סקירת חדשות מעולם המשפט | משפט חוקתי | 12.12.2013

 בית-המשפט העליון של ארצות-הברית נעתר לבקשה להכריע בשאלת זכותו של תאגיד לחופש הדת. כפי שדווח כאן בעבר, התערבותו של בית-המשפט העליון נחוצה, משום שלשאלה הנידונה ניתנו תשובות סותרות על-ידי שני בתי-משפט שונים: בפרשת Hobby Lobby v. Sebelius נקבע בבית-משפט למעגל העשירי כי לתאגיד מסחרי קיימת זכות חוקתית לחופש הדת; ומנגד, בפרשת Conestoga Wood Specialties Corporation v. Secretary of Department of Health and Human Services , נקבע בבית-משפט למעגל השלישי כי זכות זאת אינה עומדת לתאגיד. שאלה זו עלתה בעקבות התנגדותם של בעלי השליטה בתאגידים לסעיפים בחוק שירותי הבריאות החדש אשר מחייבים אותם לספק אמצעי מניעה לעובדיהם, וזאת בשל היותם נוצרים הדוקים.

 לאחר ההפיכה הנוספת שנערכה במצרים, תחולתה של החוקה הלאומית הושעה, והחלו בניסיון לגבש חוקה חדשה למדינה. האסיפה המכוננת המצרית הגישה לאחרונה את הטיוטה הסופית לחוקה החדשה. אחד הסעיפים המעניינים ומעוררי המחלוקת בחוקה החדשה עוסק בשאלת עריכת הבחירות במדינה: החוקה דורשת כי יערכו בחירות פרלמנטריות במצרים עד חצי שנה לאחר אישרור החוקה. עמימות הסעיף היא בכך שהחוקה לא קובעת האם ומתי יש לערוך בחירות נשיאותיות. המשמעות היא, ככל הנראה, שהחלטה על מועד הבחירות הנשיאותיות נתון לשיקול-דעתו של הנשיא הנוכחי אדלי מנסור.

 ממשלת סקוטלנד פרסמה השבוע את הצעת החוקה "עתיד סקוטלנד" המתוכננת לאישור רק בבחירות שיערכו בחודש מאי 2016. הממשלה הסקוטית מציעה רשימה נרחבת למדי של סעיפים המעידים על חזון של עצמאות ושיפור זכויות האדם: שוויון הזדמנויות, זכאות לשירותים ציבורים, לאיכות חיים, זכויות ילדים ועוד. עם זאת, ההצעה אינה חפה מבעיות. זו הצעה מעורפלת, ואין ודאות כי הצעה זו תהפוך לחוקה אשר תהיה ברת-אכיפה על-ידי בית-המשפט.

 הפרלמנט היפני העביר את "חוק הסודיות" השנוי במחלוקת. החוק, אשר התקל במחאות נרחבות לכל אורכו של תהליך אישורו, מבקש להעניש פקידי ממשל אשר מדליפים מידע בטחוני רגיש לציבור. מי שיורשע על-פי החוק צפוי לעונש מקסימלי של עד עשר שנות מאמר. על אף ההתנגדויות הרבות לחוק, ממשלתו של ראש-הממשלה שינזו אבה עומדת על כך שהחוק חיוני לצורך הקמת מועצה לביטחון לאומי. על-פי טענת הממשלה החוק יאפשר לממשלה לנהל מידע רגיש בצורה יעילה יותר.

 בעניין Maurice Tomlinson v. Television Jamaica Ltd., שהוא פסק-הדין הראשון שבוחן את מגילת הזכויות החדשה של ג'מייקה, הוחלט כי זכותו לחופש הביטוי של אזרח אשר מבקש לשדר פרסומת טלווזיונית אינה גוברת על זכותו לחופש הביטוי של ערוץ השידור אשר מבקש לא לשדר את אותה פרסומת. מדובר במקרה בו פעיל בתנועת הלהב"ט במדינה ביקש לשדר פרסומת שמעודדת כיבוד זכויותם של הומוסקסואלים ברשויות השידור המרכזיות, אשר סירבו לכך. מגילת הזכויות קובעת כי לכל הזכויות המנויות בה יש תחולה ישירה על פרטים, ולא רק על רשויות השלטון, כך שברמת העיקרון ערוצי השידור חייבים לכבד את זכותו של האזרח לחופש הביטוי. השופטים הבדילו בין התחולה הישירה הג'מייקנית מהתחולה הישירה בדרום-אפריקה, בה המנגנון מיועד לאזן פערי-כוח חברתיים. נקבע כי זו אינה מטרת הסעיף הג'מייקני, ולכן על אף שערוצי השידור שולטים באופן כמעט בלעדי על תשדירי טלויזיה, אין להם חובה לשמור באופן אקטיבי על זכויות האזרח על-ידי שידור הפרסומת. לניתוח מעמיק של הפסיקה, ניתן לעיין ברשימתה של שי-שאונה וויטל שפורסמה בבלוג UK Constitutional Law Group.

 בתחילת חקירת הירי בעת הקרנת הסרט "באטמן" בקולורדו בשנה שעברה, עיתונאית מניו-יורק פרסמה מידע חסוי על יומנו הפרטי של החשוד בירי, אשר שימש כראיה בחקירה. בית-המשפט בקולורדו זימן את העיתונאית להעיד בהליך שנפתח בעקבות דליפת הראיה, כדי לגלות את מקור ההדלפה. אולם בפסיקה תקדימית, פסק בית-המשפט לערעורים בניו-יורק כי הוא לא יכבד את הזימון מכיוון שהדבר יפגע בתקנת הציבור במדינה, וזאת בשל המסורת העשירה והחזקה של חסינות עיתונאית בניו-יורק.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s