים ללמדנו על התחום כולו, באמצעות שני מקרי מבחן מפלשתין המנדטורית.

 רונלד קואז, זוכה פרס נובל לכלכלה ומחברם של המאמרים המכוננים "The Nature of the Firm" ו-"The Problem of Social Cost", נפטר זמן קצר לאחר פרסום סקירה זו והוא בן 102. כשבוע ימים לפני כן, פרסם הרברט הובנקמפ (University of Iowa) מאמר קצר ("Coase") על עבודתו והשפעתה.

 בקמדן, ניו-ג'רזי ארצות-הברית, הוחלף כוח השיטור המקומי בכוח שיטור מחוזי, על-מנת להכין את הקרקע להפרטה המלאה של המשטרה. במאמרה "The Siren Is Calling: Economic and Ideological Trends Toward Privatizing Public Police Forces", בוחנת קארנה רהאל (Seattle University) באמצעות דוגמה זו את מגמת ההפרטה של כוחות המשטרה, ואת תפקידם של תאגידים, הפועלים בעידן שאחרי מקרה Citizen United, ומפעילים לוביסטים לקידום חקיקה המועילה לאינטרסים שלהם. בלעדי שקיפות והגבלות על מימון לוביסטים מסוג זה, טוענת רהאל כי הציבור אינו יכול להבין ולהשתתף בהחלטות על ההפקדה של ההגנה על האזרחים בידי תאגידים.

 בסקירה הקודמת הוזכר מאמרו של פטריק מקינלי ברנן, המוצא לוגיקה לוקיאנית בדעת הרוב בעניין Windsor. ברנרד הרקורט (University of Chicago) בוחן את עקרון הנזק של הארט (ומיל) לאור עניין Windsor במאמרו "The Collapse of the Harm Principle Redux: On Same-Sex Marriage, the Supreme Court's Opinion in United States v. Windsor, John Stuart Mill's Essay on Liberty (1859), and H. L. A. Hart's Modern Harm Principle", וחוזר על טענתו ממאמרו משנת 1999 בשם "The Collapse of the Harm Principle", לפיה עקרון הנזק, אולי בשל התקבלותו הנרחבת בשיח המשפטי, קרס תחת הצלחתו שלו וחדל מלשמש כעקרון המגביל אכיפה משפטית של מוסר.

 המאמר "Arendt, Human Rights, and French Philosophy", מאת ג'סטין לקרואה (Facultés Universitaires Saint Louis à Bruxelles) דן בשתי פרשנויות חלופיות לפרק "שקיעתה של מדינת-האומה וקץ זכויות האדם" (The Decline of the Nation-State and the End of the Rights of Man) בספרהּ של חנה ארנדט, יסודות הטוטאליטריות (1951). הפרשנויות הקוטביות לו מהוות את ליבת הפולמוס על האפשרות והסיכוי לאזרחות קוסמופוליטית. לפי פרשנות אחת, כוונתה של ארנדט היא שזכויות אדם יכולות להיות ממומשות רק בתוך קולקטיב לאומי, ואילו הפרשנות השנייה קוראת בטקסט של ארנדט הזמנה להכריז על זכויות האדם כמיושנות, מאחר שיש בינן לבין האלימות הריבונית של מדינת-האומה קשר בל-ינתק. לקרואה מציעה פרשנות אלטרנטיבית שלישית, ובוחנת אותה באמצעות המקרה האירופי, כצורה עוברית של אזרחות קוסמפוליטית.

רשומה זו פורסמה בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לרשומה זו עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s