סקירת חדשות מעולם המשפט | נזיקין | 9.12.2013

 בעניין King v. Anderson County, בית-המשפט העליון של טנסי נדרש לפסוק בשאלה האם המדינה צריכה לשאת באחריות על פציעת עצור בקטטה בזמן שכבר היה אמור להשתחרר ממעצר. קנת' קינג, שהיה עצור בבית-המעצר שבמחוז אנדרסון, הגיש תביעה נגד העומדים בראש בית-המעצר, לאחר שהותקף על-ידי אסיר אחר בבית-המעצר וכתוצאה מהתקיפה סבל מחבלות רבות, כשלטענת קינג, בזמן התקיפה הוא כבר היה אמור להשתחרר מהמעצר. בית-המשפט העליון של המדינה בחן האם כישלונו של המשיב לשחרר בזמן את התובע הייתה הסיבה המרכזית שגרמה לנזקיו. דעת הרוב קבעה כי למשיב לא הייתה חובת צפיות עובדתית או קונסטרוקטיבית לכך שהתובע יהפוך לקורבן תקיפה בעודו מחכה לשחרורו. עם זאת, נשיא בית-המשפט, בדעת המיעוט, קבע כי מנהלי בית-המעצר היו צריכים לצפות כי כליאת עצור שעתיד להשתחרר בתא עם עבריינים אלימים עלולה להוביל לתקיפה כזאת.

 קייל קולונה מציג מודל שיאפשר שילובם של רכבים אוטונומיים בכבישים במאמרו "Autonomous Cars and Tort Liability". לשיטתו, מכוניות בעלות יכולת כזו עתידות להפחית את מספר תאונות הדרכים הנגרמות כתוצאה מטעות אנוש, וכך בעצם להקל באחריות הנזיקית של הנהגים. אך מה בנוגע לאחריות לתאונות שיגרמו כתוצאה מכשלים טכנולוגיים? לשיטתו, יש להקל ככל האפשר באחריות הנזיקית שתושת על החברות היצרניות של המכוניות האוטונומיות, לפרק זמן מוגבל בו הן ישולבו בכביש, זאת על-מנת שבעתיד הלא רחוק יוכלו החברות הטכנולוגיות לתקן את הליקויים מחד גיסא, ותהיה כדאיות כלכלית בפיתוח ושכלול המכוניות האוטומטיות, מאידך גיסא, אשר עתידות, לשיטת המחבר, למנוע תאונות רבות. דעה נוגדת מציג ג'פרי ק. גורני (University of South Carolina School of Law) במאמרו "Sue My Car Not Me: Products Liability and Accidents Involving Autonomous Vehicles" וטוען כי למעט מקרים בהם לנהג הייתה שליטה ויכולת למנוע את התאונה, יצרניות הרכבים האוטונומיים צריכות לשאת באחריות הנזיקית לפי דיני האחריות למוצרים פגומים. לטענתו, המחוקק צריך להיערך להתפתחות הטכנולוגית, ולהתאים כבר כיום את החקיקה לטכנולוגיה של העתיד.

 בניסיון למגר את התופעה, בית הנבחרים בארצות-הברית העביר הצעת חוק שקובעת סנקציות חובה נגד עורכי-דין המגישים "תביעות סרק". תומכי החוק טוענים כי חל זינוק במספר תביעות הסרק (frivolous lawsuits) שהוגשו נגד תאגידים בארצות-הברית, והדבר פוגע בתחרותיות של ענפים שלמים במשק.

 במאמרו “Courts and Legislatures Have Kept the Proper Leash on Pet Injury Lawsuits: Why Rejecting Emotion-Based Damages Promotes the Rule of Law, Modern Value, and Animal  Welfare” בוחן פיל גולדברג (Shook Hardy) את שאלת הפיצויים הנזיקיים המגיעים לבעלי חיות-מחמד בגין נזקים הנגרמים לבעלי-החיים. המדובר הוא בנזקים המבוססים על רגש, כאב וסבל, ומצוקה רגשית, זאת, מעבר לנזקים הכלכליים שעלולים להיגרם דוגמת הוצאות רפואיות. במצב המשפטי כיום, בתי-המשפט והמחוקק אינם מאפשרים פיצוי בגין נזקים אלו. במאמר מוסברות הסיבות לכך, ובסופו של דבר אף נראה כי המחבר מסכים כי הפיתרון הטוב ביותר הוא במתן פיצויים נזיקיים כאלול. למבט ישראלי על הנושא, ניתן לעיין בעבודת הסמינריון המצטיינת של ליאה וייס (המסלול האקדמי, המכללה למנהל) "תביעות נזיקין נגד מתעללים בחיות מחמד" העוסקת במצב המשפטי בארץ בעניין שאלת הפיצויים הנזקיים בגין פגיעה בחיות-מחמד, בנוסף למשפט המשווה ותחומים אחרים במשפט כגון פלילים. 

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s