היבטים צורניים ומרחב הסמך של השופטים בתהליך קבלת ההחלטות בבית-המשפט העליון בישראל בעשור האחרון – האם השתנה דבר? | מירון גרוס (כרך יג)

קבוצת חוקרים (פרופ' יורם שחר, פרופ' רון חריס וד"ר מירון גרוס) החלה בסוף שנות התשעים לחקור אמפירית את החלטותיו של בית–המשפט העליון בישראל בארבעים ושש שנותיו הראשונות. ייחודו של מחקר כזה טמון בכך שהוא משתמש בשיטות מחקר מקובלות לחקירת משתנים הניתנים למדידה אובייקטיבית מלאה, מבלי להזדקק לשיפוט אנושי כלשהו. המחקר הקיף כ–40% מפסקי–הדין של בית–המשפט העליון בישראל שניתנו במותב של שלושה שופטים ואשר פורסמו בשנים 1948—1994. משחלף עשור נוסף בפעילותו של בית–המשפט העליון מאז תם מחקרנו הקודם, היה מקום לבדוק אם חל שינוי בתהליכי ההחלטה של בית–המשפט בשלל ההיבטים שבהם נותחה פעילותו. מדובר בשנים שבהן התמודד בית–המשפט עם ביקורת רבה, גם כזו שנבעה מהמחקרים האמפיריים לגבי תקופות מוקדמות יותר.
    המחקר הנוכחי, שכלל דגימה מלאה של כל (100%) פסקי–הדין של בית–המשפט העליון שניתנו בהרכב של שלושה שופטים ואשר פורסמו בעשור הנחקר (1995—2004), הניב תוצאות מעניינות לגבי ההיבטים השונים של פסקי–הדין של בית–המשפט בהשוואה לתקופות העבר. נראה כי מגמת ההתארכות המואצת של פסק–הדין הממוצע בתחילת שנות התשעים התרסנה בעשור הנחקר, נסוגה והתייצבה על ערך ממוצע של שנים–עשר עמודים, אולם ערך זה כשלעצמו גבוה מכל מה שהיה מקובל בעשורים הקודמים. כך הדבר גם לגבי שיעורם של פסקי–הדין הארוכים — שיעורם ה"מרוסן" בעשור זה גבוה בהרבה מאשר בעבר. כן נצפו הבדלים מעניינים בין שלושת ענפי המשפט — האזרחי, הפלילי והציבורי — מבחינת אורכם של פסקי–הדין.
    באשר לנוהגי הסמך של בית–המשפט העליון, ניכרת בעשור זה מגמה (פרי פעולתה של “יד נעלמה" לכאורה) של “צפיפות" אזכורים קבועה לעמוד, הדומה לצפיפותם של האזכורים בעשורים הקודמים. מאידך גיסא, מרחב הסמך של בית–המשפט מראה סימנים של “התכנסות". שיעור ההסתמכות על פסיקה עולה ומתייצב על כ–60%, שיעור ההסתמכות על חקיקה מתייצב על 25%, ושיעור אזכורי ההגות מתמעט ומתייצב על כ–15%. בפסקי–הדין ה"ארוכים במיוחד" התפלגות האזכורים שונה. במסגרת אזכורי הפסיקה, הפסיקה המקומית ממשיכה להתחזק על–חשבון הפסיקה הזרה, למעט אזכורים של פסיקה אמריקאית, אשר שיעורם התייצב. מגמת ההתכנסות של בית–המשפט ביצירתו שלו ממשיכה אם כן להתחזק, בעוד פתיחותו למקורות זרים מתמעטת. ממצאים אלה מנותחים לאור ממצאים ממחקר קודם בדבר מאפייניהם של תקדימים מובילים.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה גרוס מירון, מהדורת הדפוס, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s