הרעיון הפרגמטי במשפט ובייישוב סכסוכים: אנטומיה של תורות-משפט משתנות | מיכל אלברשטין (כרך ה)

המאמר עוקב אחר התפתחות הרעיון הפרגמטי בארצות-הברית למן סוף המאה התשע-עשרה ככל שהוא נוגע ביחסיו עם תורות-משפט משתנות ובעליית השיח המודרני של ייישוב סכסוכים, וכן בוחן את הביטויים הישראליים של תופעה זו. ראשית, מוצגים "המועדון המטפיזי" ועליית הפרגמטיזם הפילוסופי בסוף המאה התשע-עשרה לצד בשורת הפרגמטיזם של המשפט מפי אוליבר וונדל הולמס הבן, ונסקרים ההבדלים בין הגרסה הפילוסופית והמשפטית של הפרגמטיזם בשלב זה; שנית, מוצגים שני שלבי ההתפתחות הראשונים של פרגמטיזם של המשפט: קודם נסקר הריאליזם המשפטי כתנועה ביקורתית המציגה "פרגמטיזם של המשפט" בניסוח ראשוני וביקורתי; אסכולת "ההליך המשפטי" של שנות החמישים מוצגת לאחר-מכן כפרגמטיזם בוגר במשפט, כזה "המביית" את הביקורת הריאליסטית ויוצר תפיסה של משפט מאזן ומפשר בכל מופעיו המוסדיים, הוא השלב השני של "הפרגמטיזם של המשפט"; שלישית, הדור של אנשי האקדמיה המשפטית של שנות השבעים והשמונים מוצג כמורכב מפרגמטיסטים שונים ומגוונים המורדים באסכולת ההליך והמפתחים את תפיסותיהם תוך כדי תגובה והתנגדות לה; רביעית, מוצג הגישור המודרני כמופע חדש של פרגמטיזם במשפט וכחזרה לגרסות ההרמוניה של המשפט הציבורי שלאחר המלחמה. הפעם, להבדיל מתקופת "ההליך המשפטי", ההתמקדות היא במישור החוזי ובמסגרות חלופיות למשפט. דגם הגישור הקלסי של "פתרון בעיות" מוצג כחזרה על עקרונות פילוסופיים פרגמטיים. חמישית, דגם הגישור העכשווי יותר, המציע גישה טרנספורמטיבית, מוצג כגרסת פרגמטיזם חדשה המדגישה יחסים וקשר. לבסוף, מוצג ההקשר הישראלי של התפתחות הגישור ויחסו לרעיון הפרגמטי. המאמר חושף את האופן שבו תורות-משפט משתנות לאורך המאה העשרים באקדמיה המשפטית האמריקאית, וכן תפיסות של ייישוב סכסוכים בתרבות האמריקאית העושות שימוש ברעיון הפרגמטי ומושפעות ממנו. הוא אף בוחן את ההקשר הישראלי של השפעות אלה. בכך המאמר ממחיש את מרכזיותה של הזהות התרבותית בכינון מוסדות משפטיים, ומנתח חלק מן ההיבטים הרעיוניים של הגישור המודרני. בהקשר המקומי המאמר תורם להבנת מקורות מרכזיים של השראה על המשפט והגישור הישראליים.

להורדת המאמר המלא 

The Pragmatic Idea in Law and Conflict Resolution:
the Anatomy of Changing Legal Philosophies

Michal Alberstein

The article traces the development of legal pragmatism in the United States from the end of the 19th century, with particular attention to its relationship to changing legal philosophies and to the rise of modern conflict-resolution discourse; it also examines the Israeli expressions of this phenomenon. First, we present the “Metaphysical Club” and the rise of philosophical pragmatism in the late 19th century, along with the message of pragmatism in law expounded by Oliver Wendell Holmes, Jr., and we review the differences between the philosophical and legal versions of pragmatism as they appeared at this stage; second, We present the two earliest stages of legal pragmatism's development: first, we examine legal realism as a critical movement representing an initial and critical form of “pragmatism in law;” secondly, we discuss the “legal process” school of the 1950s as a more mature legal pragmatism, one that “domesticates” critical realism and creates a legal environment of balance and reconciliation in all of its institutional incarnations; third, The academic legal-theorist generation of the 1970s and 1980s is presented as being composed of pragmatists of many different hues rebelling against the legal process school and developing their own perspectives in reaction to, and in conflict with it; fourth, We present modern mediation as a new embodiment of legal pragmatism and as a return to the harmonious versions of post-war public law. This time, unlike during the “legal process” period, the focus is on the contractual level and in alternative (to legal) forums. The classic mediation “problem solving” model is presented as a return to pragmatic philosophical principles; fifth, The more current model of mediation, that incorporates a transformative approach, is discussed as a new version of pragmatism emphasizing interaction and relationship. Finally, we examine the Israeli context in which mediation has developed it’s relationship to legal pragmatism. The article reveals the way in which legal philosophies changed over the 20th century in the world of legal academia law, as well as how conflict resolution in American culture has employed has been influenced by the pragmatic idea. The article also examines the local Israeli context of this influence. The article thus demonstrates the centrality of cultural identity in the shaping of cultural institutions, while analyzing some of the ideological aspects of modern mediation. Within the local context, the article strives to contribute to an understanding of some of the main sources of inspiration for Israeli law and mediation.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה אלברשטין מיכל, מהדורת הדפוס, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s