דיני ההתיישנות בקודקס האזרחי – שיקולים בקביעת ההסדרים החדשים ובפרשנותם | ארז קמיניץ (כרך ד)

דיני ההתיישנות בישראל עתידים לעבור בקרוב רפורמה משמעותית. החלק השישי להצעת הקודקס האזרחי- חוק דיני ממונות העוסק בהתיישנות, כמו גם הצעת חוק ההתיישנות, רצופים הסדרים חדשים, שיש בהם כדי להוביל לשינוי מהותי בדינים שהתפתחו על בסיס חקיקה מסוף שנות החמישים. המאמר עוסק בהרחבה במרביתם של השינויים המרכזיים המוצעים, תוך בחינת השיקולים שהובילו לניסוחם והמלצה באשר לפרשנותם העתידית. נקודת המבט הפרשנית משמשת עוגן לבחינת גבולות שיקול הדעת של בית המשפט ביחס להסדרי ההתיישנות המוצעים, תוך הבחנה בין הסדרים "סגורים" – אלה שלגביהם יש לבית המשפט שיקול דעת מצומצם, והסדרים "פתוחים" – אלה שלגביהם יש לבית המשפט שיקול דעת רחב. בין היתר, וכדוגמאות לסוגי ההסדרים המוצעים, נבחן השינוי המוצע לעניין תקופת ההתיישנות הבסיסית, לעניין עילות ההשעיה של תקופת ההתיישנות הבסיסית, לעניין תקופת התקרה להתיישנות ולעניין סוגיית מועד לידת עילת התביעה. כמסגרת כללית לבחינה נורמטיבית זו נבדקים אף יחסי הגומלין בין התכליות הכלליות של הקודקס האזרחי, הקבועות בחלק הראשון שלו, ובין התכליות המיוחדות של חלק ההתיישנות שבקודקס. המסקנה העולה מן הדברים היא כי תכליות הקוד הכלליות משלימות ומדגישות את תכליות דיני ההתיישנות, דבר שיחייב את בית המשפט לנקוט משנה זהירות בעת פרשנותם של ההסדרים המוצעים, ובמיוחד אם וכאשר יבקש להוסיף הסדרים על אלה הקבועים לחוק בדרך של "חקיקה שיפוטית". לטענת המחבר, די לדיני ההתיישנות  בהסדרים המוצעים אשר, בכפוף לסיווגם, מקנים לבית המשפט מתחם פרשני ראוי, ואין להידרש להוספת הסדרים, שעלולים לפגוע בוודאות ובצפיות, שהם מתכליותיו הכלליות של הקודקס ומתכליותיו המיוחדות של  דין ההתיישנות כאחד.

להורדת המאמר המלא

Statutes of Limitation in the Israeli Civil Code:  Considerations in Determining and Interpreting the New Provisions

Erez Kaminitz

Statutes of limitation in Israel may soon undergo a major reform. Part Six of the proposed Civil Code, dealing with limitation periods, as well as the Statute of Limitations Bill, is replete with new provisions capable of driving a fundamental change in the laws that have developed on the basis of legislation from the late 1950s. The article addresses in depth most of the major changes proposed, while examining the considerations that led to their formulation and providing recommendations regarding their future interpretation. The interpretative perspective serves as an anchor in the investigation of the limits of judicial discretion regarding the proposed limitation provisions, while distinguishing between “closed” provisions – those over which the court has limited discretion, and “open” provisions – those over which the court enjoys broad discretion. Among other things, and as examples of the different types of provisions proposed, we examine the suggested change regarding the basic limitation period, causes for abeyance of the basic prescriptive period, the limitation period ceiling and the issue of the time period in which the cause of action emerged. As a general framework for this normative investigation we also examine the reciprocal relations between the general objectives of the Civil Code, as set forth in its first part, and the particular objectives of the Code’s statute of limitation section. The conclusion that is drawn is that the Civil Code’s overall objectives complement and underscore the objectives of the statute of limitation; this will make it incumbent on the court to exercise extreme caution in interpreting the proposed provisions, particularly if and when it seeks to add provisions to those included in the law by means of “judicial legislation.” According to the author, the statute of limitation in the proposed provisions, which, in accordance with its classification, provide the court with appropriate interpretative latitude, is sufficient; there is no need to add provisions which might impair the certainty and the expectations that figure among both the general objectives of the Codex and the specific objectives of the statute of limitations.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה קמיניץ ארז, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s