סקירת חדשות מעולם המשפט | משפט בינלאומי | 13.03.2014

 בפעם השנייה בלבד מאז היווסדו בשנת 2002, בית-המשפט הפלילי הבינלאומי (ICC) הרשיע נאשם בפשעי מלחמה ובפשעים נגד האנושות. ג'רמין קטנגה, מנהיג המילציה בקונגו, הורשע לאחר שבית-המשפט מצא כי הוא אשם בארבעה פשעי מלחמה ובפשע נגד האנושות בסוף משפט שארך קרוב לשש שנים. בשנת 2003 קטנגה היה אחראי לטבח באחד הכפרים בקונגו ובו נהרגו כ-200 בני אדם ונוספים עברו אונס והתעללות מינית

 בית-המשפט לערעורים בצרפת דחה את הסגרתם של שלושה נאשמים בהתערבות ברצח העם ברואנדה בשנת 1994. בית-המשפט הפך את החלטת הערכאה הדיונית שאישרה את הסגרת השלושה, אשר ברחו לצרפת לאחר רצח העם. על-פי פסיקתו של בית-המשפט, לא ניתן להאשים את השלושה ברצח עם ובפשעים נגד האנושות, אשר לא היו אסורים בחוקיה של מדינת רואנדה בזמן שהמעשים בוצעו. החוק הרלוונטי נחקק רק שנתיים לאחר מכן, בשנת 1996. החלטה זו זכתה לגינוי מצד ממשלת רואנדה.

 רוסיה טוענת כי פריסת כוחותיה בחצי האי קרים מותרת על-פי החוק הבינלאומי בהתבסס על דוקטרינת "התערבות בהזמנה" (Intervention by Invitation), התערבות שנעשתה בתגובה לאיומים מצד כוחות אוקראינים על אזרחי רוסיה המתגוררים בחצי האי. סינה אטזאזיאן (Monash Law School) בוחן את טיעונה המשפטי של רוסיה ברשימה "The Crisis in Crimea–The Protection of Nationals Abroad and the Legality of Ukraine’s Possible Use of Force in Self-Defense". לדבריו, גם אם החוק הבינלאומי מאפשר את השימוש בכוח למען הגנת אזרחים הנמצאים מחוץ לגבולות המדינה, נראה כי רוסיה אינה מצליחה לעמוד בתנאים של הגנה עצמית מותרת.

 במאמרו, "Unveiling (and Veiling) Politics in International Criminal Trials", פורשׂ טור קרבר (London School of Economics) את הדיון על אודות אופין הפוליטי של ערכאות פליליות בינלאומיות. לדבריו, פרשנים הטוענים כי המשפט הפלילי הבינלאומי מיושם באופן שמעניק ביטוי למטרות פוליטיות של המדינות החזקות באולם מטשטשים את המשמעות הפוליטית העמוקה של משפטים בערכאות בינלאומיות אלו.

 כאשר בתי-המשפט הפלילים הבינלאומיים מתמודדים עם הפרה של הזכות למשפט הוגן, הם נתקלים בדילמה: אם הם יעניקו סעד רציני, דוגמת עיכוב הליכים, הרי שבאופן בלתי נמנע תפגע יכולתם להרשיע את הנאשם. מנגד, אם יעניקו סעד מינימלי או לא יעניקו כלל – הזכות למשפט הוגן תתערער. באיזון ביניהם, בחרו בתי-המשפט להפחית בעונש. במאמרו, "Monetary Compensation as a Remedy for Fair Trial Violations Under International Criminal Law", טוען יהלי שרשבסקי (האוניברסיטה העברית בירושלים) כי גישה זו לוקה בחסר. במקום זאת, הוא מציע לאמץ פיצוי כספי, כך, בתי-המשפט יפרידו הלכה למעשה בין העונש לבין הענקת סעד אפקטיבי שאינו פוגע במטרות העיקריות של המשפט הפלילי הבינלאומי.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s