התעמרות בעבודה: בין פסיכולוגיה למשפט, בין חקיקה לפסיקה | אורית קמיר (כרך כא)

מאמר זה עוסק בשיח המקצועי (הפסיכולוגי) שהתפתח בישראל, מראשית המאה העשרים ואחת, סביב תופעת ההתעמרות בעבודה; בהצעת החוק הפרטית למניעת התעמרות בעבודה (הונחה על ידי ח"כ מרב מיכאלי ואח'), שעברה בקריאה טרומית בקיץ 2015; ובפסקי דין משנת 2016 של בתי הדין האזוריים לעבודה אשר שבו ואימצו את רוחה של הצעת החוק ופסקו פיצויים בגין נזקי התעמרות. מטרת המאמר משולשת: (1) להציג את השיח הפסיכולוגי שהצמיח את העיסוק בהתעמרות בעבודה, להצביע על היבטיו שאינם הולמים את השיח המשפטי, ולהציע "תרגום" של התובנות שהתפתחו בשיח הפסיכולוגי להגיונו המעוגן בערכים (ובמיוחד בכבוד האדם) של השיח המשפטי; (2) להציג את הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה, על רוחה, הגיונה וסעיפיה, אשר פותחו כולם מתוך שיח כבוד האדם, ההולם את המשפט הישראלי; (3) להציג את פסקי הדין אשר אימצו את רוחה של הצעת החוק אל תוך כלים משפטיים קיימים, ולבחון אם חקיקה שיפוטית זו עונה על הצרכים שהצעת החוק נועדה להתמודד עימם.

להורדת המאמר המלא.

פורסם בקטגוריה כרך כא, מהדורת הדפוס, קמיר אורית | עם התגים , , , , , | כתיבת תגובה

רשימה: שינוי מבנה הבורסה לניירות ערך בתל-אביב – תיקון מס' 63 לחוק ניירות ערך: עיון מחודש בנימוקי בג"ץ 3877/17 ח"כ השכל נ' יו"ר הכנסת | דון סוסונוב

שינוי מבנה הבורסה לניירות ערך בתל-אביב – תיקון מס' 63 לחוק ניירות ערך: עיון מחודש בנימוקי בג"ץ 3877/17 ח"כ השכל נ' יו"ר הכנסת[1]

דון סוסונוב*

 מבוא: סקירה ביקורתית של התכליות המוצהרות בתיקון לחוק ניירות ערך; (1) תכלית ראשונה – הגדלת מחזורי המסחר; (2) תכלית שנייה – "כך עושות כולן"; (3) תכלית שלישית – כניסתם של חברי בורסה חדשים. פרק א: העתירה לבג"ץ ומחיקתה על הסף. פרק ב: "התזה המהותית": התנגדות להעברת נכסי הבורסה ללא תמורה לחברי הבורסה; (1) הפרשנות הנכונה של דברי החקיקה; (2) שיקולים נוספים התומכים בתזה הפרשנית. פרק ג: פגיעה חוקתית: התיקון לחוק פוגע בזכות הקניין של הבורסה (ושל המשקיעים). פרק ד: תזה פרוצדורלית חלופית: פגמים שנפלו בהליך החקיקה. סיכום, מסקנות והתייחסות להשלכות התיקון.

מבוא: סקירה ביקורתית של התכליות המוצהרות בתיקון לחוק ניירות ערך

לאחרונה התקבל בכנסת תיקון מס' 63 לחוק ניירות ערך, שמטרתו להביא לשינוי מבנה בעלות הבורסה בתל-אביב, כך שנכסי הבורסה ששוויים מאות מיליוני שקלים יוענקו במתנה לחברי הבורסה, שהם הבנקים ובתי ההשקעות הגדולים שגובים עמלה בעבור השירותים שהם מספקים לציבור המשקיעים (להלן: המהלך לשינוי מבנה הבורסה).

הבעיה המרכזית בתיקון לחוק לשינוי מבנה הבורסה היא העדפה בלתי רלוונטית של חברי הבורסה על פני הציבור הרחב. כלומר יש לשאול מדוע נתנו במתנה את רכוש הבורסה ששוויו מאות מיליוני שקלים דווקא לבנקים ולבתי ההשקעות? השאלה מעוררת שאלה נוספת – האם היה ניתן לבצע את המהלך לשינוי מבנה הבורסה אילולא העניקו לבנקים ולבתי ההשקעות במתנה את רכושה של הבורסה? מדוע העניקו להם את כל שוויה של הבורסה? הרי קיימים חלקים אחרים בטווח שבין 0% לבין 100%.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סוסונוב דון, רשימות | עם התגים , , , , , , | כתיבת תגובה

על תורת הסעדים החוקתיים | אהרן ברק (כרך כ)

מטרתה של הרשימה להניח בסיס למתודולוגיה החוקתית של הסעד החוקתי. נקודת המוצא היא כי הזכות לסעד בגין פגיעה בזכות חוקתית היא זכות חוקתית. תכליתה של זכות חוקתית זו היא משולשת: סעד אפקטיבי לנפגע, אישוש חוקי-היסוד והרתעה מפני הפרות עתידיות. ניתן לפגוע בה אם יש צידוק לכך. העקרונות המצדיקים פגיעה בזכות החוקתית לסעד הם ארבעה: זכויות של צדדים שלישיים; האינטרס של הציבור בממשל תקין; מערכת היחסים בין הרשויות; המגבלות המוסדיות של בית-המשפט. ההתחשבות בעקרונות אלה נעשית במסגרת פסקת ההגבלה החלה לעניין פגיעה בכל זכות חוקתית. המתודולוגיה החוקתית של הסעד החוקתי מודגמת בשני סעדים חוקתיים: הכרזה על אי-חוקתיותו של החוק הפוגע ועל בטלותו; ופיצויים.

להורדת המאמר המלא.

פורסם בקטגוריה ברק אהרן, כרך כ, מהדורת הדפוס | עם התגים , , , , , , , , , , | כתיבת תגובה

יותר מזל משכל: הפער בין תכליותיהם של איסורי ההימורים לבין גופם | אסף הרדוף (כרך כא)

רעיון ההימורים בכללותו מוכר היטב לכל קוראת. ברובד הציבורי התעשייתי, כל ישראלית וישראלי התוודעו לפיס ולטוטו, אם באמצעות השתתפות פעילה אקראית או שיטתית בהם ואם, למצער, על ידי היחשפות לשיווקם של הגופים הללו ולתחנותיהם. ברובד הפרטי, התערבויות בין חברים, גם על כסף או שווה כסף, הן נורמה רווחת. מבחינה משפטית, שני הרבדים אינם בגדרי האוטונומיה הפרטית. הדין הפלילי הישראלי מסדירם באופן שמשפיע על החירות, האוטונומיה, העיסוק, הכסף ועוד. לאיסורים יש תכליות מגוּונות, ובראשן הגנה על ערכי עבודה ומניעת התמכרות. טיעון המחקר יהיה שבחוק הישראלי יש ליקויים מהותיים שמקשים את השגתן. המאמר מתאר את פרטי ההסדר הישראלי, מרחיב על תכליתו כפי שפורשה בפסיקה, ומעלה תהיות היסטוריות ונורמטיביות לגביה. הוא מצביע על פערים מגוּונים וניכרים בין תכלית ההסדר לבין גופו, בין הערכים לבין הדוקטרינה, וגורס כי לנוכח פערים אלה נוסח החוק ראוי למבט מחודש.

להורדת המאמר המלא.

פורסם בקטגוריה הרדוף אסף, כרך כא, מהדורת הדפוס | עם התגים , , , , , , | כתיבת תגובה

פרמיית השליטה בעסקות מיזוג מסוג going private | מורן אופיר (כרך כ)

מאמר זה משווה בין שני כללים משפטיים מתחרים להסדרת פרמיית השליטה בעסקות מיזוג מסוג going private, וזאת לנוכח מאפייניו של שוק ההון המקומי. כלל השוק המתואם, המאפשר הקצאת זכויות שונות לבעל השליטה המוכר את שליטתו במסגרת עסקת המיזוג ולבעלי המניות מקרב הציבור, השותפים אף הם לעסקה, נבחן אל מול כלל ההזדמנות השווה המתואם, התובע הקצאת זכויות שוות הן לבעל השליטה המוכר את שליטתו והן לבעלי המניות מקרב הציבור. ניתוח אנליטי המשווה בין שני כללים אלה תוך התמקדות בשיקולי יעילות מוביל למסקנה שכלל השוק המתואם עדיף על כלל ההזדמנות השווה המתואם, שכן שני הכללים יעילים באותה מידה במניעת עסקות חלבניות אך כלל השוק המתואם יעיל יותר בעידודן של עסקות משביחות. תוצאות ניתוח זה נבחנות במאמר לנוכח המספר ההולך וגדֵל של עסקות מסוג going private הנצפה בשוק ההון הישראלי בשנים האחרונות. תופעה מתגברת זו מעצימה את חשיבות יישומו של הכלל המשפטי הראוי, המאפשר הקצאת זכויות שונות לבעל השליטה ולבעלי מניות המיעוט, וזאת כל עוד מובטח לבעלי מניות המיעוט לכל-הפחות ערכם לפני העסקה להעברת השליטה.

להורדת המאמר המלא.

פורסם בקטגוריה אופיר מורן, כרך כ, מהדורת הדפוס | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

מה עושים המרצים כשהם אינם מלמדים? | גיא זיידמן (כרך יט)

מאמר זה מנסה לחשוף לפני הקוראים – שאנשי הסגל האקדמי מוכרים להם בעיקר בתפקידם כמורים – רבדים נוספים ביחס להכשרתם, לפעילותם האקדמית וליחסי-הגומלין בין אנשי האקדמיה המשפטית (המודל שבו יתמקד מאמר זה) לבין אנשי האקדמיה בתחומים אחרים ואנשי-המקצוע האחרים הפועלים במשפט, כגון עורכי-דין ושופטים. החלק הראשון מבקש לענות על השאלה כיצד אדם נהפך למרצה באקדמיה בכלל ובפקולטה למשפטים בפרט. הדיון מתחיל במקורות האקדמיה המודרנית, ופורש את היריעה החל באפיקי ההכשרה, דרך הליכי המיון והסינון במוסדות ההשכלה הגבוהה ועד להליכי הקידום של האקדמאים, וכולל גם התייחסות לקשיים שאקדמאים נתקלים בהם כיום – מימון מסלול ההכשרה הארוך והקושי בקבלת משרת מרצה תקנית. החלק השני מבקש לענות על השאלה מה בעצם מרצה עושה. הדיון מתמקד בשלושת ההיבטים המרכזיים של פעילות הסגל האקדמי – הוראה, פעילות פנימית ענפה בתוך הקהילה האקדמית וכתיבה אקדמית. הדיון פותח לפני הקורא צוהר לעולמם הפנימי של אנשי אקדמיה וללבטים שלהם בעבודתם: האם לפרסם בעברית או באנגלית? כיצד לקיים הליך של שיפוט עמיתים בצורה ישרה והוגנת? ובמיוחד כיצד ליצור את התנאים שיקדמו יצירתיות? החלק השלישי מציע מבט "מעבר" לבית-הספר למשפטים. החלק פותח בדיון בגידול שחל בהוראת משפטים אל מול ירידת מספר המבקשים ללמוד את מדעי הרוח, וממשיך בבחינת מגמות ההאטה בביקוש ללימודי משפטים בישראל ובארצות-הברית. לאחר-מכן נידונים הקשרים של אנשי האקדמיה המשפטית עם עמיתיהם בכלל הקמפוס, עם אנשי-המקצוע האחרים הפועלים בתחום המשפט, ואף עם החברה בכללותה. בסיומו המאמר מציע מבט צופה פני עתיד באשר להשפעת השינויים הטכנולוגיים על מקצוע המשפט הן באקדמיה והן בפרקטיקה.

להורדת המאמר המלא.

פורסם בקטגוריה זיידמן גיא, כרך יט, מהדורת הדפוס | עם התגים , , , , , , , , | כתיבת תגובה

הבראה ללא הקפאה: הצעה למשטר חדש להסדרי חוב באג"ח סחירות | אסף חמדני ויוסף קלמנוביץ' (כרך כ)

רשימה זו מנתחת באופן ביקורתי את המשטר החל על הסדרי חוב של אגרות-חוב סחירות בישראל, כפי שהתפתח בפסיקה, ומציעה משטר חדש להסדרי חוב. במישור הדין הקיים, טענתנו המרכזית היא שבתי-המשפט בישראל פיתחו בשנים האחרונות משטר משפטי ייחודי של חדלות פירעון א-סימטרית – או חדלות פירעון light – אשר מתאפיין בהטיה מובנית לרעת מחזיקי האג"ח: מחד גיסא, הופעלו כלים של חדלות פירעון שתכליתם לסייע בגיבוש הסדר גם במחיר פגיעה בזכויותיהם של מחזיקי האג"ח; מאידך גיסא, לא הופעלו כלים שתכליתם להבטיח הגנה על נושים, כגון הפקעת השליטה מידי ההנהלה או קביעת הליך מובנה של קבלת הצעות מתחרות להבראת החברה. הטיה מובנית זו לטובת בעלי השליטה תוקנה באופן חלקי בפרשת אי-די-בי, שבה הוכרה אפשרותם של נושים לכפות על חברה בקשיים כניסה להסדר הבראה. עם זאת, הכשל הבסיסי של העדר הפרדה בין משטר חדלות פירעון לבין הסדר חוב המתבצע לא במסגרת הליך חדלות פירעון (out of bankruptcy) נותר בעינו. במישור הדין הרצוי, אנו מציעים לקבוע הבחנה ברורה בין שני מסלולים להסדר חוב באג"ח סחירות. המסלול האחד יתבצע מחוץ להליכי חדלות פירעון, לא יצריך את מעורבותו של בית-המשפט, ויתבסס על אישור ההסדר ברוב משמעותי של מחזיקי האג"ח. המסלול האחר יתבצע במסגרת הליכי חדלות פירעון, תוך החלה מלאה של המנגנונים שתכליתם להבטיח הגנה נאותה על זכויות הנושים בהליכים אלה, לרבות מינוי בעל-תפקיד וקביעת הליך מובנה של קבלת הצעות מתחרות להסדר חוב. הניתוח המובא במאמר זה תומך בקביעת הפרדה עקרונית חדה יותר בין הליכי חדלות פירעון לבין הליכי ארגון מחדש של חוב מחוץ לחדלות פירעון, וזאת גם במקרים שבהם לחברה אין חוב סחיר. עמדה זו מנוגדת למגמה של הצעת חוק חדלות פירעון להמשיך בטשטוש ההבחנה בין הליכי חדלות פירעון לבין הליכי הסדר חוב מחוץ לחדלות פירעון.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה חמדני אסף, כרך כ, מהדורת הדפוס, קלמנוביץ' יוסף | עם התגים , , , | כתיבת תגובה