סקירת חדשות מעולם המשפט | משפט בינלאומי | 16.1.2014

 משפטם של החשודים ברצח ראש ממשלת לבנון לשעבר, ראפיק אל-חרירי, נפתח בימים אלו בטריבונל בינלאומי מיוחד בהאג. בשנת 2011 צוות חקירה מיוחד של האו"ם הוציא צווים נגד ארבעה חשודים מארגון החיזבאללה. באופן חסר תקדים, השופט דיוויד רה החליט לפתוח את משפטם של החשודים ללא נוכחותכם בבית-המשפט, בטענה שמוצו כל המאמצים לעצרם ולהביאם לבית-המשפט. זוהי הפעם הראשונה בה חברים בארגון טרור נשפטים בטריבונל בינלאומי, והפעם ראשונה מאז משפטי נירנברג בה המשפט מתקיים ללא נוכחות החשודים. לפיכך, השופט רה החליט שעל המשפט להתקדם בהנחה שהחשודים לא מודים באשמה ועל התביעה יוטל להוכיח אשם מעל לכל ספק סביר. בשנת 2005 נרצח אל-חרירי, אירוע שהוביל לקרע בין האוכלוסייה הסונית והשיעית בלבנון. בית-המשפט צפוי לשמוע מעל ל-500 עדים והמשפט עלול להימשך שנים.

 ברשימתו "International Law and Cyber Space", בוחן אנדריאס צימרמן (University of Potsdam) את הפערים הקיימים במשפט הבינלאומי בהתמודדות עם הטכנולוגיה המתפתחת בתחום הסייבר, ואפשרויות לפתירתם. צימרמן מבהיר כי אף על פי שסייבר זוהי תקשורת בין מחשבים, קיימת אחריות למדינות על החומרה שממנה יוצאת התקשורת. עם זאת, הרגולציה בנושא כמעט ואינה קיימת, ויכולת המעקב והאכיפה של מדינות אחר פעילות סייבר לוקה בחסר. צימרמן מציג אספקטים מתחומים שונים, כגון עילת ההגנה העצמית והזכות לפרטיות, ובוחן את נחיצותה של הקמת גוף בינלאומי לטיפול בתחום הסייבר כמו כן, טוען צימרמן כי בעבר הקהילה הבינלאומית נחלה הצלחות בהתאמת המשפט לתחומים מהפכניים, כגון  פיתוח גלי-הרדיו והמרוץ לחלל.

 קולין ר' לרוז, אישה אמריקנית הידועה בכינויה "Jihad Jane", נידונה ל-10 שנות מאסר בגין מעורבותה בתוכנית להתנקש באמן השבדי לארס וילקס שצייר את הנביא מוחמד ככלב. לרוז, בת 50, הצטרפה לקהילה איסלמית קיצונית באינטרנט. בשנת 2009 היא נסעה לאירופה כדי להשתתף בהתארגנות ששמה לה למטרה לירות באמן 6 פעמים בחזה. לרוז שבה לארצות-הברית לפני שהתוכנית התבצעה, ונעצרה. במשפטה, טענה כי באותו שלב הייתה בטרנס, ולא יכלה לראות שום דבר מעבר למטרת הג'יהאד. לטענתה, כיום היא אינה מעוניינת יותר לעסוק בג'יהאד. מדובר באחד מהמקרים הראשוניים שבהם אזרחית אמריקנית הועמדה לדין בגין התערבות בג'יהאד העולמי, דבר המעלה שאלות קשות בנוגע לסיווג "לוחמי ג'יהאד" אלו כלוחמים או עבריינים.

 במאמרו "International Arbitration and Judicial Politics in Authoritarian States" משתמש מארק פ' מסעוד (University of California) בסכסוך הסודני כמקרה בוחן, כדי להראות כיצד משטרים רודניים יכולים לאמץ טריבונלים בינלאומיים לבוררות על-מנת לשמור על שליטה מקומית ולמשוך השקעות זרות. לדידו, בוררות בינלאומית מבטיחה כי סכסוכי משקיעים זרים ייפתרו מחוץ לתחום השיפוטי המקומי, ובכך מייתרת את הצורך של מדינות לא דמוקרטיות להקים בתי-משפט עצמאיים.

 במאמרה "The Relationship between EU Law and International Law" מבקשת המחברת קטיה זיגלר (University of Leicester) לבחון את מערכת היחסים בין חוקת האיחוד האירופי לבין דיני המשפט הבינלאומי. האם מדובר במערכת יחסים הדומה למערכת היחסים הקיימת בין החוק הבינלאומי לבין חוקי הים? או שמא מזכירה יותר את מערכת היחסים בין החוק הבינלאומי לחוקי המדינות השונות? לשיטתה, יש לבחון מה היה המצב בטרם חוקקה חוקת האיחוד, וכן להתחשב בתוכן החוקה עצמה, המזכירה לרוב חוקות מדינות שונות, בטרם תתקבל הכרעה.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s