על מה יש לשפוט את מערכת המשפט? | יוסף זוהר

לאזכור הרשימה: יוסף זוהר "על מה יש לשפוט את מערכת המשפט" אתר משפט ועסקים (2013) idclawreview.org/2013/05/21/blogpost-20130521-zohar.

ב-17 בדצמבר 2012, זוכה במשפט מושבעים מהגר מדרום קוריאה  בשם היונגסאוק קו מאישום ברצח בנו, חרף הודאתו ברצח. זאת, כשבוע ושנה לאחר טיהורו של חואן ריוורה מהרשעה באונס ורצח ילדה אמריקאית בת אחת עשרה, פשע בו הודה וישב בגינו כשלוש עשרה שנה בכלא.

ריוורה טוהר בצעד נדיר על ידי בית המשפט לערעורים בארצות-הברית, לאחר ששלושה חברי מושבעים נפרדים הרשיעו אותו לפני כן. חרף אליבי מוצק, ההודאה באשמה של ריוורה סימאה את עיני המושבעים במשפט הראשון ובערעור. בדיקות די.אנ.איי חדישות שנערכו על שאריות הזרע שנמצאו על גופת הקורבן, הצביעו על אדם אחר ואפשרו משפט חוזר שגם בו הורשע ריוורה, עקב ההודאה.

סטודנטים מהקליניקה המשפטית באוניברסיטת סטנפורד בהובלת פרופ' לורנס מרשל, הצליחו לשכנע את בית המשפט העליון לערעורים בארה"ב שיש לזכות את ריוורה מכל אשמה כיוון ש"הראייה היחידה הקושרת את הנאשם לעבירה הגיעה מהתצהיר שהכינו החוקרים לנאשם לחתימה" וכי "התביעה נכשלה לספק מספיק ראיות עצמאיות לאישוש הודאת הנאשם" (People v. Rivera, 2011 IL App (2d) 091060).

זיכויו של קו בבית-המשפט העליון לערעורים נעשה לא מעט בזכות התקדים שהשיג מרשל ובזכות רפורמות בהן היה מעורב. חבר-המושבעים במשפט של קו השתכנע בחפותו כיוון שלדבריהם "לא נמצאו שום ראיות פיזיות שקושרות את קו לרצח בנו".

בזכות הרפורמה שהוביל מרשל לתיעוד חקירות בוידיאו, התברר למושבעים כי נוסף להעדר ראיות פיזיות, קו לא באמת הודה, אלא הוזן בפרטים שהתאימו לגירסתם המשוערת של החוקרים באשר לאופן בו בוצע הרצח. הייתה זו הודאה שלהם יותר מאשר של קו.

מרשל, יהודי חם הנוהג לתבל את דבריו בציטוטים מהמקרא והתלמוד, העביר בחודש דצמבר האחרון סדרת הרצאות בישראל. בביקורו בקליניקה למשפט פלילי במכללת ספיר, סיפר מרשל כי ייצג מעל שלושים מורשעים בעבירות חמורות אשר טוהרו במשפטים חוזרים. בישראל לאורך כל שנות קיומה התקבלו רק עשרים ואחת בקשות למשפט חוזר!

לדברי מרשל, במערכת המשפט הפלילי בישראל שני פגמים מהותיים המקשים על חשיפת עיוותי דין. הפגם הראשון הינו ראיות שאינן נשמרות כהלכה. הפגם השני הוא האיסור על תחקור עדי תביעה לפני ואחרי המשפט. פגמים אלו חוסמים את האפשרות לקיים משפטים חוזרים ויוצרים את האשליה ש"אין בישראל בעיה של הרשעות שווא" כדברי שוקי למברגר, המשנה לפרקליט המדינה.

אשליה זו של מערכת אנושית החפה מפגמים, מונעת, לדברי מרשל, רפורמות נדרשות כגון דרישה לראיות עצמאיות שיתמכו בהודאה, הגדרת האופן בו יש לבצע מסדרי זיהוי, הסדרת השימוש בראיות מדעיות וכדומה.

על-מנת לפתוח את מערכת המשפט לרפורמה המתבקשת, נחוצה לדבריו קהילה של עיתונאות חוקרת שיכולה לעקוף את האיסור לשוחח עם עדי תביעה, להביא לחשיפתם בציבור של עיוותי דין, ולשינוי הגישה של מערכת האכיפה והמשפט לראיות, שכן "על מי שמצהיר על כוונתו למגר פשיעה לזכור שבהרשעת שווא כרוך זיכוי שווא של הפושע האמיתי".

בפרפראזה על אימרתו של קונפוציוס "אם לא תחשוש מטעויותיך לא תהפוך אותם לפשעים", חתם מרשל את דבריו באומרו "אין לשפוט מערכת על טעויות, צריך לשפוט אותה על האופן בו היא פועלת לתקן אותם".

יוסף זוהר הוא תלמיד לתואר שלישי במסלול הבינתחומי באוניברסיטת חיפה וחבר התנועה להפחתת מעמד ההודאה.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה זוהר יוסף, מהדורה מקוונת, רשימות, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s