ההליך הוא הביוש: השיימינג של הפרוצדורה הפלילית | אסף הרדוף (כרך כג)

סיומו של המשפט הפלילי הטיפוסי הינו מרשיע, מעניש, כואב ומביש. הנאשם מוקע כאשם, כעבריין, ולא אחת גם כשקרן. העובר עבֵרה בסתר מקבל את עונשו בגלוי. ביוש זה הינו ממוסד, מכוּון, ובמידה רבה מוצהר, באשר המשפט הפלילי מבקש לגנות ולהרתיע, לשלוח מסר ציבורי שיהדהד ויצמצם את הסיכוי לפשיעה עתידית. לצד הביוש הממוסד והגלוי של מי שהוקע כאשם בסיום ההליך קיימים ביטויים לא מעטים של ביוש ממוסד בשלבים מוקדמים יותר של ההליך. המאמר בוחן מתי וכיצד הדין הפלילי מבייש את הפרט, לצורך או לא לצורך, ואם ניתן גם אחרת.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הרדוף אסף, כרך כג, מהדורת הדפוס | עם התגים , , , , , , , | כתיבת תגובה

ביוש בחסות דיני המס | לימור ריזה (כרך כג)

מאמר זה בודק עד כמה ביוש בדיני המס – ובפרט בדיני מס הכנסה – מוסדר בחוק עצמו, ולא רק ברשתות החברתיות, ובוחן את ההצדקות המונחות בבסיסו של הסדר זה במישור האזרחי. הטענה המרכזית של המאמר היא שפרסום שמו של הנישום-המתדיין בפסק הדין פוגע בשוויון, הואיל ושמו של בעל הדין נחשף בציבור (גם אם זכה בדין) בעוד שמו של נישום שעניינו נחתם במסגרת הליכי השומה נותר מתחת למכ"ם, מחוץ לעין הציבור. השוויון נפגע אף ביחס לנישומים אחרים שהמחלוקת בינם לבין המדינה אינה אזרחית גרידא, אלא מחלוקת מעין-פלילית. נישומים ששילמו כופר כסף נהנים יותר מהגנת הפרטיות, ופחות פרטים מוצנעים לגביהם מובאים לידיעת הציבור. נתון זה מחזק את הטענה שההליך המיסויי אינו שוויוני. נראה שבמאבק בין זכות הציבור לדעת, מצד אחד, לבין הזכות לפרטיות, מן הצד האחר, נזנח ערך השוויון. בשל חשיבותו של השוויון לפני החוק, יש להוסיפו למשוואת האיזון בין פומביות לבין פרטיות.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כרך כג, מהדורת הדפוס, ריזה לימור | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , | כתיבת תגובה

הקדמת מועד איזון המשאבים בתיקון מס' 4 לחוק יחסי ממון והחקיקה השיפוטית שנוצרה לפניה – עיון מחודש | יצחק כהן (כרך כב)

המשפט הישראלי מבחין בין זוגות שנישאו לפני ינואר 1974 לבין זוגות שנישאו לאחר מכן. על הראשונים חלה הלכת השיתוף, ואילו על האחרונים חל חוק יחסי ממון. הלכת השיתוף גורסת שיתוף קנייני ומיידי בין בני הזוג. היא הביאה ברכה בכנפיה, אך גרמה להיווצרות זכויות סמויות בנכסי בני הזוג ולפגיעה בביטחון הקנייני. חוק יחסי ממון מחליף את הלכת השיתוף, בקובעו כי השיתוף בין בני הזוג יהיה אובליגטורי דחוי. אולם חוק זה התרוקן מתוכנו מייד עם לידתו, שכן מועד איזון המשאבים הותנה בסידור הגט, וסידור הגט תלוי ברצון הצדדים. באמצע שנות התשעים גייס בית המשפט בעניין יעקובי את הלכת השיתוף ואת הדין הכללי, וקבע כי אפשר להקדים את החלוקה הרכושית ולקיימה אף לפני סידור הגט.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כהן יצחק, כרך כב, מהדורת הדפוס | עם התגים , , , , , | כתיבת תגובה

דרישת הכתב בעסקת תיווך במקרקעין | אבי וינרוט (כרך כב)

המאמר עוסק במשמעותו של סעיף 9 לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996, שלפיו מתווך אינו זכאי לדמי תיווך אם לא נחתמה הזמנה בכתב. אף שהנושא הוסדר בתקנות, נותר כר נרחב לפרשנות, ונשאלת השאלה: מהו כתב? האם מסרון, למשל, עומד בדרישה זו? כמו כן, האם ניתן לוותר על דרישת הכתב כאשר אין ספק שהמתווך היה הגורם היעיל בעסקה ואף גובשה עימו הסכמה בעל פה לשלם את דמי התיווך, המופרת באופן העולה כדי חוסר תום לב?

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה וינרוט אבי, וינרוט אברהם, כרך כב, מהדורת הדפוס | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

רשימה: הרהורים בזכות לפרטיות – בעקבות עדותו של מארק צוקרברג בקונגרס האמריקני | טל רונן

הרהורים בזכות לפרטיות – בעקבות עדותו של מארק צוקרברג בקונגרס האמריקני

טל רונן*

פתח דבר; פרק א: אופי הזכות לפרטיות במדינת ישראל; פרק ב: הזכות לפרטיות בין חברה (Company) לחברה (Society). (1) הזכות לפרטיות כלפי החברה (Company) – פייסבוק כמקרה מבחן. (2) הזכות לפרטיות כלפי החברה (Society); סיכום ומחשבות להמשך.

פתח דבר

ברשימה זו אעסוק בשאלה האם כיום עומדת לנו הזכות לפרטיות במערכת היחסים שבין בני האדם, כפרטים בחברה, לבין החברות המפעילות את הרשתות החברתיות שמהוות פלטפורמה מרכזית לתקשורת בין אנשים במאה ה-21? לגישתי, ויתרנו, במודע או מבחירה, על זכותנו לפרטיות במישור שבין הפרט (המשתמש) לבין החברות המספקות לנו שירותים אינטרנטיים שנתפסים כבסיסיים, כמו רשתות חברתיות בכלל ופייסבוק בפרט. אין הדבר אומר שתהליך זה שלילי בהכרח או מרע את מצבם של הפרטים בחברה, אולם יש להכיר בקיומו, ולבחון באילו מקומות הוויתור על זכותי לפרטיות בפייסבוק, למשל, עלול לפגוע בזכותי לפרטיות בקשר עם גורמים אחרים (ממשלתיים ופרטיים כאחד).

כפי שאפרט בהמשך, נדמה כי אנו כחברה מכירים בכך שישנו כרסום מסוים בזכותנו לפרטיות בשימוש ברשתות חברתיות כמו פייסבוק. לצד זאת, הוויתור של משתמשי פייסבוק על זכותם על פרטיות, במערכת היחסים עם החברה, כחלק מחוזה עסקי בין הצדדים, אינו מוביל למסקנה כי פייסבוק רשאית להעביר את המידע האישי על אודות משתמשיה לגורמים שלישיים. לפיכך, ברשימה זו אבחין בין שני מישורים של הזכות לפרטיות ואבחן את השלכות למעבר המידע ביניהם: המישור הראשון – הזכות לפרטיות של הפרטים בחברה כלפי פייסבוק; המישור השני – הזכות לפרטיות של הפרטים בחברה כלפי צדדים שלישיים.[1]

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, רונן טל, רשימות | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , | כתיבת תגובה

ניצול לרעה של כוח ארגוני – מגמות חדשות במחקר ובאסדרה המשפטית | גליה שניבוים ואדם שנער (כרך כא)

ארגונים מתאפיינים במאמץ מתמיד למיסוד (institutionalization) של יחסים אנושיים, טען פיליפ סלזניק באחד הטקסטים המכוננים בתחום הסוציולוגיה של הארגון. מעצם טבעם כמבנים שנועדו להשיג מטרות מוגדרות באמצעים רציונליים, המשיך סלזניק, ארגונים מקצים לבני אדם תפקידים ותחומי אחריות, שואפים למזער את תלותם באנשים מסוימים או בתכונותיהם הפרטיקולריות, ומעוניינים לפוגג את נטייתם של בני אדם לפעול מתוך נאמנות אישית או סנטימנטים. ברם, הוסיף סלזניק, כאשר אנו מתבוננים על ארגונים, אנו רואים שהם לעולם אינם מצליחים לאלף את הממדים הלא-רציונליים של התנהגותם של בני אדם בארגונים. נטייתם של בני אדם לנצל לרעה את כוחם הארגוני לצורך השאת רווח פרטי באופן שנוגד את מטרות הארגון מהווה מוקד בולט של אסדרה משפטית במדינה המודרנית. התיאוריה הסוציולוגית עוסקת אף היא בהתנהגותם של בני אדם בארגונים, אולם בניגוד לשיח המשפטי, מחקרים סוציולוגיים נוטים להתמקד בהגדרת ההתנהגות הארגונית השפירה ובאמצעים הדרושים לייעולה, וממעטים לעסוק בהתנהגות הבלתי-תקינה (misbehavior).

חמשת המאמרים שבחלק השני של כרך כא, שהם תוצאה של יום עיון שנערך במאי 2016 במרכז הבינתחומי הרצליה בנושא "ניצול לרעה של כוח ארגוני – מגמות במחקר ובאסדרה המשפטית", קוראים תיגר על המוקדים המסורתיים של העיסוק בארגונים הן בשיח המשפטי והן בשיח הסוציולוגי. מטרתם היא לשמש מעין "יריית פתיחה" לשיח על אודות הטיפול המשפטי בניצול לרעה של כוח ארגוני בישראל, תוך התמקדות בהיבטים פנים-ארגוניים אשר בדרך כלל אינם זוכים בתשומת לב משפטית.

לקריאת ההקדמה המלאה.

לקריאת כל מאמרי כרך כא.

פורסם בקטגוריה כרך כא, מהדורת הדפוס, שניבוים גליה, שנער אדם | עם התגים , , , , , | כתיבת תגובה

חזרה לדיני משמעת: הפתרון לבריונות כהתנהגות בלתי הולמת? | סימה קרמר (כרך כא)

מאמר זה בוחן את האופן שבו המשפט מתמודד עם התעמרות או בריונות במקום העבודה. במאמר נטען כי תופעה זו מתרחשת על פי רוב במישור היחסים בין עובדים, ועל כן מוצע מודל שלפיו יש לראות בבריונות תופעה שהיא גרעינית למקום העבודה, ועל כן כזו המחייבת התמודדות ופתרון שגם הם אורגניים למקום העבודה. דיני המשמעת מוצעים כמנגנון העונה על תנאים אלה. משם המאמר פונה לתיאור ביקורתי של העבר, ההווה והעתיד של דיני המשמעת. המאמר מסיים בהמלצות להתאמות של דיני המשמעת הנחוצות כדי להופכם לכלי שימושי במסגרת הניסיון למגר את תופעת ההתעמרות בעבודה במישור היחסים בין עובדים.

להורדת המאמר המלא.

פורסם בקטגוריה כרך כא, מהדורת הדפוס, קרמר סימה | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה