הזכות לחינוך: קווים לדמותה בעידן של מהפכה חוקתית | לטם פרי-חזן (כרך טז)

כמעט שני עשורים לאחר המהפכה החוקתית נקבע בבג"ץ טבקה כי הזכות לחינוך היא זכות חוקתית השלובה בזכות לכבוד. המאמר עומד על תהליכי התפתחותם של ההסדרים המרכזיים שעיצבו את הזכות לחינוך בישראל בשני העשורים האחרונים, במטרה לבחון אם וכיצד שיקף פסק-הדין בבג"ץ טבקה את המגמות המאפיינות את מדיניות החינוך.

הדיון מחולק לארבעה יסודות של הזכות לחינוך, על-פי מסגרת נורמטיבית המבוססת על ההגדרה שניתנה לזכות זו על-ידי ועדת האו"ם לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות: הזכות לחינוך זמין, המחייבת את קיומם של מוסדות חינוך ותוכניות חינוכיות מתפקדים ובכמות מספקת במסגרת החינוך הציבורי, וכן את אישור הפעלתם של מוסדות חינוך פרטיים; הזכות לגישה שווה לחינוך, המתייחסת לאיסור הפליה בחינוך ולנגישות פיזית וכלכלית של שירותי חינוך; הזכות לחינוך מתקבל על הדעת, הן מבחינת תוכנו והן מבחינת האופן שבו הוא מועבר; והזכות לחינוך המותאם לצרכים תרבותיים, ליכולות לימודיות ולהעדפותיהם של הילדים.

מן המאמר עולה כי חלק מן ההסדרים הרחיבו את הזכות לחינוך, אם כי לעיתים באופן איטי והדרגתי. הסדרים אחרים צמצמו את הזכות לחינוך, בעיקר בשל כוחות מגזריים שהובילו את תהליכי ההסדרה. בקטגוריית-ביניים נמצאים הסדרים אשר מבטאים הכרה בזכות לחינוך, אך האופנים שבהם הם עוצבו ויושמו הגבילו ואף איינו את משמעותם. יש גם הסדרים המבטאים "תנועת מטוטלת" בין קווי מדיניות שונים. כן ניכר כי מימוש הזכות לחינוך, על כל יסודותיה, אינו שוויוני, וכי רבדיו השונים של אי-השוויון בחינוך משתלבים זה בזה ומעצימים את השפעתו.

לנוכח האמור לעיל דומה כי ההכרה בזכות לחינוך כזכות חוקתית לא שיקפה שינויים מהותיים במדיניות החינוך. ספק אם יהיה בה כדי להשפיע בעתיד על מימוש הזכות לחינוך ללא תמורות במקומו של החינוך בסדרי העדיפויות הפוליטיים.

להורדת המאמר המלא

The Right to Education:

Its Changing Face in a Constitutional Revolution Era

Lotem Perry-Hazan

Almost two decades after the constitutional revolution, the High Court of Justice ruled in the Tebeka case that the right to education is a constitutional right, interconnected with the right to dignity. My article analyzes the norms that shaped the right to education in Israel during the last two decades in order to explore whether and how the Tebeka case reflected the processes that characterized education policy in Israel. The discussion is divided according to four features of the right to education, whose definition is based on a normative framework outlined by the UN Committee on Economic, Social and Cultural Rights: the right to available education, which requires the establishment of functioning public schools and the certification of nonpublic schools that conform to certain educational standards; the right to accessible education, which relates to non-discrimination, physical accessibility and economic accessibility; the right to acceptable forms and substance of education; and the right to adaptable education, which responds to the students' cultural affiliations, learning abilities, and personal preferences. The article shows that several of the norms expanded the right to education, though at times in a slow and gradual manner. Other norms narrowed the right to education, mainly due to sectorial powers. An interim category includes norms that expanded the scope of the right to education, but whose design and implementation diminished their influence. There were also norms that reflected contradictory policies. In addition, the article shows that the implementation of the four features of the right to education has been unequal, and that the multiple layers of inequality integrate and intensify its impact. In light of the above, it seems that the recognition of the right to education as a constitutional right did not reflect substantial changes in the education policy. Its future impact on the fulfillment of the right to education is doubtful, if education does not climb higher on the ladder of political priorities.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורת הדפוס, פרי-חזן לטם, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s