סקירת חדשות מעולם המשפט | 27.11.2016

 בית-המשפט לערעורים במדינת מיזורי, ארצות-הברית, קבע שלא ניתן לכפות הורות על גבר המתנגד להשתלת ביציות שהופרו בזרעו בתוך רחמה של אשתו לשעבר; וכי לשם ביצוע ההליך נדרשת הסכמה וחתימה של שני הצדדים. בית-המשפט ביסס את הכרעתו על הזכות לפרטיות ועל סעיף ההגנה השוויונית הקבוע בתיקון ה-14 לחוקה האמריקאית. פרשת נחמני, שנידונה והוכרעה בבית-המשפט העליון הישראלי ב-1996, עסקה בשאלה דומה אך הדרך להכרעה בה שונה להפליא. בפרשת נחמני השופטים נמנעו מהגדרת מעמדן המשפטי של הביציות המופרות (כך גם בחוק הסכמים לנשיאת עוברים שנחקק בעקבות הפרשה); לעומת זאת, שופטי הרוב במיזורי בחרו להגדיר בדרך פרשנית את הביציות המופרות כ״רכוש משפחתי״. בנוסף, ממרחק עשרים שנים ורקע תרבותי שונה ראו שופטי המיעוט בשתי הפרשות את שלב ההפריה החוץ-גופית כקריטי. השופט קדמי סבר כי משלב זה נוצרה ״ישות״ ומעתה צד לא יכול לחזור בו מרצונו להורות; לדעת השופט טירקל ״הפוטנציאל לחיים״ שהחל בהפריה מטה את הכף לטובת האישה; והשופט Dowd ממדינת מיזורי אף הרחיק יותר באומרו כי עוברים מוקפאים הם ״בני אדם״ עם זכות לחיים ולפיכך אינם יכולים להיות ״רכוש משפחתי״ כפי שהגדירה אותם דעת הרוב.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט | עם התגים , , , , , , , , | כתיבת תגובה

התובענה הייצוגית ככלי לאכיפה אזרחית-ציבורית | אסתר חיות (כרך יט)

ברשימה זו אעמוד על כמה מן האתגרים שמוסד התובענה הייצוגית מציב בפני המשפט הישראלי כשמונה שנים לאחר חקיקתו של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, תוך בחינת גוף הפסיקה והחקיקה שהותווה בנושא זה לאורך שנים אלה. בפרק הראשון אעמוד על התוצאות המאכזבות שהתגלו במחקר האמפירי שעמד במרכזו של הכנס שלקראתו נכתבה רשימה זו, שעיקרן ריבוי תביעות-הסרק, מחד גיסא, והעדר מעורבות ויוזמה של רשויות ציבוריות בהגשת בקשות באמצעות מוסד התובענה הייצוגית בתחומי פעילותן, מאידך גיסא. לאחר-מכן, בפרקים השני והשלישי, אתחקה אחר חלק מן המנגנונים החקיקתיים והפסיקתיים שבאמצעותם מוסד התובענה הייצוגית מגשים את המטרות והאינטרסים הציבוריים שלצורך קידומם הוא נוסד. בין מנגנונים אלה ניתן למצוא, למשל, את הרחבת דיני המעמד ואת הסטייה מעקרונות הפיצוי הנוהגים בדין הפרטי, בין היתר לעניין הוכחת הקשר הסיבתי ולעניין הוכחת הנזק.

להורדת המאמר המלא.

פורסם בקטגוריה חיות אסתר, כרך יט | עם התגים , , , , , | כתיבת תגובה

מימון התדיינויות על-ידי צד שלישי | רונן אברהם (כרך כ)

מימון התדיינויות על-ידי צדדים שלישיים הינו נושא "חם" בעולם. קיימות חברות שנסחרות בוול-סטריט במאות מיליוני דולרים ואשר עוסקות אך ורק בזה. בישראל קיימים ניצנים ראשונים המעידים על אפשרות להתפתחותו של שוק מימון התדיינויות. מאמר זה מציג את התחום ואת הסוגיות המשפטיות הרלוונטיות, ומגן על העמדה שיש לאפשר מימון כזה. המאמר מראה כי הריבית הגלומה בחוזי המימון משמשת אינדיקציה לחוזק התביעה כפי שהוא נתפס על-ידי השוק. המאמר מגן על העמדה שיש לאפשר את הצגת הריבית כראיה קבילה בבית-המשפט, משום שהדבר יביא לידי ייעול ההליך המשפטי, הורדת הריביות במשק והגדלת הרווחה המצרפית. עיקר המאמר עוסק בהפרכת הטענה כי קבלת הריבית כראיה מהווה פגיעה באושיות המשפט משום שיש בה כדי להפריט את ההליך השיפוטי.

להורדת המאמר המלא.

פורסם בקטגוריה אברהם רונן, כרך כ | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

תרבות, זכויות קניין וכלכלת שוק: על רפורמות במשפט הפרטי ושינוי תרבותי | אמנון להבי (כרך כ)

המאמר מציע מסגרת תיאורטית חדשה לבחינת היחס המורכב בין רפורמות במשפט הפרטי, ארגונים לפעולה משותפת ותפקידה של התרבות כגורם אשר מניע הטמעת רפורמות משפטיות או מסכלן. מסגרת הדיון המוצעת במאמר נעוצה בתובנה היסודית שלפיה כל אימת ששיטת משפט מעצבת מערך חדש של נורמות שיש להן השלכות חברתיות, כלכליות ותרבותיות משמעותיות, על מעצבי הנורמות הפורמליות – ובפרט המחוקקים – לתת את דעתם לאופנים שבהם יופנם ההסדר המשפטי החדש על-ידי נמעני הנורמות, ולצורך האפשרי בהנעת הליכי שינוי יסודיים יותר, בין היתר בנוגע לתפיסות תרבותיות, על-מנת שהרפורמה תוגשם הלכה למעשה. לבחינתה של שאלת ההתאמה בין נורמות משפטיות לתפיסות תרבותיות יש חשיבות מיוחדת בענפים של המשפט הפרטי והמסחרי – כגון דיני החוזים, דיני הקניין והיבטים מסוימים של המשטר התאגידי – שבהם המשפט מבקש לעצב ולהכווין אופנים שונים של פעולה משותפת (collective action) בין פרטים. במצבים מעין אלה, ככל שיש מקום לסברה שקיימת שונוּת בין הפרדיגמות של הפעולה המשותפת שהרפורמה המשפטית רואה לנגד עיניה לבין תפיסות, אמונות וערכים תרבותיים הנוהגים בחברה או בחלקים ממנה ביחס להתנהלות הבין-אישית, עיצוב הנורמות המשפטיות נדרש לאתר דרכים שיאפשרו לכל-הפחות שינוי תרבותי מקטעי (incremental) בממדים התרבותיים הרלוונטיים בקרב נמעני הנורמות, כדי לסייע בקידומה של הפעולה המשותפת והמטרות הנורמטיביות שבבסיסה. במחווה לספרו של אוריאל פרוקצ'יה על משפט ותרבות ברוסיה, המאמר נדרש באופן נרחב למקרה-המבחן של רוסיה, תוך סקירת רפורמה משפטית מקיפה שנעשתה שם בשנים האחרונות בתחום הניהול העצמי של בתים משותפים על-ידי ארגוני בעלי דירות, ובחינת הצורך בעריכת התאמות תרבותיות.

להורדת המאמר המלא.

פורסם בקטגוריה כרך כ, להבי אמנון | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

מיסוי אשכול חברות רב-לאומי | תמיר שאנן ואורי גולדפריד (כרך יט)

מיסוי של תאגידים רב-לאומיים הוא אחת הסוגיות הבוערות ביותר בתחום המיסוי הבין-לאומי זה שנים רבות. אולם למרבה הצער נראה כי טרם ניתן מענה אפקטיבי לפעילותם הענפה של תאגידים אלה. בעוד שבעבר פעלו תאגידים אלה בעיקר בגבולותיהן של המדינות שבהן התאגדו, כיום פעילותם חוצה גבולות מדיניים, ועשויה להתקיים במקביל בעשרות רבות של מדינות. תאגידים רב-לאומיים אלה פועלים על-פי-רוב במבנה של אשכול חברות המורכב מחברה-אם אשר תחתיה חברות-בנות רבות שהתאגדו במדינות שונות. חברות-בנות אלה הן "שלוחות" של אשכול החברות הרב-לאומי. התאגידים הרב-לאומיים בכלל, ואשכולות החברות הרב-לאומיים בפרט, מהווים במידה רבה "קטר" המניע את הכלכלה הגלובלית במאה האחרונה. ככל שהיקפי המסחר הבין-לאומי גדלים, תאגידים אלה מתעצמים מבחינה כלכלית ופוליטית. כך, כבר כיום כל עובד חמישי באירופה וכל עובד שביעי בארצות-הברית מועסקים על-ידי תאגידים רב-לאומיים. כמו-כן, תאגידים אלה מוכרים כ-25% מהסחורות באירופה וכ-20% מהסחורות בארצות-הברית. כפועל יוצא מכך הם מגלגלים מאות מיליארדי דולרים מדי שנה, וזאת בעיקר במסגרת עסקות בין-חברתיות בזירה הבין-לאומית.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה גולדפריד אורי, כרך יט, שאנן תמיר | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

שימושים אזרחיים בכטב"מים – אתגר חדש לזכוּת לפרטיות | אורי וולובלסקי (כרך יט)

השימוש בכלי-טיס בלתי-מאוישים (כטב"מים) לצרכים אזרחיים (קרי, לצרכים לא-צבאיים) נהפך בשנים האחרונות, לטוב או לרע, לעובדה מוגמרת. אנשים פרטיים, חברות מסחריות ורשויות המדינה (בעיקר רשויות אכיפת החוק, ובראשן המשטרה) זיהו זה כבר את הפוטנציאל האינסופי כמעט המצוי בכטב"מים. במקביל, יצרניות הכטב"מים ויצרניות ציוד-הקצה המותקן על כלי-הטיס זיהו אף הן את הפוטנציאל הכלכלי האדיר הטמון בשוק הכטב"מים.

עם זאת, לצד היתרונות הרבים של השימוש בכטב"מים, הנסקרים במאמר זה, קיים גם חשש גדול שבמקביל לגידול בשימוש בכטב"מים יתרחש כרסום בזכות לפרטיות וייווצרו השלכות-לוואי חברתיות שליליות, דוגמת התעצמותה של המציצנות.

מאמר זה מנסה לבחון כיצד ליצור הסדר אשר מחד גיסא יבטיח ניצול מרבי של היתרונות המשמעותיים הטמונים בשימוש האזרחי בכטב"מים, דוגמת הגשמת חופש הביטוי ושימושים מסחריים, ומאידך גיסא ימנע (או לפחות יצמצם) את ההשלכות החברתיות השליליות הנובעות מהשימוש בכלי-הטיס הללו.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה וולובלסקי אורי, כרך יט | עם התגים , , , , , | כתיבת תגובה

משקל גוף – קטגוריה חדשה במשפט הישראלי | יופי תירוש (כרך יט)

בעשור האחרון התפתחו במשפט הישראלי התייחסויות מסוגים שונים למידות גוף – בחקיקה, בפסיקה וברגולציה. ההסדרים המשפטיים החדשים מעידים על הסתמנותו של הגוף השמן כגוף בעל מעמד משפטי מובחן. מאמר זה מבקש, לראשונה במחקר המשפטי הישראלי, להניח תשתית מושגית לבחינת ההסדרים המשפטיים הנוגעים למשקל גוף. טענתו הנורמטיבית של המאמר היא כי מידות הגוף אינן נתון בעל חשיבות רפואית או אסתטית בלבד, אלא מאפיין הנוגע לליבת הווייתו של הפרט, ועל כן לאוטונומיה ולכבוד האדם שלו. לפיכך יש לבחון כל התערבות של המדינה או של שחקנים פרטיים במידות הגוף תוך איזון זהיר, המביא בחשבון את פוטנציאל הפגיעה בזכויות יסוד. פרק א של המאמר בוחן את משמעויותיו של הגוף השמן בתרבות הישראלית. פרק ב סוקר את מופעיו של הגוף השמן במשפט הישראלי, תוך השוואה למשפט האמריקני. פרק ג עורך בחינה ביקורתית של ההשקפה שמשקל גוף גבוה ניתן לשינוי ושהוא אינו בריא. פרק ד ממשיג את הזכות להיות בכל מידת גוף ואת יישומיה.

להורדת המאמר המלא.

פורסם בקטגוריה כרך יט, תירוש יופי | עם התגים , , , | כתיבת תגובה