סקירת חדשות מעולם המשפט | 23.2.2017

%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a1%d7%95%d7%9d-%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%95%d7%aa אזרח בריטי הלוקה במחלה נדירה הפוגעת בנוירונים וביכולותיו המוטוריות (Motor Neurone Disease) עתר לבית-המשפט הגבוה לצדק בבריטניה כדי לאפשר לו לעבור המתת חסד מכוח זכותו למות בכבוד. טענתו המרכזית היא נגד סעיף 2(1) לחוק הבריטי למניעת התאבדויות (Suicide Act 1961) אשר אוסר על סיוע בהליך התאבדות, גם כאשר מדובר בהמתת חסד. טענתו היא שהחוק פוגע באוטונומיית החולה לבחור בטיפול הרצוי לו וכן פוגע בכבוד האדם כאשר החולה נדרש לחיות ברמת חיים בלתי נאותה. המתות חסד אסורות בבריטניה ולכן בחר האזרח לממש את זכותו בדרך עקיפה באמצעות טענה כי החוק למניעת התאבדויות פוגע בזכויות אדם, שכן אם יצליח בעתירתו ארגונים העוסקים בהליך יוכלו לממש את זכותו למות בכבוד. בשנים האחרונות, המתות חסד והזכות למות בכבוד ניצבות במרכז השיח הציבורי בארץ ובעולם, כאשר ארגונים ומדינות מנסים למצוא פתרונות לפרטים הרוצים לסיים את חייהם לפי בחירתם אשר תואמים את האפשרויות הטכנולוגיות הקיימות ורוח התקופה. בישראל, נושא המתות חסד זכה לחשיפה גבוהה ולשיח ציבורי לאחר ששדרן הרדיו, עדי טלמור, שם קץ לחייו בעזרת מוסד המתות החסד דיגניטאס השוויצרי. בנוסף, חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005 מנסה לתת פתרון לסוגיה מורכבת זו, כאשר ישנם מתנגדים רבים להחלת הליך זה בישראל, בין היתר, מסיבות דתיות.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , | כתיבת תגובה

החינוך לאתיקה אינו בשמים | לימור זר-גוטמן (כרך יט)

התעוררות האתיקה בחברה הישראלית פסחה על המוסדות להשכלה גבוהה. דווקא הם – שעוסקים בחינוך, שהיא הדרך העיקרית להטמעת אתיקה – אינם מחנכים לאתיקה. הפקולטה למשפטים מיטיבה ללמד את הסטודנטים, מיומם הראשון בלימודים, על חשיבותו של שלטון החוק ועל הצורך במערכת משפט מפותחת כדי לקיים חברה. אך היא אינה מסבירה כלל על חשיבות האתיקה, לצד מערכת המשפט ובנפרד ממנה, כתנאי לקיומה של חברה בריאה ומתפקדת. לכן המאמר קורא לבתי-הספר למשפטים ללכת בנתיב חדש – חינוך לאתיקה. חינוך לאתיקה הוא מטרה של הפקולטות למשפטים הואיל והתנהגות אתית מהווה רכיב מרכזי בדמותו של עורך-הדין האידיאלי, דמות אשר כל פקולטה למשפטים אמורה לרצות להנחיל לבוגריה. החינוך לאתיקה מטרתו ליצור מודעות לאתיקה אצל הסטודנטים, כדי שבמסגרת התנהגותם, האישית והמקצועית, תיהפך האתיקה לכלי מרכזי בקבלת החלטות כיצד להתנהג.

המאמר מפרט איך החינוך לאתיקה בפקולטות למשפטים בישראל צריך להיראות, ואף מציע חמש דרכים מרכזיות ליישומו, שחלקן כבר קיימות בפקולטות למשפטים אך אינן מתועלות לטובת החינוך לאתיקה.

להורדת המאמר המלא.

פורסם בקטגוריה מהדורת הדפוס, כרך יט, זר-גוטמן לימור | עם התגים , , | כתיבת תגובה

סקירת חדשות מעולם המשפט | 19.1.2017

תמונה לפרסום סקירות חדשות.png בית המשפט האירופי לצדק פסק, כי איסוף ושימור מידע על אזרחים במדינות האיחוד,  באופן גורף וללא הבחנה, אינו חוקי. בית הדין נימק את החלטתו בכך שהיקף המידע הנאסף אינו מידתי, ולפיכך אינו עולה בקנה אחד עם חקיקת האיחוד, ובפרט עם האמנה האירופית לזכויות אדם ומגילת האיחוד האירופי לזכויות יסוד. בית המשפט הגדיר חריג לקביעה זו אשר חל במקרים בהם איסוף המידע נועד לשם לחימה בפשיעה חמורה ובטרור. בישראל הזכות לפרטיות היא בעלת מעמד חוקתי, לפי סעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ומוגנת גם בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981. עם זאת, לבית משפט הסמכות – מכוח חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת), התשס"ח–2007 – להתיר בצו לרשויות האכיפה לקבל נתוני תקשורת, אם שוכנע שהדבר נדרש כדי להגשים מטרות מסוימות לרבות, הצלת חיי אדם או מניעת עבירות. חקיקת החוק עוררה התנגדות מצד ארגוני זכויות אדם, ואף הובילה לעתירה כנגד חוקתיותו (בג"ץ 3809/08 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' משטרת ישראל). בית המשפט דחה את העתירה ופסק כי באיזון שבין תכלית החוק לזכות לפרטיות החוק עומד בדרישת המידתיות. עוד נקבע כי הפעלת הסמכות הקבועה בחוק באמצעות צו הניתן לרשויות האכיפה לא תיעשה לשם השגת מטרות כלליות או לצרכי פעילות מודיעינית כללית, אלא לצורך גילוי עבירות שניתן לצפות אותן או עבירות המתרחשות בזמן הווה.  להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, רשומה חסרת קטגוריה | עם התגים , , , , , | כתיבת תגובה

רשימה: דיני הלחימה במרחב הסייבר: אתגרים והזדמנויות | רן יוסף

דיני הלחימה במרחב הסייבר: אתגרים והזדמנויות

רן יוסף*

מבוא

קשה לדמיין את החיים המודרניים ללא חשמל, תקשורת אלחוטית או מרשתת. תופעות אלה מהוות את היסודות של החברה האנושית בת זמננו, המתאפיינת בשימוש גובר ברשתות חברתיות, באמצעי תקשורת חכמים, במסחר במרשתת, בצריכת מידע דרך הרשת ועוד. עם זאת, בעוד תופעות אלה נחשבות תמימות, ומנוצלות לרוב לצרכים אזרחיים, גם כוחות לוחמים עושים בהן שימוש רב. רוב הצבאות המודרניים עושים שימוש במחשבים ובאמצעים אלקטרוניים אחרים, ביניהם גם כאלה שמבוססים על תקשורת לוויינית ומקוונת, בין לצורך הניהול הצבאי היומיומי ובין לצורכי לחימה, ריגול וביטחון שוטף.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יוסף רן, מהדורה מקוונת, רשימות | עם התגים , , , , , , | כתיבת תגובה

סקירת חדשות מעולם המשפט | 27.12.2016

 בית-המשפט העליון של מדינת ארקנסו הפך את החלטת בית-המשפט הקודם שהתירה רישומם של זוגות חד-מיניים כהורים בתעודות הלידה של ילדיהם בהליך משפטי מקוצר. לפי החלטה זו, אין לראות בזוגות חד-מיניים כהורים לשם רישומם בתעודות לידה, נוכח היעדר קשר ביולוגי לילדיהם. בית-המשפט פסק כי לא מדובר בהפרת זכויותיהם של ההורים אלא בהיצמדות לקשר הביולוגי בין הילד להורה שאינו פוגע בעקרונות חוקתיים. כל זאת למרות העובדה שהחוק המסדיר את הליך הרישום בתעודת לידה של הורים הטרוסקסואלים אינו דורש מהם להוכיח קשר ביולוגי לילדיהם. אף מדינת ישראל אינה מכירה בזכותם של זוגות חד-מיניים להינשא; עם זאת, לאורך השנים קידם בית-המשפט העליון את מעמדם באמצעות פסיקה. כך, למשל, בפרשת בן-ארי הורחבה ההכרה בזוגות חד-מיניים ואלו זכו לסטטוס של "ידועים בציבור", אשר מקנה מעמד דומה בתחומים מסוימים לזוגות נשואים. בדומה לארקנסו, גם בישראל נדונה סוגית רישום שני הורים מאותו מין בעקבות הליך פונדקאות שנעשה מחוץ לישראל בפרשת מגד-ממט. באותה פרשה התאפשר רישום האב הלא-ביולוגי לפי הליך "צו הורות פסיקתי". השופטת נאור פסקה כי הלכה זו משרתת את טובת הילד ומאפשרת יצירת זיקה הורית לשני ההורים. השופט ג'ובראן הוסיף במישור החוקתי, במסגרתו בחן את ההסדרים המשפטיים, כי מניעת ההליך מזוגות חד-מיניים תוביל לתוצאה מפלה. בעקבות פרשה זו ובמסגרת הליך ספציפי שנדון בבית-המשפט לענייני משפחה בשנת 2015, פרסם היועץ-המשפטי לממשלה עמדה לפיה יש  להחיל דין דומה על זוגות חד-מיניים בעת רישום אם שאינה ביולוגית בהסתמך על אותו צו. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט | עם התגים , , , , , , , , , | כתיבת תגובה

רשימה: עִזבונות דיגיטליים | מאורי הירש

עִזבונות דיגיטליים

מאורי הירש*

מבוא

עולם המחשבים והמרשתת (אינטרנט) מציב אתגרים רבים לעולם המשפט, שכן בעוד קצבו של הראשון דוהר, האחרון זוחל. את הניסיון לפתור בעיות בעולם המחשבים והמרשתת באמצעות כלים משפטיים ישנים נושנים, שנוצרו בחלקם על ידי אנשים שלא חלמו אפילו על טלוויזיה, המשיל שופט בית המשפט העליון מישאל חשין ז"ל לדוגמה דמיונית מעולם הרפואה: "על דרך ההפלגה ניתן לומר כי הנה זה נָתַנּוּ בידיו של רופא מנתח כלֵי-ניתוח שהיו בשימוש לפני מאה שנים, ומבקשים אנו אותו לבצע ניתוח הנערך בימינו באמצעות משקפי-מיקרוסקופ". מילותיו של השופט חשין מבהירות את הפערים שנותר עדיין לגשר עליהם, ומציירות את תמונת המצב של המפגש המורכב שבין העולם המוחשי לעולם הדיגיטלי הלא-מוחשי. ברשימה זו אבקש לנוע בין שני עולמות אלה באמצעות דיון בעזבונו הדיגיטלי של אדם ובאתגרים שבהסדרת הטיפול בו.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הירש מאורי, מהדורה מקוונת, רשימות | עם התגים , , , , , , , , | 2 תגובות

האומנם הגנת הילד רווחת במשפט הישראלי? | יאיר רונן וישראל צבי גילת (כרך יט)

במאמר זה נטען כי הרטוריקה הרווחת במשפט הישראלי יוצרת את האשליה שהמשפט הישראלי מציע הגנה מקיפה וממשית מפני כל פגיעה בשלום הילד, ושטובת הילד היא שיקול מכריע בענייניו. לאמיתו של דבר לא מוצעת לילד אלא הגנה חלקית בלבד, בעיקר מפני אנשים בסביבתו האינטימית, אך לא כאדם שלם בעל זהות ובעל זיקות למשפחה ולקהילה, כפי שמתחייב מאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד. עוד נטען כי אף לטעמם של אלה המבקשים להגן על הילד במבודד ממשפחתו, בהתבסס על אתוס ליברלי-אינדיווידואליסטי של זכויות הילד, אין הדין הנוהג מגן על הילד כראוי – לא בתוך משפחתו ולא מחוץ לה. הסדר הגנת הילד במתכונת הקיימת בישראל עשוי טלאים-טלאים ואינו ראוי כמכלול. כדי להדגים את טענותינו, נצביע בפרקי המאמר על הכשלים הקיימים במשפט הנוהג בישראל בכל אחד מן השטחים העוסקים ברווחת הילד. כן נעמוד במאמר על הגישה האידיאולוגית-ההיסטורית באשר להגנת הילד בישראל ועל השפעתה בהווה, ובסיומו נביע עמדה בנוגע לשינוי היסודי הנדרש בדין הנוהג כדי להגן על שלום הילד באופן המיטבי.

להורדת המאמר המלא.

פורסם בקטגוריה גילת ישראל צבי, כרך יט, מהדורת הדפוס, רונן יאיר | עם התגים , | תגובה אחת