מיתוס הניטרליות של המגשר: מאי-משוא-פנים לנשיאת-פנים שווה | רונית זמיר (כרך טז)

המאמר בוחן אם הניטרליות של המגשר מקדמת השתתפות מעצימה של קבוצות מוחלשות בגישור. תחילה המאמר בוחן את יחסי-הגומלין בין תפיסת הניטרליות של הצד השלישי בהליך המשפטי האדוורסרי ובהליך הגישור לבין עקרונות של צדק פרוצדורלי. ההנחה המוטמעת באידיאולוגיה של הגישור היא כי הענקת רמה גבוהה של "שליטה" בתהליך לצדדים מגבירה את הסיכוי שהתהליך יתאפיין במידה גבוהה של צדק פרוצדורלי ושהצדדים המשתתפים בו יעברו העצמה. 

לאחר-מכן מוצגות המשמעויות שניתנו למושג הניטרליות של המגשר בשני המודלים הרווחים של הגישור: מודל פתרון הבעיות והמודל הטרנספורמטיבי. בהמשך המאמר עומד על הזיקה בין משמעויות אלה לבין הרעיון של אי-משוא-פנים שיפוטי. הטענה המועלית במאמר היא כי זיקה זו מכוננת את הניטרליות בשני המודלים של הגישור כמורכבת משתי צורות מוסר שונות, שביניהן מתקיימים יחסים של "זוגיות מבנית": אתיקה של אי-משוא-פנים מזה ואתיקה של אכפתיות מזה. יחסים אלה מכוננים לטענתי את הגישור כאתר של רגולציה, ומפחיתים את סיכוייהן של קבוצות מוחלשות לעבור העצמה בגישור.

לבסוף אטען כי כדי להגביר את האפשרות לעבור העצמה בגישור, יש לאמץ אתיקה חלופית לניטרליות המבוססת על נשיאת-פנים שווה. בפרק האחרון מוצג מודל הגישור הנרטיבי, ונבחנת המידה שבה הוא מבוסס על אתיקה של נשיאת-פנים שווה.

להורדת המאמר המלא

The Myth of Mediator Neutrality: from Impartiality to Equal Partiality

Ronit Zamir

This article examines whether the concept of mediator neutrality advances the empowering participation of parties from disadvantaged groups in mediation.

First, the article examines the relationship between mediator neutrality and judicial impartiality. Analyzing the concept of procedural justice, it argues that a fundamental tenet of mediation ideology is that giving the parties a high level of 'control' over the process enhances the likelihood of their effective and empowering participation.

The article then introduces the meaning of mediator neutrality in the two common mediation models: the problem-solving model and the transformative model, and the proximity between these meanings and the concept of judicial impartiality. It argues that this proximity constitutes mediator neutrality as a 'structural coupling' of two different moral concepts: a morality of impartiality and a morality of care. The structural coupling constitutes mediation as a site of regulation, thereby limiting the effective participation of the parties from disadvantaged groups. The article then suggests that in order to allow parties from disadvantaged groups to effectively participate in mediation, one should adopt an alternative ethic to neutrality: that of equal partiality. Finally, the article introduces the narrative mediation model and examines whether it is based upon an ethic of equal partiality.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה זמיר רונית, מהדורת הדפוס, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s