סקירת חדשות מעולם המשפט | 29.11.2012

משפט חוקתי וזכויות אדם

 הוועדה נגד עינויים של ארגון האומות המאוחדות (CAT) מתחה ביקורת על רוסיה, בהתייחסה לנסיגה בזכויות האדם (הדו"ח מנה רדיפת עיתונאים, עינוי אסירים וכרסום בחופש הביטוי), ודחקה בה לנקוט בצעדים מיידים כדי למנוע עינויים.

 פרנסיסקו אורבינה (University of Oxford) מבקר במאמרו את השימוש במבחן המידתיות במסגרת דיני זכויות האדם. הן הגישה לפיה מידתיות היא כלי דוקטרינרי המביא לאיזון אופטימאלי בין זכויות לאינטרסים ציבוריים, והן הגישה לפיה המידתיות מאפשרת הפעלת שיקול-דעת מוסרי נרחב, אינן גישות נכונות לדעתו. התומכים במידתיות ניצבים בסופו של יום מול הדילמה הבאה – או שהמידתיות אינה רגישה לשיקולים מוסריים חשובים הכרוכים בזכויות אדם ובמגבלותיהם, ולכן אינה מהווה כלי מתאים להכרעה בזכויות אדם, או שהמידתיות מסוגלת להתמודד עם השיקולים המוסריים הרלוונטיים, אך רק באופן המותיר את השופט ללא הכוונת הדין.

 השוני בגישותיהן של ארצות-הברית ומדינות הקונטיננט בשאלת הגבלת חופש הביטוי על הסתה (במובנה כ-(hate speech מוצג במאמרו של וברט קהן (University of Sr. Thomas), המנתח שוני זה באמצעות בחינת נסיבות היסטוריות בהן נטען שהגישה המגנה על ביטויי הסתה ושנאה, ולחלופין, זו שאינה מגינה עליהן, היא המתקדמת יותר, תוך עיון בכתיבתם של קארל לווינשטיין ורוברט פוסט.

משפט בין לאומי והדין ההומניטארי

 ספרד הודיעה כי היא מעניקה אזרחות אוטומטית ליהודים אשר יוכח כי הם צאצאים למגורשי ספרד.

 משרד ההגנה האמריקני פרסם דירקטיבה ביחס לאוטונומיה של מערכות נשק, לפיה הקו המנחה בתכנון וההפעלה של נשק אוטומטי כגון מל"טים, בהם נעשה שימוש נרחב בשנים האחרונות בזירות כגון אפגניסטן ועיראק, יהיה לצמצם ככל האפשר את האפשרות שכלי נשק אלו יגרמו נזק לבני אדם באופן אוטונומי "על דעת עצמם". סמוך לפרסום הדירקטיבה, קליניקת זכויות האדם של בית-הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד פרסמה דו"ח הקורא לאסור על הפצת כלי נשק בעלי אוטונומיה מלאה. ספנסר אקרמן סוקר את ההתפתחויות בהרחבה. בהקשר זה, יצויין שאך לאחרונה הוקם באוניברסיטת קיימברידג' מרכז לחקר סכנות קיומיות הבוחן את האיומים הפוטנציאלים מטכנולוגיות מתקדמות.

 בית-המשפט הפדראלי בארצות-הברית קבע כי קולונל סומלי בדימוס, אבדי אבן מגאן, נושא באחריות פלילית עבור התעללות בפעיל זכויות אדם בסומליה בשנות השמונים של המאה שעברה.

 הטרוריסט היחיד ששרד ממתקפת הטרור במומבאי בשנת 2008 הוצא להורג בשבוע שעבר. ארגוני זכויות אדם תארו את ההוצאה להורג כנסיגה בזכויות האדם בהודו. בית-המשפט העליון ההודי מתח ביקורת על היישום הבלתי עקיב של הכלל יציר הפסיקה בדבר המקרה "הנדיר שבנדירים" שבגינו יוצא אדם להורג.

 בית-הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) הוציא צו מעצר נגד סימון גבאגו, אשתו של ראש ממשלת חוף השנהב לשעבר, לוראנט גבאגו, המואשמת בביצוע פשעים נגד האנושות במהלך המשבר שאירע בחוף השנהב בין השנים 20102011. אירוע זה נתפש כחריג למדיי, ולו מאחר שחוף השנהב אינה חברה באמנת רומא, וקיבלה את סמכות בית-הדין הפלילי הבין-לאומי רק בהיקף מוגבל. נוסף על כך, זוהי פעם ראשונה בה בית-הדין הפלילי הבין-לאומי הוציא צו מעצר נגד אישה

 בשבוע שעבר דיווחנו על ביטול הרשעתם של שני קצינים קרואטים שהואשמו בפשעי מלחמה שאירעו במהלך קיץ 1995. החלטת ערכאת הערעור של בית-הדין הפלילי הבינלאומי של יוגוסלביה (ה-ICTY), עוררה זעם רב בסרביה, אשר סבורה כי בית-המשפט מוטה, ושוקלת להעמיד לדין את הקצינים בשנית בארצה, זאת בניגוד לעקרון הסיכון הכפול (Double jeopardy), לפיו אין לשפוט אדם פעמיים בשל אותו מעשה.

מהנעשה בישראל

 נשיא בית-המשפט העליון, אשר גרוניס, קבע כי בדיון הנוסף בעתירתו של סרן ר' נגד אילנה דיין, יידונו נושאי חופש העיתונות ודוקטרינת "אמת לשעתה" (לפיה הגנת "אמת דיברתי" מתקיימת גם מקום בו האמת היתה נכונה רק לרגע הפרסום) כהגנה ללשון הרע.

 רבקה ווייל (המרכז הבינתחומי הרצליה) העלתה טיוטת מאמר על האופן בו שימוש במשפט יכול לשפר את עמדת מדינת ישראל במשא-ומתן לשחרור חטופים. לטענתה, במקום לקבוע הגבלות של תוכן עבור עסקאות עתידיות, על ישראל לקבוע בחוק הגבלות פרוצדוראליות נוקשות לאישור עסקת שבויים, ודרך כך להעצים את עמדת ישראל בניהול המשא-ומתן.

 בעקבות פסיקת בית-המשפט העליון בהלכת מלכיאלי (דנ"א 2103/12) הוחלט ברשות המיסים שבני זוג המנהלים יחדיו עסק יוכלו לדרוש מראש חישוב בנפרד של חבות המס.

 דוד גליקסברג (האוניברסיטה העברית) מנתח במאמרו את המהפכה בדיני המיסים בישראל. לטענתו, האקטיביזם השיפוטי בבית-המשפט העליון אפשר את השינוי על-ידי חיזוק הקשר בין השיח המשפטי לבין השיח הנוגע למיסוי. הפסיקה האקטיביסטית יצרה מיסוי תכליתי, קוהרנטי וחוקתי, אשר מאפשר איזון דינמי בבעיות בסיסיות.

משפט מסחרי

 סכסוך מסחרי חדש פרץ בין ארצות-הברית לבין מדינות האיים הקריביים ביחס להחזרי מסים המועברים לפורטו ריקו ולאיי הבתולה בגין יצוא רום לארצות-הברית. בעקבות סכסוך זה וסכסוכים דומים שבאו בפני ארגון הסחר העולמי (WTO), מציעה אנדיה אוורט בפוסט בבלוג IntLawGrrrls שינויים להליך ההתדיינות בפני ה-WTO, שנועדים לשפר את הוגנות ההליך במקרים של פער כוחות משמעותי בין המדינות המתדיינות.

 שר האוצר של ארגנטינה הצהיר כי בכוונת ארגנטינה לערער על החלטת בית-המשפט הפדרלי לחייב את ארגנטינה לשלם 1.33 מיליארד דולר לקרנות גידור שסירבו לקחת חלק בהסדר החובות שלה, לאחר שזו הגיעה לחדלות פרעון בשנת 2001.

 ווטר ווילס (King's College London – School of Law) בוחן במאמרו את האפקטיביות של תוכניות ציות תאגידיות לחקיקת הגבלים עסקיים, ובוחן האם יש ממש בטענה לפיה תוכניות כאלו מצדיקות הפחתה בקנסות הניתנים לתאגידים המפעילים אותן, כאשר עובדים בודדים שלהם גרמו להפרת החקיקה.

 בטיוטת מאמרו של סאול אומרובה (University of North Carolina) מתואר את כל הידוע כיום על הפעילות המסחרית של חברות האחזקה הפיננסיות (FHC – בנקי השקעות גדולים, כגון גולדמן-סאקס, JPMC או מורגן סטנלי) בסחורות ברות-קיימא ובוחן את המסגרת החוקית והרגלטורית לפעילות זו. במאמר נטען שהמעבר השקט של הבנקים הגלובליים לעיסוק במסחר גלובלי בסחורות פיזיות מאיין את העיקרון הבסיסי של הפרדת המסחר מהבנקאות, ומצביע על סיכונים נוספים הנובעים ממצב דברים זה.

 קתרין ג'אדג' (Columbia) מתארת במאמרה את עלייתה של המשמעת הבין-בנקאית (Interbank Discipline) בשלושת העשורים האחרונים. המאמר מראה כי לבנקים גדולים ישנם תמריצים פיננסיים לנטר את הסיכונים שבנקים אחרים לוקחים, מציג את הכלים בהם יכולים בנקים להגיב כאשר בנקים אחרים משנים את תמהיל הסיכונים שלהם, ובוחן את ההשלכות לחיוב ולשלילה של המשמעת הבין-בנקאית.

משפט, טכנולוגיה וקניין רוחני

מולי לנד (New York Law School) פרסמה מאמר המציע פרשנות לסעיף 19 לאמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות (חופש הדעות והביטוי) כבסיס לזכות לאינטרנט.

 פרטיות וטכנולוגיה: רשות ההגירה הסעודית החלה לשלוח הודעות SMS לגברים שנשותיהן יצאו מגבולות המדינה. ואילו בטקסס, הושעתה תלמידת תיכון לאחר שסירבה לענוד תג RFID המאפשר להנהלת בית-הספר לנטר את תנועות התלמידים בקמפוס. לטענת הורי התלמידה, הסירוב לענוד את התג מקורו בטעמים דתיים. תגי RFID נכנסו לשימוש בחלק מבתי-הספר בארצות-הברית כבר בשנת 2004, ועדיין אינם נפוצים, אך ייתכן ובעתיד נראה שהשימוש בהם מתרחב, וזאת בשל תמריצים כלכליים דווקא: מאחר שהמימון של בתי-הספר הציבוריים הוא תלוי נוכחות התלמידים במוסד, השקעה של מוסדות אלו באמצעי מעקב המתעדים נוכחות זו היא כדאית מתמיד.

 עזבונו של מחבר טרילוגיית "שר הטבעות", ג'.ר.ר. טולקין, תובע את חברת האחים וורנר בגין הפרת חוזה והפרת זכויות יוצרים. לטענת העזבון, האחים וורנר קבלו את זכויות השימוש בדמויות מתוך הספר "ההוביט" רק עבור מוצרים מוחשיים (Tangible Property), ולכן השימוש בהן במשחקי מחשב ובמשחקי הימורים חורג מהזכויות שניתנו לאחים וורנר.

דיני עונשין

 עימאד הנזלה אטיכּ (Yale University) מצביע במאמרו על ההתפתחויות המדעיות האחרונות בתחומי הפסיכולוגיה והנוירולוגיה, אשר מערערות הנחות של הציבור הרחב בדבר קיומו של רצון חופשי. המאמר קורא לעריכת ריביזיה בהנחות היסוד שמאחורי החקיקה הפלילית, המושפעת מהתפיסה של האדם הפשוט בדבר קיומו של רצון חופשי – תפיסה שלא בהכרח עולה בקנה אחד עם העדויות המדעיות, ומשפיעה על חומרת הענישה.

 טניה אסים קופר (University of ALabama) מצביעה במאמרה "Sacrificing the Child to Convict the Defendant: Secondary Traumatization of Child Witnesses by Prosecutors, Their Inherent Conflict of Interest, and the Need for Child Witness Counsel" על המצוקה של עדים קטינים בהליכים פליליים. מאחר שהתובעים בהליך הפלילי ניצבים מול מערכת מורכבת של לחצים ומשימות, שהדאגה לשלום הקטינים הבאים להעיד אינה עומדת בהכרח בראשה,  טוענת קופר שקטינים הבאים להעיד זקוקים לבאי-כוח עצמאיים, אשר ידאגו ויגנו על האינטרסים שלהם.

אקדמיה

  אריק טאלי (University of California, Berkeley) פרסם פרק הסוקר את הספרות התיאורטית בתחומי המשפט והכללה העוסקת בנטלי ההוכחה בדיני הנזיקין.

 מקסימיליאן דל מאר (Queen Mary) בוחן את האופן בו הפיקציה המשפטית משמשת כמנוע לשינוי משפטי. במאמר נטען שיש לראות בפיקציות משפטיות כסוג של הכרה (cognition) מהוססת שמאפשרת לבתי-המשפט לתקשר האחד עם השני, ולבחון אם יש ליישם שינוי מסוים בחוק בצורה מפורשת. לאורו של מאמר זה, פיקציות משפטיות אינן עדות לחוסר בגרותה של שיטת משפט, אלא משאב דינאמי המאפשר לבית-המשפט לאזן גמישות עם ודאיות.

 ג'ייקובס ובליסטה (New York University School of Law) מציגים את האתגרים הפוליטיים,הלוגיסטיים והמשפטיים העומדים בפני יוזמות לסינון מועמדים המזוהים כעברייני מין מקבלה למשרות המאפשרות גישה לילדים.

 במהלכה של שיחה עשויים המשתתפים בה לכוון למשמעות שונה מהמשמעות המילולית הפשוטה של המילים בהן הם משתמשים. הף אסגריסון (Hrafn Asgeirsson – Monash University) מגיב במאמרו לטענתו של אנדרי מרמור ביחס לקיומה הנדיר של תופעה דומה בדברי חקיקה (Non-Literal Legislative Speech), ומציע הנמקה שונה ומורכבת המבוססת על היבטים מסויימים של ההקשר המשפטי.

 גלן כהן (Harvard University) מצביע על הצורך בהבניית סדרי העדיפויות של ארגוני סיוע משפטיים (דוגמת הסנגוריה הציבורית או הלשכה לסיוע משפטי), ומציע דרכים להקצאת משאבים משפטיים, בהסתמכו על ספרות מקבילה בתחום הביואתיקה, העוסקת בהקצאת משאבים רפואיים.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על סקירת חדשות מעולם המשפט | 29.11.2012

  1. פינגבאק: סקירת חדשות מעולם המשפט | 6.12.2012 | משפט ועסקים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s