פגיעות תכנוניות ומטרדים: על הסדרת החצנות מרחביות בעידן של רגולציה | אמנון להבי (כרך ד)

המאמר עוסק בפגיעות תכנוניות עקיפות במקרקעין, ובפרט בהחצנות סביבתיות-פיזיות הנגרמות כתוצר-לוואי של תוכניות המאשרות פיתוח במקרקעין שכנים. העלייה הניכרת בהיקף התביעות המוגשות בנושא מחייבת דיון נורמטיבי מעמיק בסוגיית הזכות לפיצוי בגין פגיעות עקיפות, במיוחד לנוכח העדר המתאם לכאורה בין עילת תביעה זו לבין דיני המטרדים והחקיקה הסביבתית. המאמר טוען כי יש מקום להבחנה בין שתי מערכות הדינים, וכי מה שנראה על פניו דיסוננס מהווה למעשה מכלול מתוחכם של דין אשר מבטא תפיסה ראויה של ההליך הרגולטורי ומקדם עקרונות של יעילות הקצאתית ומִנהלית לצד פוטנציאל משמעותי למשטר חלוקתי ראוי. המאמר דן גם בסוגיית חבותם של יזמי תוכניות בעלויות של פגיעות אלה, לנוכח השימוש הגובר שמוסדות התכנון והרישוי מנסים לעשות במנגנון של כתבי-שיפוי, ונדרש בתוך כך גם לזיקה שבין הפיצוי התכנוני לבין מנגנון היטל ההשבחה. טיעון נוסף המודגש במאמר הוא כי המישור הרגולטורי נאות במיוחד לטיפול בסוגי החצנות מרחביות אשר דיני המטרדים מתקשים או אינם מתאימים לטפל בהם, כגון פגיעות הנובעות מעצם תחושת אי-הנוחוּת שעלולה להתעורר בשל שכנוּת למשתמשי קרקע כגון נכים, חוסים ונגמלים מסמים, לשימושי קרקע היוצרים פגיעה מוסרית, ולהפרעות אסתטיות אשר אינן מתיישבות עם תחושת הסדר הציבורי באזור מסוים.

להורדת המאמר המלא

Planing Inguries and Nuisances: On the Regulation of Spatial Externalities in an Age of Regulation

Amnon Lehavi

This article deals with indirect planning injuries to real estate, and more specifically with physical-environmental externalities caused as a side effect of master plans which authorize development in a neighboring property. The significant rise in the level of claims filed on these grounds requires an in-depth normative discussion on the right to compensation for indirect damages, particularly in light of the apparent lack of correlation between such claims and the laws of nuisances and environmental legislation. The article argues that a distinction must be drawn between the two legal regimes. What initially appears as a dissonance constitutes in fact a sophisticated legal structure that reflects an appropriate concept of the regulatory process and advances principles of allocative and administrative efficiency alongside a significant potential for a proper distributive regime. In addition, the article discusses the liability of developers for the costs of such injuries, in light of the increasing use of letters of indemnity by planning and licensing authorities, and stresses the linkage between compensation for planning and betterment levies. Another argument emphasized in the article is that the regulatory realm is more suitable for dealing with spatial externalities than nuisance law. This would include injuries, stemming from the discomfort of having neighbors who are disabled, institutionalized, rehabilitated drug users, or from land uses creating moral injury or esthetic disturbances which are incompatible with the sense of public order in a particular area.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה להבי אמנון, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s