תביעות רשלנות רפואית: בין צורכי מערכת הבריאות להשבת מצבו של הניזוק לקדמותו – באספקלריה של עבודת ועדת שפניץ | תמר קלהורה (כרך ו)

בשנת 2002 החליטה ממשלת ישראל לבחון את הדרכים להקטנת ההוצאה הציבורית בגין תביעות רשלנות רפואית, על רקע נתונים שהצטברו במשרד האוצר בדבר עלייה ניכרת בהוצאות אלה בסוף שנות ה- 90'. הוועדה הוקמה בתקופה של משבר כלכלי עמוק על רקע הצטברות נתונים במשרד האוצר שהצביעו על עליה ניכרת בהוצאות בשל רשלנות רפואית, שבאה לידי ביטוי במספר התביעות ובהיקף הפיצויים המשולמים מידי שנה ובפרמיות הביטוח בתחום זה. נטען, כי גידול זה, מכביד כיום על בתי החולים הציבוריים ועל קופות החולים וגוזל מן המשאבים המוקצים לאספקת שירותי הבריאות לתושבי מדינת ישראל. לשם כך הוחלט להקים וועדה בינמשרדית, בראשות הגב' טנה שפניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי) דאז, שבה היו חברים נציגי משרד המשפטים, הבריאות והאוצר. דו"ח הוועדה הוגש לשרת המשפטים בנובמבר 2005 ומרבית המלצותיו נמצאות בשלבי יישום שונים.

בעבודת הוועדה בא לידי ביטוי המתח, או הניגוד, בין הרצון להשיב את מצבו של מי שניזוק בעוולה בשל טיפול רפואי לקדמותו לבין צרכיה של מערכת הבריאות הציבורית, שנועדה לספק שירותים רפואיים לכלל האוכלוסייה ואשר משאביה מוגבלים. מטרתו של מאמר זה היא להביא, על קצה המזלג, את העיקר מתוך עבודתה של הוועדה. הוועדה החלה עבודתה בתקופה של משבר כלכלי עמוק במשק הישראלי, שבה נעשו קיצוצים כואבים בתקציבי משרדי הממשלה, ובתקציבי הרווחה והבריאות בכלל זה. המאמר מנסה לתאר את ייחודה של הוועדה מן הוועדות שקדמו לה בשילוב המיוחד של נקודות המבט השונות של חבריה – הזווית המשפטית, הזווית הרפואית-מקצועית והזווית התקציבית – על רקע המנדט שניתן לה, למצוא דרכים להפחית את עלותן של תביעות הרשלנות הרפואית למשק. ייחוד נוסף וחשוב הוא העובדה שלראשונה נעשה ניסיון לבסס את מסקנות הוועדה על בסיס נתונים רחב ומקיף ככל האפשר על תביעות הרשלנות הרפואית שהוגשו לבתי המשפט. המאמר מתאר בקצרה את עיקרי מחקר השדה שנעשה על ידי הוועדה, אשר הקיף אלפי פסקי דין והחלטות שניתנו במשך עשור. המחקר אישר מספר השערות רווחות ביחס לתביעות הרשלנות הרפואית, אך גם הפריך (או למצער לא אושש) השערות רווחות אחרות, בעיקר ביחס לכמות התביעות וגובה הסכומים שנפסקים על ידי בתי המשפט. בסיס הנתונים הממוחשב תרם תרומה גדולה לדיון שהתקיים בוועדה בסוגיות רבות והשפיע במידה רבה על המסקנות, במרבית השאלות שעמדו על הפרק.

אף כי הוועדה דנה בהיבטים רבים מאוד של תביעות הרשלנות רפואית, דומה ששני הנושאים החשובים ביותר שעלו על שולחנה היו שאלת הגבלת הפיצויים ושכר הטרחה ושאלת ניהול הסיכונים. מדובר למעשה בנושאים הנמצאים בשני הקצוות של הסוגיה: האחד עוסק במניעת התאונה הרפואית והנזק ואילו השני עוסק בעלותה של התאונה הרפואית למערכת, לאחר שהתרחשה ולאחר שהגיעה לבית המשפט. המאמר מתאר בקיצור את עיקרי השיקולים שהועלו בפני הוועדה לכאן ולכאן בנושאים אלה, עקב זוויות המבט השונות ואת המתח ביניהם. בנושא הראשון התגלעה מחלוקת בין חברי הוועדה, הן ברמה המשפטית – האם הגבלת הפיצויים בשל נזק לא-ממוני ללא שינוי משטר האחריות היא נכונה וראויה – והן ברמה הפרקטית – האם לא ניתן להקטין את ההוצאה בדרכים חליפיות, שיניבו חיסכון גדול יותר. מחלוקת זו התגברה לאור הממצאים שעלו מבסיס הנתונים, אשר הראו, כי אין עיגון כמותי ומספרי לטענות בדבר הצפת בתי המשפט בתביעות רשלנות רפואית ובדבר עלייה דרסטית בסכומי הפיצויים. כתוצאה מכך, עלה ספק אם הגבלת הפיצויים בנסיבות אלה היא חוקתית (המאמר מפרט את הניתוח החוקתי שנעשה על ידי הוועדה בשאלה זו). לפיכך, על דעת היועץ המשפטי לממשלה, הוחלט שלא לכלול המלצה בעניין בדו"ח הוועדה, והדין בעניין פיצויים בשל נזק לא-ממוני בתביעות רשלנות רפואית נשאר על כנו. מחלוקת דומה התגלעה גם בנושא שכר הטרחה, בעיקר בשל הספק בדבר החוקתיות, וגם בעניין זה נשאר הדין הקיים על מכונו. בעניין ניהול הסיכונים סברו כל חברי הוועדה, שעניין זה הוא בעל חשיבות עליונה. המלצת הוועדה להקים מערך לאומי שיעסוק בבטיחות החולה ושיפור איכות הרפואה הוכרה על ידי כל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר כהמלצה חשובה, והיא תוקצבה בהתאם. ההמלצה נמצאת בהליכי יישום מתקדמים, ויש תקווה כי גם ההמלצה לקבוע רשימת מקרים שבהם תהא חובה להקים וועדת בדיקה תיושם בהקדם.

מבט על תביעות רשלנות רפואית באספקלריה של דו"ח וועדת שפניץ מגלה, כי מדובר בתחום מורכב ביותר, בעל היבטים שונים ולעיתים מנוגדים. כפי שמתואר במאמר, אף שמבחינה מעשית גברה נקודת המבט הנזיקית, המתמקדת בהשבת המצב לקדמותו, על נקודת המבט המקצועית-תקציבית, הבוחנת את צורכי המערכת מזווית של שיקולים חלוקתיים, בכל הנוגע להגבלת הפיצויים, דומה שלא ניתן להפריז בחשיבותם של אלה, בעיקר על רקע הקשיים התקציביים עמם מתמודדת תדיר מערכת הבריאות. יצוין, כי אילו הנתונים שנאספו היו שונים, ייתכן שהמסקנה בשאלת הגבלת הפיצויים ושכר הטרחה הייתה שונה. לפיכך, הלקח העיקרי מעבודתה של וועדת שפניץ הוא הכרה בחשיבותם של מחקרי השדה בתחום המשפטי, ככלי עזר בקביעת מדיניות ובגיבוש חקיקה. ואם מאמר זה יסייע בהטמעת הלקח האמור בקרב ציבור המשפטנים – לא רק אלה העוסקים ברשלנות רפואית – דיינו.

להורדת המאמר המלא 

Medical Malpractice Claims: The Needs of The Health System v. Rectification of Harm – From The Perspective of The Spanic Committee

 Tamar Calahorra

In 2002 the government of the State of Israel decided to seek ways to minimize the public expense of medical malpractice litigation, in light of the Ministry of Finance’s reports regarding an increased public expenditure in this area toward the end of the 1990’s. The Spanic Committee was established at the time of a deep economic crisis due to data of the Ministry of Finance which indicated an increase in expenses directed toward medical malpractice. The increase in expenses manifested itself in the number of lawsuits brought in this area, the scope of the compensation paid each year to victims of medical malpractice as well as the amount of money paid by insurance companies to the victims.

It was argued that this increase in expenses burdens public hospitals and medical clinics and steals resources designated to providing medical services to the citizens of the State of Israel. Therefore, it was decided to establish an interministerial committee, led by Ms. Tena Spanic, then assistant Attorney General. This committee was comprised of representatives of the Ministries of Justice, Health, and Finance. The committee submitted a report to the Justice Minister in November 2005, and most of its recommendations are now in the process of being implemented.

Throughout the various sessions of the committee, there was a clear tension between the desire to rectify the harm caused to the injured and the desire to protect the needs of the public health system which is designed to provide medical services to the entire population and whose resources are limited. The aim of this article is to bring to light the essence of the committee’s work. As was previously stated, the committee began its work in a time of economic crisis in the Israeli economy, in which there were painful cuts to the government ministries’ budgets. These cuts affected the welfare and health budgets as well as many other government budgets. This article will attempt to describe the uniqueness of this committee as compared to other committees that preceded it. One of the unique aspects of the committee was the various standpoints of its members- the legal standpoint, the professional-medical standpoint, and the budgetary standpoint- all with one aim: to find ways to minimize the cost of medical malpractice claims to the economy. Another unique aspect of the committee lies in the fact that for the very first time an effort was made to draw conclusions in this area based on wide-ranging, all-encompassing data regarding medical malpractice legal suits brought to the courts. This article briefly describes the main research conducted by the committee, which included thousands of court decisions and opinions spanning a decade. The research confirmed numerous widely accepted postulations regarding medical malpractice claims, but also refuted other common postulations, mainly regarding the number of cases brought to courts and the sum of compensations granted by the courts. The computerized database played a large role in the many discussions of the committee and greatly influenced the conclusions of the committee regarding most of the issues that were dealt with.

Although the committee dealt with numerous aspects of medical malpractice claims, the two most important topics discussed were the possibilities of limiting the scope of compensation paid to victims and legal fees of the lawyers, as well as the question of managing the risks involved in medical malpractice. These two topics are essentially situated on two opposite ends of the issue at hand. The first matter deals with the prevention of the medical accident and the harm it causes, while the second deals with the cost of the medical accident to the economy. This article delineates various considerations brought before the committee regarding the aforementioned issues, in light of the various perspectives of the members of the committee and the tension between them. Regarding the first topic, there was a controversy between the various members of the committee, both on the legal level as well as on the practical level. The debate intensified in light of the finding that there is no factual basis to the claim regarding the flooding of courts with medical malpractice law suits as well as the claim regarding a drastic increase in the scope of compensation granted to the victims of medical malpractice. As a result, members of the committee began to doubt whether limiting compensation in these circumstances is constitutional (the article will discuss the constitutional analysis of the committee on this issue). Therefore, it was determined by the Attorney General that the committee’s report would not include any recommendation in this area, and thus the law regarding compensation for non-monetary damages remained unchanged. A similar controversy arose regarding the issue of limiting legal fees, specifically concerning the doubt regarding the constitutional aspect of this issue, and here too, the law was left unchanged. Concerning the matter of risk management, all the members of the committee were of the opinion that this issue is one of great importance. The recommendation of the committee to establish a national body that will deal with the safety of the sick and the improvement of the quality of medicine was recognized by all the governmental ministries involved as being an important recommendation, and it was thus subsidized accordingly. That recommendation is now in advanced stages of implementation, and there is hope that the recommendation to establish a list of situations in which it will be obligatory to establish an investigative committee will be applied accordingly.

A glance at medical malpractice claims in light of the report of the Spanic Committee reveals that this area is a complicated one, consisting of different and sometimes conflicting aspects. As is described in this article, although from a practical point of view more weight is given to the damages aspect, which seeks to rectify the harm caused to the victim, than to the professional-budgetary aspect, it seems that the importance of the latter aspect cannot be ignored, especially considering the budgetary hardships that frequently face the Ministry of Health. It should be stated that had the data gathered been different, it is possible that the conclusion regarding the question of limiting the compensation and legal fees would be different. Therefore, the main lesson to be learned from the work of the Spanic Committee is the recognition of the importance of field research in the legal field as a means to establish legal policy and formulate legislation. The goal of this article is to help accentuate the above lesson amongst the entire legal community- and not just amongst those who deal with medical malpractice.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורת הדפוס, קלהורה תמר, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על תביעות רשלנות רפואית: בין צורכי מערכת הבריאות להשבת מצבו של הניזוק לקדמותו – באספקלריה של עבודת ועדת שפניץ | תמר קלהורה (כרך ו)

  1. Morya הגיב:

    הקמת מערך לאומי שיעסוק בבטיחות החולה ושיפור איכות הרפואה היא יוזמה מבורכת, אך אינה ברת ביצוע ללא תקצוב מתאים. מצב מערכת הבריאות בישראל הולך ומתדרדר לאורך השנים ויש לחפש פתרון הולם לנושאים כמו צפיפות בבתי חולים, תורי המתנה ארוכים לרופאים מומחים ושעות העבודה הארוכות של הרופאים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s