רבות כבר נכתב על תרומתה החברתית של תנועת ה-ADR) Alternative Dispute Resolution), על מגוון דרכיה הפרטיקולריות. מאמר זה מתמקד באחת מדרכיה החדשניות של תנועה זו – המשפט השיתופי (Collaborative Law) – ומעלה את התובנה שלפיה עוצמתה והשלכותיה של תנועה זו טרם התגלו במלואן. אחת מהשלכותיה העוצמתיות, המובאת במאמר זה, היא מהפכתו של המשפט השיתופי.
המאמר מציג מהפכה זו על שני פניה – הרעיוני והיישומי. תרומתה המרכזית של המהפכה, לטענת המאמר, טמונה בכך שהיא ממשיגה מחדש את תפקידו של עורך-הדין העוסק בדיני משפחה ומסמנת מהפך בעיצובו. עיצוב מחדש של תפקיד עורך-הדין, אשר נדמה במבט ראשון כתוצר משני ופחוּת בחשיבותו של הליך חלופי ליישוב סכסוכים, עשוי להתגלות כנקודת-ציון בדרך לעידן חדש בהגדרת מקצוע המשפטים, ולפיכך כתרומה יקרת-ערך של תנועת ה-ADR לעולם המשפט המתפתח. בחלקו השלישי של המאמר מובאת ביקורתם של המלומדים על המשפט השיתופי והדילמות האתיות הייחודיות שפרקטיקה זו מעוררת. כתשובה המאמר מציע קווים מנחים ראשוניים לחקיקתו של קוד אתי עתידי לעריכת-דין שיתופית בישראל, כחלק ממודל כללי לאימוצו המוצע של ההליך בארץ.
"Zealous Representation" – Thoughts on the Collaborative Law Revolution and on Collaborative Lawyering
Dafna Lavi
Much has been written about the social contribution of the ADR movement, and the diversity of methods in its implementation. This article focuses on one of the newer methods employed by this movement- Collaborative Law, and observes that the full impact and implications of this movement have not yet been explored. One of the compelling implications discussed in this article is the revolution of Collaborative Law.
The article presents the two aspect of this revolution – the observable and the latent aspects. According to the article, the main contribution of the revolution is that it signals a change in the design and a new conceptualization of the role of the lawyer in family law practice. The reworking of the role of the lawyer, which, at first glance might seem to be a secondary and less consequential outcome of the process of alternate dispute resolution, may constitute a milestone on the way to a new era in the definition of the legal profession, and therefore represent a valuable contribution by the ADR movement to the developing legal world.
The second part of the article, presents an informed critique of Collaborative Law, along with individual dilemmas raised by this practice. At this point the article deals with the latter by suggesting preliminary guidelines for legislation of a future comprehensive ethical code for Collaborative Law in Israel.
