על תורת הסעדים החוקתיים | אהרן ברק (כרך כ)

מטרתה של הרשימה להניח בסיס למתודולוגיה החוקתית של הסעד החוקתי. נקודת המוצא היא כי הזכות לסעד בגין פגיעה בזכות חוקתית היא זכות חוקתית. תכליתה של זכות חוקתית זו היא משולשת: סעד אפקטיבי לנפגע, אישוש חוקי-היסוד והרתעה מפני הפרות עתידיות. ניתן לפגוע בה אם יש צידוק לכך. העקרונות המצדיקים פגיעה בזכות החוקתית לסעד הם ארבעה: זכויות של צדדים שלישיים; האינטרס של הציבור בממשל תקין; מערכת היחסים בין הרשויות; המגבלות המוסדיות של בית-המשפט. ההתחשבות בעקרונות אלה נעשית במסגרת פסקת ההגבלה החלה לעניין פגיעה בכל זכות חוקתית. המתודולוגיה החוקתית של הסעד החוקתי מודגמת בשני סעדים חוקתיים: הכרזה על אי-חוקתיותו של החוק הפוגע ועל בטלותו; ופיצויים.

להורדת המאמר המלא.

פורסם בקטגוריה ברק אהרן, כרך כ, מהדורת הדפוס | עם התגים , , , , , , , , , , | כתיבת תגובה

יותר מזל משכל: הפער בין תכליותיהם של איסורי ההימורים לבין גופם | אסף הרדוף (כרך כא)

רעיון ההימורים בכללותו מוכר היטב לכל קוראת. ברובד הציבורי התעשייתי, כל ישראלית וישראלי התוודעו לפיס ולטוטו, אם באמצעות השתתפות פעילה אקראית או שיטתית בהם ואם, למצער, על ידי היחשפות לשיווקם של הגופים הללו ולתחנותיהם. ברובד הפרטי, התערבויות בין חברים, גם על כסף או שווה כסף, הן נורמה רווחת. מבחינה משפטית, שני הרבדים אינם בגדרי האוטונומיה הפרטית. הדין הפלילי הישראלי מסדירם באופן שמשפיע על החירות, האוטונומיה, העיסוק, הכסף ועוד. לאיסורים יש תכליות מגוּונות, ובראשן הגנה על ערכי עבודה ומניעת התמכרות. טיעון המחקר יהיה שבחוק הישראלי יש ליקויים מהותיים שמקשים את השגתן. המאמר מתאר את פרטי ההסדר הישראלי, מרחיב על תכליתו כפי שפורשה בפסיקה, ומעלה תהיות היסטוריות ונורמטיביות לגביה. הוא מצביע על פערים מגוּונים וניכרים בין תכלית ההסדר לבין גופו, בין הערכים לבין הדוקטרינה, וגורס כי לנוכח פערים אלה נוסח החוק ראוי למבט מחודש.

להורדת המאמר המלא.

פורסם בקטגוריה הרדוף אסף, כרך כא, מהדורת הדפוס | עם התגים , , , , , , | כתיבת תגובה

פרמיית השליטה בעסקות מיזוג מסוג going private | מורן אופיר (כרך כ)

מאמר זה משווה בין שני כללים משפטיים מתחרים להסדרת פרמיית השליטה בעסקות מיזוג מסוג going private, וזאת לנוכח מאפייניו של שוק ההון המקומי. כלל השוק המתואם, המאפשר הקצאת זכויות שונות לבעל השליטה המוכר את שליטתו במסגרת עסקת המיזוג ולבעלי המניות מקרב הציבור, השותפים אף הם לעסקה, נבחן אל מול כלל ההזדמנות השווה המתואם, התובע הקצאת זכויות שוות הן לבעל השליטה המוכר את שליטתו והן לבעלי המניות מקרב הציבור. ניתוח אנליטי המשווה בין שני כללים אלה תוך התמקדות בשיקולי יעילות מוביל למסקנה שכלל השוק המתואם עדיף על כלל ההזדמנות השווה המתואם, שכן שני הכללים יעילים באותה מידה במניעת עסקות חלבניות אך כלל השוק המתואם יעיל יותר בעידודן של עסקות משביחות. תוצאות ניתוח זה נבחנות במאמר לנוכח המספר ההולך וגדֵל של עסקות מסוג going private הנצפה בשוק ההון הישראלי בשנים האחרונות. תופעה מתגברת זו מעצימה את חשיבות יישומו של הכלל המשפטי הראוי, המאפשר הקצאת זכויות שונות לבעל השליטה ולבעלי מניות המיעוט, וזאת כל עוד מובטח לבעלי מניות המיעוט לכל-הפחות ערכם לפני העסקה להעברת השליטה.

להורדת המאמר המלא.

פורסם בקטגוריה אופיר מורן, כרך כ, מהדורת הדפוס | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

מה עושים המרצים כשהם אינם מלמדים? | גיא זיידמן (כרך יט)

מאמר זה מנסה לחשוף לפני הקוראים – שאנשי הסגל האקדמי מוכרים להם בעיקר בתפקידם כמורים – רבדים נוספים ביחס להכשרתם, לפעילותם האקדמית וליחסי-הגומלין בין אנשי האקדמיה המשפטית (המודל שבו יתמקד מאמר זה) לבין אנשי האקדמיה בתחומים אחרים ואנשי-המקצוע האחרים הפועלים במשפט, כגון עורכי-דין ושופטים. החלק הראשון מבקש לענות על השאלה כיצד אדם נהפך למרצה באקדמיה בכלל ובפקולטה למשפטים בפרט. הדיון מתחיל במקורות האקדמיה המודרנית, ופורש את היריעה החל באפיקי ההכשרה, דרך הליכי המיון והסינון במוסדות ההשכלה הגבוהה ועד להליכי הקידום של האקדמאים, וכולל גם התייחסות לקשיים שאקדמאים נתקלים בהם כיום – מימון מסלול ההכשרה הארוך והקושי בקבלת משרת מרצה תקנית. החלק השני מבקש לענות על השאלה מה בעצם מרצה עושה. הדיון מתמקד בשלושת ההיבטים המרכזיים של פעילות הסגל האקדמי – הוראה, פעילות פנימית ענפה בתוך הקהילה האקדמית וכתיבה אקדמית. הדיון פותח לפני הקורא צוהר לעולמם הפנימי של אנשי אקדמיה וללבטים שלהם בעבודתם: האם לפרסם בעברית או באנגלית? כיצד לקיים הליך של שיפוט עמיתים בצורה ישרה והוגנת? ובמיוחד כיצד ליצור את התנאים שיקדמו יצירתיות? החלק השלישי מציע מבט "מעבר" לבית-הספר למשפטים. החלק פותח בדיון בגידול שחל בהוראת משפטים אל מול ירידת מספר המבקשים ללמוד את מדעי הרוח, וממשיך בבחינת מגמות ההאטה בביקוש ללימודי משפטים בישראל ובארצות-הברית. לאחר-מכן נידונים הקשרים של אנשי האקדמיה המשפטית עם עמיתיהם בכלל הקמפוס, עם אנשי-המקצוע האחרים הפועלים בתחום המשפט, ואף עם החברה בכללותה. בסיומו המאמר מציע מבט צופה פני עתיד באשר להשפעת השינויים הטכנולוגיים על מקצוע המשפט הן באקדמיה והן בפרקטיקה.

להורדת המאמר המלא.

פורסם בקטגוריה זיידמן גיא, כרך יט, מהדורת הדפוס | עם התגים , , , , , , , , | כתיבת תגובה

הבראה ללא הקפאה: הצעה למשטר חדש להסדרי חוב באג"ח סחירות | אסף חמדני ויוסף קלמנוביץ' (כרך כ)

רשימה זו מנתחת באופן ביקורתי את המשטר החל על הסדרי חוב של אגרות-חוב סחירות בישראל, כפי שהתפתח בפסיקה, ומציעה משטר חדש להסדרי חוב. במישור הדין הקיים, טענתנו המרכזית היא שבתי-המשפט בישראל פיתחו בשנים האחרונות משטר משפטי ייחודי של חדלות פירעון א-סימטרית – או חדלות פירעון light – אשר מתאפיין בהטיה מובנית לרעת מחזיקי האג"ח: מחד גיסא, הופעלו כלים של חדלות פירעון שתכליתם לסייע בגיבוש הסדר גם במחיר פגיעה בזכויותיהם של מחזיקי האג"ח; מאידך גיסא, לא הופעלו כלים שתכליתם להבטיח הגנה על נושים, כגון הפקעת השליטה מידי ההנהלה או קביעת הליך מובנה של קבלת הצעות מתחרות להבראת החברה. הטיה מובנית זו לטובת בעלי השליטה תוקנה באופן חלקי בפרשת אי-די-בי, שבה הוכרה אפשרותם של נושים לכפות על חברה בקשיים כניסה להסדר הבראה. עם זאת, הכשל הבסיסי של העדר הפרדה בין משטר חדלות פירעון לבין הסדר חוב המתבצע לא במסגרת הליך חדלות פירעון (out of bankruptcy) נותר בעינו. במישור הדין הרצוי, אנו מציעים לקבוע הבחנה ברורה בין שני מסלולים להסדר חוב באג"ח סחירות. המסלול האחד יתבצע מחוץ להליכי חדלות פירעון, לא יצריך את מעורבותו של בית-המשפט, ויתבסס על אישור ההסדר ברוב משמעותי של מחזיקי האג"ח. המסלול האחר יתבצע במסגרת הליכי חדלות פירעון, תוך החלה מלאה של המנגנונים שתכליתם להבטיח הגנה נאותה על זכויות הנושים בהליכים אלה, לרבות מינוי בעל-תפקיד וקביעת הליך מובנה של קבלת הצעות מתחרות להסדר חוב. הניתוח המובא במאמר זה תומך בקביעת הפרדה עקרונית חדה יותר בין הליכי חדלות פירעון לבין הליכי ארגון מחדש של חוב מחוץ לחדלות פירעון, וזאת גם במקרים שבהם לחברה אין חוב סחיר. עמדה זו מנוגדת למגמה של הצעת חוק חדלות פירעון להמשיך בטשטוש ההבחנה בין הליכי חדלות פירעון לבין הליכי הסדר חוב מחוץ לחדלות פירעון.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה חמדני אסף, כרך כ, מהדורת הדפוס, קלמנוביץ' יוסף | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

מדיניות המס בעידן של תחרות גלובלית | צילי דגן (כרך כא)

התחרות הבין-לאומית על השקעות ועל תושבים משפיעה בצורה משמעותית על המטרות הקלסיות של מדיניות המס – יעילות, חלוקה, קהילה וזהות לאומית – ועל מנגנונים של השתתפות דמוקרטית. השאיפה לספק את טעמם של התושבים והמשקיעים הניידים על-מנת להשיא את העוגה המצרפית בתנאי תחרות פוגעת ביכולתה של המדינה לצמצם פערים בחברה, מדרבנת אותה למשוך לתוכה תושבים חדשים ואטרקטיביים, ופוגעת במסורות הדמוקרטיות שלה. בכך היא מציבה בפני מקבלי ההחלטות שורה של דילמות משמעותיות.

המאמר מדגים את ההשפעה התחרותית ואת הדילמות הללו באמצעות השינויים שנעשו בחקיקת המיסוי הבין-לאומי בישראל בשנים האחרונות.

להורדת המאמר המלא.

פורסם בקטגוריה דגן צילי, כרך כא, מהדורת הדפוס | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

רשימה: מתאוריה לטסט: משפט, אתיקה ומכוניות אוטונומיות | עדי טוכמן בן-עזרא

מתאוריה לטסט: משפט, אתיקה ומכוניות אוטונומיות

עדי טוכמן בן-עזרא*

פתח דבר. פרק א: המכונית האוטונומית; 1. התפתחויות טכנולוגיות; 2. יתרונות המכונית האוטונומית. פרק ב: סוגיות של אתיקה ומשפט; 1. במה המכונית האוטונומית ייחודית ומדוע היא מעוררת שאלות חדשות של אתיקה ומשפט?; 2. שני סוגים של אלגוריתמים והשלכותיהם המוסריות; 3. היבטים משפטיים; 4. המחשת הדילמות באמצעות תרגיל מחשבתי. סיכום.

פתח דבר

החלפתן של מכוניות הנהוגות בידי אדם במכוניות אוטונומיות תוביל לשינויים רבים במגוון תחומים. כך, למשל, תידרש חשיבה מחודשת בתחום הביטוח; עולם השיווק ייפתח לאפשרויות חדשות ומלהיבות; ההגנה על הזכות לפרטיות תהיה מאתגרת יותר (בדומה לאתגרים רבים הנובעים מהפיתוחים הטכנולוגיים של דורנו); אפילו שוק הדיור עשוי להשתנות – עלויות הנובעות ממרחקים גאוגרפיים יצומצמו ואת זמן הנסיעה ניתן יהיה לנצל באופן יעיל. במוקד רשימה זו אדון באחת מהסוגיות החשובות שמעוררת המכונית האוטונומית: החלפת התגובה האנושית הספונטנית בהכרעות מחושבות מראש. כפי שאנסה להמחיש להלן, בעובדה זו לבדה יש כדי להעלות שאלות עמוקות של מוסר ושל משפט, שראוי להתמודד עימן טרם כניסתן של מכוניות אוטונומיות לכבישים הפתוחים, ואף לעצב את מדיניות השימוש במכוניות האוטונומיות לאורן.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה טוכמן בן-עזרא עדי, מהדורה מקוונת, רשימות | עם התגים , , , , , , , , , , , | 3 תגובות