סקירת חדשות מעולם המשפט | משפט חוקתי | 4.11.2013

 למרות שבתי-המשפט בארצות-הברית נוהגים שלא להתערב בהחלטות של הרשות המבצעת בנושאים הנוגעים לביטחון לאומי, דה פקטו יש להם תפקיד מהותי בקביעת המדיניות המבוצעת בפועל. כך טוענת אשלי דיקס (University Of Virginia) במאמרה, The Observer Effect: National Security Litigation, Executive Policy Changes, and Judicial Deference, ומשווה את התופעה למונח הפסיכולוגי "אפקט הצופה" (observer effect), לפיו אנשים מתנהגים באופן שונה כאשר הם מודעים לכך שצופים בהם. כיוון שהרשות המבצעת מודעת לכך שהיא נמצאת תחת זכוכית מגדלת, היא מתווה או משנה את מדיניותה בהתאם כדי למנוע התערבות שיפוטית, וכך נמנעת התערבות ישירה של בתי-המשפט. בחינה ישראלית של השפעה סמויה זו של ביקורת שיפוטית ניתן לראות במאמרם של מנחם הופננג וקרן וינשל-מרגל (האוניברסיטה העברית בירושלים): Judicial Setbacks, Material Gains: Terror Litigation at the Israeli High Court of Justice.

 בית-המשפט העליון בסינגפור דחה תביעה שדרשה לבטל את סעיף 337A לחוק העונשין הסינגפורי האוסר על משכב זכר, בשל היותו סותר את זכות השוויון הקבועה בחוקת המדינה. זאת הפעם השנייה השנה שבית-המשפט הסינגפורי נמנע מהפעלת ביקורת שיפוטית בעניין משכב זכר. על אף שבית-המשפט ביטא מודעות לשינוי החברתי והתפישתי בנושא בשנים האחרונות בעולם, נטען כי שינוי כזה לוקח זמן והמחוקק, ולא בית-המשפט, הוא שצריך להכריע בסוגיות אלה.

 בית-המשפט הפדרלי לערעורים בארצות-הברית (2nd. Cir.) העניק צו מניעה זמני לטובת השדולה הפוליטית NYPPP, כדי לאפשר לה לגייס סכום תרומה של תורם יחיד ללא מגבלה במסע בחירות. בית-המשפט דן בתכלית ההגבלות, וקבע כי הרצון למנוע שחיתות אינו יכול לפגוע בחופש הביטוי הפוליטי של התורמים. יש המבקרים החלטה זו, בטענה שהיא תעניק יתרון בלתי-שוויוני למועמדים עם תומכים (ותורמים) עשירים, כמו המועמד  אותו מקדמת NYPPP, על-פני מועמדים אחרים.

 במאמרו, Storm and Havoc: The Rule of Law and Religious Exemptions, סוקר ליאוניד סירוטה (New York University) את הגישות השונות לייחוד דין לקבוצות מסוימות על רקע דתי. מחד גיסא, יש הטוענים כי יש בכך פגיעה בשלטון החוק, משום שהחוק אינו חל באופן שווה על כלל האזרחים. מאידך גיסא, יש המצודדים בהחרגות דתיות מהחוק הכללי; אלה רואים בחופש הדת כמתחייב מכבוד האדם, ומאחר שזהו ערך שיסודותיו הפילוסופיים זהים ליסודותיו של שלטון החוק, אין בעיניהם כל קונפליקט בין השניים. המאמר מציע דרכי חשיבה על הסיבות והעיתוי הראויים והנכונים להעניק החרגה מהחוק הכללי בשל צורך דתי, ומתי ראוי לשמר את האחידות המתבקשת משלטון החוק.

 לאחרונה נערך כנס בבית-הספר למשפטים של Boston College בנושא Unconstitutional Constitutional Amendments בו נדונה השאלה האם ניתן לפסול תיקון חוקתי בטענה שהוא סותר עקרונות יסוד של החוקה. בכנס השתתפו פרופ' אהרן ברק (המרכז הבינתחומי הרצליה; נשיא (בדימוס) בית-המשפט העליון) והשופט (בדימוס) Lech Garlicki מבית-המשפט האירופי לזכויות אדם.

 בית-משפט בצרפת קבע כי אזרח צרפתי יכול להינשא לאזרח מרוקני, למרות חוזר שהופץ על-ידי משרד המשפטים הצרפתי האוסר זאת. החוזר מעגן הסכם בין צרפת לאחת-עשרה מדינות שאינן מכירות בנישואין חד-מיניים, ואוסר על נישואין חד-מיניים של אזרחיים צרפתיים עם אזרחי אותן מדינות. בית-המשפט דחה את ערעור הממשלה, מאחר שלדבריהם החוזר אינו מסוגל לפגוע בחוק הצרפתי הטרי אשר מכיר בנישואין חד-מיניים.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s