סקירת חדשות מעולם המשפט | 28.6.2013

משפט חוקתי

 בית-המשפט העליון של מדינת פנסליבניה בארצות-הברית דן בטענתם של שישה שופטים לפיהּ חובת הפרישה בגיל מסוים החלה עליהם מהווה אפליה על בסיס גיל. בית-המשפט קבע שמאחר שמשרת השופט היא משרה של נבחרי ציבור, לציבור זכות לקבוע זמן שירות מוגבל .

 ועידת ונציה לזכויות אדם של האיחוד האירופי, ונציב זכויות האדם של האו"ם , ביקרו את התיקונים האחרונים לחוקת הונגריה  בטענה שהתיקונים מסירים הגנות מזכויות יסוד, ושהם התקבלו בהליך לא דמוקרטי וללא שקיפות.

 ברשימתו "בית-המשפט כסוכן כפול: בין זהות מזרחית לזהות טרנסית" באתר "העוקץ", בוחן עידו קטרי  את האפשרות של טרנסג'נדרים לעשות שימוש בחוקי האפליה, תוך השוואת הטיפול של בית-המשפט בזהות המזרחית לטיפול האפשרי בזהות הטרנסג'נדרית – האם בית-המשפט מגן על המופלים, או מסייע לכינון השיח המגדיר קטגוריות 'מותרות' של זהות?

משפט וטכנולוגיה

 רשויות הגנת הפרטיות בארץ ובעולם מודאגות מהיבטים של הגנת פרטיות ופגיעה באוטונומיה של הפרט שעלולים להתעורר בעקבות הצגת משקפי 'גוגל גלאס'.

 לאחרונה התבשרנו כי הטכניון ואוניברסיטת תל-אביב הצטרפו  לאתר 'קורסרה', ומציעים בו קורסים מקוונים מרובי משתתפים (MOOCs), וזאת לאחר שהאוניברסיטה העברית שימשה הסנונית הישראלית הראשונה באתר. השפעתם של קורסים מקוונים אלו, שבינתיים לא מזכים בקרדיט אקדמי (ואולם בארצות-הברית ישנה מגמה בקרב הקולג'ים לאפשר מתן קרדיט בגין חלק מקורסים אלו), עדיין איננה ברורה. במאמרו, "MOOCs and Legal Education: Valuable Innovation or Looming Disaster?",  פיליפ שראג (Georgetown University) בוחן את השפעת הקורסים המקוונים על עתיד האקדמיה המשפטית.

 בשנת 2009 קבע בית משפט מחוזי בארצות-הברית כי סגן-שריף שנתן 'לייק' לדף פייסבוק של מועמד בבחירות, פוטר כדין ואינו נהנה מהגנת חופש הביטוי, שכן 'לייק' אינו מהותי ואינו בגדר דיבור. במאמרה "What Is the Meaning of 'Like'?: The First Amendment Implications of Social-Media Expression", אירה רובינס (American University) טוענת שבית-המשט שגה וכי 'לייק' בפייסבוק הוא דיבור (במונחי המאה ה-21) הנהנה מההגנה החוקתית המתאימה.

דיני משפחה

 בשני פסקי-דין (Hollingsworth v. Perry, United States v. Windsor) ביטל בית-המשפט העליון בארצות-הברית את הגדרת הנישואין כברית בין גבר ואישה, כך שהלכה למעשה יקנה לזוגות חד מיניים הטבות פדרליות. מושל מדינת קליפורניה הורה עוד יום קודם לכן להתחיל בהכנות להפקת רישיונות נישואין חד מיניים. דיוויד הרציג בוחן את השלכות המס של עניין Windsor.

 הבית התחתון של המחוקק הרוסי העביר חוק, פה אחד, האוסר על זוגות חד מיניים ממדינות אחרות לאמץ ילדים יתומים במדינתם. החוק יאסור על אימוץ על ילדים על ידי זוגות חד מיניים ואזרחים ממדינות בהם נישואים חד מיניים מותרים. על-מנת שהחוק יכנס לתוקף, עליו לקבל את אישורו של בית המחוקקים העליון. לטענת דובר הבית התחתון חוק זה נועד להגן על ילדים. במקביל, הבית התחתון גם העביר חוק אשר אוסר על פרסום של יחסי מין חד מיניים. חוק זה יטיל קנס של 140$ על יחיד שמפרסם יחסי מין חד מיניים וקנס שיכול להגיע עד 31,000$ לתאגיד שיעשה זאת.

פרשת הדלפת סודות ההאזנות סתר בארצות-הברית

 ממשלת ארצות-הברית האשימה את אדווארד סנודן, עובד ה-NSA  שהדליף את סודות ההאזנות סתר של ארגון הביטחון האמריקאי, בריגול, גניבה, והעברת מידע סודי. אמנסטי אינטרנשיונל קוראת לארצות-הברית להמנע מלתבוע את סנודן, בטענה שאין לתבוע חושפי הפרות של זכויות-אדם.

 פיליפ בוביט סובר שהנזק האמיתי של פרשת סנודן  אינו טמון בחשיפת שיטות הפעולה של סוכנויות הביון השונות, כי אם בהגדלת הניכור וחוסר האמון בין האזרחים לממשלה במדינות דמוקרטיות, דבר המעורר דרישה לשקיפות. ואכן, הוגשה הצעת חוק המסירה את החיסיון של החלטות בית-המשפט הסודי לענייני ביון זר (FISC)  הנוגעות לפרשנות סעיפי החוק שהניחו את התשתית לפרוייקט PRISM.

 סנודן ממשיך לברוח מהאמריקאים, ולאחרונה ביקש מקלט ממשלת אקוואדור, אך מקום המצאו נותר בלתי ידוע.

 בהגיבם למאמרו של ניל ריצ'רדס, "The Dangers of Surveillance", המבנה מדיניות לשימוש באמצעי מעקב המבוססת על הגנה על 'פרטיות אינטלקטואלית', טוענים דניאל סיטרון ודיוויד גריי (University of Maryland) במאמרם "Addressing the Harm of Total Surveillance: A Reply to Professor Neil Richards" כי 'פרטיות אינטלקטואלית' היא מסגרת צרה מדי וטעונה פוליטית, ותחת זאת קוראים לשלושת רשויות השלטון לצמצם את יעדי האיסוף הבלתי מובחנים שלהן, ולהתמקד במעקב אחרי מטרות מזוהות.

משפט בין-לאומי

 מספר גורמים מרכזיים בעולם השייט הבין-לאומי העניקו את תמיכתם לדו"ח כללי ה-"100 Rules", הניסיון הראשון להסדיר את כללי שימוש בכוח בהיתקלויות עם פיראטיים בים הפתוח במסגרת הדין הימי הבין-לאומי.

 מועצת הביטחון של האו"ם אמצה פה-אחד החלטה שמיועדת להילחם באלימות מינית ברמה הגלובאלית. ההחלטה קוראת למדינות להגביר אכיפת חוקים נגד אלימות מינית, ולהחמיר עונשים, על מנת להגן על נשים וגברים כאחד.

 ג'ושוע קרטון (Queen's University) טוען במאמרו "Global Law: The Spontaneous, Gradual Emergence of a New Legal Order" כי קיימות שתי מסגרות של משפט בין-לאומי: דינים שמסדירים את היחסים בין מדינות, "ומשפט גלובאלי" אשר קובע כללים שכל הגופים הפועלים בספירה הבין-לאומית חייבים לציית להם. המסגרת השניה הזאת לא חוצה הגבולות בין מדינות, אלא מתעלמת מהם.

עונשין וסדר הדין הפלילי

 אלברט אלשולר (University of Chicago), במאמרו "Lafler and Frye: Two Small Band-Aids for a Festering Wound", מותח ביקורת על שתי החלטות שהתקבלו לאחרונה בבית-המשפט העליון האמריקאי בנושא הסדרי טיעון, וטוען כי נדרש שינוי יסודי ומהותי בחוק כדי לטפל בשימוש היתר בכלי הזה בארצות-הברית.

תאגידים

 נטען כי רוטציה, 'הדלת המסתובבת' בין משרות ציבוריות למשרות בסקטור הפרטי, מתמרצת רגולטורים להפעיל שיקולים זרים בעבור מעסיקיהם העתידיים. דיוויד זרינג (University of Pennsylvania) טוען במאמרו "Against Being Against the Revolving Door"  כי טענה זו מוגזמת, וכי לרגולטורים יש די תמריצים לעשות את עבודתם כהלכה.

 מימון-המונים (Crowdfunding) הוא תופעה חדשה של גיוס סכומי כסף קטנים מאנשים רבים באמצעות האינטרנט. עד אפריל 2012, התמורה של המשקיעים במימון-המונים היתה מותרת רק אמצעות פרסים קמעונאיים, ולא על דרך של רכישת חלק מהחברה. חקיקה מאפריל 2012 הורתה לרשות ניירות-הערך האמריקנית לאפשר לחברות הזנק (סטארטאפ) ועסקים קטנים לגייס כספים באמצעות מודל דמוי אתר קיקסטארטר (ונראה כי צעדים דומים יינקטו בצרפת) . נוסף לה פטור נוסף של גיוס כספים המוני, המוגבל רק למשקיעים מסוימים (accredited investors). מאמרו של ג'ייסון פארסונט (Columbia), "Two Crowdfunding Exemptions"  דן בשתי אלטרנטיבות אלו, ובוחן את ההשפעה ההדדית שלהם.

קניין וקניין רוחני

 חקיקה חדשה שעומדת להיכנס לתוקף במדינת וורמונט מיועדת להילחם בתופעת ה-Patent Trolls, במסגרתה חברות רוכשות זכויות יוצרים על יצירות באינטרנט רק כדי לתבוע משתמשים שלא כדין. החוק החדש קובע סנקציות דיוניות וכספיות נגד מי שבקש סעד עבור הפרת זכויות יוצרים "שלא בתום-לב". לפני כשבועיים גם הבית הלבן פרסם תכנית פעולה להילחם בתופעה זו .

 בית המחוקקים הרוסי העביר חוק אשר מחייב ספקי אינטרנט לחסום אתרי אינטרנט שמאחסנים יצירות מוגנות בזכויות יוצרים, על אף התנגדותם הנחרצת של ענקי האינטרנט כמו גוגל, וארגוני זכויות אדם .

 אמנון להבי (המרכז הבינתחומי הרצליה) פרסם את מאמרו "Concepts of Power: Majority Control and Accountability in Private Legal Organizations"  המנתח את דרכי קבלת ההחלטות בארגונים פרטיים. מאמר זה הוצג במסגרת הסימפוזיון 'ממשל ושווקים: פרספקטיבות חדשות' .

מיסים

 רשות המסים שוקלת למסות חברות-ארנק, המוקמות על ידי שכירים המשתכרים סכומים גבוהים על-מנת להתחמק ממדרגות המס הגבוהות, על רווחים בלתי מחולקים.

 מחקר חדש של תאגיד ויזה קובע כי 185 מיליארד מההכנסות בישראל מבוצעות "בשחור". סכום זה מהווה כ-18.9% מהפעילות הכלכלית של ישראל.

 רפעאת עזאם (המרכז הבינתחומי הרצליה) פרסם את מאמרו "The Political Feasibility of a Global E-Commerce Tax".  עזאם בוחן את ההתכנות במישור הפוליטי של מס אינטרנטי גלובלי לצורך מימון טובין ציבוריים. בנוסף לטיעוניו התיאורטיים והאנליטיים, מסתמך עזאם על סדרה של מקרי בוחן אמפיריים – הצעות של גופים בין-לאומיים להחלת מסים בין-לאומיים, שיתוף הפעולה הגובר והולך בנושאי מס בין-לאומיים, הניסיון שנצבר מפעולתם של גופים כלכליים רגולטוריים בין-לאומיים (כמו קרן המטבע הבין-לאומי) והתפתחויות בהרמוניזציה של מיסוי אינטרנטי בין מדינתי בארצות-הברית.

 לפי תיאורית ה-Fiscal Zoning , שימוש כלכלי נכון בתכניות מיתאר יאפשר לגופים מוניציפאליים לגבות ארנונה באופן יותר יעיל.  וויליאם פישל (Dartmouth) טוען במאמרו   "Fiscal Zoning and Economists' Views of the Property Tax" , כי תכניות מיתאר אמריקאיות פועלות באופן הרבה יותר יעיל ממה שרוב החוקרים סוברים, אך בגלל שרשויות לוקחות בחשבון שיקולים בתר-כלכליים, קשה מאוד למדוד את יעילותן.

 ראובן אבי-יונה (University of Michigan) סוקר בקצרה במאמרו "Territoriality: For and Against"  את הטיעונים בעד ונגד מיסוי טריטוריאלי, וטוען כי לאור פרויקט ה BEPS-של ארגון ה-OCED, פרויקט שנועד להתמודד עם תכנוני מס בין-לאומים אגרסיביים, רוב ההנמקות בעד מיסוי טריטוריאליים עשויים להתפוגג.

נזיקין וביטוח

 חשש מפני Moral Hazard: פוליסת נושאי משרה בעיריית קרית-מלאכי כוללת סעיף המזכה בפרמיה בכיר שנתבע על הטרדה מינית וזוכה.

 בעניין ע"א 4504/11 המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") נ' מור קבע השופט סולברג כי סעיף 14 לחוק חוזה הביטוח, שעניינו מועד תשלום דמי הביטוח, הוא דיספוזיטיבי, ואשר על כן הוראה בפוליסת ביטוח חובה לפיה תוקף הביטוח מותנה בתשלום, הופכת את הפוליסה להצעה שקיבולה הוא בתשלום.

מהנעשה בעולם

 בהחלטה מעוררת הדים, ועל אף שהעדה המרכזית חזרה בה מהאשמותיה, בית-המשפט האיטלקי הרשיע את ראש הממשלה לשעבר, סילביו ברלוסקוני בהעסקת זונות קטינות ושימוש לא ראוי בסמכותו. נגזרו על ברלוסקוני שבע שנות מאסר, והוא יהיה מנוע מלשרת בתפקידים ציבוריים.

 בית-המשפט העליון של ארצות-הברית קבע כי במתן עונש בגין עבירה אין להשתמש בעבירות קודמות על מנת לתת עונש מוגבר.

 דו"ח של אמנסטי אינטרנשיונל טוען כי חברות כרייה סיניות מפרות זכויות אדם בקונגו ובזמביה באופן שיטתי. לפי הדו"ח, חברות אלו מעסיקות ילדים, מחזיקות את עובדיהן בתנאים לא בטיחותיים, עוצרות אותם באופן לא חוקי, ומדרדרות את היחס של הממשלות לאזרחיהן לטובת אינטרסים עסקיים.

מהנעשה בישראל

 דוח הסחר בבני-אדם של משרד החוץ האמרקני קובע כי בעוד שישראל אינה מספקת תנאים מתאימים במתקני המעצר לשוהים בלתי חוקיים ואינה מענישה בחומרה את העוסקים בסחר בבני-אדם, היא נוקטת באמצעים מתאימים על מנת למנוע סחר בבני אדם.

 בפסק-הדין בעניין עע"ם 2469/12 מוריס ברמר נ. עיריית תל אביב-יפו הורה בית-המשפט העליון לעיריית תל-אביב לבחון מחדש את עמדתה בנוגע לאכיפת האיסור על פתיחת מרכולים בשבת. פסק-דין זה עורר סערה, מאחר שרבים רואים בתוצאתו משום מכה לסטטוס קוו שהושג בשנים האחרונות בתל-אביב, ולפיו יתאפשרו חיי מסחר בשבת. אייל גרוס מדגיש שפסק דין זה עוסק בחובתה של רשות מקומית לאכוף את החוק, ומעלה על נס את הערכים הסוציאלים הגלומים בו. הבלוג 'לסה פסה' מלין על האכיפה הסלקטיבית של חובת אכיפת החוק ומצביע על איסור על העסקת מבקשי מקלט שאינו נאכף . יואב לרמן רואה בהחלטת בית-המשפט משום שיפור של הדמוקרטיה העירונית, מאחר שהתערבות בית-המשפט מחזקת את מועצת העירייה על חשבון כוחו של ראש העיר ואגפי העירייה השונים. עו"ד בומבך מעריך כי החלטת בית-המשפט תייושם באופן שלא יפגע באופייהּ של תל-אביב, וכי פעילותם של עסקים מסוג 'סופרמרקט' תותר בימי שבת ומנוחה.

אקדמיה

 במאמרם, "Libertarian Paternalism, Path Dependence, and Temporary Law", טום גינזבורג, גונת'ן מסור, וריצ'רד מקאדמס (University of Chicago) מציעים שימוש "בחוקים זמניים" להכווין התנהגות חברתית מבלי לפגוע יתר על המידה בחופש הפרט.

הלגה דדק (McGill University) בוחנת במאמרה "Duties of Love and Self-Perfection: Moses Mendelssohn's Theory of Contract"   את השקפתו של הפילוסוף היהודי משה מנדלסון אודות דיני החוזים, ודרכה מנסה לחזות בחבלי הלידה של השיח המערבי המדורני על חופש החוזים.

 במאמרו "Likelihood Ratio Tests and Legal Decision Rules" מנסח לואיס קפלאו (Harvard) נטלי הוכחה ושיקולים שיפוטיים באמצעות מבחני יחס-נראות סטטיסטיים (likelihood ratio).

 מאמרו של ג'ון גרדנר (University of Oxford), "Why Law Might Emerge: Hart's Problematic Fable", המיועד להתפרסם בכרך לכבוד יובל לצאת ספרו של הארט "The Concept of Law", נוגע בחלקו השלישי של הספר, בו הארט דן בהבדל בין חברה 'קדם-משפטית' לכזו בה יש מערכת משפטית. כדי לעשות זאת, הוא מדמיין בעיות שונות בחיים בעולם הקדם-משפטי, וכיצד חברה קדם-משפטית עשויה היתה לפתור אותן. לדעת גרדנר, מדובר במעשייה שאינה חפה מבעיות, שגם מוליכה אותו למסקנות על ערכו של החוק שעלולות להתחרות בנייטרליות הערכית המוצהרת של עבודתו, וכן עלולות להוביל לפרשנות דוורקיניאנית של האופן בו הארט תופס את החוק.

 

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על סקירת חדשות מעולם המשפט | 28.6.2013

  1. פינגבאק: סקירת חדשות מעולם המשפט | קניין רוחני | 21.11.2013 | משפט ועסקים

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s