אנטומיה של טיפול – ילדים פוגעים מינית | איריס עדניה-נץ (כרך יט)

נערים פוגעים מינית הם ילדים מעל גיל האחריות הפלילית אשר טרם מלאו להם שמונה-עשרה שנים ביום הגשת כתב האישום נגדם בגין ביצוע עברת מין. על-פי הספרות המחקרית, רובם המכריע של הנערים הפוגעים מינית מפגינים התנהגות אנטי-סוציאלית בכלל, שאינה ממוקדת דווקא בפגיעות מיניות. כלומר, רוב הנערים הפוגעים מינית אינם סוטים מינית. הסיכון שילדים ונערים פוגעים מינית ייהפכו לעברייני מין בבגרותם קטן יחסית. רוב הנערים מגיבים על דרכי טיפול מותאמות ייעודיות, ורק מיעוטם מהווים איום ארוך-טווח לחברה. נערים פוגעים מינית שעניינם מובא לפני בית-המשפט לנוער נשפטים על-פי חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971. אם נקבע כי הנער ביצע את העבֵרה המיוחסת לו, הוא עלול להיות מורשע ולשאת עונש של מאסר או שהייה במעון נעול או להישלח לטיפול בצו בית-משפט. אני סבורה כי אופיין הייחודי והמורכב של הפגיעות המיניות המבוצעות על-ידי בני-נוער מקדם את התובנה כי המערכת הפלילית הפורמלית הנוהגת מוגבלת באופן אינהרנטי בהתמודדות עימן, באופן שמחייב רפורמה חיצונית לשינויה והבניית פרדיגמה רחבה יותר של צדק. אציע, באמצעות חיבור כילולי (אינטגרטיבי) של תפיסת זכויות הילד עם תנועת הצדק החלופי, לקדם פיתוח מנגנונים חדשניים של צדק לצד המנגנון האדוורסרי: היוועדות ובתי-משפט פותרי בעיות. אלה, בכפוף להליכי מיון קפדניים, יתמודדו בצורה מיטיבה ואפקטיבית יותר עם נערים פוגעים מינית.

להורדת המאמר המלא

פורסם בקטגוריה כרך יט, עדניה-נץ איריס | עם התגים , , | כתיבת תגובה

רשימה: על ההתנגשות שבין חופש הביטוי לבין חוקי בריונות ברשת | ענת ליאור

על ההתנגשות שבין חופש הביטוי לבין חוקי בריונות ברשת

ענת ליאור*

המודעות ברחבי העולם ובישראל לתופעת הבריונות ברשת גברה בשנים האחרונות באופן משמעותי, ומדינות רבות ברחבי העולם פועלות במרץ נגד התפשטותה. אין אומנם הסכמה לגבי הגדרתה של בריונות ברשת, אך מוסכם כי מדובר בשימוש של קבוצה או יחיד בטכנולוגיות של תקשורת חברתית במטרה לפגוע באחרים על ידי התנהגות נשנית עוינת ומכוּונת. רשימה זו תתמקד בבריונות ברשת המיוחסת לקטינים, להבדיל מהטרדה מקוונת (cyber harassment) המיוחסת למבוגרים.

עם עלייתה של המודעות לתופעת הבריונות ברשת מתעצמים גם מאמצי החקיקה, הן בארץ והן מחוץ לה, שמטרתם להעניק כלים אופרטיביים משמעותיים לבתי הספר, למשטרה ולרשויות השלטון במאבקם נגד מה שכונה לאחרונה "המגפה החדשה של העידן הטכנולוגי". מן העבר האחר ניצבת איתנה הזכות החוקתית לחופש הביטוי, אשר נפגעת בעקבות מאמצי חקיקה אלה. ברשימה זו אציג את ההתנגשות הבלתי-נמנעת בין השניים ואת השפעתה על חוקי הבריונות ברשת בעולם ועל מאמצי החקיקה בישראל.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ליאור ענת, מהדורה מקוונת, רשימות | עם התגים , , , , , | כתיבת תגובה

מדוע זכויות חוקתיות חשובות? | אלון הראל (כרך יט)

מאמר זה מנסה לאתגר את ההצדקות המסורתיות של חוקות, המבוססות על הטענה כי חוקות מייצרות החלטות טובות משום שהן מגינות על זכויות האדם, על הדמוקרטיה או על ערכים חשובים אחרים. המאמר טוען כי לעיגון החוקתי של זכויות מוסריות ופוליטיות יש ערך כשלעצמו, בלא קשר לשאלה אם הוא מקדם את ההגנה על הזכויות אם לאו. עיגונן החוקתי של זכויות מוסריות ופוליטיות הוא בגדר הכרה ציבורית בקיומה של חובה של המדינה להגן על הזכות. ההגנה על זכויות במדינה עם חוקה אינה לפיכך עניין של שיקול-דעת או רצון טוב; היא אינה תלויה בגחמות, ברציות או בשיפוטים של המחוקק.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הראל אלון, כרך יט, מהדורת הדפוס | עם התגים , | כתיבת תגובה

"חוק האזרחים" – התרגום של קובץ החוקים האזרחי האוסטרי על-ידי משכיל גליצאי בשנת 1876 | יצחק אנגלרד (כרך יט)

המאמר עוסק בתרגום לעברית של קובץ החוקים האזרחי האוסטרי משנת 1811, ה-ABGB, אשר נערך על-ידי משכיל גליצאי ופורסם כספר בשנת 1876. המתרגם, משה יהודה ליב הלוי פייערשטיין, היה יליד ותושב של העיירה סקאלא (Skala Podolskaya) שבמזרח גליציה, שהיא כיום במערב אוקראינה. קובץ החוקים האזרחי האוסטרי, שרובו עדיין בתוקף באוסטריה, מבוסס על המסורת הרומניסטית תוך שהוא משלב בתוכו את רעיון המשפט הטבעי. המאמר מתרכז במתן תשובה לשתי שאלות: האחת – מהו הרקע האידיאולוגי שהניע משפטן גליצאי, החי בקיסרות האוסטרית, להשקיע מאמץ רוחני רב שנים בתרגום מגרמנית לעברית של מעשה חקיקה מקיף, בעל 1,502 סעיפים, ואף להוסיף פירוש רחב משלו על כל סעיף וסעיף, תוך התייחסות מעדכנת במקומות רבים אל הפסיקה והחקיקה השייכות לעניין. השאלה האחרת – כיצד הצליח מחבר הספר לתרגם דבר חקיקה מודרני יחסית לשפת העבר, שהמסורת המשפטית שלה היא בעלת רקע מושגי שונה.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אנגלרד יצחק, כרך יט | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

סקירת חדשות מעולם המשפט | 22.6.2016

 בית-המשפט העליון של ארצות-הברית קבע בעניין סימונס נ' היימלריך, שבמקרה של דחיית תביעה של פרט נגד עובד מדינה, מכוח חוק תביעות הנזיקין הפדרלי (FTCA), עדיין קמה לו זכות תביעה בגין הפרת זכותו החוקתית. הדבר אפשרי בתנאים מסוימים, כאשר עילת התביעה היא חריג שיקול הדעת הריבוני, אשר מקנה חסינות מאחריות נזיקית כאשר מדובר בפעולה שבשיקול דעת. היימלריך נאסר בגין הפצת פורנוגרפיית ילדים, והנהלת בית-הסוהר צירפה לתאו אסיר אשר התבטא בעבר שמעוניין "לרסק פדופיל", והאסיר היכה את היימלריך בתאם. תביעת הנזיקין של היימלריך מתוקף חוק תביעות הנזיקין הפדרלי נדחתה בשל חריג השימוש בשיקול דעת ריבוני. היימלריך הגיש תביעה נוספת נגד ממשלת ארצות הברית, בגין פגיעה בזכותו לפי התיקון השמיני לחוקת ארצות הברית, האוסר על ענישה אכזרית ובלתי רגילה. בית המשפט העליון פסק, בניגוד לטענת הממשלה, שלהיימלריך קיימת זכות עמידה בגין אותו מקרה, שכן בשונה ממקרה בו תביעת הנזיקין נפסלת בשל אי-הוכחת נזק או התרשלות, כאשר התביעה נדחית בגין חריג שיקול הדעת, אין זה סביר לפרש את החריג כמקנה חסינות גם מתביעות אשר נוגעות להפרת זכויות אזרח. מלבד מהניצחון להיימלריך, הפסיקה מהווה ניצחון לאחרים התובעים בגין הפרת זכותם האזרחית, שכן ההחלטה משמרת את טענתם החוקתית כנגד עובדים ממשלתיים על-אף פסילתה הנזיקית.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט | עם התגים , , , , , , | כתיבת תגובה

מזוגיות להורות משותפת – מסגרת משפטית להסדרת היחסים הכלכליים בין הורים במשותף | איילת בלכר-פריגת (כרך יט)

מאמר זה מבקר את התמקדות-היתר של דיני המשפחה בקשר הזוגי כקשר המשפחתי המרכזי בין מבוגרים. הטענה שהמאמר מקדם היא כי דיני המשפחה המודרניים צריכים להציב במרכז את הקשר ההורי, ובתוך כך לא רק את הקשר הקיים בין ההורה לילד (קשר ההורות האנכי), אלא גם את הקשר שההורות המשותפת יוצרת בין שני ההורים (קשר ההורות האופקי). הורות משותפת צריכה להיות מוכרת כקשר משפחתי-משפטי משמעותי, אשר יוצר, כשלעצמו, מחויבויות בין ההורים במשותף, ובכלל זה מחויבויות כלכליות.

המאמר מתייחס למחירים הכלכליים שההורות והטיפול בילדים גובים, למצוקה הכלכלית הנגרמת כתוצאה מכך לאימהות החיות בנפרד מאבי ילדיהן, ובפרט למצוקתן של אימהות צעירות לילדים קטנים. המשפט הישראלי, בדומה לשיטות משפט אחרות, מנסה בשנים האחרונות לתת מענה למצוקה הכלכלית של נשים לאחר פרידה, ובכלל זה גם למצוקות הכלכליות הנגרמות להן בשל הטיפול בילדים. אולם התייחסותו של המשפט ליחסים הכלכליים שבין צדדים מבוגרים ולמחויבויות הכלכליות ביניהם מעוצבות בתוך מסגרת-העל של דיני הזוגיות. כך, במסגרת היחסים הרכושיים יובאו כשיקול פערי השתכרות הנובעים מטיפול בילדים, וכאשר נפסקים מזונות בני-זוג, יש שיינתן משקל לפגיעה בכושר ההשתכרות בפסיקת מזונות משקמים או בדרך אחרת.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בלכר-פריגת איילת, כרך יט | עם התגים | כתיבת תגובה

בין צלם אלוהים לצלם בהיכל – כיצד אפשר לייצג את האל ? | דוד הד (כרך כ)

ספר שמות ופרשניו עוסקים באופן מעמיק בשאלה של ייצוגיות בכלל ובזו של ייצוג האל בפרט: אף שבלא כל תיווך ייצוגי אי-אפשר לתפוס ישות טרנסצנדנטית, וממילא גם לא לקבל את סמכותה, דרכי הייצוג של האלוהות אינן יכולות להיות עניין קונוונציונלי גרידא. האל עצמו הוא הקובע את אופני ייצוגו הלגיטימיים – הן בתחום האסתטי (התחושתי, האומנותי) והן בתחום הפוליטי (כמקור של סמכות נורמטיבית – החוק). המאמר מצביע על האופן שבו המקרא משרטט את קו הגבול בין ייצוג ראוי לייצוג בלתי-ראוי, שהוא ההבדל בין עבודת האל לעבודת אלילים.

להורדת המאמר המלא

פורסם בקטגוריה הד דוד, כרך כ | עם התגים , , , | כתיבת תגובה