האם חברות נועדו להשיא את רווחיהם של בעלי המניות? ניתוח כלכלי ביקורתי | ידידיה צ' שטרן (כרך א)

מקובל לקבוע כי תכליתה של החברה העסקית היא השאת הרווחים של בעלי המניות בחברה. פונקצית מטרה זו, המתמקדת בבעלי ההון, נתפסת כטבעית, כמעט אקסיומטית, במשפט המקובל הנטוע בכלכלה הקפטילסטית, שההון הוא הדלק המניע שלה. המאמר מבקש לבחון האם הגדרה זו של יעד העל של החברה העסקית מקדמת את תפקודן היעיל של חברות, אם לאו. חלקו הראשון של המאמר חושף שלושה כשלים מעשיים: ראשית, העדפת האינטרסים של בעלי המניות פותחת את הדלת בפני ניהול שמחצין עלויות על שאר המעורבים – ספקי התשומות של הפירמה. שנית, השאת הרווחים של בעלי המניות עומדת לעיתים בסתירה לאינטרסים העצמיים של החברה כאישיות נפרדת. שלישית, יעד העל של החברה העסקית מציב לנושאי המשרה בחברה סטנדרט התנהגות שמחריף את בעיית הנציג, באשר הוא קולע אותם למצב של ריבוי נאמנויות.
חלקו השני של המאמר בוחן באופן ביקורתי שלוש קבוצות של פתרונות אפשריים לכשלים האמורים: פתרונות חוזיים (קרי: האם הצדדים לפקעת חוזית של החברה מסוגלים לפתור את הבעיות בכוחות עצמם, על ידי התניות מוסכמות); פתרונות שוקיים (קרי: האם גם במקרה של כשלון החוזים, הבעיות באות על פתרונן באמצעות הכוחות התחרותיים בשווקים הרלבנטיים) או פתרונות רגולטוריים כלליים (קרי: האם במקרה של כשל שוק בפתרון הבעיות, ניתן ליישבן על ידי הסדר חוקי כללי, מחוץ לדיני החברות). הדיון חושף ספקות ניכרים בדבר יעילותן של כל אחת משלוש החלופות. התיזה המועלית כאן היא, שבניגוד לדעה המקובלת, קביעת תכלית החברה כהשאת הרווחים של בעלי המניות איננה מוליכה להשגת היעד של יעילות כלכלית.

להורדת המאמר המלא

The (Economic) Case Against Identifying Corporate Goal with Shareholders Interests

Yedidia Z. Stern

It is common knowledge that the aim of a commercial enterprise is to maximize the capital gains of the company’s shareholders. This functional goal, which focuses on capital owners, is perceived as natural – almost as an axiom – in common law. The article seeks to examine whether this definition of corporate goals facilitates economic efficiency. The first part of the article reveals three practical failures: First, corporate law’s preference for the shareholders’ interests leaves the door open to systematic externalization of costs to the company’s input suppliers (such as creditors and employees). Second, maximizing shareholders’ gains sometimes conflicts with the independent interests of the company as a separate entity. Third, the stated goal establishes a standard of behavior for corporate officers, which exacerbates the agency problem, since it places the officers in a situation of multiple and conflicting loyalties. The second part of the article critically examines three groups of possible solutions for the above-mentioned failures: Contractual solutions (i.e., are the parties to the corporate nexus of contracts capable of protecting their own interests by contractual means?), market solutions (i.e., in the event of contractual failure, can these problems be resolved via the competitive forces in the relevant markets?), and general regulatory resolutions (i.e., in the event of contractual and market failures, can these problems be resolved through a general legal arrangement, outside of corporate law?). The discussion raises significant doubts regarding the effectiveness of each of the alternatives. In contrast to prevalent opinion, the definition of a company’s goal as the maximization of the shareholders’ gains does not promote the objective of economic efficiency.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורת הדפוס, שטרן ידידיה, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s