ה"קוורטט" העברי – כך הקדים המשפט המנהלי בישראל את זמנו | דפנה ברק־ארז (כרך כו)

המאמר בוחן כיצד בית המשפט העליון של ישראל הקדים בשנותיו הראשונות חידושים משפטיים שחלו במשפט המנהלי האנגלי רק מאוחר יותר. זאת, אף שמלכתחילה שימש המשפט האנגלי מקור השראה להתפתחותו של המשפט הישראלי. הערכתם של "חילופי התפקידים" המתוארים נעשית תוך התבוננות על ארבעה פסקי דין תקדימיים שניתנו באנגליה רק בשנות השישים של המאה הקודמת ואשר בית המשפט העליון של ישראל חזה אותם למעשה קודם לכן. מוסבר כי הדבר התאפשר מאחר שהפסיקה הישראלית – אשר התבססה על העקרונות האנגליים – לא כרעה תחת הנטייה (המופרזת לעיתים) לפסוע בתלם שחרשו התקדימים המסורתיים. נוסף על כך, מערכת המשפט בישראל, שחגגה את עצמאותה, חשה בת חורין לבחור את אפיקי ההתפתחות המתאימים לה. במבט רחב יותר המאמר מצביע על כך שבניגוד להנחה שתהליכים של השפעה משפטית מבוססים תמיד על "זרימה" של ידע משיטת משפט בעלת מעמד של "הורה" לשיטות משפט הנחשבות "בנות" שלה, בפועל ההתפתחות יכולה להיות מורכבת יותר: שיטות "בנות" אלה יכולות אף לחזות התפתחויות בשיטה שהולידה אותן ולהציג דרכים חלופיות שטרם נבחנו בה.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ברק-ארז דפנה, כרך כו, מהדורת הדפוס, רשומה חסרת קטגוריה | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

חלוקתה של זכות היוצרים בין בני זוג – עיין ערך: "אהבה" | טל איטקין (כרך כד)

העידן הנוכחי מספק למערכת המשפט אתגרים רבים הקשורים לפירוקו של התא המשפחתי, בפרט בכל הנוגע בחלוקת נכסיהם של בני זוג שנישואיהם עלו על שרטון. המשטר הרכושי בישראל קובע כי נכסים שנצברו בתקופת הנישואים יהיו ככלל משותפים לשני בני הזוג בעת פרדתם. עם נכסי התא המשפחתי הללו נמנים נכסים מוחשיים ונכסים בלתי מוחשיים. במרוצת השנים חלו תמורות רבות בדין הנוגע בנכסים הבלתי-מוחשיים ובבעלות עליהם, ונטיית הדין היא לראות במשאבים אלה נכסים משותפים. בד בבד, בתחום אחר של המשפט, דיני זכויות היוצרים רואים ביוצר בעלים ראשוניים ובלעדיים של הזכות. גישות תיאורטיות שונות בזירה האקדמית מעניקות צידוקים למתן הגנה ליוצר, ליצירה ולשמירתה של הזכות בידי היוצר. הפסיקה והמחקר בישראל טרם נדרשו להתמודד עם השאלה הערכית של חלוקת זכויות היוצרים ומידת השתייכותן למסת הנכסים הנתונה לחלוקה בין בני זוג בעת פרדתם. העדרו של דיון בחלוקת זכות היוצרים בין בני זוג מצריך בחינה של זכות ייחודית זו, על שלל רבדיה והיבטי חלוקתה במרחב המשפחתי. המאמר ידון בשאלות הנלוות לחלוקתה של הזכות – מה יהיו היקפי חלקיהם של היוצר ושל בן זוגו? כיצד יוערך שווייה של הזכות? כיצד היא תנוהל לפי הצורך בין הצדדים? כיצד תיעשה חלוקתה בעת סיומה של הדרך המשותפת? לבסוף יציג המאמר שני מודלים דוקטרינריים לחלוקת הזכות, שכל אחד מהם יהלום נסיבות מסוימות הקשורות לטיבה של הזכות, לצדדים ולנסיבות המקרה המיוחדות.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה איטקין טל, כרך כד, מהדורת הדפוס | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

העלבה מרשיעה – הרשעה מעליבה? על רשויות התביעה והכרעות בתי המשפט ביחס לעברה של העלבת עובד ציבור | גיא אלון (כרך כד)

מאמר זה עוסק בסוגיית הסנקציה הפלילית העשויה להיות מוטלת על אזרח בגין התבטאותו נגד עובד ציבור, ובמערכת הנורמות הרלוונטיות שתחול במקרה זה. המאמר מציג את הבסיס העיוני של דינים אלה – דיני לשון הרע האזרחיים ודיני העלבת עובד ציבור הפליליים (להלן: דיני ההעלבה) – וטוען כי קיים כשל לוגי הנובע מהיישום הבעייתי של דיני ההעלבה הפליליים.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אלון גיא, כרך כד, מהדורת הדפוס | עם התגים , , , , , , , | כתיבת תגובה

"משנים מפני השלום": חופש הציווי או חופש החוזים? חופש החוזים עדיף – היבטים עיוניים ומעשיים בהסדרתה של הצוואה ההדדית | עירית רייך־זיו (כרך כד)

המאמר מבקש להתמודד עם המתח הבסיסי הטבוע בצוואה ההדדית – המתח שבין מאפייניה הצוואתיים של הצוואה ההדדית (בהיותה כלי משפטי להעברת רכוש לאחר פטירה) לבין מאפייניה החוזיים (בהיותה תוכנית שנערכת בין שני פרטים בשיתוף פעולה ותוך הסתמכות הדדית). ייחודיותה של הצוואה ההדדית, ככלי משפטי בעל שני פנים, וההתנגשות בין הערכים הסותרים הגלומים בה – ערכים צוואתיים של הדירוּת וחירות אל מול ערכים חוזיים של הסתמכות וכבילה – מייצרות קשיים שונים בסיווגה העיוני ובהסדרתה הנורמטיבית.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כרך כד, מהדורת הדפוס, רייך־זיו עירית | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

Faith in Strasbourg? Religious Freedom in the European Court of Human Rights | John Witte, Jr. (Vol. 25)

Distinguished Israeli law professor Natan Lerner was a leading scholar of religious freedom for both individuals and groups. He pressed for the integration of national, regional, and international protections of religious freedom, and the harmonization of religious freedom with other fundamental rights claims. This Article, dedicated to the memory of Professor Lerner, analyzes the rapidly growing body of religious freedom and related case law issued by the European Court of Human Rights in Strasbourg. And in keeping with Professor Lerner’s comparative law methodology, the Article compares the Strasbourg Court’s jurisprudence on religious freedom with that of the United States Supreme Court, finding substantial and surprising confluence of opinions, but also some creative tensions.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ג'ון ויטי הבן, כרך כה, מהדורת הדפוס | עם התגים , , , , , , , , | כתיבת תגובה

Multiculturalism and Antidiscrimination Law: Comparing the United States and Western Europe | Christian Joppke (Vol. 25)

The relationship between multiculturalism and antidiscrimination is little understood. Contradictory claims and policies to some, they are of the same cloth to others. This article traces overlaps and tensions between both, in a comparison of the United States and Western Europe. Inherent in antidiscrimination is a tension between formal and substantive equality. It is the latter that provides an opening for a multicultural agenda, singling out specific minority groups for protection. In the United States, the domestic race problem has pushed a substantive and hence multicultural understanding of antidiscrimination from early on. By contrast, in Europe, the absence of a victimized minority group largely kept antidiscrimination in a formalistic mode, with an important exception for women. On both sides of the Atlantic, antidiscrimination, as practiced today with respect to racial and immigrant-based diversity, is individualistic and symmetric, and thus averse to multiculturalism. Yet this happened only with a fight in the United States, and quite without one in Europe.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כריסטיאן יופקה, כרך כה, מהדורת הדפוס | עם התגים , , , , , , , , , | כתיבת תגובה

Shakespeare and the Jewish Question: Belonging, Alienation and Injustice in The Merchant of Venice | Lorenzo Zucca (Vol. 25)

On the 29th of March 1516, Venice issued a decree which allowed Jews to settle in the Ghetto. It was the first decree of its kind in Europe. Ghettos arose in European countries that did not expel Jews. In England, Jews had been banned since 1290. In France, they were expelled in two waves: in 1306 and in 1394. In Spain, they were expelled in 1492. Venice made them permanent residents, although not full citizens.

In such a world, where belonging is the ability to form meaningful human bonds, it was hard to belong. That is what I take to be the Jewish question in The Merchant of Venice, which is also true of the human condition afflicting all economic migrants: they are treated as necessary to the economy, but they do not enjoy all the privileges of the citizens, and their status can be modified unilaterally. The Merchant of Venice suggests however that there is something that unites migrants and citizens: it is the godhead of money. In trade-based economies, human relationships are mediated by money, and money transforms all relationships into interested bonds; the tale of King Midas becomes reality: men desire money above all, and that means that every human relation becomes infected by monetary calculations. Jews and Venetians have a bond since Jews can lend money and fund the trade of the city. Trading interests define the identity of the city and of all its citizens, and non-monetary relations are transformed into monetary ones. This paper aims to show that in a world dominated by economic bonds it is impossible to form strong human connections. As a result, it is hard for everyone, not only for Shylock, to fully and genuinely belong to any place. The Jewish question is a particular name for a universal problem that affects us all: the impossibility of fully belonging to any society that prioritizes interested bonds over genuine bonds of love and friendship.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כרך כה, לורנזו זוקה, מהדורת הדפוס | עם התגים , , , , , , , , | כתיבת תגובה

רשימה: התפתחות המסחר האלגוריתמי והשפעותיו על חובת האמון שחב מנהל תיקי השקעות | אור מורג

התפתחות המסחר האלגוריתמי והשפעותיו על חובת האמון שחב מנהל תיקי השקעות

אור מורג*

"In a networked world, trust is the most important currency"[1]

ההתפתחויות הטכנולוגיות של עולם הבינה המלאכותית ושל עולם ה"ביג דאטה" בעשורים האחרונים הביאו עימן מגוון פיתוחים חדשניים, המאפשרים לבצע פעולות שבעבר היו מסורבלות ואף בלתי אפשריות לביצוע.[2] תוצר מרכזי של פיתוחים אלה הוא הליכי קבלת החלטות אוטונומיות ללא התערבות אנושית, אשר ננקטים ומתאפשרים באמצעות אלגוריתמים.[3] אלגוריתמים נמצאים כיום כמעט בכל תחומי החיים ונעשים בהם שימושים מגוונים.[4] מבין השימושים המרכזיים שנעשים באלגוריתמים, ניתן למצוא שימושים מהתחום הפיננסי, כאשר אחד מהמרכזיים שבהם הוא מה שמכונה "מסחר אלגוריתמי".[5]

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, מורג אור, רשימות | עם התגים , , , , , | כתיבת תגובה

המשפט ההומניטרי הבין־לאומי ובית המשפט העליון בישראל | אהרן ברק (כרך כה)

מעטים ביותר הם בתי המשפט המדינתיים העוסקים במשפט הבין-לאומי ההומניטרי (IHL). אף שתפיסה לוחמתית אינה תופעה חריגה במאה העשרים ובתחילת המאה העשרים ואחת, בתי המשפט של המדינות השונות המעורבות בתפיסה לוחמתית לא עסקו – בוודאי לא כעניין שבשגרה – בהיבטים ההומניטריים של התפיסה הלוחמתית.

לא כך בית המשפט העליון של מדינת ישראל. העיסוק בתפיסה הלוחמתית וב-IHL היה בעבר (לפני הסכמי אוסלו) עניין שבשגרה לבית המשפט העליון שלנו. אף ששגרה זו שונתה במידה מה לאחר הסכמי אוסלו, העיסוק ב-IHL עולה עדיין מדי פעם על שולחנו של בית המשפט העליון.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ברק אהרן, כרך כה, מהדורת הדפוס | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

אנקדוטות והתפתחות המשפט הבין־לאומי: על הסיפורים שמאחורי פרשות האלבמה והקרוליין | יניב רוזנאי (כרך כה)

מאחורי התפתחותו של המשפט הבין־לאומי מסתתרים סיפורים מרתקים, לעיתים אף מוזרים. חלקם אינם ידועים, וחלקם אינם ידועים מספיק. כמובן, מאחורי כל התפתחות משפטית קיימים סיפורים אנושיים מעניינים, אך נדמה כי סיפורים אלה חשובים במיוחד בכל הנוגע בהתפתחותו של המשפט הבין־לאומי, שכן בניגוד לרוב מקורות המשפט המדינתי, אחד המקורות העיקריים של המשפט הבין־לאומי הוא מנהג המבוסס על התנהגות עקיבה של מדינות מתוך תחושת מחויבות משפטית. התנהגות של מדינות יוצרת משפט. לכן אירועים והתרחשויות שהובילו להתנהגות מסוימת יכולים להיות מעניינים במיוחד.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כרך כה, מהדורת הדפוס, רוזנאי יניב | עם התגים , | כתיבת תגובה