מיזוגים על–פי חוק ההגבלים העסקיים — ניתוח ביקורתי | דיויד גילה (כרך ח)

מאמר זה מציע שמיזוג יוגדר אך ורק על–פי מבחן יכולתה של חברה אחת לכוון את פעילותה העסקית של חברה אחרת, זאת משום שהוא שורש ההבדל בין מיזוג לבין הֶסדר ושורש ההצדקה לטיפול משפטי שונה בשני סוגי העסקות הללו. בהתאם, גם השקעות פסיביות במניות יידונו כהסדרים, אף אם הן מהוות השתתפות של יותר מ–25% ברווחים. לעניין חובת ההודעה על מיזוג, מוצע לבססה אך ורק על מחזור המכירות של החברות המתמזגות, ולא על מבחנים חלופיים הנוגעים במחזור מכירות ונתחי שוק. לחלופין, ניתן לשקול אך ורק מבחנים המבוססים על נתחי שוק, ללא תלות במחזור המכירות. קיומם של מבחנים חלופיים של מחזור מכירות ושל נתחי שוק זה לצד זה מטיל נטל לא–פרופורציונלי של בדיקות כלכליות מקדמיות דווקא על חברות שמחזור המכירות שלהן קטן. לעניין החלטת הממונה אם לאשר את המיזוג, להתנגד לו או להתנותו בתנאים, מוצע שהחוק יבהיר במפורש כי שיקולים לבר–תחרותיים יכולים להצדיק אישור מיזוג, אך אינם יכולים להוות שיקול להתנגדות למיזוג. עוד מוצע להבהיר כי הסמכות של הממונה להתנות מיזוג בתנאים מוגבלת לתנאים הדרושים על–מנת להפחית את מידת הפגיעה המסתברת של המיזוג המוצע בתחרות.

להורדת המאמר המלא

 

Mergers According to the Restrictive Trade Practices Law, a Critical Analysis

David Gilo

This Article proposes that a merger be defined only on the basis of a company's ability to influence another company's business activities, which is the basis of the difference between a merger and a restraint of trade and the basis of the different legal treatment of these two types of transactions. Accordingly, passive investment in shares would be treated as a restraint of trade, even where they constitute sharing of above 25% of the profits. As to the duty to disclose the merger, it is proposed that this duty be based only on the turnover of the merging companies and not on alternative tests of turnover and market share. Alternatively, the legistlator can consider a test based solely on market shares, regardless of turnover. The existence of alternate tests based on turnover and market share create a disproportionate burden of economic analysis on firms with small turnovers. Finally, as to the director of the Antitrust Authority's decision whether to approve of the merger, disapprove, or approve it subject to conditions, it is proposed that the statute make clear that public benefits unrelated to competition could be used to justify a merger, but public harm other than anticompetitive harm cannot be used to disapprove of a merger. It is futher proposed that it be made clear that the director's authority to approve the merger subject to conditions is limited to conditions necessary in order to reduce the probable harm to competition flowing from the merger.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה גילה דיויד, מהדורת הדפוס, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s