סקירת חדשות מעולם המשפט | דיני משפחה | 20.2.2014

 בית-המשפט הפדרלי המחוזי באוהיו חייב לאחרונה את המדינה בעניין Obergefell v. Kasich, אשר מתנגדת לנישואי זוגות חד-מיניים, להכיר בנישואים חוקיים בין זוגות אלו אשר נערכו במדינה אחרת. החלטת השופט מתבססת בין היתר הן על פסיקתו של בית-המשפט העליון של ארצות-הברית בעניין United States v. Windsor, בה נקבע כי הגדרת הנישואים כברית בין גבר לאישה אינה חוקתית, והן ובעיקר על מאמרו של סטיב סנדרס (University of Michigan) בשם, "The Constitutional Right to (Keep Your) Same-Sex Marriage". בפסק-הדין, קובע השופט, שהזכות שנפגעה במקרה דנן איננה הזכות להינשא, כי אם הזכות הבסיסית להישאר נשוי ולא להיות מקופח כאשר הנך כבר נשוי בצורה חוקית, לרבות ההטבות וההגנות הנלוות לכך, זכות המוגנת כחלק מהזכות להליך הוגן בחוקה האמריקאית. 

 בית-המשפט העליון הבריטי קבע כי לילדים להורים פרודים, אשר הוריהם מתגוררים במדינות שונות, יש את הזכות להשמיע את דעתם בנוגע למקום מגוריהם. גישה זו של בית-המשפט עולה בקנה אחד עם הכרתו ההולכת וגוברת בכך שלילדים יש חלק משמעותי בבחירת נתיב חייהם, והם אינם צריכים להיות פסיביים במהלך חייהם על-פי החלטות הוריהם.

 לאחרונה הוצת מחדש הוויכוח הציבורי על "אימוצי תערובת" (Interracial Adoption). בסימפוזיון מקוון שנערך על-ידי העיתון The New York Times, עלתה השאלה האם אימוץ שכזה הוא אידיאלי או פוגע בילדים? ברשימתה, "Take Race Out of the Equation", טוענת אליזבת' ברטהולט (Harvard Law School) כי אין כל ראיה לכך שאימוץ מסוג זה פוגע בילד או בקהילה. עם זאת, חלק ניכר מהחוקים הבינלאומיים הנוגעים לאימוץ ילדים ללא-הורים ברחבי העולם "נועלים" את הילד למקורותיו האתניים, ללא כל קשר לשאלה האם משפחות המגיעות מרקע אתני זהה יוכלו לספק עבורו דאגה הולמת, דוגמת החוק Indian Child Welfare, אשר קובע כי יש להתייחס לילדים אינדיאניים כ"משאבים" השייכים לשבטים האינדיאנים. לדעתה, יש לאמץ את המודל שמציע החוק האמריקאי Multi-Ethnic Placement Act, אשר מאז אמצע שנות ה-90 אוסר על כל ניסיון למנוע אימוצי תערובת. בבסיס החוק עומדת האמונה כי ילדים אינם בהכרח שייכים לקבוצת המוצא האתנית שלהם, וכי טובת הילדים היא השמתם בבית משפחת האומנה מוקדם ככל הניתן, וזאת ללא קשר לצבעם.

 אלפי נשים נכנסות להיריון מדי שנה בארצות-הברית, לאחר שבן-הזוג שלהן מונע מהן שימוש באמצעי מניעה או ביצוע הפלה. אף שעבור נשים רבות חווית ההיריון מסמלת אושר, הרי שעבור אלו שההיריון נכפה עליהן, החוויה היא אחרת לגמרי. עבורן ההיריון מסמל פגיעה עמוקה בחופש הרבייה שלהן, באוטונומיה שלהן – כמו גם נזק פיסי, כלכלי ורגשי. במאמרה, "Coercing Pregnancy", מספרת רייצ'ל קמפ (Georgetown University) כי החוקים כיום מעניקים סעדים לנשים אשר חוו אלימות פיזית או מינית במערכות היחסים שלהן, אך היריון בכפייה אינו מוכר כעבירה פלילית או כעוולה אזרחית. התוצאה הנובעת מכך היא מספר הולך וגדל של נשים אשר חוות נזק שאינו מוגדר בחוק ולכן אינו בר-סעד, ועל-כן מנסה קמפ לשנות את הנרטיב הציבורי והמשפטי, לפיו בנסיבות מסוימות גם היריון יכול להוות פגיעה ברת-פיצוי.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s