סקירת חדשות מעולם המשפט | 2.8.2013

משפט חוקתי

  בית-המשפט הפדרלי לערעורים של המעגל השמיני בארצות-הברית קבע כי מדיניותם של בעלי דירות שלא להשכירן למהגרים בלתי-חוקיים הינה חוקתית.

  ליאב אורגד (המרכז הבינתחומי הרצליה) פרסם באתר SSRN את מאמרו "Liberalism, Allegiance, and Obedience: The Inappropriateness of Loyalty Oaths in a Liberal Democracy", העוסק בסוגיית שבועת האמונים בדמוקרטיות ליברליות בנות זמננו.

 שני נושאים מהותיים לרפורמה חוקתית בריטית עלו לסדר היום במדינה: הצעת חוק למשאל-עם בנוגע להמשך חברותה של בריטניה באיחוד האירופי, אשר עבר ברוב מחוץ בפרלמנט; ורפורמה בדיני זכויות האדם) בכפוף להשגת רוב פרלמנטרי לשמרנים בבחירות הבאות). הרפורמה המוצעת כוללת, בין השאר, את ביטול חוק זכויות האדם הבריטי (Human Rights Act, 1998) ונסיגה מהאמנה האירופית לזכויות אדם. רשימתו של סקוט סטפנסון (Yale) בשם "The Future of Rights Reform in the Age of the Referendum", בוחנת את דיני התיקון החוקתי הבריטיים, ואת משמעות הכנסת כלי של משאל עם לתהליך התיקון החוקתי.

 החל משנות השמונים של המאה שעברה, מונרכיות אירופיות החלו ברפורמה לשיוויון בין המינים בכל הנוגע לירושת תואר המלוכה במדינה. באוקטובר 2011 החלה הממלכה הבריטית בתהליך לאישור השיוויון בין המינים בין יורשי תואר המלוכה, אשר כרוך בסבב אישורים בין כל מדינות ה-commonwealth. בעקבות הלידה המלכותית הטרייה, שאלת תחולת החוק החדש על יורש-העצר נדונה בהרחבה ברשימתו של רוברט הייזל (UCL) בשם "The Royal baby, the Rules of Succession, and the Realms" שפורסמה בבלוג UK Constitutional Law Group. שאלת הרלוונטיות של בית-המלוכה הבריטי לעידן המודרני אינה חדשה, ובהתאם לכך הפריבילגיות המסורות לו מאותגרות ללא הרף. כך, למשל, סמכות הווטו של בית-המלוכה על הצעות חוק נתפסת כבעייתית (ראו התייחסותנו לנושא בסקירת החדשות מחודש פברואר 2012), וכך לאחרונה נדון החסיון על התכתובות של צ'ארלס נסיך ווילס עם משרדי הממשלה השונים, בעניין R. (Evans) v. Attorney General. מייק גורדון (University of Liverpool) סקר את פסק-הדין בעניין Evans ברשימתו "Prince Charles’ Correspondence Back in Court – Reflections on R. (Evans) v. Attorney General" שפורסמה בבלוג UK Constitutional Law Group.

 תוך שימוש במסגרות אנליטיות של פונקציונליות וגניאולוגיה, מאמרו של סטפן ריילי, (University of Utrecht), הנושא את הכותרת "The Function of Dignity", מפריד בין הפונקציה של כבוד האדם במסגרת השיח המשפטי לפונקציה של כבוד האדם במסגרת הלגיטימציה העצמית של המשפט.

משפט וטכנולוגיה

 בית-המשפט העליון במדינת ניו-ג'רזי בארצות-הברית קבע כי המשטרה חייבת צו בית-משפט כדי לדרוש מידע מספקי שירות סלולרי אודות מיקומם של מכשירים ניידים. זוהי הפעם הראשונה בה בית-משפט אמריקני החיל את הזכות לפרטיות מכוח התיקון הרביעי לחוקה על מידע ממכשירים ניידים, וזאת בניגוד לעמדתו של בית-המשפט לערעורים למעגל השביעי בנושא דומה.

 לאחר שנתבעה על-ידי איגודי סטודנטים, הרשת החברתית טוויטר, אולצה על-ידי בית-המשפט בצרפת למסור פרטים מזהים אודות צייצנים אנטישמיים.

 הבית הלבן פרסם מדיניות חדשה לטיפול בהפרת זכויות יוצרים באינטרנט, אשר זוכה לתמיכה רבה בקרב ענקי האינטרנט. כחלק מהמדיניות החדשה, בעלי זכויות יוכלו לדווח על אתרים שייעודם העיקרי הוא הפרת זכויות, ושירותי פרסום כגון גוגל, מיקרוסופט, ויאהו, יפסיקו לפרסם באותם אתרים, דבר שיפחית משמעותית את רווחיהם.

 בית-המשפט הפדרלי למחוז הדרומי של מדינת ניו-יורק בארצות-הברית קבע כי חברת אפל אשמה בהתאמת מחירי ספרים בתוכנת ה-e-books שלה.

 דיונים משפטיים אודות מהפכת ה-Big data מתמקדים כעת בנזקי הכללתו של פלוני במאגרי מידע אלו: ההשלכות שישנן לגבי חירות הפרט וההגנה על הפרטיות כאשר רשת ה-big data לוכדת את הפרט. מאמרו הקצר של ג'ונאס לרמן (Office of the Legal Adviser, U.S. Department of State) בשם "Big Data and Its Exclusions", בוחן את סוגיית ה-big data מן הכיוון ההפוך: הסיכונים הטמונים בהדרה של הפרט ממאגרים אלו. מיליוני אנשים מצויים בשולי בסיסי הנתונים של ה-big data, ומידע אודותיהם לא נאסף ולא מנותח באופן סדיר, מאחר שהם לא נוטלים חלק בפעילויות אחריהן ה-big data עוקב. כתוצאה מכך, צרכיהם והעדפותיהם זוכים להתעלמות שיטתית בשעה שממשלות וחברות פרטיות עושות שימוש ב-big data ותוצריו על-מנת לעצב מדיניות ציבורית ואת השוק עצמו. מאחר שה-big data מציב אתגר לא רק לפרטיות אלא גם לשוויון, גורס מאמרו של לרמן שאפשר ונדרשת דוקטרינה של  "data antisubordination".

דיני משפחה

 הפרלמנט האירי העביר חוק המאפשר לבצע הפלה כאשר חיי האם בסיכון עקב הליך הלידה. חוק זה, אשר זכה לשם "The Protection for Life During Pregnancy Bill" מהווה נקודת מפנה עבור אירלנד, אשר ידועה בשמרנותה בכל הנוגע לסוגיית ההפלה.

 לאחר אישור סופי של המלכה, חוק בריטי אשר מאפשר נישואים חד-מיניים נכנס לתוקף. החוק יאפשר נישואים אלו תוך מתן פטור למוסדות דתיים מניהול טקסים מסוג זה.

 פטריק מקינלי ברנן (Villanova University School of Law) מתייחס במאמרו "'The Pursuit of Happiness' Comes Home to Roost? Same-Sex Union, the Summum Bonum, and Equality" לשאלת ההכרה בנישואים חד-מיניים. טענת המאמר היא שככל שארצות-הברית היא אומה המסורה לרעיון ה"חיפוש אחר אושר", אותו הבין ג'ון לוק כ"הסרה של אי-נוחות", הרי שעל נישואים חד-מיניים לזכות בהכרה. בעקבות פסק-הדין בעניין US v. Windsor, בו ביטל בית-המשפט העליון בארצות-הברית את הגדרת הנישואים כברית בין גבר ואישה, הוסיף ברנן ניתוח בדיעבד (למאמר שהחל להיכתב לפני מתן ההחלטה) המזהה בדעת הרוב של השופט קנדי לוגיקה לוקיאנית.

משפט בין-לאומי

 מדינת לוב סירבה לדרישת ה-ICC להסגיר את סייף קדאפי, בנו של הרודן לשעבר – מועמר קדאפי – בטענה שהיא נערכת להגשת ערעור נוסף על צו ההסגרה, זאת לאחר שבקשתה להעמיד אותו לדין בתוך המדינה נדחתה. על אף שיש הוראה בתקנון ה-ICC המאפשרת הגשת בקשה נוספת במקרים חריגים, יש הרואים בבקשה זו מסר ברור של אי-השתתפות, וניסיון לעקוף את הערכאה הבין-לאומית.

 האינטרפול דחה שתי בקשות מרוסיה לחפש ולעצור את ביל ברואדר, איש עסקים בריטי שהורשע שם בהעלמת מס. ברואדר מעורב בארגון נסיונות בין-לאומיים להעמיד לדין בעלי תפקידים ציבוריים ברוסיה שהיו קשורים לרצח עורך-הדין סרגיי מגניטסקי שחקר שחיתויות שונות במדינה. לטענת האינטרפול המניעה העיקרית לבקשה הרוסית היא פוליטית, ולכן הארגון אינו מוסמך להיענות לה.

 ועידת אירופה לזכויות אדם קוראת לחקירה בגין דיכוי ההפגנות שאירעו בחודש האחרון בטורקיה.

 בהתבסס על תביעות נזיקיות שנערכו בגרמניה ובשוויץ בנוגע לעוולות תאגידיות בזמן השואה,  ליאורה בילסקי ונטלי דוידסון (אוניברסיטת תל-אביב) בוחנות את הדרכים שבהן ניתן להעמיד תאגידים לדין בגין הפרת זכויות אדם במאמרן "A Process Oriented Approach to Corporate Liability for Human Rights Violations".

 ג'רמי טלמן (Valparaiso University Law School) פרסם באתר SSRN את הפרק "International Legal Positivism and Legal Realism" מספר שבכתובים (International Legal Positivism in a Post-Modern World, (Jean d’Aspremont, Jörg Kammerhofer eds.), CUP, 2013). הפרק מתאר ראשית את המפגש בין הריאליזם המשפטי לפוזיטיבזם המשפטי בשיח האקדמי האמריקני, וממשיך לדיון בעלייתו של הריאליזם המשפטי החדש בתיאוריית המשפט הבין-לאומי. לקוראינו נזכיר כי בדצמבר 2012 הפנתה סקירת החדשות  לפרק באותו כרך שפרסמה יעל רונן "International Legal Positivism in a Post Modern World – International Humanitarian Law", על אודות דיני המלחמה.

ברשימתה הקצרה "Emerging Voices: Engaging with African Human Rights Law", שפורסמה בבלוג Opinio Juris, בוחנת צ'לסי פורוויס את דיני זכויות האדם המתגבשים באפריקה.

 קריסטין בוּן סוקרת ברשימתה "Syria and New Scholarship in International Law" בבלוג opinio juris  כתיבה אקדמית חדשה על המתחולל בסוריה. הרשימה מאזכרת את מאמרם של לורי בלנק (Emory University) וג'פרי קורן (South Texas) בשם "Losing the Forest for the Trees: Syria, Law and the Imperatives of Conflict Recognition",  לפיו גישת ה"אלמנטים" לקביעת עצם קיומו של סכסוך מזוין בסוריה עיכבה את יישום הדין ההומניטארי הבין-לאומי, וכן את מאמרו החדש של סטפן טלמון (University of Bonn) בשם "Recognition of Opposition Groups as the Legitimate Representative of a People" המתייחס לשאלת ההכרה בכוחות האופוזיציה הסוריים.

 בהסתמך על התכתבויות דיפלומטיות מראשית המאה ה-18 בין צרפת לאנגליה, ועל תכתובות דיפלומטיות בין צרפת למערב-גרמניה על רקע המלחמה הקרה, פרדריק דהונדט (Ghent University) מתאר במאמרו "Looking Beyond the Tip of the Iceberg: Diplomatic Praxis and Legal Culture in the History of Public International Law" את השימוש הפרקטי בטענות של משפט בין-לאומי. בשני המקרים אותם בוחן דהונדט, מועלים טיעונים אנטי-הגמוניים של הסכמה מדינתית מתחום המשפט הבין-לאומי. התרבות הדיפלומטית-משפטית מסייעת לנו להסביר כיצד הסדר העולמי יכול להשמר מבלעדי מוסדות.

 מאמרה של אליזבת צ'דוויק (Nottingham Law School) בשם "The Second Death of Ilya Pavlovitch Bjuscheff: The Legal Position of Prisoners, Spies and Deserters During World War 1" בוחן את הסיפור הבדיוני של ארנולד צוויג, "הריב על סמל גרישה" (זמורה, 1969) באספקלריה של הדין ההומניטארי בן אותו הזמן. סיפורו של צוויג, המבוסס על סיפור אמיתי, עסק בשבוי מלחמה רוסי במלחמת העולם הראשונה, אשר עלה בידיו לברוח ממחנה השבויים באמצעות בגדיו של חייל גרמני מת, אך נתפס מחדש ונשפט כמרגל על-ידי הכוחות שכבשו את גרמניה.

עונשין

 בעניין ע"פ 7781/12 פלוני נ' מדינת ישראל, בוחן השופט סלים ג'ובראן את קבוצת ה"בגירים הצעירים", הצעירים בגילאי 19–24, ובוחן את שיקולי הענישה היחודיים לקבוצת גיל זו. השופט ג'ובראן קבע כי על בית-המשפט בקובעו את עונשו של "בגיר צעיר"' לייחס לגילו משקל משמעותי. במסגרת זאת, עליו לשקול בין היתר את קרבתו לגיל 18, את ההשפעה האפשרית של מאסר בפועל על שיקומו ומצבו הנפשי ואת בגרותו. בהקשר דומה, ראו מאמרה של אנט רות אפל (Washington University in Saint Louis) בשם "Accommodating Childhood", אשר דן בקטגוריה הסוציו-משפטית של "ילדוּת".

 רוב ההרשעות באנגליה ובווילס מתבססות על עסקות טיעון. מערכת המשפט הפלילי האנגלית מציעה תמריצים רבים לנאשמים להודות באשמה, דבר המעורר חשש שמא חפים מפשע יתומרצו לעשות כן. כתוצאה מכך, ישנה חשיבות לקיומה של מערכת ערעורים אפקטיבית היכולה לזהות ולרפא הרשעות שווא שהושגו על דרך הודאה באשמה. מאמרה של ג'ולייט הורן (University of Warwick) הנושא את הכותרת "Plea Bargains, Guilty Pleas and the Consequences for Appeal in England and Wales", טוען שגישת ערכאת הערעורים להודאות מעידה על ההפך. יתר על כן, טוענת הורן כי כשל זה בהתמודדות עם הסיכונים שבהרשעת שווא על דרך של הודאה סותרת את המשמעות המיוחסת להודאה באשמה בשלבים השונים של ההליך הפלילי.

 מחקרם של טום טיילר (Yale), ג'פרי פגן (Columbia) ואמנדה גלר (Columbia) בשם "Street Stops and Police Legitimacy: Teachable Moments in Young Urban Men’s Legal Socialization", בוחן את השפעות העיכוב המשטרתי על החיברות המשפטי של צעירים הראה על קשר בין מספר העיכובים לירידה בלגיטימות של המשטרה. קשר זה אינו מושפע רק ממספר העיכובים שאותם צעירים חווים, אלא גם מרמת החדירה לפרטיות באותם מפגשים. ככל שהפעלת הסמכות המשפטית נתפסת כהוגנת או חוקית, כך הלגיטימיות של המשטרה עולה.

תאגידים

 הוויכוח בשאלת זהותם הדתית של תאגידים מתחממת בארצות-הברית, ובשבועיים האחרונים ניתנו פסקי-דין סותרים בעניין. בעניין Hobby Lobby Stores, Inc. v. Sebelius, החליט בית-משפט פדרלי לערעורים (המעגל העשירי) כי תאגידים בבעלות משפחות דתיות לא צריכות לשלם ביטוח בריאות שכולל אמצעי מניעה, כדרוש לפי חוק הבריאות הממלכתי החדש בארצות-הברית. בפסיקה נוגדת קבע בית-משפט פדרלי לערעורים (המעגל השלישי) בדיוק ההפך בעניין Conestoga Wood v. Secretary of the US Department of Health Services, כי אין לתאגידים זהות דתית, וממילא הם אינם זכאים להינות מחופש הדת.

 מערכת המשפט הצרפתית זיכתה את חברת הנפט הצרפתית טוטאל בגין השתתפות בתוכנית "נפט עבור אוכל". תחת תוכנית זאת, החברה מכרה לעיראק אוכל בתמורה לנפט בתקופת מלחמת המפרץ.

  בית-המשפט הפדרלי של מחוז קליפורניה בארצות-הברית דחה את בקשתן של חברות דירוג האשראי מזיכוי עבור עבירות תרמית. לאחר הנפילה הכלכלית המשמעותית בשנת 2008, ממשל ארצות-הברית הפנה אצבע מאשימה נגד חברות הדירוג אשר לא ביטאו את הסיכון הטמון בחברות השונות כתוצאה, בין היתר, מתרמית.

 רוג'ר שיינר (University of British Colombia) טוען במאמרו  "Corporations and the Presumption of Innocence" כי בהיותם ישויות משפטיות פקטיביות, לתאגידים אין זכות ליהנות מחזקת החפות, וכי בהתחשבות בכוח היחסי, בהסתכנות הדדית, ובלגיטימיות משפטית, משטר של הפיכת נטל הראיה על תאגידים מתאים יותר.

 מאמרם של טוד ארצ'יבלד (York University), קן ג'ול (Baker & McKenzie) וקנת רואץ' (University of Toronto) שכותרתו "Critical Developments in Corporate Criminal Liability: Senior Officers, Wilful Blindness, and Agents in Foreign Jurisdictions", בוחן את פסיקת בית-המשפט הקנדי להרחבת האחריות הפלילית התאגידית מה"מוחות המכוונים" (directing minds) של התאגיד לנושאי-המשרה הבכירים שלו (senior officers).

 אבישלום תור (Notre Dame Law School) פרסם את הפרק "The Market, the Firm, and Behavioral Antitrust" מתוך הספר "Oxford Handbook on Behavioral Economics and the Law" העתיד להתפרסם. פרק זה מתייחס לדרכים בהן שווקים וחברות מעצבות התנהגות, ולאחר הצגת האינטרקאציה המורכבת בין שווקים, פירמות והרציונליות של שחקני ההגבלים העסקיים, מתוארות שאלות חשובות שנותרו פתוחות וכיווני מחקר עתידיים בתחום.

  חוק התחרות המודרני הראשון, ה-Anti-Combines Act הקנדי משנת 1889, לא נחל הצלחה מרובה, ורק תביעה אחת הוגשה בהתבסס על עילות מתוכו לפני שתוקן ב-1900. הספרות המחקרית ייחסה שלוש סיבות לכשלונו: החלתו רק בנוגע להתנהגות שכבר זוהתה כבלתי-חוקית בהתאם לדוקטרינת ריסון הסחר; הגדרתו כפעילות פלילית למעשים שכבר נחשבו לפליליים במסגרת עבירת הקנוניה; והיותו כישלון מכוון מלכתחילה. כל אחת מביקורות אלה, טוען מאמרו של צ'רלס הופמן (McGill University), בשם "A Reappraisal of the Canadian Anti-Combines Act of 1889" ,  מבוססת על הבנה שגויה של דוקטרינת ריסון הסחר. יש לזכור את חוק ה-"Anti-Combines" לא בשל כשלונו, אלא כהמצאה חקיקתית קנדית שהוכשלה על-ידי שופטים בווסטמינסטר.

קניין רוחני

 בעניין FTC v. Actavis, Inc. בית-המשפט העליון האמריקני החליט כי עסקאות Pay for Delay, שבמסגרתן ממציאי תרופות משלמים ליצרני תרופות גנריות על-מנת לדחות את כניסתן של תרופות גנריות למשק, מהוות הפרה של דיני הגבלים עסקעיים ככל שמדובר בתשלומים "גדולים ובלתי-מוצדקים". ב-SCOTUSblog, פרסמו אלן מוריסון (George Washington University) ומיכאל קארייר (Rutgers) מאמרי דעה בעד ונגד ההחלטה.

 כוכבת הפופ ריהאנה תובעת את רשת חנויות הבגדים הבריטית Topshop בשימוש בדמותה ללא רשות בשל מכירת חולצות עם תמונה שלה. בניגוד לדין בארצות-הברית, בבריטניה אין חוקים יעודיים שמסדירים את השימוש בדמותן של דמויות ציבוריות, והזכויות על תמונות של דמויות ציבוריות שייכות אך ורק לצלם.

נזיקין

 במאמרה "Distorted and Diminished Tort Claims for Women" בוחנת ג'יימי אברמס (University of Louisville) תביעות נזיקיות הקשורות לרשלנות רפואית בלידה. טענתה היא כי תפיסות משפטיות, היסטוריות וחברתיות מעוותות את  הדין וההתנהגות הקשורה לרשלנות בלידה, ומדיחות את היולדת ורצונותיה מהשיח הנזיקי, לטובת העובר ומקצועיות הרופא, כך שפגיעות ביולדת נבלעות ונאלמות במקרים שבהם התינוק יוצא בריא ושלם.

 סקוט הרשקוביץ (University of Michigan) טוען כי יש להבין מחדש את תפקידם של דיני הנזיקין. תחת ההבנה האריסטוטלית של צדק מתקן, גורס הרשקוביץ במאמרו "What Does Tort Law Do? What Can it Do?" כי יש לפרש את הצדק המתקן כמעין נקמה חברתית במעוול.

 דיני נזיקין מנותחים לרוב במונחים פונקציונליים של הרתעה ופיצוי, למרות החסרונות הגלויים שבכך. הפונקציה של הרתעה והפונקציה של פיצוי לא בהכרח מתיישבות עם תיאורייה אחידה של דיני הנזיקין. במאמרו של מארק גייסטפלד (New York University) בשם "The Coherence of Compensation-Deterrence Theory in Tort Law" נטען שהאחדה של פונקציות אלו יכולה להיעשות רק תחת נורמה מופשטת של פיצוי, שאינה מגבילה את האחריות להפרות של מוסר מקובל או פרקטיקות נהוגות.

 בית-המשפט המחוזי בתל-אביב דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית אשר הוגשה נגד סלקום למחרת תקלה של מספר שעות שארעה ברשת הסלולר לפני מספר שנים.

מהנעשה בעולם

 הממשל האמריקני עדיין מתקשה להגיע למסקנה באם הדחתו של נשיא מצרים, מוחמד מורסי, היא בגדר הפיכה צבאית. ג'ון בלינג'ר תוהה ברשימה "Would Egypt Coup Sanctions Apply to Military Aid?" שפורסמה באתר Lawfare  האם הפסקת הסיוע הצבאי האמריקני למצרים כלולה במסגרת הסנקציות שיוטלו, ככל שיתברר כי אכן מדובר בהפיכה צבאית, תוך בחינת הוראות החוק. בלינג'ר מציע להכריז כי אכן בוצעה הפיכה צבאית, אך לא להפסיק את הסיוע הצבאי, תוך שימוש במנגנון ויתור על הסנקציה, בדומה לזה שהופעל ביחס לפקיסטן בשנת 2001. גם האקדמיה מתחבטת בנוגע להגדרה הראויה של האירועים האחרונים במצרים. אוּזַן וארול (Lewis & Clark Law School) שפרסם בקיץ 2012 את מאמרו "The Democratic Coup d’Etat", אשר בחן את המהפכה המצרית של 2011 (לצד ההפיכה הצבאית הטורקית ב-1960 וההפיכה הצבאית בפורטוגל ב-1974), חוזר להתייחס למסגרת המושגית שטבע שם ביחס לאירועים האחרונים במצרים, ברשימתו "Egypt’s Non-Democratic Coup d’Etat" בבלוג opinio juris. גם מנקה גורוסוואמי (D.Phil Student at Oxford University) מתייחסת ברשימה "Of Generals, Judges and Constitutional Democracies" לנעשה במצרים, תוך שהיא בוחנת את השפעתו של הצבא כשחקן חוקתי על המוסדות הדמוקרטים הן במצרים והן בפקיסטן.

 לאחר שנים של דכאון כלכלי, עלייה באבטלה והגירה, עיריית דטרויוט הכריזה כי היא במצב של חדלות-פרעון והגישה בקשה לפשיטת רגל. לאחר התנגדות ראשונית של בית-משפט מקומי, קבע בית-משפט פדרלי לפשיטות רגל כי יש לו סמכות בלעדית בנדון, וככל שהעירייה חדלת פרעון, נהגה בתום-לב עם נושיה, ולא מונעת מכך לפי דיני מדינת מישיגן שלה, היא תוכל לפשוט את הרגל, דבר שמעורר הצעות מעניינות לתיקון המצב.

 נשיא מדינת קולומביה הגן על "חוק השלום" בדיון בפני בית-המשפט החוקתי במדינה. החוק אשר מתקן את החוקה ומסמיך את הפרלמנט להחליט על אילו מעשי מלחמה תהיה למערכת המשפט סמכות שיפוט. החוק היווה בסיס לשיחות השלום אשר מתנהלות במדינה, ואמור להיות תמריץ ללוחמי ה-FARC לחתום על הסכם שלום, אך מבקרי החוק חוששים כי הוא ישמש דרך לחסן לוחמים מעמידה לדין עבור פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.

 בהתפתחות נוספת בשאלת הסמכות להכיר בממשלות זרות, החליט בית-משפט מחוזי בוושינגטון כי רק הנשיא הוא בר-סמכות זו, ולכן חוק שהקונגרס העביר ב-2002 להכיר בירושלים כבירת ישראל בטל. השאלה התעוררה במסגרת פרשת Zivotofsky v. Clinton שבה זוג הורים אמריקניים-ישראליים דרשו ממשרד הפנים האמריקני לרשום את מקום הולדת בנם כ"ירושלים, ישראל" ולא "ירושלים" בלבד בדרכונו האמריקני. המשפחה מתכננת לערער לבית-המשפט העליון.

 עמותה אמריקנית האשימה את חברת אפל בכך שהיא מפעילה מפעלים בסין באופן המפר את זכויות עובדיה. לטענת China Labor Watch באמצעות ספקים אפל מלינה את שכרם של העובדים, דורשת מהם לעבוד קרוב לשישים שעות שבועיות, מפלה בהעסקת עובדים ועוד.

 בית-משפט צבאי בארצות-הברית קבע כי ברדלי מננינג, החייל האמריקני שהדליף מאות-אלפי מסמכים וסרטונים סודיים בפרשת Wikileaks, אשם בהפרת חוק הריגול, אך זיכה אותו מאשמת סיוע לאויב.

 מאמרם של ריצ'רד מרפי (Texas Tech University School of Law) ואפשין ג'ון רדסאן (William Mitchell College of Law), בשם "Notice and an Opportunity to Be Heard Before the President Kills You", העוסק במדיניות החיסולים הממוקדים של ארצות-הברית, וממשיך מהנקודה בה התייחס לסוגייה זו הנשיא אובמה בנאומו מחודש מאי 2013. מאמרם מציע שתי הצעות הבנויות על יסודות מסורתיים של הליך הוגן – הודעה וזכות שימוע. בנוגע להודעה מראש, מציעים מרפי ורדסאן כי ארצות-הברית תפרסם את שמותיהם של האנשים העומדים בקריטריונים לחיסול, ככל שפרסום זה לא יפגע בבטחון. באשר לזכות השימוע, טוענים מרפי ורדסאן כי נדרש הליך אדברסרי (הגם, שלא במעמד הנאשם) של שימוע מול שופט מנהלי.

אקדמיה

 במאמרהּ "Should Law Improve Morality?" חוזרת לסלי גריין (Oxford) לפולמוס בין הארט לדבלין, וטוענת כי על המשפט לשפר את המוסר החברתי, תוך בחינת המסגרת המושגית שהיא מציעה כנגד תפיסת ההסכמה למין.

 השופט ג'ון מרשל הארלן, המפורסם בעיקר בעקבות דעת המיעוט שלו בעניין Plessy v. Ferguson, שימש כמרצה למשפט חוקתי באוניברסיטת קולומביה. סיכומי הרצאותיו של הארלן שרדו (Justice John Marshall) Harlan: Lectures on Constitutional Law, 1897-98, ומאמרם של ג'וש בלקמן (South Texas College of Law), בראיין פריי (University of Kentucky) ומייקל מקלוסקי (The Harlan Institute for Constitutional Studies) הנושא את הכותרת "Justice John Marshall Harlan Professor of Law" מתאר, בעקבות סיכומי הרצאותיו, את דמותו של הארלן כמרצה למשפטים.

 רוג'ר מנגוסון (University of Sydney) מציג במאמרו "Law's Role in Promoting Sexual Health in Australia",  את הדרכים העיקריות באמצעותן החוק שואף להשפיע על התנהגות מינית ועל שיעור ההדבקה בזיהומים המועברים באמצעות מין, ובפרט בכל הנוגע לאיידס. המאמר מתאר שני מודלים מתחרים לזיהוי, הערכה ודיון של המדיניות והדינים המגיבים לזיהומים אלו באוסטרליה: מודל ה"הכלה והבקרה" ההיסטורי לצד מודל "זכויות האדם".


אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על סקירת חדשות מעולם המשפט | 2.8.2013

  1. פינגבאק: סקירת חדשות מעולם המשפט | 2.9.2013 | משפט ועסקים

  2. פינגבאק: סקירת חדשות מעולם המשפט | משפט חוקת | 12.12.2013 – משפט ועסקים

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s