סקירת חדשות מעולם המשפט | 1.11.2012

משפט חוקתי

 פרשת Fisher v. University of Texas  נסובה על תביעתה של סטודנטית לבנה שטוענת שמדיניות הקבלה של האוניברסיטה, הפועלת לפי עקרון של העדפה מתקנת, מהווה הפליה פסולה. בתחילת החודש השמיעו הצדדים את טענותיהם בעל-פה לפני בית-המשפט העליון האמריקני. לפי הרכב השופטים והיחס שלהם אל הצדדים, מומחים משערים שהאוניברסיטה תפסיד במשפט, דבר העלול להוביל לסופה של ההפליה המתקנת על בסיס גזע בארצות-הברית. ראו את ניתוחו של spann את הסוגיה

 בית-המשפט העליון בתאילנד דחה ניסיון נוסף לתקוף את חוקתיות הסעיפים בחוק העונשין התאילנדי האוסרים על העלבת בית המלוכה. בעניין דומה בפולין, בית-המשפט העליון קבע בעניינו של חבר להקת רוק כבד שפגע ברגשות הדת כאשר במהלך הופעה קרע עותק מהברית החדשה, כי הנאשם עבר עבירה גם בהיעדר כוונה, והחזיר את התיק לערכאה דלמטה.

 אסירים לשעבר עותרים נגד ממשלת אנגליה בעקבות הצהרת ראש הממשלה כי אינו מתכוון למלא אחר הדרישה של בית-המשפט האירופאי לזכויות אדם, לבטל את המדיניות אשר אינה מאפשרת לאסירים להצביע.

 טיוטת מאמר שהעלה סמואל מוין לאתר SSRN מתארת את התפתחות הזכות לכבוד האדם במשפט חוקתי השוואתי. בניגוד לטענה הרווחת, לפיה הזכות צצה לראשונה כמענה ליברלי למלחמת העולם השנייה ולשואה, מוין טוען שהזכות מופיעה לראשונה בחוקה האירית משנת 1973, כביטוי לעליונות של הדת הקתולית מעל ממשלת האדם.

 בפוסט שפורסם לאחרונה, מתייחס אנדרו המל מאוניברסיטת היינריך היינה לסוגיית האיסור על ברית מילה שהתעוררה לאחרונה בגרמניה, ומסביר מדוע מבט על הסוגיה מבעד למשקפיים אמריקניות מוביל למסקנה כי מדובר בפולמוס הנחזה כתמוה. הוא משווה בקצרה בין המודלים השונים של חירות ואחריות במערכת הפוליטית האמריקנית למול זו הגרמנית, ומתאר מדוע המחוקק הגרמני מוצא לנכון להתערב בניהול הפולחן הדתי, בעוד המחוקק והדין האמריקניים נוטים להימנע מלעשות כן. שאלה יפה היא מה מיקומה של מדינת ישראל בספקטרום הנפרש בין מודל החירות הגרמני לבין מודל החירות האמריקני, דווקא על רקע הנושא הטעון כל-כך של ברית המילה.

משפט בין-לאומי

 בית-המשפט העליון האמריקני דחה באופן זמני צו להמצאת מסמכים מצד ממשלת בריטניה כלפי אוניברסיטת בוסטון. ממשלת בריטניה ביקשה שיועברו אליה מסמכים שנאספו במהלך מחקר על ה-IRA, אותם השיגה האוניברסיטה בכפוף להתחייבות שלא לפרסם אותם, מאחר שיש למסמכים אלו חשיבות במסגרת חקירת רצח של פעילת ה-IRA שאירע בשנת 1972.

 פרופ' מתיו וקסמן מאוניברסיטת קולומביה מנתח את חוקיות התקיפה המונעת באירן באספקלריית לקחי משבר הטילים בקובה.

 גבריאלה בלום (הארוורד) פירסמה מאמר המבצע סקירה היסטורית של המעבר הרטורי מ"הענשת" מדינות על "פשעים" ל"מניעה" של "איומים" מצדן. לגבי דידה, הדבר מצביע על העדפה של שלום על צדק, והיא מצביעה על מספר כשלים בפרדיגמת מניעת האיומים.

עונשין

 נציבות זכויות האדם של האו"ם קוראת לאירן להימנע מלהפעיל את עונש המוות ביחס למורשעים בעבירות סמים.

 בהחלטה רבת משמעות ביחס לאחריותם של מדענים, קבע בית-המשפט האיטלקי כי שישה מדענים התרשלו כאשר כשלו מלדווח על רעידת האדמה שהביאה למותם של למעלה מ-300 איש בעיר האיטלקית אקילה בשנת 2009.

 ג'ארוס מתאר את הדינמיקה שבה קרמינליזציה של פעולות מסוימות – זנות, הפצת סמים, הברחת מהגרים בלתי חוקיים – מייצרת שוק משני של תופעות שליליות – הפצת מחלות מין, מכירת סמים מזוייפים, human trafficing שנוקט באמצעים מסכני חיים. הקרימינליזציה של השוק המשני תורמת להבאת השוק הראשי לאופטימום. ראייה זו עשויה לתרום לעיצוב של מדיניות עונשין ולסייע להאיר באור יותר חיובי אלטרנטיבות שהופכות את השוק הראשי למוגן יותר.

משפט וטכנולוגיה

 נציבות האיחוד האירופי מאשימה את חברת מייקרוסופט בהפרת התחייבותה לאפשר למשתמשים לבחור את דפדפן האינטרנט שלהם.

 פרייקס וואסרמן פירסמו ניתוח אמפירי של דפוסי הענקת פטנטים של רשם הפטנטים האמריקאי (PTO). לטענתם, הרשם מעניק יותר פטנטים לחברות ותחומי טכנולוגיה בהם יש הסתברות גבוהה לבקשת פטנטים חדשים בעתיד. זאת, מכיוון שהרשם גובה תשלום על כל בקשה, ולכן יש לו תמריץ לעודד בקשות חוזרות. מציאות זו מיטיבה עם חברות גדולות דוגמת אפל וגוגל על חשבון יזמים קטנים בעלי הסתברות קטנה לבקשות חוזרות.

מהנעשה בישראל

 בית-הדין הרבני דחה טענת "שלום בית" בהליך גירושין של נישואים אזרחיים, וקבע כי המושג אינו חל על נישואים מסוג זה.

 התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ בבקשה לחייב את הפרקליטות להגיש כתב אישום נגד השר אביגדור ליברמן לפני מועד הבחירות.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s