סקירה: כנס בנושא מגבלות הפעלת כח צבאי – שיקולים אסטרטגיים, מוסריים ומשפטיים לזכרו של רא"ל (מיל') אמנון ליפקין-שחק ז"ל | חלק שני

ביום 23 לינואר 2013 נערך במרכז הבינתחומי כנס בחלוף שלושים לפטירתו של רב-אלוף (מיל') אמנון ליפקין-שחק, ובו דמויות מובילות מתחומי הצבא, המשפט, והאקדמיה נפגשו כדי לדון על האתגרים הניצבים בפני צבאות מודרניים בהפעלת כוח במאה ה-21.  הכנס נערך בארבעה מושבים . מערכת כתב-העת "משפט ועסקים" סיקרה את הכנס, ולהלן עיקרי הדברים שנאמרו במושב השלישי, "מטרות המלחמה: הכרעה וניצחון" ובמושב הרביעי, "לחימה א-סימטרית".

מושב שלישי: "מטרות המלחמה: הכרעה וניצחון"

חברי הפאנל:

  • פרופ' משה הלברטל (בית ספר רדזינר למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה, NYU Law School)
  • פרופ' אייל בנבנישתי (הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב)
  • ד"ר אליאב ליבליך (בית ספר רדזינר למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה)
  • אלוף (מיל') עמי אילון (יו"ר הועד המנהל, אוניברסיטת חיפה)

 ארבעת הדוברים במושב זה היו תמימי דעים – בעימותים המודרניים של המאה ה-21, העימותים התת-קונבנציונליים, לא ניתן יותר לדבר על ניצחון באמצעות מושגים כמו הרתעה והכרעה. אסטרטגיות של הרתעה והכרעה הן אסטרטגיות שמאפיינות עימותים קונבנציונליים ובלתי קונבנציונליים שאינם מתאימים לאופי העימותים הא-סימטריים. ארבעת הדוברים הסכימו ביניהם גם על העובדה שלמרות האתגר בהשגת ניצחון בסוג כזה של עימותים צבאיים, ניצחון הוא בר-השגה.

אלוף (מיל') עמי אילון טען שיש לשנות את תפיסת הביטחון הישראלית. לא ניתן להגדיר הכרעה כניצחון מול אויב שמגדיר אי-כניעות כניצחון. לכן הוא הציע אימוץ של אסטרטגית "קורי עכביש", אסטרטגיה שרואה במנצח את הצד ששולט בנרטיב ובדעת הקהל העולמית, את הצד שנתפס כצודק בעיני העולם. לשם כך הוא ממליץ לאמץ תפיסת ביטחון שמאופיינת בגמישות, בהרתעה דינמית, בכפיפות של המדיניות הצבאית למדיניות הפוליטית-מדינית, בהגברת העיסוק והשקעת המשאבים בחוסן הלאומי ובהתאמת המשפט לתפיסת הביטחון החדשה שתעוצב.

פרופ' אייל בנבנישתי מיפה את דיני המלחמה הבין-לאומיים והציג את המגמה הנוכחית כאזרוח והומניזציה של דיני המלחמה. המשמעות היא ניסיון להגביל את שיקול דעתו של המפקד בשטח ולמנוע את המונופול שלו על קבלת ההחלטות. בנבנישתי התמקד בעקרון המידתיות בדיני המלחמה, עקרון שקובע שפגיעה אגבית מופרזת של אזרחים, בהשוואה ליתרון הצבאי הישיר והקונקרטי שמושג מההתקפה היא אסורה. כיום, במשפט המנהגי צבא שמצליח לשכנע שמטרות הלחימה שלו מוצדקות צולח ביתר קלות את מבחן המידתיות. אם בעבר המלחמה היתה נמשכת עד להכרעה או שמועצת הביטחון של האומות-המאוחדות הייתה מחייבת את הצדדים להפסקי להילחם כיום יש מעצור משפטי: אם המדינה תמשיך להילחם היא לא תצלח את מחסום המידתיות. המשמעות היא שיש תהליך של משפטיזציה של מטרות המלחמה.

ד"ר אליאב ליבליך התמקד בשאלה האם שיקולים של ניצחון והכרעה יכולים להיכנס בגדר היתרון הצבאי כחלק ממשוואת המידתיות בדיני המלחמה. לתפיסתו יש לאמץ גישת אמצע: לא להכליל שיקולים של ניצחון והכרעה כחלק מהיתרון הצבאי של ההתקפה אך להרחיב את היתרונות מעבר להישג הצבאי הטקטי שהושג מהתקפה. לשם כך יש להתמקד במשימה ובמטרה של הפעולה הצבאית. זהו סטנדרט התנהגותי שהמפקד בשטח יוכל לעמוד בו. ככל שהדרג הפיקודי עולה המטרה והמשימה מתרחבים עד לכדי מטרות של הכרעה וניצחון.

פרופ' משה הלברטל טען שניתן להגיע לניצחון בעימות תת-קונבנציונאלי ללא הרתעה והכרעה. לדעתו יש להעביר אופרטיבית את הצבא והאזרחים בישראל ממצב של פאניקה למצב של פחד. אין מלחמת הכל בכל ובכל מקום. לכן, יש לכפות על הצד השני מרחב לחימה מוגדר. בנוסף, יש לבודד את גורמי המלחמה מסביבתם, כלומר להבחין בין מי שפעולותיו המכוונות יוצר את השרשרת הנסיבתית שמציבה את האיום עבור מדינת ישראל מהסביבה הכאוטית בה הם פועלים. לבסוף, יש לנסות לצמצם את הנזק הנלווה שיגרם מפגיעה במטרות לגיטימיות כחלק מרכזי בתורת הלחימה. השאלה הקשה, לה לא נתן הלברטל פתרון, היא כיצד מיישמים זאת: כיצד כופים על הצד השני חזית כשהוא לא מעוניין בחזית? כיצד מלבישים אותו במדים כשהוא פושט אותם?

 מושב רביעי: "לחימה א-סימטרית"

חברי הפאנל:

  • אלוף יוסי ביידץ (מפקד המכללות, צה"ל)
  • פרופ' דוד קרצ'מר (הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים; מכללת ספיר)
  • עו"ד איתן דיאמונד (יועץ משפטי, משלחת הועד הבין-לאומי של הצלב האדום בישראל)

 שלושת הדוברים בפאנל רואים בלחימה הא-סימטרית את הכלל ולא את החריג במאה ה-21. כולם התייחסו לשאלת הדילמות, האתגרים והאיזונים שעימותים מסוג זה מציבים בפני מדינות ובפני הקהילה המשפטית הבין-לאומית.

אלוף יוסי ביידץ הציג מספר דילמות מרכזיות שמציבה המלחמה הא-סימטרית, ביניהן הקושי בהגדרת ניצחון (נושא אשר נידון בהרחבה במושב השלישי, ראו לעיל), הגנה על אוכלוסייה אזרחית מקומית מול מזעור הפגיעה באוכלוסייה האזרחית שמנגד, זיהוי מטרות צבאיות לגיטימיות, העברת הלחימה לזירת הסייבר ועוד. לדעתו יש לפתח המשגה רלוונטית לסוג האתגרים שלחימה א-סימטרית מציבה בפני צה"ל. יש להיפרד ממה שאפיין את בניית הכוח ואת תפיסת הביטחון של העשורים הראשונים של המדינה ולהתאים את תפיסת הביטחון ובניית הלחימה לעימות התת-קונבנציונאלי.

פרופ' דוד קרצ'מר התחיל במיפוי המידתיות בדיני המלחמה המודרניים שחלה בשני מישורים: במישור פתיחת המלחמה ובמישור ההתנהלות במהלך המלחמה. הוא תיאר את הקושי הגדול שיש כיום להגדיר מהן המטרות הלגיטימיות לפתיחת מלחמה. למטרות הלחימה יש השפעה על המידתיות במישור הראשון של דיני המלחמה: כוח יהיה מידתי בראש ובראשונה אם הוא נחוץ כדי להשיג מטרה לגיטימית. לכאורה, ברגע שמתרחשת מלחמה אותם דינים חלים על שני הצדדים, אך בפועל, ובהתכתבות עם מה שאמר פרופ' בנבנישתי במושב השלישי, קשה לנתק בין עצם ההחלטה לצאת למלחמה לבין דיני הלחימה במהלך המלחמה. התפיסות לגבי צדקת המלחמה ועצם היציאה למלחמה והצורך להמשיך את הלחימה ישפיעו על הערכת הפעולות שנעשות במהלך המלחמה למרות שמדובר בשתי מערכות דינים נפרדות. הדרך בה יתפרש עקרון המידתיות תלוי במידה רבה ביחס הצבא לאזרחים של הצד השני. השאלה היא איזה יחס משקף את התרבות הצבאית. לכאורה השאלה תלויה בהחלטה של המפקד בשטח. אבל הגישה כיום במוסדות בינ"ל היא גישה יותר אובייקטיבית שכפופה לביקורת שיפוטית.

עו"ד איתן דיאמונד הציג את החשיבות שביצירת סינרגיה בין הפעלת הכוח כדי להשיג את המטרה הצבאית לבין ריסון הכוח בשל שיקולים הומניטריים. יש תמריץ חזק במיוחד לשחרר את הרסן. היריב לא פעם מפתה את הצבא להפר את הכללים. המבחן של המפקד הוא לא להתפתות ולדבוק בערכים שהצבא מחויב אליהם. למרות הקושי ליישם כללים אלו בלחימה הא-סימטרית יש לעשות זאת. לדעתו, האיזון בין צורך צבאי לשיקולים הומניטריים בדין הבין-לאומי הוא איזון פרגמטי שמשאיר שיקול דעת רחב יחסית בידי המדינה והמפקד בשטח – דרישה לא לסטות ממתחם של סבירות: להתנהל בצורה סבירה כמפקדים סבירים.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה אירועים אקדמיים, מהדורה מקוונת, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s