קודיפיקציה עברית: שפת המשפט ושפת השוויון | שולמית אלמוג (כרך ד)

הטענה העומדת בבסיסה של רשימה זו היא שהצעת חוק דיני ממונות מנוסחת בלשון רוויה מטען מגדרי, וכי אין כל הכרח לנקוט נוסח כזה. למעשה, מדובר בבחירה. בשל השלכותיה השליליות, הן מבחינה מעשית והן מבחינה רעיונית, הבחירה בלשון זכר כמסמן כללי אינה נכונה ואינה ראויה. מטרת הדברים הבאים היא להצביע על אפשרויות לשוניות אחדות שיש בכוחן לתת מענה לבעייתיות זו, ולעצב מחדש באחת לשון חקיקה שתיתן ביטוי לערך השוויון המגדרי. הצעת הקודקס האזרחי מגלמת הזדמנות לזכות בשכר רב במחיר מאמץ ניסוחי צנוע יחסית. חבל להחמיצה, ואין סיבה להחמיצה.

להורדת המאמר המלא

Hebrew Codification: The Language of Law and the Language of Equality

Shulamit Almog

The main argument of this essay is that the Civil Law Bill uses gender-charged language unnecessarily and by choice. On both the practical and conceptual levels, the use of the masculine form in general is incorrect and inappropriate because of its negative consequences. The purpose of this article is to offer a number of linguistic options that provide a solution to this problem, and to single-handedly redesign a legislative language that expresses the value of gender equality. The civil code bill poses an opportunity to derive considerable benefit from a relatively modest linguistic change – an opportunity that should not be missed.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים הוא כתב העת של בית ספר הארי רדזינר למשפטים, אוניברסיטת רייכמן
פוסט זה פורסם בקטגוריה אלמוג שולמית, מהדורת הדפוס, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה