הפרט החוזי בין אינדיווידואליזם לקולקטיביזם בעקבות Russian Culture, Property Rights, and the Market Economy | ענת רוזנברג (כרך יג)

מאמר זה מסתמך על ההזמנה הכפולה הטמונה בספרו של אוריאל פרוקצ'יה: ראשית, ההזמנה המתודולוגית להרחבת היריעה ולהתבוננות במשפט במסגרת שיח תרבותי רחב יותר; ושנית, ההזמנה לבחינת המשגתו של הפרט החוזי בהיסטוריה, של אותו קונסטרוקט תרבותי שהיה והינו מרכזי לתרבות החוזית המערבית — האדם הפרטי הבוחר ומנסח לעצמו זכויות וחובות אשר החברה, בדמות המדינה, מגבה באמצעות אכיפה.
    על רקע ההיסטוריה של הפרט המודרני במערב, המאמר בוחן את דמותו של הפרט החוזי באנגליה במאה התשע–עשרה, המוכרת כתור–הזהב של החוזה, בשני אתרי תרבות מרכזיים לתקופה: המשפט החוזי והרומן הוויקטוריאני — שניהם שדות שיח ליברליים ביסודם אשר תמכו בעלייתה של חברת השוק החוזית.
    בניגוד להנחה רווחת על–פיה הרומן והמשפט החוזי פעלו שניהם לכינון הפרט החוזי על בסיס תפיסות המדגישות את האוטונומיה שלו, אני טוענת כי הרומן מציע לנו פרט יחסי מיסודו. תפיסה ליברלית זו חורגת לא רק מן התפיסה הדומיננטית המיוחסת לחשיבה הליברלית של המאה התשע–עשרה, אלא גם מן החלופות המוכרות לחוקרי המשפט החוזי — סטטוס וקולקטיביזם. תפיסה זו ראויה לתשומת–לב במסגרת ההיסטוריה של המשגת האדם החוזי המודרני. תרבות חוזית ליברלית מתבררת כמערך מורכב המכיל חלופות מושגיות להבנת קיום אינדיווידואלי, כמו–גם להבנתן של פרקטיקות חברתיות ויחסים אנושיים.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורת הדפוס, רוזנברג ענת, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s