ויקטימולוגיה במשפט העברי: התמקדות בקורבן ובנפגע העברה | אהרן קירשנבאום (כרך י)

במחקר המדעי הקרוי "ויקטימולוגיה" מוצאת תורת ישראל – החרדה כל-כך לגורלו של האדם הקורבן – שותף ברוך. במאמר זה אני מציג את הרעיונות הרוֹוחים בתנועה זו של "תורת הקורבן" (למשל, צדק מאחה, סעדים לנפגעי ההליך המשפטי, דיון בפסיכולוגיה של הקורבן, תהליך יצירת הסטטוס של "קורבן" והשלכותיה של תווית זו) ואת ההקבלה שלהם למסורת היהודית.

במטרה לפרנס את היעד של צדק מאחה (restorative justice) בסוגיית "סיעודים לקורבן", אציע פתרון חלקי לגורלם האומלל של קורבנות גנֵבה, גזֵלה, תקיפה וחבלה: כל עוד אין מדובר בעבֵרה חמורה ביותר באופייה הפשיעתי, מומלץ לגשת אליה כאל פגיעה אזרחית. גישה זו מאפשרת או מקילה את פיצויו של הקורבן.

לבסוף אעלה את המשאלה ואת התקווה כי הרעיון הוויקטימולוגי ישמש כלי מבורך ביד דייני הדורות הבאים לקדם את האידיאל התורני של הצלת עשוקים מעושקיהם.

להורדת המאמר המלא

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורת הדפוס, קירשנבאום אהרן, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s