סיום תפיסה לוחמתית והשלכותיו על פי הדין הבין-לאומי | דנה וולף (כרך כה)

סכסוכים עכשוויים לובשים צורות שונות בהקשרים מגוּונים מלבד המודל המסורתי של מלחמות בין-מדינתיות, שעליו נשענים במקור דיני התפיסה הלוחמתית. משכך, אין מדובר עוד במצב בינרי פשוט של תפיסה לוחמתית, אלא במצבים בעלי גוונים אפורים אשר לא תמיד ברור לגביהם מתי המַזנֵק להחלת חובותיו של הכוח התופס מתעורר. כתוצאה מכך קיימת אי-בהירות גם בנוגע לשאלה מתי חובותיו של הכוח התופס בנוגע לניהול השטח התפוס מסתיימות. לסיום תפיסה לוחמתית בסכסוכים עכשוויים יש על פי רוב השלכות על האוכלוסייה המקומית. עם עזיבת הכוח התופס נוצר רִיק שלטוני בשטח התפוס, והאוכלוסייה המקומית נותרת חשופה לסיכון הומניטרי ממשי. כתוצאה משאלות משפטיות בלתי פתורות ומאי-ההתאמה של הדין הבין-לאומי לסכסוכים עכשוויים, אין הסכמה אילו חובות הקשורות לביטחון, לממשל ולסדר ציבורי חלות על הצדדים לסכסוך עם סיום התפיסה הלוחמתית. קריאות בקהילה הבין-לאומית למלא לפחות באופן חלקי את הפערים המשפטיים הללו – למשל, באמצעות חובות שיושתו לאחר סיום תפיסה לוחמתית – נועדו (ללא קשר למקורן הנורמטיבי) ליתן מענה מעשי לפגיעה באוכלוסייה המקומית.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה וולף דנה, כרך כה, מהדורת הדפוס | עם התגים , , | כתיבת תגובה

הערת פסיקה: חישוב הסכומים הראויים לחלוקה על פי סעיף 302 לחוק החברות | מתן זיגל

חישוב הסכומים הראויים לחלוקה על פי סעיף 302 לחוק החברות

בעקבות תנ"ג (מחוזי ת"א) 47621-07-16 חורב נ' בי קומיוניקיישנס בע"מ (ניתן ב-18.7.2019)

מתן זיגל*

מבוא. פרק א: רקע נורמטיבי. פרק ב: עובדות פסק הדין. פרק ג: עודפים. פרק ד: רווח נקי. פרק ה: דוחות מאוחדים או נפרדים. פרק ו: כללי חשבונאות מקובלים. סיכום.

מבוא

בפסק דין שניתן לפני מספר חודשים על ידי השופטת רות רונן מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בעניין חורב נגד בי קומיוניקיישנס בע"מ,[1] נידונו מספר נושאים שעניינם דיני חלוקת דיבידנד. בכללם, נידונה שאלת פרשנותו של סעיף 302 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: החוק), שלה הוקדש מרבית הדיון בפסק הדין, וכן נידונו תחולת כלל שיקול הדעת העסקי בחלוקה אסורה, אפשרות הסתמכות הדירקטוריון על חוות דעת חיצוניות לצורך אישור החלוקה ותום הלב הנדרש מהמבקש בנסיבות פסק הדין. חשיבותו הרבה של פסק הדין נעוצה בקביעותיו החדשניות בנוגע לפירוש של סעיף 302 לחוק, המורות כיצד לחשב את הסכומים הראויים לחלוקה בהתאם להוראות הסעיף.

סעיף 302 לחוק מפנה לכללי החשבונאות המקובלים לצורך חישוב הסכומים הראויים לחלוקה על פי "מבחן הרווח" (ראו רקע נורמטיבי בהמשך הרשימה). דא עקא שהסעיף נחקק בשעה שבה כללי החשבונאות המקובלים התבססו על התקינה הישראלית, ואילו החל משנת 2008 כללי החשבונאות המקובלים החלים על חברות ציבוריות בישראל הם כללי התקינה הבינלאומית (ה-IFRS).[2] בהתחקותה אחר השווי ההוגן של נכסי והתחייבויות החברה, מכירה התקינה הבינלאומית בשינויים (חיוביים או שליליים) בהון החברה שלא הוכרו בעבר על ידי התקינה הישראלית, והעובדה כי נוסח הסעיף אינו מותאם לכללי התקינה הבינלאומית יוצרת עמימות באשר לדרך חישוב הסכומים הראויים לחלוקה.

בפסק הדין קבע לראשונה בית המשפט כיצד לפרש את המונחים "עודפים" ו"רווח נקי" שבחוק, ועל איזה דוח נדרשת החברה להתבסס לצורך חישוב הסכומים לחלוקה. נושאים אלו טרם הוסדרו במפורש בפסיקה, ובכך מחזק פסק הדין את הוודאות המשפטית בדיני החלוקה. ואולם, כפי שאראה ברשימה זו, לפרשנות בית המשפט תהיינה השלכות בעייתיות, שעיקרן בחיזוק אופיו של הסכום לחלוקה כמעין "יצור כלאיים" משפטי-חשבונאי, המבחין באופן שרירותי בין סכומים בהון החברה מבלי להתבסס על מהותם. מתוצאה זו ניתן היה להימנע באמצעות פרשנות המונח "עודפים" לפי משמעותו החשבונאית. כמו כן, אראה כי בית המשפט נמנע מלהסדיר נושא חשוב אחר ואעמוד על כך שדווקא הסדר אותו מבקש לעשות בית המשפט בכללי החלוקה מעורר את הצורך בתיקון החקיקה והתאמתה לכללי התקינה החשבונאית הרלוונטית כיום.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה זיגל מתן, מהדורה מקוונת, רשימות | עם התגים , , , , , | תגובה אחת

הדיאלוג החוקתי בישראל: שתי נקודות מבט | בל יוסף (כרך כב)

המושג "דיאלוג חוקתי" הולך וצובר תנופה בישראל בשנים האחרונות. בכתיבה החוקתית ניתן לזהות יותר ויותר אזכורים שלו, הצדקות דרכו ודיונים בטיבו. למרות פריחה זו, עד כה לא עצרה הכתיבה החוקתית לבחון אם במשפט החוקתי הישראלי אכן מתקיים דיאלוג. על כך מחקר זה מבקש לענות.

על בסיס הספרות העיונית הקיימת, המאמר מפתח מתודולוגיה חדשה למדידת דיאלוג, המורכבת הן מנקודת המבט של בית המשפט והן מנקודת המבט של המחוקק. במסגרת זו נבחנים הרטוריקה השיפוטית להצדקת ביקורת שיפוטית חוקתית, דוקטרינות מבוססות תגובה, סעדים חוקתיים ותגובות חקיקתיות. מאמר זה מציע מחקר אמפירי איכותני רחב היקף שמתפרש על פני מאות פסקי דין, ומבקש לבחון את ארבעת המדדים הדיאלוגיים הללו דרכם. מסקנת המאמר היא כי מבחינה דסקריפטיבית המשפט הישראלי מתאפיין ככלל בסממנים דיאלוגיים חזקים מאוד, אם כי בשנים האחרונות ניתן לזהות תחילתו של שינוי מגמה. מסקנה זו מבקשת להעשיר ולפתח את השיח בשאלות שעולות ממושג הדיאלוג ומן האופן שבו הוא נטמע במשפט הישראלי. בד בבד המאמר מעלה גם תהיות אחדות לעתיד לבוא לאורם של הממצאים העולים ממנו.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יוסף בל, כרך כב, מהדורת הדפוס | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

תרופות בגין נזק רכוש הנתון באי-ודאות – מבט תיאורטי ודוקטרינרי | יובל פרוקצ'יה, רונית לוין-שנור ואסף יעקב (כרך כב)

תכליתו של הדין התרופתי בנזיקין היא להיטיב את הנזק, תוך הטלת עלות מינימלית על המזיק. אלא שקשיים ראייתיים, הנובעים מקיומם של רכיבי נזק בעלי אופי סובייקטיבי או ספקולטיבי, יוצרים אי-ודאות באשר להיקפו של נזק זה. כתוצאה מכך מדדים תרופתיים מקובלים עלולים להיטיב את הנזק באופן לא מדויק או להטיל על המזיק עלות העולה על זו הנדרשת לשם הטבת הנזק. בעיה דומה מתעוררת גם בתחומי הקניין והחוזים.

מאמר זה בוחן את האופן שבו ראוי להתאים את תוכנו של הדין התרופתי לאילוצי מידע אלה בהקשר של נזק רכושי. ראשית, על הבחירה בתרופה להתבסס על הסיכון היחסי הכרוך בה לטעויות משני הסוגים האמורים. שנית, עליה להתבסס על העלות החברתית הכרוכה בטעויות אלה, שעשויה להשתנות ממקרה למקרה. שלישית, במקרים מתאימים עליה לתמרץ כריתה של עסקה וולונטרית שתמנע את עקיפתו של השוק ותמנע את יצירתה של אי-הוודאות מלכתחילה.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יעקב אסף, כרך כב, לוין-שנור רונית, מהדורת הדפוס, פרוקצ'יה יובל | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

ביוש והזירה הסביבתית | שירלי נוה (כרך כג)

מאמר זה בוחן אם הכלי הישן-החדש של ביוש משתלב בזירה הסביבתית, על מאפייניה הייחודיים, ואם כן – כיצד. לצורך בחינה זו נדון המושג "ביוש", לאחר מכן נערכת היכרות עם הזירה הסביבתית, ולבסוף נעשה חיבור בין השניים. במסגרת הדיון במושג "ביוש" מוצגים התנאים המוקדמים הנדרשים לשימוש בכלי זה, נדון הקשר בין "ביוש" לבין נורמות חברתיות, וכן נדון הקשר שבין "בושה" לבין "אשמה" – במיוחד בהתייחס לחברות מערביות.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כרך כג, מהדורת הדפוס, נוה שירלי | עם התגים , , | כתיבת תגובה

דוקטרינת האחיזה כשורה ככלי להעצמת כוחו של הנושה המקצועי בהתנגשות בינו לבין מושך צ'ק שתמורתו נכשלה – היצמדות לכללים ארכאיים לשימור יתרון לא הוגן | מיכל עופר צפוני (כרך כב)

דיני השטרות התפתחו לפני מאות שנים באנגליה, ואינם מתעדכנים מספיק. כתוצאה מכך יש מקרים שבהם המצב המשפטי הנגזר מדינים אלה אינו עולה בקנה אחד עם חיי המציאות המודרניים ועם הערכים והתפיסות המשפטיות המקובלים כיום. המאמר עוסק באחד מהמקרים הללו – מקרה שבו קונה רוכש סחורה ממוכר ומשלם בעבורה בצ'ק דחוי למועד ההספקה של הסחורה. בינתיים המוכר מְסַחר את הצ'ק לגוף פיננסי על מנת לקבל ממנו אשראי בהסתמך על הצ'ק. אולם בהגיע מועד ההספקה המוכר אינו מספק את הסחורה לקונה, ולמרות זאת הקונה נדרש על ידי הגוף הפיננסי לפרוע את הצ'ק, כדי לשלם בדרך זו את חובותיו של המוכר בגין האשראי שנטל.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כרך כב, מהדורת הדפוס, עופר צפוני מיכל | עם התגים , , , , , , | כתיבת תגובה

לאום לוּט בערפל | אמנון רובינשטיין וגל קלנר (כרך כה)

בישראל נרשם לאומו של כל תושב במרשם האוכלוסין. אולם מה הן ההשלכות של רישום הלאום על התושב הישראלי? האם הרישום עומד בקנה אחד עם הזכויות החוקתיות של הפרט בישראל? האם אדם יכול להיות "חסר לאום" או לכל הפחות להצהיר על כל לאום בתום לב? שאלות אלה, ורבות אחרות, נותרות ללא מענה בחקיקה, בספרות המשפטית ובפסיקה כבר עשרות שנים, ונדמה שהערפל המשפטי האופף את הנושא מציב את ישראל במקום בעייתי ביחס למגמת הביטול של רישום הלאום במדינות העולם הדמוקרטי. במאמר זה ננסה לענות על שאלות קריטיות אלה ולהפיג מעט מן הערפל המדובר. תחילה נסקור את תולדות התפתחותו של רישום הלאום בישראל, את המטרות המקוריות שהנחו את מקימי המדינה בקביעתו, ואת המטרה הסטטיסטית שיוחסה לו במפורש על ידי בית המשפט העליון. לאחר מכן נבהיר כיצד רישום הלאום הנוכחי אינו מגשים מטרות אלה, ובמקום זאת משליך מבחינה חוקתית-מהותית על חיי הפרט ופוגע בזכויותיו לכבוד ולשוויון. באופן דומה נבהיר מדוע הרישום אינו תואם עוד לזכות החוקתית של הפרט ל"שלמוּת נפשית", לחשיבות של תחושותיו הסובייקטיביות והגדרתו העצמית, או למעמד של זכויותיו החוקתיות לאוטונומיה ולחופש מצפון. בהמשך, לאחר שנערוך סקירה משווה מפורטת ביחס לרישום הלאום במדינות העולם, נשתמש בפרשת "הלאום הארמי" כמקרה בוחן להדגמת טענותינו. לבסוף נתאר הצעות שונות שלנו העשויות להפיג ולוּ מעט מן הערפל המשפטי השורר סביב הליך הרישום; נביע את דעתנו ביחס לאפשרות הרישום כ"חסר לאום", לרישום עוללים ולרישום זכאי חוק השבות; ונסביר מדוע לדעתנו תכליות דתיות-פוליטיות הן שעומדות בבסיס רישום הלאום בישראל, ולא תכליות סטטיסטיות או רב-תרבותיות.

להורדת המאמר המלא.

פורסם בקטגוריה כרך כה, מהדורת הדפוס, קלנר גל, רובינשטיין אמנון | עם התגים , , | כתיבת תגובה