Faith in Strasbourg? Religious Freedom in the European Court of Human Rights | John Witte, Jr. (Vol. 25)

Distinguished Israeli law professor Natan Lerner was a leading scholar of religious freedom for both individuals and groups. He pressed for the integration of national, regional, and international protections of religious freedom, and the harmonization of religious freedom with other fundamental rights claims. This Article, dedicated to the memory of Professor Lerner, analyzes the rapidly growing body of religious freedom and related case law issued by the European Court of Human Rights in Strasbourg. And in keeping with Professor Lerner’s comparative law methodology, the Article compares the Strasbourg Court’s jurisprudence on religious freedom with that of the United States Supreme Court, finding substantial and surprising confluence of opinions, but also some creative tensions.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג'ון ויטי הבן, כרך כה, מהדורת הדפוס | עם התגים , , , , , , , , | כתיבת תגובה

Multiculturalism and Antidiscrimination Law: Comparing the United States and Western Europe | Christian Joppke (Vol. 25)

The relationship between multiculturalism and antidiscrimination is little understood. Contradictory claims and policies to some, they are of the same cloth to others. This article traces overlaps and tensions between both, in a comparison of the United States and Western Europe. Inherent in antidiscrimination is a tension between formal and substantive equality. It is the latter that provides an opening for a multicultural agenda, singling out specific minority groups for protection. In the United States, the domestic race problem has pushed a substantive and hence multicultural understanding of antidiscrimination from early on. By contrast, in Europe, the absence of a victimized minority group largely kept antidiscrimination in a formalistic mode, with an important exception for women. On both sides of the Atlantic, antidiscrimination, as practiced today with respect to racial and immigrant-based diversity, is individualistic and symmetric, and thus averse to multiculturalism. Yet this happened only with a fight in the United States, and quite without one in Europe.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כריסטיאן יופקה, כרך כה, מהדורת הדפוס | עם התגים , , , , , , , , , | כתיבת תגובה

Shakespeare and the Jewish Question: Belonging, Alienation and Injustice in The Merchant of Venice | Lorenzo Zucca (Vol. 25)

On the 29th of March 1516, Venice issued a decree which allowed Jews to settle in the Ghetto. It was the first decree of its kind in Europe. Ghettos arose in European countries that did not expel Jews. In England, Jews had been banned since 1290. In France, they were expelled in two waves: in 1306 and in 1394. In Spain, they were expelled in 1492. Venice made them permanent residents, although not full citizens.

In such a world, where belonging is the ability to form meaningful human bonds, it was hard to belong. That is what I take to be the Jewish question in The Merchant of Venice, which is also true of the human condition afflicting all economic migrants: they are treated as necessary to the economy, but they do not enjoy all the privileges of the citizens, and their status can be modified unilaterally. The Merchant of Venice suggests however that there is something that unites migrants and citizens: it is the godhead of money. In trade-based economies, human relationships are mediated by money, and money transforms all relationships into interested bonds; the tale of King Midas becomes reality: men desire money above all, and that means that every human relation becomes infected by monetary calculations. Jews and Venetians have a bond since Jews can lend money and fund the trade of the city. Trading interests define the identity of the city and of all its citizens, and non-monetary relations are transformed into monetary ones. This paper aims to show that in a world dominated by economic bonds it is impossible to form strong human connections. As a result, it is hard for everyone, not only for Shylock, to fully and genuinely belong to any place. The Jewish question is a particular name for a universal problem that affects us all: the impossibility of fully belonging to any society that prioritizes interested bonds over genuine bonds of love and friendship.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כרך כה, לורנזו זוקה, מהדורת הדפוס | עם התגים , , , , , , , , | כתיבת תגובה

רשימה: התפתחות המסחר האלגוריתמי והשפעותיו על חובת האמון שחב מנהל תיקי השקעות | אור מורג

התפתחות המסחר האלגוריתמי והשפעותיו על חובת האמון שחב מנהל תיקי השקעות

אור מורג*

"In a networked world, trust is the most important currency"[1]

ההתפתחויות הטכנולוגיות של עולם הבינה המלאכותית ושל עולם ה"ביג דאטה" בעשורים האחרונים הביאו עימן מגוון פיתוחים חדשניים, המאפשרים לבצע פעולות שבעבר היו מסורבלות ואף בלתי אפשריות לביצוע.[2] תוצר מרכזי של פיתוחים אלה הוא הליכי קבלת החלטות אוטונומיות ללא התערבות אנושית, אשר ננקטים ומתאפשרים באמצעות אלגוריתמים.[3] אלגוריתמים נמצאים כיום כמעט בכל תחומי החיים ונעשים בהם שימושים מגוונים.[4] מבין השימושים המרכזיים שנעשים באלגוריתמים, ניתן למצוא שימושים מהתחום הפיננסי, כאשר אחד מהמרכזיים שבהם הוא מה שמכונה "מסחר אלגוריתמי".[5]

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, מורג אור, רשימות | עם התגים , , , , , | כתיבת תגובה

המשפט ההומניטרי הבין־לאומי ובית המשפט העליון בישראל | אהרן ברק (כרך כה)

מעטים ביותר הם בתי המשפט המדינתיים העוסקים במשפט הבין-לאומי ההומניטרי (IHL). אף שתפיסה לוחמתית אינה תופעה חריגה במאה העשרים ובתחילת המאה העשרים ואחת, בתי המשפט של המדינות השונות המעורבות בתפיסה לוחמתית לא עסקו – בוודאי לא כעניין שבשגרה – בהיבטים ההומניטריים של התפיסה הלוחמתית.

לא כך בית המשפט העליון של מדינת ישראל. העיסוק בתפיסה הלוחמתית וב-IHL היה בעבר (לפני הסכמי אוסלו) עניין שבשגרה לבית המשפט העליון שלנו. אף ששגרה זו שונתה במידה מה לאחר הסכמי אוסלו, העיסוק ב-IHL עולה עדיין מדי פעם על שולחנו של בית המשפט העליון.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ברק אהרן, כרך כה, מהדורת הדפוס | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

אנקדוטות והתפתחות המשפט הבין־לאומי: על הסיפורים שמאחורי פרשות האלבמה והקרוליין | יניב רוזנאי (כרך כה)

מאחורי התפתחותו של המשפט הבין־לאומי מסתתרים סיפורים מרתקים, לעיתים אף מוזרים. חלקם אינם ידועים, וחלקם אינם ידועים מספיק. כמובן, מאחורי כל התפתחות משפטית קיימים סיפורים אנושיים מעניינים, אך נדמה כי סיפורים אלה חשובים במיוחד בכל הנוגע בהתפתחותו של המשפט הבין־לאומי, שכן בניגוד לרוב מקורות המשפט המדינתי, אחד המקורות העיקריים של המשפט הבין־לאומי הוא מנהג המבוסס על התנהגות עקיבה של מדינות מתוך תחושת מחויבות משפטית. התנהגות של מדינות יוצרת משפט. לכן אירועים והתרחשויות שהובילו להתנהגות מסוימת יכולים להיות מעניינים במיוחד.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כרך כה, מהדורת הדפוס, רוזנאי יניב | עם התגים , | כתיבת תגובה

רשימה: המטאטא יאה לנו – "הכלי" של השב"כ והחלטת הנאותות האירופית | עמיר כהנא

המטאטא יאה לנו – "הכלי" של השב"כ והחלטת הנאותות האירופית

עמיר כהנא*

ב-6 באוקטובר 2020 ניתנו בבית הדין לצדק של האיחוד האירופי (להלן: בית הדין האירופי) שני פסקי דין העוסקים בחקיקה המורה לְסַפקים של שירותי תקשורת לשתף פעולה עם רשויות הביטחון ואכיפת החוק, ולסייע בדרכים שונות לניהול מעקבים מקוונים: פסק הדין בעניין Privacy[1] ופסק הדין בעניין Quadrature du Net.[2] שני פסקי הדין לא סטו מהקו שבו נוקט בית הדין האירופי בשנים האחרונות[3] – קו של אפס סובלנות כלפי פרקטיקות של מעקב מקוון הפוגעות בזכויות הגנת הפרטיות המעוגנות בדין האירופי[4] – והתמקדו בפרקטיקות של איסוף ושימור נתוני תקשורת.

נתוני תקשורת הם נתונים על אודות תקשורת שאינם נתוני תוכן – פרטי המוען והנמען של דבר הדואר, מספרי הטלפון המעורבים בשיחה, מיקום מכשיר הסלולאר שממנו נערכה השיחה וכד'. הבחנה זו, ששורשיה במאה התשע-עשרה,[5] מניחה שרמת הפגיעה בפרטיות אגב עיון והשגת נתוני תוכן גבוהה יותר מהפגיעה בפרטיות הנגרמת בשל איסוף נתוני תקשורת – ובהתאמה, הוראות הדין נוטות להקל על סוכנויות המודיעין ואכיפת החוק בבואן להשיג נתוני תקשורת.[6] בעידן של שימוש רחב היקף במכשירי קצה סלולאריים[7] ובהתקני "האינטרנט של הדברים" (IoT),[8] ובמיוחד לנוכח הפוטנציאל המודיעיני של פרקטיקות איסוף גורפות ויכולות העיבוד והניתוח הממוכנים של נתוני תקשורת,[9] ספק אם הנחה זו עודנה בתוקף.[10]

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כהנא עמיר, מהדורה מקוונת, רשימות | עם התגים , , , , , , | כתיבת תגובה

פרופ' נתן לרנר – פסיפס חייו | נתן לרנר ואלונה חגאי פריי (כרך כה)

לא בכדי נחשב פרופ' נתן לרנר מומחה בין־לאומי בסוגיות הנוגעות בדת ומדינה, במיעוטים ובגזענות. כל פיסה מפסיפס חייו של פרופ' לרנר חושפת את הקשר ההדוק בינו לבין תחומים אלה, שעליהם כתב ספרים ואלפים רבים של מאמרים בספרדית, באנגלית ובעברית. מאמר זה מבקש להציג בקצירת האומר את חייו, את הישגיו, את תרומתו ואת משנתו של פרופ' נתן לרנר ז"ל, שלכובדו הוכן כרך זה.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה חגאי פריי אלונה, כרך כה, לרנר נתן, מהדורת הדפוס | עם התגים , | כתיבת תגובה

רשימה: עם הסמכות באה האחריות – הרחבת סמכויות האחיות בישראל בראי דיני הרשלנות המקצועית | ירדן כרמלי

עם הסמכות באה האחריות – הרחבת סמכויות האחיות בישראל בראי דיני הרשלנות המקצועית

ירדן כרמלי*

פתח דבר

בתחילת שנות ה-2000 עלה לדיון בישראל המחסור המסתמן בכוח אדם רפואי, ועלה חשש ממשי מפני השלכות הרסניות על בריאות הציבור. אחת הדרכים שמאפשרות מתן שירותים רחב יותר לצד עלות כלכלית נמוכה יותר היא שילוב בין רופאים לבין מטפלים שאינם רופאים. מודל זה התפתח בארצות הברית ומיושם בצורות שונות במדינות כמו קנדה, בריטניה, אוסטרליה, ניו זילנד ובעשור האחרון גם בישראל. משרד הבריאות החל בהרחבה הדרגתית, אך מהירה, של סמכויות האחיות במטרה להפחית מהעומס המוטל על הרופאים. הרחבה זו באה לידי ביטוי הן בהסמכת האחיות לבצע פעולות שבעבר רק רופא יכול היה לבצע, הן ביצירת תפקידים המעניקים לאחות מתחם שיקול דעת רפואי ורחב מזה שהיה נתון לה בעבר.

טענתי המרכזית ברשימה זו היא כי העתקת המודל מהעולם המערבי נעשתה ללא מתן תשומת לב מספקת לתקינת האחיות בישראל ולקשיים העולים מטשטוש הגבולות שבין סיעוד לבין רפואה. מגמה זו עלולה לא רק להגביר את הסיכוי להתרשלות ולגרימת נזקים, אלא גם את הסיכוי שבית החולים יימצא רשלן בעת בחינת האחריות. מקצוע הסיעוד הולך ומתרחב, אך זמנן של האחיות הולך ומצטמצם. העומס במחלקה, קשיי ההסתגלות והפער המקצועי יתנקזו כולם לרגע הדיון המשפטי, אך אלה בדרך כלל לא פוטרים מאחריות. האחיות נכנסות לעולם מקצועי חדש שגבולותיו אינם ברורים, כאשר המילה האחרונה בדבר הדרך הראויה שבה היו אמורות לנהוג מצויה בידי בית המשפט. לפיכך, ישנה חשיבות גבוהה לכך ששופטים יכירו את התהליכים העוברים על מקצוע הסיעוד, על מנת שיוכלו להתחשב בהם כאחד השיקולים הרלוונטיים בדרך להכרעה שיפוטית.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כרמלי ירדן, מהדורה מקוונת, רשימות | עם התגים , , , | תגובה אחת

זוגיות יחד ולחוד – אוטונומיה בתוך אינטימיות | פנחס שיפמן (כרך כד)

התופעה של בני זוג המנהלים מערכת יחסים מבלי שהם חיים יחד במשק בית משותף מאתגרת את ההגדרה המקובלת של הידועים בציבור. ביסודה של תופעה זו מונח הרצון באינטימיות אך תוך שמירת מרחב פרטי לכל אחד מבני הזוג. הרקע האופייני לכך הוא נישואים קודמים שהגיעו לקיצם והשאיפה לפתוח פרק שני כובל פחות. תופעה זו שונה מתופעות דומות, כגון קשרים זוגיים שהתרופפו אך לא נותקו, או חברוּת שטרם התגבשה לכלל זוגיות קבועה.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כרך כד, מהדורת הדפוס, שיפמן פנחס | עם התגים , , , | כתיבת תגובה