סקירת חדשות מעולם המשפט | 24.1.2013

משפט וטכנולוגיה:

 כתבה שפורסמה בכתב-העת "Wired" מצביעה על פערי כוחות בשימוש בראיות מבוססות רשתות חברתיות: בעוד שסנגורים נדרשים לצו בית-משפט על-מנת להשיג ראיות מרשתות חברתיות המוגנות בחוק, רשויות אכיפת החוק, לרבות הפרקליטות, נהנות מפטור בחוק המקנה להן גישה חופשית למידע זה.

 מדינת שלזוויג-הולשטיין שבגרמניה מאיימת לקנוס את חברת פייסבוק על שאינה מאפשרת רישום אנונימי באתרהּ, באופן הנוגד הוראות חוק גרמניות.

 ממשלת צרפת הורתה לספקית האינטרנט FREE שלא לחסום פרסומות מקוונות. מקרה מבחן זה מעלה שאלות מהותיות בנוגע לניטרליות הרשת ולגבולות ההתערבות של הרגולטור בשירות של ספקיות האינטרנט.

 ארגון זכויות אדם קנדי בשםCitizen Lab  פרסם מחקר לפיו ממשלות רבות בעולם עושות שימוש בטכנולוגיית פיקוח מבוססת אינטרנט העלולה להפוך בידיהן לכלי של צנזורה ומעקב אחר אזרחים.

 מאמרם של איון אורטון (King County Prosecuting Attorney’s Office), ארון אלבה (University of Washington) וברברה אנדיקוט-פופובסקי (University of Washington) עוסק בשאלות העולות במסגרת איסוף ראיות פורנזיות במיחשוב ענן (cloud computing) בכלל ובנושא הקבילות שלהן בפרט.

משפט חוקתי:

 בית-המשפט לזכויות אדם של האיחוד האירופי נתן את החלטתו בעניין עווידה (ואח') נ' הממלכה המאוחדת. פסק-הדין דן בארבעה מקרים דומים בהם מעסיקים הגבילו עובדים מלנהוג לפי אמונתם בנסיבות שונות. רונאן מק'ראה סוקר בהרחבה את פסק-הדין והשלכותיו.

 האם שלטון החוק בסרי לנקה בדרך לקריסה? בשבועות האחרונים מתנהל במדינת סרי לנקה ויכוח חריף לגבי סמכויותיה של תת-ועדה של הפרלמנט לפטר את נשיאת בית-משפט העליון במדינה, שראני בנדרנייקי. נשיאת סרי לנקה סיימה את תפקידה ביום שלישי האחרון והיועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אשר נחשב למקורב לראש הממשלה, הושבע לתפקיד הנשיא החדש .נוסף על כך, העביר הפרלמנט חוק אשר מרחיב את סמכויות המשטרה להחזיק חשודים ללא צו בית-משפט. ראש המטה לזכויות אדם באו"ם הביע את דאגתו באשר לשחיקת שלטון החוק במדינה.

 קבוצת העבודה של האומות המאוחדות בנושא מניעת הפליה נגד נשים, דרשה מהפרלמנט התוניסאי להבטיח את זכויותיהן של נשים במדינה במסגרת החוקה החדשה, הנמצאת בשלבי כינון.

 הנשיא וראש הממשלה של זימבבואה הגיעו להסכמה על נוסח חוקה חדשה למדינה (שטרם פורסם), ובכך התגברו על מכשול שחסם את הדרך לניהול בחירות במדינה.

green-blog-speech-bubble מרטי לדרמן (Georgetown Law) מפרסם סדרה של פוסטים בבלוג של בית-המשפט העליון האמריקאי הדנים בצורה מעמיקה בכל הסוגיות בנושא זכות העמידה העולות מסעיף שלוש לחוקת ארצות-הברית, במסגרת הדיונים על DOMA ,Defense Of Marriage Act – חוק העומד במוקד הדיון ביחס לנישואי להט"ב בארצות-הברית.

מהנעשה בארץ:

 בעקבות תובענה ייצוגית שהוגשה נגדה, הודיעה רשות השידור לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב כי חדלה לגבות שכר טרחת עורכי דין עבור מכתבי התראה על חובות.

 בית-המשפט המחוזי בתל-אביב פסל לשידור את תחקיר התוכנית "עובדה" בעניינו של שמעון קופר, הנאשם ברצח אשתו. על-פי החלטת בית-המשפט שידור התשדיר, אשר כולל בין היתר ראיונות עם עדים, מעורר בעיות של סוביודיצה.

 בית-המשפט לענייני משפחה התבקש לדון באישור הסכם ממון של זוג גברים נשואים. בפסיקה קודמת של בית-המשפט, אושר הסכם ממון של זוגות חד-מיניים ידועים בציבור. הכרה בהסכם ממון של זוג חד-מיני נשוי עשויה להוות צעד נוסף בדרך להכרה בנישואין חד-מיניים.

משפט בין-לאומי:

 רפובליקת הפיליפינים פנתה לבית-הדין לבוררות ימית של האומות המאוחדות על-מנת לפתור את הסכסוך בינה לבין סין בנוגע לגבול הימי בין שתי המדינות. בבלוג Opinio Juris הועלתה פרשנות קצרה ומעניינת על המהלך.

 התובעת הראשית של בית-המשפט הפלילי הבין-לאומי פתחה בחקירה לגילוי פשעי מלחמה במדינת מאלי. לטענתה, ישנן די ראיות שמראות כי פשעי מלחמה, לרבות רצח, עינויים ואונס, בוצעו בשנים האחרונות, בעיקר באזורי הצפון שנמצאים תחת שליטת מורדים איסלמיסטים. פוסט שהועלה על-ידי רוברט צ'נסי לבלוג Lawfare, מתייחס לשאלות משפטיות שעולות בעקבות הסכסוך ההולך ומתרחב במאלי, והתערבותן של צרפת, ובעקיפין ארצות-הברית.

 מספר מדינות חתמו על אמנה חדשה – אמנת מינמטה (Minamata Convertion) – אשר נועדה להגביל את השימוש בכספית, מתכת אשר לחשיפה אליה יש השפעות בריאותיות וסביבתיות שליליות למדי. אמנת מינמטה קרויה על שם עיר ביפן שסבלה מנזק בריאותי קשה במיוחד כתוצאה מהשימוש בכספית באמצע המאה ה-20.

 בטור שפורסם ב-Washington Post, בוחן ג'ון נלינג'ר את המכשולים המשפטיים שיעמדו בפני ארצות-הברית בכל התערבות צבאית בסוריה.

 בפרק מספרה על פסיקה בין-לאומית, בוחנת אלכסנדרה הוניוס (University of Wisconsin) כיצד ומתי מדינות וגופים בין-לאומיים מצייתים להחלטות של בתי-דין בין-לאומיים.

 בנאום שנישא בכנס השנתי של החברה האמריקאית למשפט בין-לאומי, תיאר ג'ורג קאמרהופר (University of Freiburg) את החלת תיאוריית המשפט הטהור של קלזן על המשפט הבין-לאומי, ובפרט על מקורות המשפט, כפי שהוגדרו בחוקת בית-הדין הבין-לאומי (ICJ).

דיני עבודה:

 בית-הדין לעבודה קבע בפסיקה חדשה כי עובדים בחברות-בנות יכולים להתאגד גם ללא התאגדות שאר העובדים ברשת החברות.

עונשין:

 דיונים על עלויותיהם הכספיות של מערכת המשפט ושל אמצעי הענישה החלו בארצות-הברית. בעיתונות של מדינת ורמונט פורסם כי נציגים בסנאט שוקלים חקיקה אשר תחייב שופטים לשקול את עלות הכליאה של אסיר בטרם קביעת עונשים. נוסף על כך, בדרום קרוליינה הצליחה המדינה, עקב  שינויים במדיניות הענישה,  לסגור שני בתי-כלא ולחסוך בכך כשלושה מיליון דולר בשנת 2012.

 גארי וולס ואליזבת לופטוס (UC Irvine Psychology) פרסמו פרק מתוך ספר פסיכולוגיה העוסק המתעסק בזיכרונם של עדי ראייה. לופטוס ווולס מראים כיצד חשיפה למידע שנתגלה לאחר המקרה יכולה להשפיעה על זיכרונם של עדים, ואף ליצור זיכרונות כוזבים לגמרי.

 ג'ון סטיינפורד (University of Florida) טוען במאמרו כי בתחילת המאה הקודמת, בית-המשפט העליון האמריקאי עסק באופן פעיל בניסיונות להגדיר מהו פשע, תפקיד שבמאה השנים האחרונות הותיר לסמכותו הכמעט-בלעדית של המחוקק. לשיטתו של סטיינפורד, על בית-המשפט לחזור ולנסות ליצור מערכת נורמטיבית-חוקתית להגדרת המושג המוסרי "פשע".

 תום ברוקס (Durham University) מנסה לענות בספרו החדש, "Punishment", על שאלות רבות המתקשרות למושג הענישה בחברה המודרנית: מדוע אנו מענישים; כיצד עלינו לעשות זאת ולאיזו תכליות. המבוא לספר הועלה לאחרונה לאתר SSRN וניתן להורדה כאן.

 מכון ברקמן לחברה ואינטרנט (Harvard University) פרסם סקירה השוואתית של חקיקה נגד מעשי ביריונות במדינות השונות בארצות-הברית.

 קנת' ג'. קיית' (Victoria University) בוחן כיצד בית-הדין הבין-לאומי (ICJ) תורם לפיתוח העקרונות הכלליים של דיני עונשין.

קניין רוחני:

 במהלך דצמבר, פרסמה חברת סוני אוסף של 86 הקלטות נדירות של בוב דילן שהוקלטו בין השנים 1962–1963, ומכרה אותם במספר חנויות בודדות באירופה בלבד. מטרת המהלך הייתה לנצל פרצה בחוק זכויות יוצרים האירופי אשר מאפשרת את הארכת ההגנה החוקית על יצירות אומנות ל-20 שנים נוספות על 50 השנים הקבועות שבהן יצירות אומנות מוגנות באירופה.

 בית-משפט במנהטן קבע כי סוכנויות ידיעות אינן יכולות לעשות שימוש בתצלומים שפורסמו ברשת החברתית twitter ללא רשות המפרסם המקורי.

אקדמיה:

 ג'וש חפץ (Cornell Law School) מתייחס במאמרו לתופעת ה-Gridlock בפוליטיקה האמריקנית, במסגרתה קשיים מבניים מעכבים או מונעים חקיקה (למשל, במצב בו בסנאט ובבית הנבחרים ישנו רוב למפלגות שונות). חפץ טוען שה-Gridlock אינו תופעה אלא העדרה של תופעה. תחת השאלה מדוע הפוליטיקה האמריקנית חווה Gridlock יש לשאול כיצד מתרחשת פעולה חקיקתית, וזו תלויה בתורה במבנה החוקתי המסוים של ארצות-הברית.

 ברנרדו מאטראלה (University of Siena) מציג במאמרו סקירה היסטורית של התפתחות המשפט המנהלי האיטלקי למן אמצע המאה ה-19, ובוחן את הגבולות המבחינים בין המשפט המנהלי לבין תחומי המשפט האחרים.

 אמילי צימרמן (Drexel University) תוהה במאמרה האם ראוי לדרוש מחוקרים וממורים למשפטים להקדיש חלק מזמנם לפרקטיקה משפטית, במסגרת CPE (Continuing Practice Experience) . זאת בדומה לדרישות מקבילות מעורכי-דין להוסיף ולהשתלם מקצועית גם לאחר הסמכתם (CLE – Continuing Legal Education).

 בתקופה האחרונה נראה כי הדת חזרה להיות האתגר המרכזי מולו ניצבות חברות מערביות ליברליות. במאמר מבוא לכרך העוסק בנוכחות ההולכת-וגדלה של הדת בחוק ובפוליטיקה בני-זממנו, דנים קיילי הונג ורנה פורבוסט (McGill University) בשאלה האם "הדת" תפסה את מקומה של "התרבות" כנקודה מרכזית למתחים פוליטיים ולאינטגרציה חברתית, ובשאלות רבות נוספות, הסובבות סביב ציר הרב-תרבותיות ומקומה של הדת במוקד הדיון הפוליטי העכשווי.

 סטיבן צ'וי (New York), ג. מיטו גולאטי (Duke University) ואריק פוזנר (University of Chicago) מתייחסים במאמרם לבעיית המחסור בתורמי כליות, אשר אינה יכולה לבוא על פתרונה (בשל חסמים של מוסר וחוק) באמצעות שוק תחרותי. המאמר מציע לערוך רפורמות בחוק המאפשרות חליפין אלטרואיסטי, שיאפשר תרומה של כליות עבור תרומה חלופית– בין אם בכסף ובין אם על דרך של התנדבות – למטרות שייבחרו על-ידי תורמי הכליות.

 אלכס שטיין (Yeshiva University) מציע לבחון את דיני הראיות באספקלריה של SNR (יחס אות לרעש – Signal to Noise), גישה השאולה מעולם המדע, הסטטיסטיקה וההנדסה. לטענת שטיין, על עקרון ה-SNR להנחות את חוקי ברירת הראיות ואת היקף הזכות החוקתית של נאשמים לזמן עדים לטובתם בהסתמך על התיקון השישי לחוקת ארצות-הברית.

 גרג גולזהאוזר (Utah state) בוחן את ההשפעה שיש ל"אחריויות" (accountability) לעשייה השיפוטית. מחקרו האמפירי השווה בין מחוזות במדינת קנזס בהן השופטים נבחרים בשיטה הרגילה (מתוך מספר מועמדים), לבין מדינות בהן הבוחרים בוחרים אם להשאיר שופט לתקופת כהונה נוספת או לא. נמצא כי ככל שעצמאות השופטים נמוכה יותר, כך הם נוטים לסגור תיקים מסוגים מסוימים במהירות גדולה יותר. לממצאים אלו יש השלכות באשר לאופן בו אנו מבינים את אי-התלות השיפוטית, את תהליכי בחירת שופטים, ואף את תהליכי קבלת החלטות בבית-המשפט.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s