הדיאלוג החוקתי בישראל: שתי נקודות מבט | בל יוסף (כרך כב)

המושג "דיאלוג חוקתי" הולך וצובר תנופה בישראל בשנים האחרונות. בכתיבה החוקתית ניתן לזהות יותר ויותר אזכורים שלו, הצדקות דרכו ודיונים בטיבו. למרות פריחה זו, עד כה לא עצרה הכתיבה החוקתית לבחון אם במשפט החוקתי הישראלי אכן מתקיים דיאלוג. על כך מחקר זה מבקש לענות.

על בסיס הספרות העיונית הקיימת, המאמר מפתח מתודולוגיה חדשה למדידת דיאלוג, המורכבת הן מנקודת המבט של בית המשפט והן מנקודת המבט של המחוקק. במסגרת זו נבחנים הרטוריקה השיפוטית להצדקת ביקורת שיפוטית חוקתית, דוקטרינות מבוססות תגובה, סעדים חוקתיים ותגובות חקיקתיות. מאמר זה מציע מחקר אמפירי איכותני רחב היקף שמתפרש על פני מאות פסקי דין, ומבקש לבחון את ארבעת המדדים הדיאלוגיים הללו דרכם. מסקנת המאמר היא כי מבחינה דסקריפטיבית המשפט הישראלי מתאפיין ככלל בסממנים דיאלוגיים חזקים מאוד, אם כי בשנים האחרונות ניתן לזהות תחילתו של שינוי מגמה. מסקנה זו מבקשת להעשיר ולפתח את השיח בשאלות שעולות ממושג הדיאלוג ומן האופן שבו הוא נטמע במשפט הישראלי. בד בבד המאמר מעלה גם תהיות אחדות לעתיד לבוא לאורם של הממצאים העולים ממנו.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יוסף בל, כרך כב, מהדורת הדפוס | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

תרופות בגין נזק רכוש הנתון באי-ודאות – מבט תיאורטי ודוקטרינרי | יובל פרוקצ'יה, רונית לוין-שנור ואסף יעקב (כרך כב)

תכליתו של הדין התרופתי בנזיקין היא להיטיב את הנזק, תוך הטלת עלות מינימלית על המזיק. אלא שקשיים ראייתיים, הנובעים מקיומם של רכיבי נזק בעלי אופי סובייקטיבי או ספקולטיבי, יוצרים אי-ודאות באשר להיקפו של נזק זה. כתוצאה מכך מדדים תרופתיים מקובלים עלולים להיטיב את הנזק באופן לא מדויק או להטיל על המזיק עלות העולה על זו הנדרשת לשם הטבת הנזק. בעיה דומה מתעוררת גם בתחומי הקניין והחוזים.

מאמר זה בוחן את האופן שבו ראוי להתאים את תוכנו של הדין התרופתי לאילוצי מידע אלה בהקשר של נזק רכושי. ראשית, על הבחירה בתרופה להתבסס על הסיכון היחסי הכרוך בה לטעויות משני הסוגים האמורים. שנית, עליה להתבסס על העלות החברתית הכרוכה בטעויות אלה, שעשויה להשתנות ממקרה למקרה. שלישית, במקרים מתאימים עליה לתמרץ כריתה של עסקה וולונטרית שתמנע את עקיפתו של השוק ותמנע את יצירתה של אי-הוודאות מלכתחילה.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יעקב אסף, כרך כב, לוין-שנור רונית, מהדורת הדפוס, פרוקצ'יה יובל | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

ביוש והזירה הסביבתית | שירלי נוה (כרך כג)

מאמר זה בוחן אם הכלי הישן-החדש של ביוש משתלב בזירה הסביבתית, על מאפייניה הייחודיים, ואם כן – כיצד. לצורך בחינה זו נדון המושג "ביוש", לאחר מכן נערכת היכרות עם הזירה הסביבתית, ולבסוף נעשה חיבור בין השניים. במסגרת הדיון במושג "ביוש" מוצגים התנאים המוקדמים הנדרשים לשימוש בכלי זה, נדון הקשר בין "ביוש" לבין נורמות חברתיות, וכן נדון הקשר שבין "בושה" לבין "אשמה" – במיוחד בהתייחס לחברות מערביות.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כרך כג, מהדורת הדפוס, נוה שירלי | עם התגים , , | כתיבת תגובה

דוקטרינת האחיזה כשורה ככלי להעצמת כוחו של הנושה המקצועי בהתנגשות בינו לבין מושך צ'ק שתמורתו נכשלה – היצמדות לכללים ארכאיים לשימור יתרון לא הוגן | מיכל עופר צפוני (כרך כב)

דיני השטרות התפתחו לפני מאות שנים באנגליה, ואינם מתעדכנים מספיק. כתוצאה מכך יש מקרים שבהם המצב המשפטי הנגזר מדינים אלה אינו עולה בקנה אחד עם חיי המציאות המודרניים ועם הערכים והתפיסות המשפטיות המקובלים כיום. המאמר עוסק באחד מהמקרים הללו – מקרה שבו קונה רוכש סחורה ממוכר ומשלם בעבורה בצ'ק דחוי למועד ההספקה של הסחורה. בינתיים המוכר מְסַחר את הצ'ק לגוף פיננסי על מנת לקבל ממנו אשראי בהסתמך על הצ'ק. אולם בהגיע מועד ההספקה המוכר אינו מספק את הסחורה לקונה, ולמרות זאת הקונה נדרש על ידי הגוף הפיננסי לפרוע את הצ'ק, כדי לשלם בדרך זו את חובותיו של המוכר בגין האשראי שנטל.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כרך כב, מהדורת הדפוס, עופר צפוני מיכל | עם התגים , , , , , , | כתיבת תגובה

לאום לוּט בערפל | אמנון רובינשטיין וגל קלנר (כרך כה)

בישראל נרשם לאומו של כל תושב במרשם האוכלוסין. אולם מה הן ההשלכות של רישום הלאום על התושב הישראלי? האם הרישום עומד בקנה אחד עם הזכויות החוקתיות של הפרט בישראל? האם אדם יכול להיות "חסר לאום" או לכל הפחות להצהיר על כל לאום בתום לב? שאלות אלה, ורבות אחרות, נותרות ללא מענה בחקיקה, בספרות המשפטית ובפסיקה כבר עשרות שנים, ונדמה שהערפל המשפטי האופף את הנושא מציב את ישראל במקום בעייתי ביחס למגמת הביטול של רישום הלאום במדינות העולם הדמוקרטי. במאמר זה ננסה לענות על שאלות קריטיות אלה ולהפיג מעט מן הערפל המדובר. תחילה נסקור את תולדות התפתחותו של רישום הלאום בישראל, את המטרות המקוריות שהנחו את מקימי המדינה בקביעתו, ואת המטרה הסטטיסטית שיוחסה לו במפורש על ידי בית המשפט העליון. לאחר מכן נבהיר כיצד רישום הלאום הנוכחי אינו מגשים מטרות אלה, ובמקום זאת משליך מבחינה חוקתית-מהותית על חיי הפרט ופוגע בזכויותיו לכבוד ולשוויון. באופן דומה נבהיר מדוע הרישום אינו תואם עוד לזכות החוקתית של הפרט ל"שלמוּת נפשית", לחשיבות של תחושותיו הסובייקטיביות והגדרתו העצמית, או למעמד של זכויותיו החוקתיות לאוטונומיה ולחופש מצפון. בהמשך, לאחר שנערוך סקירה משווה מפורטת ביחס לרישום הלאום במדינות העולם, נשתמש בפרשת "הלאום הארמי" כמקרה בוחן להדגמת טענותינו. לבסוף נתאר הצעות שונות שלנו העשויות להפיג ולוּ מעט מן הערפל המשפטי השורר סביב הליך הרישום; נביע את דעתנו ביחס לאפשרות הרישום כ"חסר לאום", לרישום עוללים ולרישום זכאי חוק השבות; ונסביר מדוע לדעתנו תכליות דתיות-פוליטיות הן שעומדות בבסיס רישום הלאום בישראל, ולא תכליות סטטיסטיות או רב-תרבותיות.

להורדת המאמר המלא.

פורסם בקטגוריה כרך כה, מהדורת הדפוס, קלנר גל, רובינשטיין אמנון | עם התגים , , | כתיבת תגובה

יחסי דת ומדינה והשפעתם על הזהות הלאומית בישראל | גילה שטופלר (כרך כה)

המאמר בוחן את הקשר שבין זהות לאומית ליחסי דת ומדינה בישראל בפרספקטיבה השוואתית וברמה המקומית. נטען כי לדת יש שני תפקידים בכל הנוגע בזהות לאומית: תפקיד האחדוּת ותפקיד שמירת הסף. המאמר דן בקצרה בשלוש מדינות שבהן הדת היא מרכיב מרכזי בזהות הלאומית – יוון, מלזיה וטורקיה – ומציג את הקשר בין זהות לאומית לדת במדינות האמורות. לאחר מכן המאמר מציג את יחסי הדת והמדינה בישראל, תוך דיון בדרכים שבהן נועד המודל שנבחר ליחסי הדת והמדינה לסייע בחיזוק הזהות הלאומית היהודית. המאמר טוען כי המודל הישראלי מממש בצורה חלקית ביותר את שני התפקידים שהוא נועד למלא – תפקיד האחדוּת ותפקיד שמירת הסף – ולעיתים אף חותר תחתיהם, ומציע הסבר לכך.

להורדת המאמר המלא.

פורסם בקטגוריה כרך כה, מהדורת הדפוס, שטופלר גילה | עם התגים , , | כתיבת תגובה

רשימה: "על לווייתנים ואריות" – ההפרטה מלמטה של הכוח והאכיפה בישראל | רן מס

"על לווייתנים ואריות" – ההפרטה מלמטה של הכוח והאכיפה בישראל

רן מס*

מבוא. פרק א: מה עושים כשנמאס? 1. השומר החדש; 2. נתיב בטוח ומיזם שומרי הדרך; 3. אריות החניון. פרק ב: על הפרטה מזוויות שונות. פרק ג: של מי ההפרטה הזאת בכלל? 1. הנורמה הבסיסית – איסור על שימוש בכוח; 2. הנורמה החוקתית – איסור התפרקות מתפקידים גרעיניים; 3. היעדר הפרדת סמכויות; 4. פעילות עקיפה של המדינה; 5. על חריגים באמנה ובמשפט; 6. על אלטרואיזם והון חברתי. סיכום.

"אכן, הרשויות צריך שיעשו מלאכתן כפי שהטיל עליהן המחוקק בפיקוח ובאכיפה. ואולם, כבדותה ואיטיותה של פעולת הרשויות מצדיקה לפתוח פתח ל'אכיפה אזרחית', כך שהאזרח האיכפתי המבקש לשמור את בריאותו ובריאות הציבור יוכל להשפיע אף הוא לתקנת הרבים".[1]

מבוא

השנה 2030; השעה 6:30 בבוקר; גברת נחמיאס מתעוררת אל בוקרו של יום שגרתי בעיר פתח תקווה. לאחר השכמת הילדים, הכנת ארוחת הבוקר והתארגנות לקראת יום עבודה שגרתי, היא ניגשת אל תא הדואר על מנת להוציא את עיתוני הבוקר ואת דברי הדואר. הכותרת הראשית של העיתון "ידיעות אחרונות" מבשרת על קרב יריות קשה בראשון לציון בין עמותת "השומר הראשון" לבין כנופיית גנבים מקומית שניסתה לפרוץ אל בתי מגורים בשכונת נווה הדרים. בתגובה שמסר דובר המשטרה צוין כי בשלב זה אין כוונה לפתוח בחקירה, שכן לדעת המשטרה קיימת סבירות גבוהה שתושבי השכונה יישכרו את שירותיה של אחת מחברות המודיעין הפרטיות, כך שניתן לחסוך את מעורבות המשטרה בהליכי החקירה. לפי דיווח אחר, בעיתון המקומי, בית הדין של תושבי שכונת אם המושבות, החליט על סילוקם של 10 משפחות מן השכונה, בשל אי-התאמה לאורח החיים החילוני ומעבר על חוקי העזר השכונתיים שקבעה חברת "איגוד אם המושבות בע"מ" המנהלת את השכונה. בטרם סיום הצפייה בחדשות הבוקר, שומעת שכנתה של הגברת נחמיאס, הגברת בוזגלו, צעקות מריבה עזות העולות מן הרחוב, בהציצה מבעד לתריסים היא מגלה מראה שכיח ביותר: סיירת הגבייה של בנק "הפועלים" החליטה לסנדל את רכבה של אחת המשפחות בבניין, לאחר שזו לא עמדה בפעם השישית ברצף בהחזרי המשכנתה החודשיים.

בשעה 10:00, מתחיל יום עבודתה כאנליסטית פיננסית. היא עוברת על דו"חות רבעוניים שפרסמה חברת "הדרך החדשה בע"מ", חברה ציבורית המעניקה שירותים סוציאליים לבתי הסוהר השונים בארץ, ובוחנת את האפשרות לרכוש חלק ממניות החברה. בדו"חות ניתן לראות עלייה משמעותית בהכנסות, עקב פתיחתו של בית סוהר "ניצנים" בידי חברת "רובוס מתקנים בע"מ" וזכייה במכרז שהוציאה רובוס למתן שירותי שיקום עבור האסירים. לקראת ערב וסיום יום העבודה, מתחילים מסכיה השונים להתמלא בהודעות על אודות ידיעה חדשותית משמעותית של חברת החדשות של גוגל ישראל: חברת הייעוץ "ברנדייס בע"מ", המתפעלת ועדות מייעצות המורכבות משופטים ופרקליטים לשעבר, סיימה לבחון את הראיות שהעביר אליה היועץ המשפטי לממשלה בנוגע לחשדות באשר למעורבותו של נשיא המדינה בפלילים ותגיש ליועץ המשפטי המלצה על העמדה לדין. לצד זאת בוחנת החברה את האפשרות להשתתף במכרז להרכבת כתב האישום שעליו יתבסס היועץ המשפטי לממשלה, זאת למרות ניגוד העניינים שבו מצויה החברה, כפי שטוענות חברות אחרות המעוניינות להשתתף במכרז.

תיאור קיצוני זה של הפרטת סמכויות החקירה, האכיפה והפעלת הכוח נראה מנותק ורחוק במידה ניכרת מהמציאות העכשווית בישראל, ואולם התבוננות מוקפדת על ההוויה הישראלית מגלה כי מי שיחפש אחר ניצנים להוויה זו אכן יכול למוצאם: סיירות שיטור קהילתיות,[2] פעילויות ביוש כתחליף למיצוי הדין,[3] ועדות בדיקה וגופי שפיטה פרטיים המחליפים הליך שיפוטי רגיל,[4] חברות גבייה פרטיות הפועלות בשמן של רשויות מקומיות,[5] מיקור חוץ של התביעה בהליכים הפליליים ועוד.[6] אף שמדובר, כאמור, בתופעה נרחבת, ברשימה זו אבקש לבחון פן מסוים ומוגבל שלה, דרך סקירה וניתוח של שלוש התארגנויות ייחודיות:

  1. השומר החדש – בשנת 2008 הוקמה בישראל עמותת "השומר החדש" ששמה לה למטרה לחזק את הביטחון באמצעות שמירה התנדבותית על מושבים יהודיים, על מנת למנוע פגיעות וגרימת נזק כלכלי לרכוש חקלאי.
  2. נתיב בטוח ומיזם שומרי הדרך – בשנת 2012 הקימו זמר בלונדהיים ויאיר נתיב את עמותת "נתיב בטוח – אכיפה אזרחית בדרכים", עמותה שמטרתה לעודד אכיפה אזרחית על ידי נהגים מן השורה.
  3. אריות החניון – במהלך שנת 2017, תחת השם "אריות החניון" או "אריה בן חניון", בחרו שני סטודנטים מהמרכז הבינתחומי הרצליה לפעול לאכיפת הסדר באזורי החניה של הבינתחומי, בשל הפרות נשנות של סדרי החניה וריבוי התאונות באזורים אלו.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, מס רן, רשימות | עם התגים , , , , , | כתיבת תגובה