סקירת חדשות מעולם המשפט | משפט אזרחי | 6.2.2014

 לפי החוק במדינת וושינגטון, תקופת ההתיישנות לתביעות בגין רשלנות רפואית היא שלוש שנים מעת המעשה הרשלני, או שנה מעת הגילוי של המעשה הרשלני. חריג להסדר ההתיישנות הוא עוולות שנעשו כלפי קטינים, שלגבם אין התיישנות, אלא אם כן מדובר בנזק שנגרם במהלך טיפול רפואי. בפסק-הדין Schroeder v. Weighall שהובא לבית-המשפט העליון של וושינגטון, נער עבר בדיקת MRI תקינה כאשר היה בן 9, ובבדיקה נוספת שבוצעה בגיל 17 נתגלה נזק מוחי. הנער הגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בגיל 19, ומכיוון שתקופת ההתיישנות מחושבת כולל תקופת הקטינות, תביעתו נדחתה. בית-המשפט העליון קבע כי החוק המכליל בחישוב תקופת ההתיישנות את שנותיו של תובע כקטין, בעוולות של רשלנות רפואית בלבד, אינו חוקתי וסותר את סעיף 12 לחוקת המדינה האוסר על אי-שוויון במתן חסינות או הגנה לאנשים או אוכלוסיות מסוימות.

 מדינות ארצות-הברית נדרשו באוקטובר האחרון ליישם חקיקה פדרלית בנושא דמי אבטלה שאושרה בשנת 2011. החוק קובע כי מעסיקים יחויבו לדווח אודות פיטורי עובדיהם לרשות לפיתוח עובדים (EDD) העוסקת בדמי אבטלה, בכדי שהמפוטרים יוכלו לקבל פיצויי דמי אבטלה. טרם חקיקתו, יכלו מעסיקים להתנות את חוזה ההעסקה של העובדים כך שיחוייבו בעת הפיטורים להצהיר כי פוטרו כדין וללא תלונות נגד המעסיק. כעת, במסגרת החוק, מעסיקים יחשפו לסנקציות אזרחיות ופליליות בגין אי-דיווח. החוק מצטרף כנדבך לחקיקה הקיימת בנושא מיסוי דמי אבטלה, הידועה בשם  Federal Unemployment Tax Act) FUTA).

 חוק ה-Employee Retirement Income Security Act) ERISA) בארצות-הברית נועד להגן על זכויות הפנסיה של עובדים, וקובע תנאים אשר המעסיק נדרש לקיים, כגון מסירת מידע אודות תכנית הפנסיה וסטנדרטים מינימאליים. בנוסף, החוק קובע תנאים להטבות בגין נכות. בית-המשפט העליון בארצות-הברית פסק בעניין Heimeshoff v. Hartford Life Insurance שאישה אינה זכאית להטבות הנכות מכיוון שחלה התיישנות על עילת התביעה שלה נגד חברת הביטוח, למרות ההטבות הקיימות בחוק. בית-המשפט קבע כי האישה וחברת הביטוח סיכמו ביניהם בחוזה על פרק זמן סביר לתקופת התיישנות התביעה, ולכן הוא מנוע מלהתערב.

 בית המשפט הפדרלי לערעורים בארצות-הברית (.5th Circ)  פסק בעניין NPR Investments v. United States ודחה את ניסיונם של שלושה שותפים בפירמת עורכי-דין להימנע ממס הכנסה בעבור שכר טרחה. בשנת 1998 ייצגו שלושת השותפים את  מדינת טקסס בתיקים נגד חברות טבק, וזכו בשכר טרחה בסך 600 מיליון דולר. בשנת 2000, פתחו שלושת השותפים חברה פיקטיבית אשר השקיעה באופציות מסוכנות ובמטבעות זרים בסכומי עתק. כך, ניכו את הוצאות החברה מול הכנסות שכר הטרחה, ונמנעו מתשלום המס. בית-המשפט קבע כי החברה הוקמה בחוסר תום-לב ולא למטרת רווח, אלא עבור "מקלט מס" לא-חוקי, ופסק על  החברה תשלום מס הכנסה בשיעור של 40% וקנס אישי לכל אחד מהשותפים בשיעור של 20% מההכנסה.

 

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s