חקיקת זכויות יוצרים בעידן המידע | יובל קרניאל (כרך ג)

לאחר שנים של עבודה פרסם לאחרונה משרד המשפטים את תזכיר חוק זכות יוצרים. מדובר בניסיון לעדכן את חוקי זכויות היוצרים הקיימים, המבוססים על חוקים מנדטוריים מראשית המאה העשרים. המגמה העיקרית בתזכיר היא מציאת איזון נאות בין תמרוץ היצירה, על-ידי מתן זכויות כלכליות בה, לבין הצורך לאפשר לציבור גישה ליצירה ושימוש בה לשם קידומם של הידע, התרבות וחופש הביטוי. בהערת חקיקה זו המחבר טוען כי התזכיר אינו מספק מענה של ממש לדילמות העיקריות של עידן המידע הדיגיטלי והגלובלי שבו אנו חיים, ומעלה בהקשר זה שלושה טיעונים מרכזיים: (1) התזכיר הינו טריטוריאלי, אף שאנו חיים בעידן גלובלי; (2) התזכיר הינו אנלוגי, אף שאנו בעידן דיגיטלי; (3) התזכיר הינו מודרני בעידן שהינו כבר פוסט-מודרני.
המחבר טוען כי על בעלי זכויות היוצרים להכיר בכך שאנו נכנסים לעידן חדש המחייב הרחבה של זכויות המשתמשים וצמצום ניכר ביכולתם של בעלי הזכויות למנוע מאחרים את השימוש ביצירתם. המסקנה המתבקשת מכך לגבי יוצרים ומתווכים של יצירות היא שעליהם לאמץ שיטות חדשות על-מנת להתפרנס מהיצירות מבלי להגביל את יכולתו של הציבור להיחשף אליהן.

להורדת המאמר המלא

Copyright Legislation in the Information Age

Yuval Karniel

After years of work, the Ministry of Justice has recently publicized the copyright law memorandum. This is an attempt to update the existing copyright laws, which are based on Mandatory laws from the early 20th century. The main trend in the memorandum is to find a proper balance between providing an incentive for creativity by attaching economic rights to it, and the need to grant the public access to the creative work and use of it for the purpose of advancing knowledge, culture and freedom of expression. In this legislative comment, the writer argues that the memorandum does not provide a real solution to the main dilemmas of the digital and global age in which we live. In this context, he raises three main arguments: (1) The memorandum is territorial, although we live in a global age; (2) The memorandum is analogue, although we live in a digital age; (3) The memorandum is modern, in an age that is already post-modern. The writer contends that the copyright owners must acknowledge that we are entering a new age that requires an expansion of users’ rights and a significant reduction in the ability of copyright owners to prevent others from making use of their work. The requisite conclusion from this for creators and purveyors of creative works is that they must adopt new methods to earn a living from their work without limiting the public’s ability to be exposed to it.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורת הדפוס, קרניאל יובל, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s