סקירת חדשות מעולם המשפט | 14.11.2012

משפט חוקתי 

 הממונה המיוחד על גזענות באו"ם הפציר במדינות להילחם בדברי הסתה באינטרנט ובו בזמן להגן על חופש הביטוי. דבריו באים בזמן של אי-הסכמה בינלאומית על גבולות חופש הביטוי ותפקידה של המדינה ברגולציה אינטרנטית, הבאה לידי ביטוי בתקופה האחרונה, בין השאר, בפרשת הסרטון על חייו של מוחמד (שלא פסחה על ישראל), חקיקת האינטרנט ברוסיה (ר' המשך הסקירה)  או השעיית חקיקת cybercrimes בפיליפינים, מחמת חשש לחוקתיותהּ.

 בית משפט לזכויות אדם האירופאי (ECHR) קבע שהאיסור על שימוש בתמונות מתקופת השואה בקמפיין פרסום של PETA  עומד בתנאי ס' 10 לאמנת האירופאית לזכויות אדם, המגן על חופש הביטוי.

 ממשלת סרי לנקה החלה בהליכי הדחת נשיא בית המשפט העליון, בהאשמות שטרם פורטו. בתחילת חודש אוקטובר, אלמונים התקיפו שופט עליון באלימות, ויש הרואים בהדחת הנשיא צעד נוסף במסכת של צעדים שנועדו להלך איימים על השופטים ולעשותם כלי שרת בידי מפלגת השלטון.

משפט וטכנולוגיה

 ברוסיה נכנסה לתוקף חקיקה המאפשרת לממשלה לחסום גישה לאתרי אינטרנט. במוצהר, מטרת החקיקה היא להגביל גישה לאתרים עם תכנים המעודדים צריכת סמים, התאבדות ופדופיליה. עם זאת, נוסחו העמום של החוק מעורר דאגה ביחס למתן הסמכות לחסימת גישה לאתרי אינטרנט ללא סיבה מוצדקת או לסיבות פוליטיות.

 בעקבות קריאותיו של קצין ביטחון בקבינט הבריטי להשתמש בשמות בדויים באינטרנט, פול ברנל פרסם פוסט ב- UK Constitutional Law Blog בו הוא בוחן את המסגרת החוקית האופפתאת צנעת הפרט והשמירה על האנונימיות. בנוסף, הוא מדבר על המסורת התרבותית של צנעת הפרט בבריטניה, וטוען שצריך להיות זכות חוקתית לשמירה על אנונימיות.

 אזרח אמריקאי שהשתמש בתוכנת BitTorrent הורשע בהפצת סרטים בצורה בלתי-חוקית באינטרנט, וחויב לשלם פיצויים בסך 1,500,000$.

 שוואר (אוניברסיטת וירג'יניה) פרסם מאמר הדן בשימוש בטכניקות fMRI לזיהוי שקרים ולצרכים פורנזיים נוספים. בנוסף, בוחן המאמר בהקשר זה את שאלת היחס בין מדע למשפט – האם השימוש במדע באולם המשפט הינו שאלה מדעית גרידא?

 היועץ המשפטי לחיל האוויר האמריקאי פתח בלוג חדש.

משפט בין-לאומי

 בית משפט מנהלי בקהיר דחה עתירה לביטול הסכם השלום עם ישראל אשר, לטענת העותרים, "מנוגד לאינטרסים של אזרחי מצרים". בית המשפט קבע שמכיוון שמדובר במעשה ריבוני, רק לנשיא המדינה יש את הזכות לשנות או לבטל את ההסכם.

 מנהיג האופוזיציה בכווית נעצר על ידי השירותים החשאיים לאחר שביקר את שליט המדינה.

 לקראת החלטת ה-WTO בעניין תלונת יפן נגד סובסידיות באנרגיה ירוקה באונטריו, קנדה, נשמעים קולות שדורשים פטור לאנרגיה ירוקה ממגבלות ה-WTO.

 ג'ק גולדסמית העלה טור ,בו הוא מעלה שאלות והשערות ביחס למדיניות המשפטית בלחימה בטרור של ממשלת אובאמה בכהונה השנייה שלו.

 הלר מנתח את חוקיות החיסולים באמצעות מל"טים של אינדיבידואלים בעלי חזות או מאפיינים (חתימה) של טרוריסטים בראי החוק הבינלאומי.

עונשין

 ג'ושוע קליינפלד (אוניברסיטת נורת'ווסטרן) פרסם מאמר ב-SSRN שבוחן את תופעת הויקטימיזציה בהחלטות פליליות, שבה פושעים מקבלים עונשים יותר חמורים כאשר הקורבן נתפס כחלש או כחסר עונים. המאמר מנסח הגדרה של התופעה, ומבקר אותה מן ההיבטים הנורמטיביים והפילוסופיים.

 מכון ורה לצדק (Vera Institute) פרסם מחקר שבוחן את הצלחותיה של שיטת Performance Incentive Funding , שיטת ענישה בה הממשלה מתמרצת שיקום של פושעים בתוך הקהילות שלהם במקום להטיל עליהם עונשי מאסר. לפי המחקר, שיטת ה-PIF מובילה לשיעורים פחותים של רצדיביזם, ומצמצמת הוצאות ממשלתיות.

 ריצ'רדסון וגוֹף מציגים במאמר חדש את מושג ההיוריסטיקה של החשד – האופן בו הטיות לא מודעות משפיעות על עוצמת החשד שיש לבני אדם במצבים בהם הם מאויימים – בהקשר של הגנה עצמית, ומעלים את האפשרות ש'חובת הנסיגה' יכולה להקל על ההשפעה הבעייתית של היוריסטיקת החשד.

מהנעשה בעולם

 ראש ממשלת איטליה, מריו מונטי, אישר חוק חדש שמטיל עונשים חמורים יותר על בעלי תפקיד המאושמים בשחיתות, גם במגזר הציבורי וגם במגזר הפרטי. ההסדרים החדשים של החוק כוללים: העלה בתקופות מאסר, איסור על מי שהורשע בעבירת שחיתות  להיבחר מחדש לתפקיד ציבורי, והבטחת אנונימיות לחושפי שחיתויות. החוק החדש בא כחלק ממאמץ של הממשלה האיטלקית לטהר את שמה בעקבות הכהונה של ראש הממשלה לשעבר, סילביו ברלוסקוני.

 מדינות וושינגטון, מיין, ומרילנד אישרו נישואים חד-מיניים במשאלי עם שנערכו במקביל לבחירות לנשיאות ארצות הברית בשבוע שעבר. מספר המדינות המכירות בנישואים חד-מיניים עלה לתשע, דבר שלטענת פרשנים אחדים עשוי לגרום לבית המשפט העליון האמריקאי להכריז על ה- Defense of Marriage Act הפדראלי כבלתי חוקתי.

 תוצר לוואי נוסף של הבחירות בארצות הברית בשבוע שעבר הוא הפיכת המריחואנה לסם חוקי במדינות וושנגטון וקולרדו. ציבור הבוחרים במדינות אלו החליט לבטל את החקיקה האוסרת על שימוש וגידול מריחואנה, ולאפשר שימוש בחומרים אלה לבגירים. פט אוגלסבי פרסם מאמר ב-SSRN שבוחן את אופציות המיסוי של מריחואנה חוקית, והשפעותיהן על הכנסות המדינה מחד ועל מגדלים בלתי-חוקיים מאידך.

 בית משפט העליון הקנדי פסק כי הפטנט של פייזר על תרופת ויאגרה כבר לא תקף, דבר שפותח את הדלת למייצרי תרופות גנריות, כמו חברת טבע (המערערת בפסק הדין) ליצור תרופה זו.

 בסין, שונה חוק תרומת האיברים וכעט נאסר על שימוש באיברי אסירים שהוצאו להורג. זאת לאחר שבכירים בממשל הסיני קבעו כי המעשה אינו אתי. החשש מהשימושים שנעשים באברי אסירים סיניים אוזכר לאחרונה בהערת אגב בפסיקה הישראלית, ביחס לתערוכת הגופות bodies.

מהנעשה בישראל

 מסתמן כי הרשות לניירות ערך תייסד גוף אשר ייפקח על רואי החשבון כאשר הם מבקרים חברות ציבוריות.

 בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי רכישת שמו של מנתח על ידי קופת חולים כללית ומרכז 'פרופורציה' לשם יצירת קישורים ממומנים במנוע החיפוש גוגל, אינה מהווה פגיעה בפרטיות של המנתח.

 הכנסת אושרה בשבוע שעבר תיקון לחוק החברות, שמטרתה להתמודד עם בעיית שכר הבחירים בחברות ציבוריות ובחברות אג"ח. התיקון כולל שלושה חידושים עיקרייים: הקמת ועדת דירקטוריון שתדון בכל ענייני התגמול; קביעת מדיניות תגמול לכל חברה; והתוויית הליך אישור מדיניות התגמול באופן שתביא בחשבון את בעלי מניות המיעוט.

אקדמיה

 אדריאן ורמול (אוניברסיטת הרווארד) שואל במאמר חדש באיזה אופן יש לארגן ידע ומידע במדינה מנהלית? ורמול בוחן את המדינה ברמה הרגולאטורית וברמה הביורוקראטית, ומדגים כיצד יש לאזן ידע מקומי וידע גלובאלי ברמות השונות.

 קאס סנסטין (אוניברסיטת הרווארד) הציג מאמר על ברירות מחדל כלליות שנבחרות על ידי חברות או ממשלות באין-ספור שירותים ומוצרים. סנסטין משווה ברירות מחדל אלו לאופציות של בחירה אקטיבית על ידי צורכים ולאופציות של ברירות מחדל מותאמות באופן אישי לצורך.

 קריס האנרטי (אוניברסיטת איסט אנגליה), בוחן במאמר כיצד מרכיבים שונים בחיי שופטים באנגליה השפיעו על מינויים וקידומים במערכת השיפוטית. המחבר ערך ניתוח כמותי על מנת לבדוק את השפעתם של גורמים כגון רקע משפחתי, השכלה, השתייכות פוליטית, וכדומה.

 פראט (Loyola Law School Los Angeles) פרסמה מאמר המבקר את הטיעונים העיקריים בעד החלת מס על משקאות ממותקים ומוצרי מזון משמינים, כחלק מהמאבק בהשמנת יתר.  המאמר מתייחס הן לטיעון ההחצנה הכלכלית, לפיו יש למסות מוצרים אלה כדי להתמודד עם עלות ההתמודדות הרפואית עם מחלות הנוגעות להשמנת יתר, והן לטיעון שמטרת המיסוי הזה הוא לספק לאזרחים תמריצים לאורח חיים בריא.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s