ניצול לרעה של כוח ארגוני – תיאוריה, מציאות ודרכי התמודדות | יריב איצקוביץ, ניבה דולב וסיביל היילברון (כרך כא)

תחת המעטפת התיאורטית של כוח וניצולו, נבקש במאמר זה להגדיר את התופעה של התנהגויות בין-אישיות פוגעניות בעולם העבודה, ולהציג את ביטוייהן, את שכיחותן ואת השלכותיהן על ציבור העובדים והארגונים בישראל. לאור הממצאים שיוצגו נציע מודל אפשרי להתמודדות נכונה ומקיפה עם התופעה.

המאמר נסמך על נתונים שנאספו בעבור משרד הכלכלה בקיץ 2015. שאלון המחקר הופץ בקרב 886 עובדות ועובדים. הממצאים מראים כי התנכלות במסגרת הארגונית מושתתת בעיקר על פערי עוצמה בין הפוגען לקורבן, תוך ניצול לרעה של כוח ארגוני ובמידה מסוימת גם של כוח חברתי. ממצאי המחקר מראים כי מעבר לכך שהתנהגות פוגענית זורמת מעמדות כוח עליונות במִדרג הארגוני לעמדות כוח נמוכות יותר, גם לכוח חברתי יש משמעות רבה במשוואה. בהקשר זה ממצאי המחקר הנוכחי מצביעים על כך שעובדים בעלי שכר נמוך מהממוצע ובני מיעוטים, המצויים בעמדות כוח נחותות יותר בשוק העבודה, חווים פגיעה רבה יותר בהשוואה לעובדים אשר משאביהם הכלכליים והחברתיים רבים יותר ולכן מעמדם בשוק העבודה גבוה יותר. לפיכך מחקר זה מצביע, בין היתר, על הצורך לבחון את התופעה של התנהגות פוגענית בהקשר רחב יותר של שוק העבודה והחברה הישראלית, תוך שימת לב מיוחדת ליחסי הכוח המובְנים בגורמים מוסדיים אלה.

להורדת המאמר המלא.

פורסם בקטגוריה איצקוביץ יריב, דולב ניבה, היילברון סיביל, כרך כא, מהדורת הדפוס | עם התגים , , , , , | כתיבת תגובה

בעקבות רע"א 1496/15 לוי נ' דרורי: על ניגוד עניינים של מגשר-עורך-דין ששימש בא כוחו של צד ועל עדות מגשר בבית משפט | עומר שפירא (כרך כא)

לאחרונה חיווה בית המשפט העליון את דעתו בעניין לוי כי ככל שצדדים לגישור הסכימו לכך, "אין מניעה עקרונית כי עורך דין ששימש כבא כוחו של אחד הצדדים ישמש כמגשר", וכי ניתן להעיד את המגשר בהסכמת הצדדים, מכיוון ש"החסיון אינו של המגשר, אלא של הצדדים". המאמר בוחן אמירות אגב אלה באופן ביקורתי, בשל החשש שהן יובנו ויתפרשו על ידי מגשרים, עורכי דין ושופטים באופן שיצמצם את תחולתו של איסור ניגוד העניינים החל על מגשרים ויקל את זימונם של מגשרים לעדות, תוך פגיעה במוסד הגישור ובהתפתחותו בישראל. המאמר בוחן את כלל ניגוד העניינים החל על מגשרים; מציע לראותו כחל על כלל המגשרים – בין כאלה שמונו לתפקידם על ידי בית המשפט ובין כאלה שמונו על ידי הצדדים – באמצעות הכרה של הדין הישראלי בחובת אמון משפטית של מגשרים כלפי צדדים לגישור; ומראה כי קיימת מניעה שעורך דין המשמש בא כוחו של אחד הצדדים ישמש מגשר, גם אם הצדדים הביעו הסכמה מפורשת שהוא יגשר בעניינם, וכי גם מצב שבו המגשר שימש בעבר בא כוחו של אחד הצדדים מחייב בחינה זהירה. נוסף על כך המאמר בוחן את הסוגיה של העדת מגשר, וטוען כי אמירת בית המשפט בעניין לוי שלפיה הצדדים הם בעלי החיסיון לגבי עדות המגשר ועל כן הם רשאים לוותר עליו אינה מתחייבת מפסיקות קודמות של בית המשפט העליון. המאמר טוען עוד כי היה ראוי לקבל החלטה בסוגיה זו על בסיס דיון בשיקולים הרלוונטיים להעדת מגשר, המוצגים במאמר, תוך מתן משקל הולם לחשש שעדויות מגשרים לגבי הליכים שניהלו כמגשרים יסכנו את אמון הציבור בהליך הגישור ובתפקיד המגשר, ויפגעו בנכונותו של הציבור להמשיך להשתמש בהליכי גישור. המאמר קורא לחשיבה מחודשת לגבי אמירותיו של בית המשפט העליון בעניין לוי, ומציע פרשנות חלופית לאמירות אלה, אשר יש לקוות כי תאומץ על ידי בית המשפט בעתיד.

להורדת המאמר המלא.

פורסם בקטגוריה כרך כא, מהדורת הדפוס, שפירא עומר | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

רשימה: "העובד אינו זמין כעת" – על זכותם של עובדים להתנתק מהעבודה | מתן סטמרי

"העובד אינו זמין כעת" – על זכותם של עובדים להתנתק מהעבודה

מתן סטמרי*

פתח דבר. פרק א: החוק הצרפתי"הזכות להתנתק". פרק ב: תרבות העבודה בישראל. פרק ג: המסגרת הנורמטיבית בישראל. פרק ד: מחשבות לעתיד לבוא – התנתקות הדרגתית. סיכום ומסקנות.

"לַכֹּל, זְמָן; וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ, תַּחַת הַשָּׁמָיִם. עֵת לָלֶדֶת, וְעֵת לָמוּת; עֵת לָטַעַת, וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ.
עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא, עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת; עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק, עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד.
עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים, וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים; עֵת לַחֲבוֹק, וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק. עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד, עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ.
עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר, עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר. עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא, עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם."[1]

פתח דבר

שנות האלפיים הביאו עמן בשורות טכנולוגיות משמעותיות אשר משפיעות באופן דרמטי על שגרת חיינו. כפועל יוצא, אנו נעזרים בפלטפורמות חדשניות כדי לתעד באופן יומיומי את אורחות חיינו – מנה שאכלנו במסעדה טובה; אורך ומשך מסלול הריצה; טיולים בארץ ובעולם לצד אירועים חברתיים ומשפחתיים שבהם נכחנו, וכמובן הצטלמנו ותיעדנו ברשתות החברתיות – עד שניתן להבחין בתופעת התמכרות של ממש. מלבד שימוש של יחידים בטכנולוגיה, נראה שימוש על-ידי תאגידים ורשויות ציבוריות, אשר בעבר נדמה כבלתי אפשרי – התקנת מצלמות לשם אכיפת כללי התעבורה; שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לצילום של אירועי ספורט ותרבות בארץ ובעולם אשר מאפשרות לקהל הצופים בבית לחוש כי הם נוכחים באירוע; תיעוד תדיר של הליכים משפטיים ב-"LIVE" מתוך הנעשה בין כותלי בית-המשפט;[2] החלפת המתכונת המסורתית של הוראה פרונטלית בהקרנה ממוחשבת של הרצאות אקדמיות; הזמנת משלוחי מזון ומוצרים באמצעות רחפנים; שימוש ברשתות חברתיות כדי לפרסם הצהרות נשיאותיות חלף רשומות נשיאותיות; פיתוח מכוניות אוטונומיות ומדפסות תלת-ממד, והמצאות רבות ונוספות שקורמות עור וגידים במהלך כתיבת שורות אלה.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סטמרי מתן, רשימות | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

חושפי שחיתות: מה חושף סבלם על הניצול לרעה של עוצמה בארגון ועל מבנה הכוח בחברה? | דורון נבות (כרך כא)

אנשים שחושפים שחיתות בארגון ציבורי חיוניים לכלל החברה, אולם כאשר זהותם מתגלה, הם סובלים התעמרות והתעללות מידי מנהליהם וחבריהם לארגון. לעיתים ההתעללות נעשית בעזרת גורמים מחוץ לארגון, ולעיתים גורמים אלה פשוט אינם מעניקים סיוע מספק לחושפי השחיתות, וכך מאפשרים להתעללות להתקיים. פשר הפער המשמעותי בין החיוניות של חשיפת שחיתות לבין ההתנכלות השיטתית שחושפי השחיתות סובלים הוא עניינו של המחקר הנוכחי. הטענה המרכזית של המאמר היא שהיחס השלילי כלפי חושפי שחיתות קשור לאופיים הפוליטי והפרסונלי של ארגונים, ופחות למאפיינים שייחודיים לישראל או להתפתחותה. חושפי שחיתות מציבים איום לא רק על יחסי העוצמה בארגון ועל אותם עובדים שנהנים מזכויות יתר שונות, אלא גם על מבנה הכוח בחברה. היסודות שהופכים את ההתעללות לקשה להתמודדות הם טיבם של נהלים בארגון, הדינמיקה החברתית שארגונים מושתתים עליה והגיבוי המערכתי שארגונים ציבוריים נהנים ממנו. המאמר נחתם בדיון בשאלה אם ניתן להיטיב עם חושפי השחיתות מבלי לפגוע לא לצורך בארגונים.

להורדת המאמר המלא.

פורסם בקטגוריה כרך כא, מהדורת הדפוס, נבות דורון | עם התגים , , | כתיבת תגובה

גירושים לכולם – המקרה של גירושים חד-מיניים כמקרה מבחן | איילת בלכר-פריגת וצבי טריגר (כרך כא)

מאמר זה עוסק בשאלת קיומה ומשמעותה של הזכות לגירושים במשפט הישראלי. כדי לבחון שאלה זו, אנו מנתחים את מקרה המבחן של גירושים חד-מיניים. הליך כזה טרם הוסדר והוכר במשפט הישראלי, ומיעוט הפסיקה לגביו אינו מסייע ביצירת הליך מוסדר וברור שיעמוד לרשותם של זוגות להט"בים המבקשים להתגרש בישראל. סוגיית הגירושים החד-מיניים מעוררת גם שאלות עקרוניות בנוגע לאופיים של הגירושים, לקיומה של זכות לגירושים ולמשמעות הגירושים. שאלות אלה חורגות מהמקרה של גירושים חד-מיניים, אולם מקרה זה מעניק לנו הזדמנות לבחון אותן לעומק. בכך עוסק מאמר זה.

המאמר נפתח בהצגת הפסיקה שניתנה עד כה בכמה תיקי גירושים של זוגות להט"בים, ובניתוח הגישות השונות של השופטים והשופטות לשאלת סמכות השיפוט של בית המשפט לענייני משפחה. לאחר מכן אנו דנים במגוון שאלות הקשורות לזכות לגירושים ולהכרה בה. במסגרת זאת אנו דנים בהעדר ההכרה בזכות לגירושים במשפט הבין-לאומי והמדינתי, ובהשלכותיו; בהבחנה בין הזכות ליציאה מקשר לבין הזכות לגירושים; ובנחיצותה של האחרונה מנקודת מבט של שוויון וזכויות אדם. בהמשך אנו מציעים גישה מעשית לפתרון בעיית הגירושים הלהט"ביים בישראל. במסגרת זאת אנו דנים הן בשאלת סמכות השיפוט והן בשאלת הדין המהותי שיחול בתיקי גירושים בין בני זוג להט"בים, ומציגים את היתרונות והחסרונות של הפתרונות האפשריים.

מטרתנו במאמר זה היא להרחיב את יריעת הדיון בגירושים אזרחיים בישראל בכלל, ולא רק להציע פתרון לבעיית הגירושים החד-מיניים. אנו טוענים כי ניתן לנצל את ההזדמנות שנקרתה בדרכה של מערכת המשפט האזרחית כדי להניח תשתית לפתרון הבעיה החוקתית הכללית שנובעת מהעדר האפשרות למימוש הזכות החוקתית לגירושים ביחס לכולם בישראל.

להורדת המאמר המלא.

פורסם בקטגוריה בלכר-פריגת איילת, טריגר צבי, כרך כא, מהדורת הדפוס | עם התגים , , , , , , , , , , , , , | כתיבת תגובה

התעמרות בעבודה: בין פסיכולוגיה למשפט, בין חקיקה לפסיקה | אורית קמיר (כרך כא)

מאמר זה עוסק בשיח המקצועי (הפסיכולוגי) שהתפתח בישראל, מראשית המאה העשרים ואחת, סביב תופעת ההתעמרות בעבודה; בהצעת החוק הפרטית למניעת התעמרות בעבודה (הונחה על ידי ח"כ מרב מיכאלי ואח'), שעברה בקריאה טרומית בקיץ 2015; ובפסקי דין משנת 2016 של בתי הדין האזוריים לעבודה אשר שבו ואימצו את רוחה של הצעת החוק ופסקו פיצויים בגין נזקי התעמרות. מטרת המאמר משולשת: (1) להציג את השיח הפסיכולוגי שהצמיח את העיסוק בהתעמרות בעבודה, להצביע על היבטיו שאינם הולמים את השיח המשפטי, ולהציע "תרגום" של התובנות שהתפתחו בשיח הפסיכולוגי להגיונו המעוגן בערכים (ובמיוחד בכבוד האדם) של השיח המשפטי; (2) להציג את הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה, על רוחה, הגיונה וסעיפיה, אשר פותחו כולם מתוך שיח כבוד האדם, ההולם את המשפט הישראלי; (3) להציג את פסקי הדין אשר אימצו את רוחה של הצעת החוק אל תוך כלים משפטיים קיימים, ולבחון אם חקיקה שיפוטית זו עונה על הצרכים שהצעת החוק נועדה להתמודד עימם.

להורדת המאמר המלא.

פורסם בקטגוריה כרך כא, מהדורת הדפוס, קמיר אורית | עם התגים , , , , , | כתיבת תגובה

רשימה: שינוי מבנה הבורסה לניירות ערך בתל-אביב – תיקון מס' 63 לחוק ניירות ערך: עיון מחודש בנימוקי בג"ץ 3877/17 ח"כ השכל נ' יו"ר הכנסת | דון סוסונוב

שינוי מבנה הבורסה לניירות ערך בתל-אביב – תיקון מס' 63 לחוק ניירות ערך: עיון מחודש בנימוקי בג"ץ 3877/17 ח"כ השכל נ' יו"ר הכנסת[1]

דון סוסונוב*

 מבוא: סקירה ביקורתית של התכליות המוצהרות בתיקון לחוק ניירות ערך; (1) תכלית ראשונה – הגדלת מחזורי המסחר; (2) תכלית שנייה – "כך עושות כולן"; (3) תכלית שלישית – כניסתם של חברי בורסה חדשים. פרק א: העתירה לבג"ץ ומחיקתה על הסף. פרק ב: "התזה המהותית": התנגדות להעברת נכסי הבורסה ללא תמורה לחברי הבורסה; (1) הפרשנות הנכונה של דברי החקיקה; (2) שיקולים נוספים התומכים בתזה הפרשנית. פרק ג: פגיעה חוקתית: התיקון לחוק פוגע בזכות הקניין של הבורסה (ושל המשקיעים). פרק ד: תזה פרוצדורלית חלופית: פגמים שנפלו בהליך החקיקה. סיכום, מסקנות והתייחסות להשלכות התיקון.

מבוא: סקירה ביקורתית של התכליות המוצהרות בתיקון לחוק ניירות ערך

לאחרונה התקבל בכנסת תיקון מס' 63 לחוק ניירות ערך, שמטרתו להביא לשינוי מבנה בעלות הבורסה בתל-אביב, כך שנכסי הבורסה ששוויים מאות מיליוני שקלים יוענקו במתנה לחברי הבורסה, שהם הבנקים ובתי ההשקעות הגדולים שגובים עמלה בעבור השירותים שהם מספקים לציבור המשקיעים (להלן: המהלך לשינוי מבנה הבורסה).

הבעיה המרכזית בתיקון לחוק לשינוי מבנה הבורסה היא העדפה בלתי רלוונטית של חברי הבורסה על פני הציבור הרחב. כלומר יש לשאול מדוע נתנו במתנה את רכוש הבורסה ששוויו מאות מיליוני שקלים דווקא לבנקים ולבתי ההשקעות? השאלה מעוררת שאלה נוספת – האם היה ניתן לבצע את המהלך לשינוי מבנה הבורסה אילולא העניקו לבנקים ולבתי ההשקעות במתנה את רכושה של הבורסה? מדוע העניקו להם את כל שוויה של הבורסה? הרי קיימים חלקים אחרים בטווח שבין 0% לבין 100%.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סוסונוב דון, רשימות | עם התגים , , , , , , | כתיבת תגובה