מאמר זה מבקש להציג את התפיסה הרפובליקנית של הפוליטיקה. בעבר התקיימה בישראל מסורת רפובליקנית מפותחת. אולם בעשורים האחרונים, עם ירידת ההגמוניה של תנועת העבודה והתחדשותה של "מלחמת-התרבות" במדינה, ישראל מצויה ב"משבר רפובליקניות".
המאמר מבהיר את עיקרי התפיסה הרפובליקנית של הפוליטיקה, תוך הנגדתה למי שמוצגת בדרך-כלל כיריבתה – תפיסת הליברליזם של קבוצות-אינטרס. המאמר מצביע על אחד-עשר ביטויים של משבר הרפובליקניות בישראל, ולאחר-מכן מציע קווים מנחים ראשוניים להחייאת הרעיון הרפובליקני בחשיבה הפוליטית הישראלית. זאת, תוך מודעות לכך שישראל היא לא רק מדינה רב-תרבותית, אלא גם מדינה שיש בה מיעוט לאומי גדול. במילים אחרות, המאמר כתוב מתוך מודעות לכך שהפיצולים השונים הקיימים בישראל – הפיצול התרבותי בין יהודים חילונים לבין יהודים דתיים, הפיצול הלאומי בין אזרחים יהודים לבין אזרחים ערבים וכן הפיצול המעמדי – מהווים כולם חסמים משמעותיים בפני הפעלתה של החשיבה הרפובליקנית במסגרת החשיבה הפוליטית הישראלית.
