רשימה: התפתחות המסחר האלגוריתמי והשפעותיו על חובת האמון שחב מנהל תיקי השקעות | אור מורג

התפתחות המסחר האלגוריתמי והשפעותיו על חובת האמון שחב מנהל תיקי השקעות

אור מורג*

"In a networked world, trust is the most important currency"[1]

ההתפתחויות הטכנולוגיות של עולם הבינה המלאכותית ושל עולם ה"ביג דאטה" בעשורים האחרונים הביאו עימן מגוון פיתוחים חדשניים, המאפשרים לבצע פעולות שבעבר היו מסורבלות ואף בלתי אפשריות לביצוע.[2] תוצר מרכזי של פיתוחים אלה הוא הליכי קבלת החלטות אוטונומיות ללא התערבות אנושית, אשר ננקטים ומתאפשרים באמצעות אלגוריתמים.[3] אלגוריתמים נמצאים כיום כמעט בכל תחומי החיים ונעשים בהם שימושים מגוונים.[4] מבין השימושים המרכזיים שנעשים באלגוריתמים, ניתן למצוא שימושים מהתחום הפיננסי, כאשר אחד מהמרכזיים שבהם הוא מה שמכונה "מסחר אלגוריתמי".[5]

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, מורג אור, רשימות | עם התגים , , , , , | כתיבת תגובה

המשפט ההומניטרי הבין־לאומי ובית המשפט העליון בישראל | אהרן ברק (כרך כה)

מעטים ביותר הם בתי המשפט המדינתיים העוסקים במשפט הבין-לאומי ההומניטרי (IHL). אף שתפיסה לוחמתית אינה תופעה חריגה במאה העשרים ובתחילת המאה העשרים ואחת, בתי המשפט של המדינות השונות המעורבות בתפיסה לוחמתית לא עסקו – בוודאי לא כעניין שבשגרה – בהיבטים ההומניטריים של התפיסה הלוחמתית.

לא כך בית המשפט העליון של מדינת ישראל. העיסוק בתפיסה הלוחמתית וב-IHL היה בעבר (לפני הסכמי אוסלו) עניין שבשגרה לבית המשפט העליון שלנו. אף ששגרה זו שונתה במידה מה לאחר הסכמי אוסלו, העיסוק ב-IHL עולה עדיין מדי פעם על שולחנו של בית המשפט העליון.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ברק אהרן, כרך כה, מהדורת הדפוס | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

אנקדוטות והתפתחות המשפט הבין־לאומי: על הסיפורים שמאחורי פרשות האלבמה והקרוליין | יניב רוזנאי (כרך כה)

מאחורי התפתחותו של המשפט הבין־לאומי מסתתרים סיפורים מרתקים, לעיתים אף מוזרים. חלקם אינם ידועים, וחלקם אינם ידועים מספיק. כמובן, מאחורי כל התפתחות משפטית קיימים סיפורים אנושיים מעניינים, אך נדמה כי סיפורים אלה חשובים במיוחד בכל הנוגע בהתפתחותו של המשפט הבין־לאומי, שכן בניגוד לרוב מקורות המשפט המדינתי, אחד המקורות העיקריים של המשפט הבין־לאומי הוא מנהג המבוסס על התנהגות עקיבה של מדינות מתוך תחושת מחויבות משפטית. התנהגות של מדינות יוצרת משפט. לכן אירועים והתרחשויות שהובילו להתנהגות מסוימת יכולים להיות מעניינים במיוחד.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כרך כה, מהדורת הדפוס, רוזנאי יניב | עם התגים , | כתיבת תגובה

רשימה: המטאטא יאה לנו – "הכלי" של השב"כ והחלטת הנאותות האירופית | עמיר כהנא

המטאטא יאה לנו – "הכלי" של השב"כ והחלטת הנאותות האירופית

עמיר כהנא*

ב-6 באוקטובר 2020 ניתנו בבית הדין לצדק של האיחוד האירופי (להלן: בית הדין האירופי) שני פסקי דין העוסקים בחקיקה המורה לְסַפקים של שירותי תקשורת לשתף פעולה עם רשויות הביטחון ואכיפת החוק, ולסייע בדרכים שונות לניהול מעקבים מקוונים: פסק הדין בעניין Privacy[1] ופסק הדין בעניין Quadrature du Net.[2] שני פסקי הדין לא סטו מהקו שבו נוקט בית הדין האירופי בשנים האחרונות[3] – קו של אפס סובלנות כלפי פרקטיקות של מעקב מקוון הפוגעות בזכויות הגנת הפרטיות המעוגנות בדין האירופי[4] – והתמקדו בפרקטיקות של איסוף ושימור נתוני תקשורת.

נתוני תקשורת הם נתונים על אודות תקשורת שאינם נתוני תוכן – פרטי המוען והנמען של דבר הדואר, מספרי הטלפון המעורבים בשיחה, מיקום מכשיר הסלולאר שממנו נערכה השיחה וכד'. הבחנה זו, ששורשיה במאה התשע-עשרה,[5] מניחה שרמת הפגיעה בפרטיות אגב עיון והשגת נתוני תוכן גבוהה יותר מהפגיעה בפרטיות הנגרמת בשל איסוף נתוני תקשורת – ובהתאמה, הוראות הדין נוטות להקל על סוכנויות המודיעין ואכיפת החוק בבואן להשיג נתוני תקשורת.[6] בעידן של שימוש רחב היקף במכשירי קצה סלולאריים[7] ובהתקני "האינטרנט של הדברים" (IoT),[8] ובמיוחד לנוכח הפוטנציאל המודיעיני של פרקטיקות איסוף גורפות ויכולות העיבוד והניתוח הממוכנים של נתוני תקשורת,[9] ספק אם הנחה זו עודנה בתוקף.[10]

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כהנא עמיר, מהדורה מקוונת, רשימות | עם התגים , , , , , , | כתיבת תגובה

פרופ' נתן לרנר – פסיפס חייו | נתן לרנר ואלונה חגאי פריי (כרך כה)

לא בכדי נחשב פרופ' נתן לרנר מומחה בין־לאומי בסוגיות הנוגעות בדת ומדינה, במיעוטים ובגזענות. כל פיסה מפסיפס חייו של פרופ' לרנר חושפת את הקשר ההדוק בינו לבין תחומים אלה, שעליהם כתב ספרים ואלפים רבים של מאמרים בספרדית, באנגלית ובעברית. מאמר זה מבקש להציג בקצירת האומר את חייו, את הישגיו, את תרומתו ואת משנתו של פרופ' נתן לרנר ז"ל, שלכובדו הוכן כרך זה.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה חגאי פריי אלונה, כרך כה, לרנר נתן, מהדורת הדפוס | עם התגים , | כתיבת תגובה

רשימה: עם הסמכות באה האחריות – הרחבת סמכויות האחיות בישראל בראי דיני הרשלנות המקצועית | ירדן כרמלי

עם הסמכות באה האחריות – הרחבת סמכויות האחיות בישראל בראי דיני הרשלנות המקצועית

ירדן כרמלי*

פתח דבר

בתחילת שנות ה-2000 עלה לדיון בישראל המחסור המסתמן בכוח אדם רפואי, ועלה חשש ממשי מפני השלכות הרסניות על בריאות הציבור. אחת הדרכים שמאפשרות מתן שירותים רחב יותר לצד עלות כלכלית נמוכה יותר היא שילוב בין רופאים לבין מטפלים שאינם רופאים. מודל זה התפתח בארצות הברית ומיושם בצורות שונות במדינות כמו קנדה, בריטניה, אוסטרליה, ניו זילנד ובעשור האחרון גם בישראל. משרד הבריאות החל בהרחבה הדרגתית, אך מהירה, של סמכויות האחיות במטרה להפחית מהעומס המוטל על הרופאים. הרחבה זו באה לידי ביטוי הן בהסמכת האחיות לבצע פעולות שבעבר רק רופא יכול היה לבצע, הן ביצירת תפקידים המעניקים לאחות מתחם שיקול דעת רפואי ורחב מזה שהיה נתון לה בעבר.

טענתי המרכזית ברשימה זו היא כי העתקת המודל מהעולם המערבי נעשתה ללא מתן תשומת לב מספקת לתקינת האחיות בישראל ולקשיים העולים מטשטוש הגבולות שבין סיעוד לבין רפואה. מגמה זו עלולה לא רק להגביר את הסיכוי להתרשלות ולגרימת נזקים, אלא גם את הסיכוי שבית החולים יימצא רשלן בעת בחינת האחריות. מקצוע הסיעוד הולך ומתרחב, אך זמנן של האחיות הולך ומצטמצם. העומס במחלקה, קשיי ההסתגלות והפער המקצועי יתנקזו כולם לרגע הדיון המשפטי, אך אלה בדרך כלל לא פוטרים מאחריות. האחיות נכנסות לעולם מקצועי חדש שגבולותיו אינם ברורים, כאשר המילה האחרונה בדבר הדרך הראויה שבה היו אמורות לנהוג מצויה בידי בית המשפט. לפיכך, ישנה חשיבות גבוהה לכך ששופטים יכירו את התהליכים העוברים על מקצוע הסיעוד, על מנת שיוכלו להתחשב בהם כאחד השיקולים הרלוונטיים בדרך להכרעה שיפוטית.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כרמלי ירדן, מהדורה מקוונת, רשימות | עם התגים , , , | תגובה אחת

זוגיות יחד ולחוד – אוטונומיה בתוך אינטימיות | פנחס שיפמן (כרך כד)

התופעה של בני זוג המנהלים מערכת יחסים מבלי שהם חיים יחד במשק בית משותף מאתגרת את ההגדרה המקובלת של הידועים בציבור. ביסודה של תופעה זו מונח הרצון באינטימיות אך תוך שמירת מרחב פרטי לכל אחד מבני הזוג. הרקע האופייני לכך הוא נישואים קודמים שהגיעו לקיצם והשאיפה לפתוח פרק שני כובל פחות. תופעה זו שונה מתופעות דומות, כגון קשרים זוגיים שהתרופפו אך לא נותקו, או חברוּת שטרם התגבשה לכלל זוגיות קבועה.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כרך כד, מהדורת הדפוס, שיפמן פנחס | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

Religiously Based Personal Laws and Management of Diversity in Europe | Silvio Ferrari (Vol. 25)

This contribution aims to answer two questions: a) why legal regimes based on personal laws are almost entirely absent in Europe; and b) what conditions could make these regimes a helpful tool for managing the growing religious diversity in all European countries. The article makes a distinction between personal law regimes, where all individuals and communities are able to shape their lives according to their religious or non-religious convictions within the framework of the same legal system, and minority rights regimes that are grounded in the idea that religious minorities are entitled to enjoy a set of rights aimed at making up for the disadvantages inherent in their minority status. The article concludes that the inclusivity of the public sphere must be assured not through a system of personal law regimes, but rather through the pluralization of the legal options offered to all citizens (independently from being members of a minority) by the states’ legal systems.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כרך כה, מהדורת הדפוס, סילביו פרארי | עם התגים , , , , , , , | כתיבת תגובה

Israel and the International Criminal Court | Johan D. van der Vyver (Vol. 25)

Israel "reluctantly" voted against adoption of the Statute of the International Criminal Court. It did so because of the inclusion in the Statute of a crime consisting of the transfer by an Occupying Power of parts of its civilian population into the occupied territory, based on the provisions of Article 49 of the Fourth Geneva Convention of 12 August 1949 and Article 85(4)(a) of Additional Protocol I to the Geneva Conventions of 12 August 1949. The Israeli delegation at the Rome Conference attempted to justify its negative vote on the assumption that these provisions of the Geneva Conventions and their Protocol were not part of customary international law and therefore should not be included in the ICC Statute. Israel’s reasoning was not acceptable, since—as noted by a delegate from Syria—the provision in Protocol I “was approved by more countries than those present in this room today.” We argue that Israel should have justified its negative vote on quite a different basis. The offence as defined in the ICC Statute is committed by the "Occupying Power," which in this instance is the State of Israel, whereas one of the most fundamental decisions of the Rome Conference was that the ICC can only prosecute natural persons and not states or legal persons. For that very reason prosecution of the crime of aggression was kept on ice at the Rome Conference, because acts of aggression are committed by states and a Review Conference had to be convened to decide on what basis an act of state can be converted into individual liability of a natural person. For the same reason Israel should have based its concerns on the fact that the ICC cannot prosecute an Occupying Power. This article concludes that the State of Israel and Israeli citizens cannot be prosecuted in the ICC for the Jewish settlements in Palestinian Territories and that Israel should therefore ratify the ICC Statute.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יוהאן ד' ואן דר ויבר, כרך כה, מהדורת הדפוס | עם התגים , , , , , | כתיבת תגובה

חובת הגינות כלפי רשות מנהלית – בעקבות בג"ץ 164/97 קונטרם בע"מ נ' משרד האוצר | יצחק זמיר (כרך כו)

בפסק דין קונטרם התעוררה לראשונה השאלה אם כנגד חובת ההגינות המוטלת על כל רשות מנהלית כלפי כל אדם מוטלת גם על כל אדם חובת הגינות כלפי כל רשות. שלושת השופטים נחלקו בדעותיהם בשאלה זו, וכל אחד מהם הציג תפיסה שונה בעניין היחסים בין אדם לרשות, ובעצם בין אדם למדינה. השאלה נותרה ללא הכרעה. עם זאת, בכמה פסקי דין מאוחרים יותר דעת רוב השופטים נוטה לקבל את התפיסה שכל אדם כפוף לחובת הגינות כלפי כל רשות מנהלית.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה זמיר יצחק, כרך כו, מהדורת הדפוס | עם התגים , , , | כתיבת תגובה