המאמר עוסק בדרך הראויה למיסוי דיבידנד המחולק על–ידי חברה לא מתוך “רווחים". העמדה המקובלת הן בישראל והן מחוץ לה היא אחידה: “דיבידנד" חייב להיות מתוך רווחים של החברה. לפי רשויות המס בישראל, את רווחי החברה יש למדוד בהתאם למבחנים שנקבעו לצורך חלוקת דיבידנד בחוק החברות. המאמר מזהה את ההצדקות האפשריות לעמדה המקובלת, מנתח אותן ומראה כי עמדה זו אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות המיסוי הדו–שלבי של חברות. אנו טוענים, בכפוף לכמה חריגים נקודתיים, כי כל תשלום מטעם החברה לבעלי מניותיה בכשירותם ככאלה — לרבות תשלום שאינו מתוך רווחים — יש לסווג כדיבידנד, ולדחות את בחינת התעשרותו (או הפסדיו) של הנישום למועד מכירת הזכויות בחברה. בכל מקרה, אין הצדקה להסתמך דווקא על המבחנים הקבועים בחוק החברות לבחינת רווחיות החברה לצורך טיפול המס בחלוקה לבעלי מניותיה.

להורדת המאמר המלא

Taxing Corporate Distributions

Assaf Hamdani, Tsilly Dagan

This Article challenges the conventional wisdom within the Israeli tax system concerning the shareholder-level income tax treatment of corporate distributions. Tax scholars, practitioners, and courts hold the view that only distributions out of a firm's profits (as measured under the Corporations Code) qualify as dividend for income tax purposes.The article first identifies two distinct justifications underlying the conventional view. We then argue that these justifications are inconsistent with the principles underlying the existing regime of dual-level taxation of corporations and their shareholders. We thus argue that payments by corporations to their shareholders in their capacity as such—regardless of corporate profits—should generally be treated as a dividend for tax purposes.