סקירת חדשות מעולם המשפט | משפט חוקתי | 17.2.2014

 בית-המשפט הפדראלי לערעורים (9th. Cir.) הרחיב פה-אחד את ההלכה הקיימת בעניין הסיבות בגינן ניתן לפסול אדם משימוש כמושבע – עוד בשלב בחירת המושבעים – גם לגבי בקשה לפסילתו על-בסיס נטייתו המינית. כידוע, בשלב בחירת המושבעים רשאים עורכי-הדין של הצדדים, לבקש פסילה של מספר מועמדים ללא חובת נימוק. עם זאת, מאז הלכת באטסון, נקבע כי פסילת אדם על-ידי מי מהצדדים בשל מוצאו הגזעי, היא אסורה מכוח פסקת ההגנה השווה בחוקה האמריקנית (Equal Protection Clause), ובמקרה כזה בית-המשפט יחייב את הצד המבקש לפסול את האדם מישיבה בחבר המושבעים, לנמק את הטעם לפסילה; בהינתן נימוק על רקע גזעני יוכל בית-המשפט לדחות את בקשת הפסילה. כעת, הורחבה הלכה זאת, עת נקבע כי גם בקשה לפסול אדם משום נטייתו המינית היא אסורה, והיא תהיה כפופה למגבלות שנקבעו בהלכת באטסון.

 בית-המשפט לחוקה ברומניה ביטל לאחרונה הצעת חוק שהתקבלה, לפיה נבחרי ציבור יהיו חסינים מהעמדה לדין בגין שחיתות במהלך תפקידם. הצעת החוק זכתה לגינויים רבים ברומניה ומחוצה לה, בטענה כי היא פוגעת בעיקרון השקיפות ובשלטון החוק.

 שופטת בית-המשפט הפדראלי במחוז צפון-קרוליינה קבעה כי, החובה הסטטוטורית בחוק המדינה, לפיה אנשי צוות רפואי מחויבים להציג ולהסביר לאשה הרה אשר בחרה לעבור הפלה, ממצאים מבדיקות האולטרסאונד – אותה עברה בסמוך לביצוע ההפלה – איננה חוקתית, משום שהיא פוגעת בחופש הביטוי של הרופאים. ביסוד החלטתה ניצבת העובדה שהמדינה לא הוכיחה שכפיית הצגת הממצאים על הצוות הרפואי מקדמת אינטרס רפואי כלשהו ואף לא את הפילוסופיה של המדינה למניעת הפלות. חוק המחייב את אנשי הצוות הרפואי לפעול כ"שליחים" של המדינה – ולהפיץ בעזרתם, באמצעות קולם ובמהלך הליך רפואי, את המסר של המדינה שהיא נגד הפלות – הוא פסול.

 במאמרה, "(A Homeless Bill of Rights (Revolution", סוקרת שרה רנקין (Seattle University) את מאמצי תשע מדינות ברחבי ארצות-הברית לקדם מגילת זכויות למחוסרי-בית. לדעתה של רנקין, מגמה זו טומנת בחובה צעד קריטי לקידום זכויותיהם של אחד מהמגזרים החלשים ביותר בחברה בת-זמננו, כמו גם הזדמנות חשובה לעם האמריקני להתמודד ולהתגבר על הטיותיו המושרשות נגד אותם מחוסרי דיור. לכן, קובעת המחברת, חוקים אלה עתידים להיות בעלי השפעה חברתית ונורמטיבית מצטברת יותר מאשר כל השפעה משפטית מיידית.

 החלטת מועצת המדינה ביוון (Council Of State) – הערכאה השיפוטית המינהלית הגבוהה במדינה – הודלפה לאחרונה, ובה נכתב כי הקיצוץ של המדינה בשכרם של כוחות הביטחון, שנעשה כחלק מתוכנית החילוץ הכלכלית הבינלאומית שלה, אינו חוקתי, שכן עובדים אלה נמצאים בתפקידי מפתח וזכאים להגנה מיוחדת. עם זאת, נימוקי ההחלטה, כמו גם ההשפעה הכלכלית שלה, טרם ידועים. כבר בשנת 2012 הזהיר האיחוד האירופי כי המהלכים והקיצוצים של הממשלה עתידים להביא לפגיעה בזכויות אדם. ההערכות הן כי מהלך שכזה צפוי להוביל לכך שיוון תאבד את העודף התקציבי שלה, הראשון מזה כעשור, ויגביר את המתח הקיים בינה לבין האיחוד האירופי, קרן המטבע הבינלאומי והבנק המרכזי האירופי.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s