סקירת חדשות מעולם המשפט | קניין רוחני | 21.11.2013

  בפסיקה תקדימית קבע בית-המשפט של המחוז הדרומי של ניו-יורק (S.D.N.Y.) כי פרויקט Google Books חוסה תחת הגנת "שימוש הוגן". התביעה טענה כי ספרים המוגנים בזכויות יוצרים נסרקו למאגר הפרויקט ללא רשות. כדי לבצע "שימוש הוגן" ביצירה, נקבע בפסיקה קודמת כי השימוש צריך להיות "טרנספורמטיבי" (transformative), קרי ישנה תוספת מקורית של המשתמש ביצירה המשרתת את תועלת הציבור. במקרה הנוכחי בית-המשפט פסק כי הנגשת הספרים לקהל הרחב והאפשרות לבצע חיפוש בתוכם, כמו גם היכולת עבור חוקרים לבצע "כריית מידע" (data mining) עונות על דרישת הטרנספורמטיביות. מעניין לציין כי כבר בדיונים המקדימים, העיר השופט שאפילו עוזריו המשפטיים נעזרים בשירות לצורך מחקר משפטי. משמעות ההחלטה היא שאומנם גוגל אינה יכולה לגבות כסף עבור השירות או לשלב בו פרסומות – אך שילוב של גזרי טקסט (snippets of text) בתוצאות חיפוש נכנס גם הוא בגדר שימוש הוגן. זאת, בדומה להחלטה קודמת של בית-משפט אמריקאי כי גם תמונות-ממוזערות (thumbnails) המופיעות בתוצאות החיפוש של גוגל מוגנות באמצעות דוקטרינת השימוש ההוגן.

 אמני גרפיטי הגישו תביעה נגד בעל נכס שהיווה אתר עלייה לרגל לאמני גרפיטי מכל רחבי העולם, בטענה שרצונו להרוס את המבנה ולבנות במקומו מגדלי מגורים פוגעים בקניינם הרוחני. הבעלים של המבנה, המכונה "Pointz 5", התיר לאמני גרפיטי לצייר על הנכס שבבעלותו מאז 1993. התובעים טוענים כי הריסת המבנה מהווה פגיעה בחוק זכויות האמנים החזותיים האמריקאי (VARA).  על-מנת שהאמנים יזכו להגנה מכוח החוק, עליהם להוכיח שהגרפיטי על ה-"5 Pointz" מצוי ב"מעמד מוכר" (recognized stature), כלומר שהוא מוכר כבעל ערך אומנותי.

 מאמרה החדש של רובין פרידמן (UC Hastings) בשם Patent Demands & Startup Companies: The View from the Venture Capital Community, אותו חיברה בשיתוף פעולה עם ה-National Venture Capital Association, מצא כי כשליש מחברות הסטרט-אפ וכ-70% מקרנות ההון סיכון בארצות-הברית עומדים בפני אשמות של הפרת זכויות יוצרים. לטענת קרנות ההון סיכון, מרבית ההאשמות הללו מגיעים מה-patent trolls, חברות שכל רווחיהם מגיעים מתביעות בגין הפרת זכויות יוצרים. תביעות אלו פוגעות בסיכויי הצלחה של סטרט-אפים באופן חמור במיוחד, מכיוון שלרוב אין להן את המשאבים הכלכליים הנדרשים להילחם בהאשמות בבית-משפט, וקרנות הון סיכון מעדיפות שלא להשקיע בסטרט-אפים העומדים בפני תביעות בבית-משפט. כפי שדווח כאן בעבר, הקונגרס האמריקאי העביר חקיקה במטרה להילחם בתופעת ה-patent trolls.

 חברת שיתופי הקבצים "Isohunt", שעד לאחרונה היוותה שחקן מרכזי בשוק שיתופי הקבצים, חתמה על הסכם פשרה מול "התאחדות הקולנוע של אמריקה" (M.P.A.A), במסגרתו התחייבה לשלם פיצויים סטטוטוריים של 110 מיליון דולר, וכן לסגור את שעריה לצמיתות. עילת התביעה הייתה סיוע להפרה של זכויות יוצרים על-ידי תמריץ (inducement), עילה חדשה יחסית שהוכרה לראשונה בתיק גרוקסטר (Grokster) ב-2005.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s