על הצעת חוק מסחר אלקטרוני ומודל ההתאמה האינטרגטיבי להסדרתו ולמיסויו של המסחר האלקטרוני | רפעאת עזאם (כרך יג)

שתי התפתחויות חשובות חלו במשפט הישראלי בתקופה האחרונה בדיני האינטרנט. ההתפתחות הראשונה היא התפתחות חקיקתית בדמות הצעת חוק מסחר אלקטרוני, התשס"ח–2008, אשר ביקשה להסדיר היבטים שונים של המשפט האזרחי בעולם האלקטרוני וקבעה נורמות חקוקות בכמה סוגיות: ביצוע פעולה משפטית באמצעות מסמך אלקטרוני; סייגים לאחריות אזרחית של ספק שירותי אינטרנט; וחובת שמירת סודיות לעניין פרטיו של מפיץ מידע. ההצעה נתקלה בקשיים רבים, והתקדמותה לוטה בערפל רב. ההתפתחות השנייה היא התפתחות פסיקתית בדמות פסק–דינו של בית–המשפט העליון ברע"א 4447/07 מור נברק אי.טי.סי. [1995] החברה לשירותי בזק בינלאומיים בע"מ (ניתן ביום 25.3.2010), אשר קבע בדעת רוב כי אי–אפשר לחייב ספק שירותי גישה לאינטרנט בחשיפת פרטיו של גולש שנטען לגביו כי פגע בשמו הטוב של המערער במסגרת תגובית (טוקבק) שפרסם באינטרנט, וזאת משום שאין חוק המעגן חשיפה כאמור. בכך העניק בית–המשפט הגנה מוחלטת לחופש הביטוי האנונימי של הגולשים באינטרנט וחסינות מוחלטת למעוולים, תוך פגיעה בזכות לשם טוב ובזכויות–יסוד אחרות.
    במאמרי זה אדון באופן ביקורתי בהצעת חוק מסחר אלקטרוני ובפסק–דינו של בית–המשפט העליון בפרשת מור. לטענתי, הן המחוקק הישראלי והן בית–המשפט העליון אינם ממלאים את תפקידם בהסדרת האינטרנט ובפיתוח משפט האינטרנט. הדבר יוצר פער משמעותי בין המשפט לבין החיים הדיגיטליים המודרניים. פער זה מעמיד את המשפט הישראלי בפיגור משמעותי בהשוואה לשיטות המשפט בעולם המתקדם, ופוגע בזכויות–יסוד. מכאן קריאתי למחוקק למלא את הצורך והחובה, ולחוקק חוק מסחר אלקטרוני מקיף וראוי, וכן קריאתי לבית–המשפט לפתח את משפט האינטרנט בפיתוח פסיקתי.
    אנצל את שתי ההתפתחויות האמורות, החקיקתית והפסיקתית, כדי להניח את הבסיס העיוני להסדרת האינטרנט ולעמוד על חלוקת התפקידים בין המחוקק ובית–המשפט. עיקר התֵזה של המאמר היא שההסדרה המשפטית של האינטרנט ראוי כי תיעשה בכלים שלובים של חקיקה חדשה ופיתוח פסיקתי בגישה אינטגרטיבית בענפי המשפט השונים. בהתאם לכך יש לבחון בכל סוגיה וסוגיה את רמת האתגר האינטרנטי, ולתת את המענה המתאים בחקיקה חדשה (אם בחקיקה הקיימת אין בסיס נורמטיבי מספֵּק) ובפסיקה (מקום שקיימת בחקיקה מסגרת ראויה). בקביעת התוכן של ההסדר בכל סוגיה וסוגיה יש לשאוף להרמוניה משפטית, וללמוד באופן אינטגרטיבי מדיני האינטרנט בענפי המשפט הישראלי השונים ומהמשפט המשווה.
    את התֵזה המוצעת במאמר איישם על הסוגיות השונות שנידונו בהצעת חוק מסחר אלקטרוני, ואביע את דעתי על דרך ההסדרה הנכונה בכל סוגיה וסוגיה. כן איישם את התֵזה בהרחבה על סוגיית המיסוי הבין–לאומי של המסחר האלקטרוני, ואֲפַתח את מודל ההתאמה האינטגרטיבי למיסוי המסחר האלקטרוני הבין–לאומי. על–פי מודל זה אציע ארבעה נדבכים להתמודדות עם הסוגיה: הראשון — פיתוח של כללי סיווג ההכנסה וכללי התושבוּת על–ידי הפסיקה; השני — שינוי כללי המקור בחקיקה חדשה; השלישי — שימוש בטכנולוגיה לשם אכיפת דיני המס; והרביעי — גיבוש הסכמה בין–לאומית במסגרת אמנה.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורת הדפוס, עזאם רפעאת, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s