סקירת חדשות מעולם המשפט | 10.1.2013

משפט וטכנולוגיה:

 מה גורלם של חשבונות פייסבוק, ג'ימייל, אינסטגרם ושאר שירותים מקוונים, לאחר שבעליהם הלך לעולמו? האם עליהם להמחק, או להשאר כמעין גלעד דיגיטלי למנוח? האם יש לאפשר לבני המשפחה של המנוח גישה לחשבונות אלו, בהתחשב בפוטנציאל שלהם להכיל חומרים שהמנוח ביקש להסתיר מהם? סוגיית ה"מורשת הדיגיטלית" נסקרת בכתבת ה-wall street journal, המציגה את המורכבות המשפטית והאתית הכרוכה במציאת הסדר ראוי לחשבונות כאלו.

 תת-ועדה של הקונגרס הסיני התקינה תקנות חדשות להסדרת ספקי האינטרנט במדינה. בעוד שהמדינה טוענת כי התקנות מיועדות לקדם אבטחת מידע ואת זכויות האזרחים, מבקריהן של התקנות טוענים כי תכליתן האמיתית של התקנות היא להגביל את חופש הביטוי בפורומים מקוונים.

משפט חוקתי:

 בית-המשפט הפדראלי לערעורים אסר על ממשלת ארצות-הברית להחיל סעיפים בחוק הבריאות החדש המחייבים בעלי עסק לממן ביטוח בריאות, גם על עסק שבעליו הוא קתולי אדוק. ביטוח הבריאות כולל, בין היתר, מימון מלא לאמצעי מניעה, ובעלי העסק הקתולי רואה את ההסדר כפגיעה בחופש הדת שלו. זוהי הפעם הראשונה שבית-משפט לערעורים הכיר ב"חופש הדת" של חברה בבעלות אנשים דתיים. לפרשנות נוספת, ראו  SCOTUS Blog.

  הכנסייה הקתולית של הפיליפינים עתרה לבית-המשפט נגד חוק חדש אשר מתיר הפלות. החוק נועד להתמודד עם הבעיה הדמוגרפית הגוברת בפיליפינים.

 בית-המשפט העליון בהונגריה קבע כי חוק הבחירות החדש, אשר מחייב את הבוחרים להירשם שבועיים לפני מועד הבחירות, פוגע בזכות הבחירה ועלול למנוע מקבוצות אוכלוסייה גדולות לקחת חלק בתהליך הדמוקרטי.

 מועצת השריע'ה בבריטניה החלה את דרכה כזירה בלתי-פורמלית ופתוחה ליישוב סכסוכים בהתאם לחוקי האיסלאם. בשנת 2008 החלטות המועצה נהפכו למחייבות, עם החלת חוק הבוררות (1996) על החלטות המועצה. ק' בנסון מציג התפתחות זו באור חיובי, בשל האפשרות שניתנת למתדיינים לבחור בפורום הנותן להם את התוצאה הטובה ביותר.

 בית-המשפט לערעורים בסרי-לנקה קבע כי יש לעצור את הליכי ההדחה בהם פתח הפרלמנט נגד נשיאת בית-המשפט העליון, שראני בנדרנאיקי, מכיוון שאין לפרלמנט את הסמכות ליזום הליכים מסוג זה. הפרלמנט פתח בהליכי ההדחה נגד הנשיאה לפני כחודש, בהתבסס על האשמות של שימוש בכוח לרעה. לטענת רבים בתוך המדינה ומחוץ לה, הליכי ההדחה הם ניסיון של ראש הממשלה לצמצם את הפרדת הרשויות בסרי לנקה, ואקט של נקמה עקב פסילתו של חוק שנתן כוחות רבים למשרד האנרגיה על-ידי הנשיאה.

 בשולי הדברים, ממשלת בלארוס הכריזה על מחיאות כפיים כבלתי חוקיות, מאחר שאלו משמשות דסידנטים להבעת מחאה. השרירותיות של הוראה זו באה לידי ביטוי כאשר המשטרה המקומית מצאה לנכון לעצור גידם באשמת מחיאת כפיים.

דיני נזיקין:

 איש עסקים ישראלי תובע את חברת הענק גוגל בגין הוצאת לשון הרע מכיוון שבמנגנון ההשלמה האוטומטית של החיפוש מתווספים באופן אוטומטי שמות גנאי לשמו.

מהנעשה בעולם:

 חקיקה חדשה של הקונגרס הסיני מתירה להורים קשישים לתבוע את ילדיהם עקב תחושת נטישה או הזנחה על-ידם. החוק מצטרף לשורה של חוקים שבאמצעותם המחוקק הסיני מנסה לטפל בשינויים דמוגראפיים דרמטיים שחלו בסין בעשורים האחרונים.

 נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, אישר חוק חדש בתחום החינוך אשר קובע כי שכר ההוראה של המורים לא ירד מממוצע השכר המחוזי. בנוסף, החוק קובע כי התלמידים ידרשו ללמוד לפחות שעה אחת של חינוך דתי במסגרת לימודי הליבה שלהם.

 נשיא ארצות-הברית, ברק אובמה, אישר את הכפפת בית-המשפט של איי הבתולה לבית-המשפט העליון של ארצות-הברית (USSC).

משפט מינהלי:

 עתירה שהוגשה לבג"ץ מבקשת מבית-המשפט להוציא צו המורה למשטרת ישראל לקנוס רוכבי אופניים שרוכבים על המדרכה. לטענת העותר, המשטרה אינה אוכפת את תקנות התחבורה שאוסרות על רוכבי אופניים וקורקינטים לרכוב במקומות מיועדים להולכי רגל.

 בית-המשפט העליון אפשר למוסדות אקדמיים למנוע מסטודנטים המועמדים לדין משמעתי ייצוג על-ידי עורך-דין. בית-המשפט נימק את החלטתו בחוסר הרצון ליצור התנצחות משפטית מוגזמת אשר צורכת זמן ומשאבים.

דיני עבודה:

 פסיקה חסרת תקדים של בית-הדין הארצי לעבודה קובעת שמעסיק אינו יכול להתבטא או להתערב בכל צורה שהיא בהתאגדות העובדים.

דיני מסים:

 בית-המשפט החוקתי בצרפת פסל חוק שהטיל מס בשיעור של 75% על הכנסה הגבוהה ממיליון אירו. בית-המשפט פסל את החוק מכיוון שהוא חל על פרטים ולא על משקי בית, כמו שאר חוקי מס-הכנסה בצרפת, דבר שמייצר אי-שוויון. החוק היה שנוי במחלוקת בציבור הצרפתי בשל הנטל הכבד שהוא מטיל על המרוויחים המובילים במדינה.

 איתי גרינברג (Georgetown) בוחן במאמרו, " The Battle Over Taxing Offshore Accounts", את הקושי בגביית מס מחשבונות זרים של תושבי המדינה. לטענתו, על מוסדות פיננסים לשמש מתווכים בין-לאומיים לגביית המס, על ידי העברת מידע באופן אוטומטית לרשויות המס המקומיות.

עונשין:

 בית-המשפט העליון קבע כי נהג אשר השתתף במרוץ מכוניות בו הנהג האחר איבד שליטה על רכבו ונהרג אשם בהריגה.

 במאמרו, "Rethinking Imprisonment" חוקר ריצ'רד ליפאק (Indiana University) את מטרות הענישה והדרכים להגיע אליהן . לטענתו, ניתן להגיע לתוצאות הענישה הראויות על-ידי הגבלות מינוריות של חירותו של אדם.

 לייבמן ואח' (Columbia University)  טוענים במאמרם החדש, " The Evidence of Things Not Seen: Non-Matches as Evidence of Innocence", כי בשלב הראיות בדיונים פליליים, יש לתת יותר משקל לראיות שמצביעות על כך שהנאשם אינו אשם, גם אם ראיות אלו הן לכאורה נסיבתיות בלבד. לטענתם, אנשים נוטים לייחס משקל רב יותר לראיות נסיבתיות שמצביעות על אשמתו של נאשם, ומשקל פחות לראיות שמצביעות על חפותו מפשע.

דיני קניין:

 כמדי שנה, מרכז ה-public domain באוניברסיטת דיוק העלה לרשת רשימה של יצירות שתחת חוק זכויות היוצרים האמריקני הישן היו הופכות לנחלת הכלל עם פרוס השנה החדשה. בנוסף, המרכז פרסם קומיקס, המתאר באופן ויזואלי את דיני זכויות היוצרים.

 דויד לאמטי (McGill University) טוען במאמרו, "The Concept of the Anticommons: Useful, or Ubiquitous and Unnecessary?",  כי מושג ה-anticommons, שנהיה פופולארי בניתוח של סוגיות קנייניות בשנים האחרונות, אינו מועיל לדיונים אלו, אלא מפשט ומסתיר הבדלים מהותיים בסוגי קניין שונים, ולכן עלול לגרוע מדיוק הדיון.

 קייתלין אנדרוז (Skadden, Arps, Slate, Meagher & Flom LLP) בוחנת הצעות להסדרה של קניין רוחני הנוגעות לעיצוב אופנה, במטרה לחשוף את המוטיבציה של התומכים בהן. נראה כי התומכים בהגנה על עיצוב אופנה רואים בכך "אומנות"; על כן, סבורה אנדרוז שניתן להחיות את הדיון על הגנה זו במסגרת התיאורטית של הזכות המוסרית, הנוגעת לנזקי מוניטין יותר מנזקים כלכליים גרידא.

אקדמיה:

 ריצ'רד סנדר (UCLA) וג'יין באמבור מנסים לבחון אם הסיכויים להצלחה בקריירה של משפטן אכן מושפעים כל-כך מיוקרתו של המוסד האקדמי בו הוא לומד, ממעמדו החברתי ומהישגיו הלימודיים. ניתוח אמפירי העלה כי הפרמטר המשמעותי ביותר לחיזוי הצלחה מקצועית בקרב משפטנים הוא ההישגים בלימודים הנמדדים באמצעות ציונים.

 ריצ'רד פילדס (NYU School of Law) מנתח במאמרו,"  The Legal Academy and the Temptations of Power: The Difficulty of Dissent", את הקשרים בין אקדמיה משפטית וכוח פוליטי, והסיכונים הטמונים בקשרים אלו.

 ג'רמי וולדורן (NYU School Of Law) בוחן במאמרו, "Five to Four: Why Majorities Rule on Courts" , את ההצדקות לעקרון קביעת הרוב בבתי-משפט.

 החל מאמצע המאה ה-19, ניסוח החקיקה עבר מניסוח בלשון עתיד, לניסוח בלשון עבר. טרנספורמציה זו מיוחסת לספרו של coode בשם "On legislative expression, or, The language of the written law", שטען כי על לשון החוק להיות מנוסחת בלשון הווה, באופן התואם את ההנחה שהחוק הוא "דובר תמיד" ("always speaking").  מאמרו של ניל גולדפרב (Butzel Long Tighe Patton PLLC) ," 'Always Speaking?': Interpreting the Present Tense in Statutes", מבקר טענה זו מתוך פרספקטיבה בלשנית.

green-blog-speech-bubble בסדרת פוסטים (חלק א', חלק ב') בבלוג Concurring Opinions, ויויאן המילטון (William & Mary Law School) בוחנת את הטיעונים בעד ונגד הורדת גיל ההצבעה ל-16.

 רבקה ווייל (המרכז הבינתחומי הרצליה – IDC Herzliya) משתמשת בישראל כמקרה מבחן על-מנת להדגים את הבעייתיות שבהפעלת כוח ריבוני על ידי ממשלות מעבר, ומציעה קווים מנחים לשופטים לבחינת סבירות פעילותן של ממשלות מעבר בהפעלת ביקורת שיפוטית, במאמרה " Judicial Review of Constitutional Transitions: War and Peace and Other Sundry Matters".

 מטרת היעילות הכלכלית היא להגיע לתוצאה הטובה ביותר לדעת הכי הרבה אנשים. דפנה לוינסון-זמיר (האוניברסיטה העברית – Hebrew University) מבקרת טענה זו במאמרה " Taking Outcomes Seriously", חוקרת סוגים שונים של תוצאות, ומגלה שיעילות כספית אינה בהכרח המימד החשוב ביותר בהגדרת העדפותיהם של אנשים, ומציעה שיש לבחון יעילות תוצאתית על-פי מימדים שונים.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s