הזמנה לכנס בנושא בִּיוּש (שֶׁיְימִינְג)

הזמנה לכנס בנושא ביוש.png

להרשמה ולמידע נוסף: Shaming2017@gmail.com

פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת | עם התגים , , , , , , , , , , , , , | כתיבת תגובה

רשימה: זכות הסיקור לדעת | מתן סטמרי

זכות הסיקור לדעת

מתן סטמרי*

פתח דברפרק א: חשדות לבקרים – סקירת ההליכים המשפטיים המרכזיים; 1. אנשי ממשל ואנשי ציבור; 2. אנשים ידוענים; 3. "פרשות דגל". פרק ב: אות קלון תקשורתיפרק ג: מסקנותסיכום.

פתח דבר

הסיקור התקשורתי של הליכים משפטיים – ובכלל זה של פרשיות בעלות נופך פלילי שמעורבים בהן ידוענים ואנשי ממשל – הולך וצובר נפח משמעותי מחיינו ואחוז ניכר מן המידע הנגלה לאוזנינו ולעינינו בשנים האחרונות. רבים מאיתנו נוהגים להשכים קום ולצפות במהדורות החדשות הטלוויזיונית, לדלג בין עדכונים ומבזקים ביישומונים חדשותיים, לקבל עדכונים ופרשנויות בנוגע לסוגיות אקטואליות אשר מטרידות ומעסיקות אותנו, להאזין לתוכניות הרדיו בנסיעה לעבודה או בחזרה מהלימודים, ובסוף היום לצפות במהדורות הליליות ולהתעדכן בטלפון הנייד לפני השינה, שמא פספסנו משהו מעניין. ניתן למנות יתרונות כבירים המלווים את כניסת הטכנולוגיה – ובמיוחד את פריצת שטף המידע – לשגרת יומנו. על קצה המזלג, דיווחי החדשות מאפשרים לנו לתכנן את סדר יומנו, לבחור מסלול נסיעה בהתאם לאירועים בטחוניים או משמחים שמתרחשים, להכיר בהישגים אנושיים חדשים או להצטער על פטירתן של אושיות תרבות בארץ ובעולם.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סטמרי מתן, רשימות | עם התגים , , , , , , , , , , | כתיבת תגובה

על הכאוס בקביעת דמי מזונות במצבי משמורת משותפת: מבט ביקורתי על הפסיקה ועל המלצות ועדת שיפמן | רות הלפרין-קדרי, קרן הורוביץ ושי זילברברג (כרך יט)

מאמר זה בוחן את שאלת הכלל המשפטי המצוי והרצוי בעניין גובהם של מזונות הילדים במצב שבו משמורתם הפיזית של הילדים משותפת בין הוריהם כך שזמני השהייה של הילדים עם הוריהם מתחלקים באופן שווה. שאלה זו הינה חלק מהוויכוח הציבורי סביב המלצותיה של ועדת שיפמן, הכוללת גם את ביטול הדין האישי בענייני מזונות הילדים ואימוץ דין אזרחי טריטוריאלי תחתיו.

במשך שנים התקבעה בפסיקה התפיסה כי משמורת משותפת וחלוקת שווה של זמני השהייה מובילות להפחתה של כרבע מדמי המזונות המקובלים. בשנים האחרונות ניכרת שונוּת רבה בפסיקתן של הערכאות הדיוניות ביחס לגובה ההפחתה הראוי. במאמר אנו מזהים שלוש מגמות בפסיקה, בהובלתם של בתי-המשפט המחוזיים תל-אביב, חיפה ומרכז. נציג את שלוש המגמות תוך מתיחת ביקורת עליהן – הן מבחינת הדין האישי הנוהג, הן מנקודת-המבט של הדין הרצוי. לאחר-מכן נציג את המסקנות ואת הנוסחה המוצעת בדוח ועדת שיפמן, ונצביע על הכשלים הטמונים בהם לשיטתנו, במיוחד במקרים של משמורת משותפת וחלוקה שווה של זמני שהייה. לבסוף נציע דרך ראויה להכרעה, תוך הכרה בהמשך שליטתו של הדין האישי בתחום, כמו-גם בכך שבשנים האחרונות התפתחה בפסיקה מגמה של קביעת משמורת משותפת גם במצבים של קונפליקט הורי עמוק.

להורדת המאמר המלא.

פורסם בקטגוריה הורוביץ קרן, הלפרין-קדרי רות, זילברברג שי, כרך יט, מהדורת הדפוס | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

אי-קיום החלטות בג"ץ ככשל מוסדי: הצעה למודל של אכיפה שיפוטית | אורי אהרונסון (כרך יט)

אי-קיום החלטות של בג"ץ על-ידי המדינה מסתמן בשנים האחרונות כתופעה של ממש. משאין בידיו אמצעים אפקטיביים לאכיפת צוויו, ואף לא לפיקוח על מאמצי המדינה לקיימם, בית-המשפט העליון מוצא את עצמו בדילמה: מצד אחד, הוא נזהר לא להוביל את המערכת למשבר חוקתי בכל מקרה של אי-קיום, ופונה תחת זאת לכלים רכים של תמרוץ וביוש לצורך השגת רמה נסבלת של קיום; מצד אחר, כדי למנוע שחיקה של מעמדו, הוא נמנע לא אחת מלהסכים לדחיות ולהפרות שונות של החלטותיו, מה שמוביל לעיתים לעימות ישיר עם הרשויות הפוליטיות, כמו במקרה של פינוי היישוב עמונה, למשל. המאמר מציג קווי מתאר למודל דיוני-מוסדי שנועד למתן את עוצמת הדילמה של בג"ץ ולשפר את רמת הקיום של החלטותיו על-ידי המדינה, באמצעות הפקדת סמכויות האכיפה והביקורת על קיום פסקי-הדין בידיהן של ערכאות הדיון. המאמר טוען כי לבית-המשפט העליון, דווקא מפאת "עליונותו", חסרים כלים חיוניים לבירור ראייתי, לגיבוש תמונה עובדתית מלאה על מאמצי הרשות, ולהטלת סנקציות אישיות על פקידי הממשל שמסכלים את קיום צוויו. ערכאת דיון, דוגמת בית-המשפט המחוזי, עשויה להיות זירה אפקטיבית יותר לפיקוח נמשך אחר ביצוע ההחלטות של בג"ץ, במיוחד כאלה שקיומן מורכב מבחינה פוליטית או מוסדית.

להורדת המאמר המלא.

פורסם בקטגוריה אהרונסון אורי, כרך יט, מהדורת הדפוס | עם התגים , , , , , , | כתיבת תגובה

סקירת חדשות מעולם המשפט | 23.2.2017

%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a1%d7%95%d7%9d-%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%95%d7%aa אזרח בריטי הלוקה במחלה נדירה הפוגעת בנוירונים וביכולותיו המוטוריות (Motor Neurone Disease) עתר לבית-המשפט הגבוה לצדק בבריטניה כדי לאפשר לו לעבור המתת חסד מכוח זכותו למות בכבוד. טענתו המרכזית היא נגד סעיף 2(1) לחוק הבריטי למניעת התאבדויות (Suicide Act 1961) אשר אוסר על סיוע בהליך התאבדות, גם כאשר מדובר בהמתת חסד. טענתו היא שהחוק פוגע באוטונומיית החולה לבחור בטיפול הרצוי לו וכן פוגע בכבוד האדם כאשר החולה נדרש לחיות ברמת חיים בלתי נאותה. המתות חסד אסורות בבריטניה ולכן בחר האזרח לממש את זכותו בדרך עקיפה באמצעות טענה כי החוק למניעת התאבדויות פוגע בזכויות אדם, שכן אם יצליח בעתירתו ארגונים העוסקים בהליך יוכלו לממש את זכותו למות בכבוד. בשנים האחרונות, המתות חסד והזכות למות בכבוד ניצבות במרכז השיח הציבורי בארץ ובעולם, כאשר ארגונים ומדינות מנסים למצוא פתרונות לפרטים הרוצים לסיים את חייהם לפי בחירתם אשר תואמים את האפשרויות הטכנולוגיות הקיימות ורוח התקופה. בישראל, נושא המתות חסד זכה לחשיפה גבוהה ולשיח ציבורי לאחר ששדרן הרדיו, עדי טלמור, שם קץ לחייו בעזרת מוסד המתות החסד דיגניטאס השוויצרי. בנוסף, חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005 מנסה לתת פתרון לסוגיה מורכבת זו, כאשר ישנם מתנגדים רבים להחלת הליך זה בישראל, בין היתר, מסיבות דתיות.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , | כתיבת תגובה

החינוך לאתיקה אינו בשמים | לימור זר-גוטמן (כרך יט)

התעוררות האתיקה בחברה הישראלית פסחה על המוסדות להשכלה גבוהה. דווקא הם – שעוסקים בחינוך, שהיא הדרך העיקרית להטמעת אתיקה – אינם מחנכים לאתיקה. הפקולטה למשפטים מיטיבה ללמד את הסטודנטים, מיומם הראשון בלימודים, על חשיבותו של שלטון החוק ועל הצורך במערכת משפט מפותחת כדי לקיים חברה. אך היא אינה מסבירה כלל על חשיבות האתיקה, לצד מערכת המשפט ובנפרד ממנה, כתנאי לקיומה של חברה בריאה ומתפקדת. לכן המאמר קורא לבתי-הספר למשפטים ללכת בנתיב חדש – חינוך לאתיקה. חינוך לאתיקה הוא מטרה של הפקולטות למשפטים הואיל והתנהגות אתית מהווה רכיב מרכזי בדמותו של עורך-הדין האידיאלי, דמות אשר כל פקולטה למשפטים אמורה לרצות להנחיל לבוגריה. החינוך לאתיקה מטרתו ליצור מודעות לאתיקה אצל הסטודנטים, כדי שבמסגרת התנהגותם, האישית והמקצועית, תיהפך האתיקה לכלי מרכזי בקבלת החלטות כיצד להתנהג.

המאמר מפרט איך החינוך לאתיקה בפקולטות למשפטים בישראל צריך להיראות, ואף מציע חמש דרכים מרכזיות ליישומו, שחלקן כבר קיימות בפקולטות למשפטים אך אינן מתועלות לטובת החינוך לאתיקה.

להורדת המאמר המלא.

פורסם בקטגוריה זר-גוטמן לימור, כרך יט, מהדורת הדפוס | עם התגים , , | כתיבת תגובה

המשפט על-פי חנוך לוין | יורם שחר (כרך כ)

דמותו של המשפט בתרבותה של קהילה היא בבואה נאמנה של תכונותיו באותה קהילה, ותכונות אלה נגזרות מתכונותיה של הקהילה. במאמר קודם, שהושפע עמוקות מרוחו הגדולה וממכלול יצירתו של אוריאל פרוקצ'יה, ניסיתי לאפיין את דמותו של המשפט בתרבות הישראלית, בשוליו של ניסיון להשוות בין דמות המשפט בשתי התרבויות הגדולות של המערב העכשווי – האמריקאית והאירופית. במאמר הנוכחי אני מבקש להעלות את דמותו של המשפט הישראלי מן השוליים אל המרכז באמצעות "חזיון כלימה" שפרסם חנוך לוין זמן קצר לפני מותו.

להורדת המאמר המלא.

פורסם בקטגוריה כרך כ, שחר יורם | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה