סקירת חדשות מעולם המשפט | 19.4.2013

דיני עונשין:

 נשיא הודו חתם על חוק מניעת האונס. החוק החדש קבע עונש מוגבר לעברייני מין, אשר במקרים מסוימים עלול גם להגיע לכדי עונש מוות. בנוסף, החוק הגביר את העונשים בגין השלכת חומצה ועקיבה אובססיבית (Stalking). לבסוף, החוק הורה על כל בתי-החולים לתת טיפול רפואי חינם לנפגעות עבירה מסוג זה.

 משטרת מנצ'סטר, אנגליה, החלה לסווג התקפות על צעירים המשתייכים לקבוצות אלטרנטיביות שונות (כגון גותים, פאנקיסיטים, אימו) כפשעי-שנאה.

 קאירה ברידג'ס (Boston University) מתארת במאמרה "When Pregnancy is an Injury: Rape, Law, and Culture" את הייצוג החתרני של היריון במסגרת דיני העונשין הנוגעים לאונס, תוך התייחסות ספציפית להוראות החוק המטילות עונשים חמורים על אונס במקרים בהם הקורבן נכנסה להיריון כתוצאה מהעבירה. הוראות אלו מייצרות מסגרת משפטית בה היריון נתפס כסוג של פציעה, וזאת לעומת הוראות חוק בתחומים אחרים, הנוטות להתייחס להיריון בחיוב.

משפט חוקתי:

 בית-המשפט החוקתי של פורטוגל קבע כי מספר שינויים בתקציב המדינה שתוקנו לאחרונה אינם חוקתיים ועל-כן בטלים. המדובר בשינויים אשר פוגעים בעיקר בפנסיונרים ובעובדי מדינה, נעשו בניסיון להגדיל את חיסכון המדינה, וזאת, לאחר שפורטוגל התחייבה לעמוד ברף חיסכון מסוים כתנאי לקבלת הלוואה מהקרן המוניטארית הבינלאומית (IMF).

 בית-המחוקקים העליון של מצרים העביר את חוק הבחירות החדש. חוק זה קובע כי עוד בבחירות הקרובות בית-המחוקקים המצרי ימנה 546 מושבים, אליהם ייבחרו נציגים בשיטה אלקטוראלית, שתורכב מ-129 מחוזות.

דיני עבודה:

 בית-המשפט העליון קבע בהרכב של שבעה שופטים כי תשרים שניתנים למלצרים הם הכנסותיהם האישיות ולא הכנסות המסעדה. הדיון בסוגיה התפתח בעקבות ערעור של המוסד לביטוח לאומי על גובה הפיצויים בקצבת התלויים של מלצר שנהרג, והאם יש לכלול את התשר כחלק מהכנסתו של המלצר.

 בספטמבר 2010 טיפס טיילר קלמנטי, סטודנט באוניברסיטת רטגרס, על גשר וקפץ אל מותו. ימים ספורים קודם לכן, צילם אותו דארהון ראבי, שותפו לחדר במעונות הסטודנטים באמצעות מצלמת רשת מוסתרת, מקיים יחסי מין עם גבר אחר, והפיץ את הסרטון באינטרנט (ראו: ציפי שמילוביץ "עניין מציק" עורך הדין 15). דארהון ראבי הואשם בפשע שנאה ונידון לעשר שנות מאסר ולגירוש מארצות-הברית בחזרה להודו, מולדתו. מאמרו של שין טאנג (Yale University), "Shame: A Different Criminal Law Proposal for Bullies", מדגים באמצעות עניין ראבי (New Jersey v. Dharun Ravi) את היעדרותו של משטר אישום וענישה סבירים למעשי בריונות. טאנג טוען שהדינים הקיימים באמצעותם ניתן לטפל במצבים כאלו, כגון חדירה לפרטיות, לא נותנים מענה הולם לעוולות הספציפיות הכרוכות בבריונות. טאנג מציע שמעשי בריונות יוגדרו כמעשים פליליים, ושהעונש המושת על בריונית יהיה ביוש (shaming) תחת מאסר – ענישה שתשרת תכליות תועלתניות, שיקומיות וגומלות באופן יותר ממוקד.

מהנעשה בארץ:

 שופטת בית-המשפט המחוזי, ורדה אלשיך, הופיעה בביתה של רחל סופר וניהלה שם את הדיון המשפטי, לאחר שהאחרונה הודיעה כי לא תגיע לדיון בבית-המשפט עקב מחלה. לאחר דיון מתמשך בבית הנתבעת, נפסק כי על סופר לשלם 250,000 ₪ לקופת פשיטת הרגל או להמיר זאת במאסר. אולם, בטרם החלטת בית-המשפט יצאה לפועל הוגשה עתירה לבית-המשפט העליון בטענה כי ניהול משפט פומבי בביתה הפרטי של סופר נעשה שלא בסמכות ובניגוד לחוק, תוך כדי הפרה של הזכות לפרטיות.

 בהצעה לתיקון חוק ההוצאה לפועל שהופצה על-ידי משרד המשפטים, מוצע כי רשמי ההוצאה לפועל יהיו מנועים מלהורות על מאסר אזרחי של חייבים במשך שנה נוספת, במסגרת מגמה לבטל את השימוש במאסרים ככלי לגבייה אזרחית. סוגיית השתת עונשי מאסר בגין חוב נסקרה לאחרונה בבלוג של ג'ונתן טרוּלי, ברשימה בשם "The Rise of 'Debtors’ Prisons' in the US", וזאת בעקבות מחקר של האיגוד האמריקאי לחירויות אזרח (ACLU) על מאסר חייבים באוהיו,  "The Outskirts of Hope".

 בית-המשפט העליון דחה עתירה אשר ביקשה לבטל את הצפירה ביום הזיכרון לחללי צה"ל ולפנגעי פעולות האיבה וביום הזיכרון לשואה ולגבורה.

מהנעשה בעולם:

הקבינט העיראקי הודיעה על ביצוע רפורמה בחוק הבעת'. חוק זה הגביל את השתתפותם של חברי מפלגת הבעת', מפלגת השלטון הוותיקה בימיו של הרודן סדאם חוסיין, לעבוד בסקטור הציבורי ולקבל פנסיה על עבודתם בתקופת חוסיין. אם הרפורמה תקבל את אישורו של הפרלמנט העיראקי, בניגוד לציפיות, מגבלות אלו יבוטלו.

 מספר ארגוני זכויות אדם הביעו ביקורת חריפה על חוק חדש של הפרלמנט ההונגרי אשר מגדיר חסרוּת-בית (Homelessness) כאקט פלילי.

 בית-המשפט המצרי קבע כי יש לשחרר מן הכלא את נשיא מצרים לשעבר, חוסני מובארק. עם זאת, בית-המשפט הורה להשאירו תחת מאסר מינהלי עד שההאשמות נגדו בדבר הונאה יובהרו.

משפט בינלאומי:

 האסיפה הכללית של האו"ם ניהלה לראשונה דיון על תפקידה של המערכת העונשין הבינלאומית בפיוס. על-פי נשיא האסיפה הכללית, השאלה הנשאלת היא כיצד המשפט הפלילי הבינלאומי יכול לסייע בידם של צדדים בסכסוכים בינלאומיים להגיע לפיוס ולשלום. ארצות-הברית, ירדן וקנדה החרימו את הדיונים בטענה כי מדובר במתקפה בלתי-מוצדקת על ערכאות פליליות כגון ה-ICTY  וה-ICTR.

 בעקבות דרישות האיחוד האירופי, בית המחוקקים בטורקיה אישר תיקונים לחוק הלחימה בטרור שמיועדים להרחיב את חופש הביטוי במדינה.

 מאמר שרונלד דוורקין לא הצליח לסיים לפני מותו, "A New Philosophy for International Law", התפרסם בכתב-העת Philosophy and Public Affairs. במאמרו, דוורקין מציע תיאוריה לאחד את כל המערכת של המשפט הבינלאומי, וסוקר את ההשלכות של תיאוריה זו על סוגיות עכשוויות.

משפט וטכנולוגיה:

 גוגל הציגה לארגון הסחר האירופי את הצעתה לפשרה באשר לטענת הארגון כי האופי שבו מנוע החיפוש של הראשונה מעדיף את מוצרי גוגל ובכך מפר חוקי ההגבלים העסקיים באירופה.

 ישנן שתי גישות דומיננטיות בנוגע למהות של מנועי החיפוש וכיצד יש לטפל בהם. יש מי שמתאר אותם כפאסיביים, כמתווכים נייטראלים של ה"דיבור" המצוי באתרי הרשת; ויש מי שמסווג אותם כעורכים אקטיביים ודעתניים – דוברים בזכות עצמם. גישות שונות אלו מביאות למדיניות שונה באופן ניכר בתחומים הנעים מהגבלים עסקיים ועד לזכויות יוצרים, אך שתיהן מתעלמות מתפקידם של המשתמשים במנוע החיפוש, ומתייחסות אליהם כאל קהל פאסיבי. במאמרו "Speech Engines", מציע ג'יימס גרימלמן (New York Law School) תיאוריה חלופית, לפיה מנועי החיפוש אינם עורכים או מתווכים, כי אם יועצים. הם מאפשרים למשתמשים להשיג את מטרות חיפוש המידע המגוונות שלהם. המשתמשים במנועי החיפוש הם מאזינים אקטיביים, המחפשים באופן פעיל את הדיבור אליו הם מעוניינים להיחשף. תיאוריה זו מספקת תשובות חדשות בפולמוסים החוזרים ונשנים לגבי גוגל – מהי האחריות של גוגל כאשר היא נותנת לאתר מסוים דירוג (rank) "שגוי"? מחד, בשל ריבוי המשתמשים, אין תקן אובייקטיבי של דירוג נכון או שגוי. מאידך, המשתמשים זכאים להתלונן מקום בו מנוע החיפוש מטעה אותם בכוונה.

דיני משפחה:

 בית המחוקקים של מדינת קנזס חוקק חוק אשר אוסר על הפלה מרגע הפריית הביצית. החוק מגדיר כי חייו של אדם מתחילים מרגע הפריית הביצית, ומרגע זה מוענקים לו כל זכויות האדם המוגנות על-ידי המדינה. במקביל, מדינת צפון-דקוטה אסרה על הפלה מהשבוע ה-20 להריון. החלטה זו מתבססת על מחקרים המראים כי משלב זה העובר מתחיל להרגיש כאב.

 עתידם של קשרי הזוגיות שאינם נישואין לוט בערפל, וזאת בשל ההישגים שצברה התנועה שקידמה אותם בעבר (המסוקרים כאן מדי עת, בדווחנו על יותר ויותר מדינות המכירות בנישואין חד-מיניים), קהילת הלהט"ב, שבחרה להתמקד בקידום נישואין חד-מיניים. ישנם רבים שסבורים שחשוב יותר לקדם הכרה פלורליסטית במערכות-יחסים, הכוללת מתן הגנה משפטית למגוון מערכות-היחסים וסוגי המשפחות האלטרנטיביות הקיימים היום, מבלי להזדקק לנישואין. במאמרה של ג'סיקה פיינברג (Mercer University) "Avoiding Marriage Tunnel Vision", גורסת המחברת כי  התעלמות מן המטרות הסותרות האלו עלולה להזיק לרבים בתוך ומחוץ לקהילה הלהט"בית.

קניין רוחני:

 בית-המשפט העליון האמריקני שמע את טענות הצדדים בעניין Association for Molecular Pathology v. Myriad Genetics, Inc., אשר דן ביכולת המשפטית להחזיק בפטנט עבור גנים. בערכאה הראשונה הוחלט כי לא ניתן להחזיק בפטנט עבור יצירות טבעיות, אך הערכאה השנייה הפכה החלטה זו.

 כיום יש רבים הרואים מדיניות זכויות יוצרים כשקלול התמורות (trade off) בין התועלות שבתמרוץ כותבים להמשיך ולהפיק עבודות חדשות, ובין ההפסדים הגלומים בהגבלת הגישה ליצירות אלו. לדעת אדם מוסוף (George Mason University School of Law), זוהי שגיאה להתעלם מההשקעה העצומה של כותבים ומוציאים לאור כבלתי רלוונטית למדיניות של זכויות יוצרים, רק בשל הנחת יסוד לפיה המוטיבציה של החוקרים ממילא אינה ממונית. מאמרו של מוסוף, "How Copyright Drives Innovation in Scholarly Publishing", מתאר לראשונה את העלויות הנרחבות בתשתית, בעבודה ובבמשאבים נוספים שנועדו לפרסם ולהפיץ מאמרים אקדמיים באינטרנט ובפלטפורמות דיגיטליות אחרות, ואת ההשלכות הרצויות של המעבר האקדמי לפלטפורמות אלו על מדיניות זכויות יוצרים.

 דיני הפטנטים הבינלאומיים התקדמו רבות בעשורים האחרונים. מדינות רבות, ברמות שונות של התפתחות, מציעות זכויות פטנטים חזקות בעלות קווי מתאר דומים, הישגים שמקורם בארגון הסחר העולמי (WTO) ובפרט בהסכם TRIPS. יחד עם זאת, חוקי הפטנטים עדיין אינם אחידים או יציבים. שונות זו מקורה, בין השאר, בכך שמדינות שונות מנסות להתאים את דיני הפטנטים לצרכי התעשיות המקומיות שלהם ובגישות שונות לעלויות והתועלות הכרוכות בפטנטים. מאמרה של שרה ראג'ש (Stanford University), "Evaluating Flexibility in International Patent Law" , מציע מסגרת להערכת ההתאמות המקומיות של דיני הפטנטים, באופן שמאפשר גמישות תוך התייחסות לצורך באחידות בין משטרי הפטנטים השונים.

אקדמיה:

 פרקים מספרם של ג'ורג' תומס (Rutgers) וריצ'רד לאו (University of San Francisco) "Confessions of Guilt: From Torture to Miranda and Beyond", ניתנים להורדה באתר SSRN. הספר בוחן את התפתחות הדין העוסק בחקירה פלילית, החל מאנגליה של המאה ה-18 ועד לפרקטיקות שבאו בעקבות אירועי 11 בספטמבר.

 ברשימה מעניינת בבלוג Opinio Juris, קנת' אנדרסון (Stanford University) סוקר מספר מאמרים וניירות עמדה שפורסמו בזמן האחרון בנוגע לחוקיות ומוסריות של מערכות נשק אוטומטיות.

 מאמרו של סקוט שומאכר (University of Washington), "Magnifying Deterrence by Prosecuting Professionals", סוקר סדרה של החלטות שניתנו לאחרונה בעניינם של בנקאים ואנשי מקצוע מתחומי ראיית-החשבון והמיסוי, לרבות בנקים שוויצריים גדולים וחברת KPMG. שומאכר מצביע על כך שמשרד המשפטים האמריקני בחר שלא לתבוע את אלו שהעבירו כספים למקלטי מס או את בעלי החשבונות החסויים, אלא את מי שסייעו להם לעשות זאת – עורכי-הדין, רואי-החשבון והבנקאים. שומאכר מנתח במאמרו את הפן התיאורטי, הפן ההיסטורי והפן המעשי במקרים אלו, ומנסה לאמוד את השפעת ההחלטות בהם על מערכת המס, על ענף המקצועי המשפטי, ועל יחסים בינלאומיים.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s