סקירת חדשות מעולם המשפט | משפט פלילי | 3.2.2014

 ועדת המשפט של הסנאט בארצות-הברית אישרה השבוע את הצעת החוק Smarter Sentencing Act of 2013 לצמצום עונשי המינימום. מטרתו המרכזית של החוק היא לאפשר גמישות רבה יותר לבתי-המשפט בעת מתן גזר-דין לעבריינים המורשעים בשימוש בסמים מסוכנים, וזאת באמצעות הפחתה במחצית של זמן מאסר החובה המינימלי. בנוסף לכך, אושרו סעיפים נוספים הקובעים עונש מינימלי של 5 שנות מאסר לעבירות מין; ועונש מינימלי של 10 שנות מאסר לעבירות אלימות בתוך המשפחה המסתיימות במותו של הקורבן. סנאטורים וגופים נוספים אשר התנגדו להצעת החוק טענו כי ההחלטה לצרף לחוק את העבירות הנוספות, מעבר לשימוש בסמים, חורגת ממטרת החוק ואינה מועילה להגנה על הקורבנות. "עדיין לא מוסכם מהן ההשפעות של עונשים מינימליים על הכרעות-דין וגזרי-דין של בתי-משפט", מסכמת לאורה מרפי, יושבת-ראש העמותה האמריקנית לזכויות אדם (ACLU).

 עונש של מאסר עולם לבני-נוער ללא אפשרות חנינה מהווה פרקטיקה אסורה על-פי האמנה הבינלאומית לזכויות הילד. האמנה אושררה על-ידי כל מדינות האו"ם למעט ארצות-הברית וסומליה. עם זאת, בדצמבר 2013 קבע בית-המשפט העליון של מסצ'וסטס בעניין Gregory Diatchenko v. District Attoreny for the Suffolk District, כי מאסר עולם לבני-נוער ללא אפשרות חנינה נוגד את התיקון השמיני לחוקת ארצות-הברית האוסר על "עונשים אכזריים ובלתי רגילים" ולכן אינו חוקתי. ננסי גרטנר (Harvard Law Review) טוענת ברשימתה "Locking up Kids for Life" כי קביעתו של בית-המשפט אף נתמכת מחקרית, ואכן המחקרים מראים כי קיימים פערים פיזיים מהותיים בין המוח של בן-נוער לזה של מבוגר, במיוחד באזור האחראי על שליטה בהתנהגות, תכנון והימנעות מסיכונים. מוחם של בני-נוער מתפתח עם הזמן, ובעל סיכוי רב יותר לשינוי ולשיקום. גרטנר מקווה כי ועדות שחרורים יבחנו מחדש מקרי רצח, ויתחשבו בסביבה המשפחתית והביתית שעטפה את הרוצח, שממנה כמעט בלתי-אפשרי עבורו להיחלץ.

 למרות שבמרבית המקרים בתי-המשפט אינם מסוגלים לקבוע אמת מוחלטת, שיטת המשפט הישראלית – בדומה לשיטות אחרות ברחבי עולם – דורשת הוכחת אשמה ברף ראייתי של "מעבר לספק סביר" כדי לבסס הרשעה בפלילים. במצב זה, ההרשעה נקבעת באופן בינארי – אשם או זכאי. שיטה זו מתעלמת מההסתברויות לאשמה אצל "זכאים" והסתברויות לזיכוי אצל "מורשעים". התוצאה של השיטה היא שכל המורשעים בעבירה דומה זוכים לעונשים דומים, כך טוען ג'ייקוב שומאן (Harvard University) אשר מציע במאמרו "Probability and Punishment" מודל חדשני של הרשעה, לפיו גזר-הדין ייקבע בהתאם להסתברות שהנאשם ביצע את העבירה, כך שככל שההסתברות לביצוע העבירה גבוהה יותר כך יוטל על הנאשם עונש חמור יותר.

 בית-המשפט בפקיסטן גזר על מוחמד אשגאר בן 65 עונש מוות בעבור חילול הקודש, לאחר שנמצאו מכתבים של אשגאר בהם טען כי הוא איש האלוהים. אשגאר הורשע תחת סעיף C-295 לחוק העונשין במדינה, הקובע כי אדם הפוגע בכבודו של הנביא מוחמד הקדוש, בכתב, בעל-פה, או בהתנהגות יישפט לעונש מוות. ארגון ה-Justice Project Pakistan, ניסה להגן על אשגאר וטען כי הוא לוקה במחלה נפשית ואף עבר טיפולים המעידים כי חולה בסכיזופרניה פרנואידית, אך כאמור בית-המשפט סרב לקבל את הטענה. חוקי השפלה מסוג סעיף החוק המדובר, מקובלים כיום במדינות נוספות ברחבי העולם.

 בצעד תקדימי קרא סגן התובע הכללי של ארצות-הברית, ג'יימס מ' קול, לסנגורים ברחבי המדינה לסייע למשרד המשפטים בהגשת בקשות חנינה נשיאותיות עבור מרשיהם שהורשעו בעבירות סמים קלות יחסית. לדעת קול, אחת הבעיות המרכזיות של מערכת המשפט האמריקנית טמונה בכמות האסירים שבבתי-הסוהר. לדבריו, כל דולר שמושקע באסיר שכלוא בבתי-הסוהר הוא דולר שמערכת המשפט לא מוציאה על מלחמה בפשע המאורגן, בסחר בבני-אדם, בניצול ילדים ועוד. לבעיית האסירים מצטרפת בעיה חוקתית ואתית נוספת – בארצות-הברית יושבים אסירים רבים שהורשעו בעבירות סמים קלות יחסית לפני שנת 2011. עד שנה זו, חוקי הסמים היו נוקשים מאוד ונגזר על רבים מהמורשעים עונשים קשים (מאסר של עשרות שנים ועד מאסר עולם). קול קורא לעורכי-הדין ברחבי המדינה לסייע למשרד המשפטים למצוא מועמדים ראויים לחנינה, למשל אלו בעלי גיליון התנהגות נקי, או כאלו שזו הייתה הרשעתם היחידה, ולקצר את עונשם.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s