סקירת חדשות מעולם המשפט | דיני משפחה | 27.3.2014

 לנשים שהפכו לאמהות באמצעות אם פונדקאית אין זכות אוטומטית לחופשת לידה לפי חוק האיחוד האירופי, כך קבע לאחרונה בית-המשפט האירופי לצדק (ICJ). בשני הליכים שהתנהלו במקביל בפני בית-המשפט, נדרשה הכרעה בין שני טיעונים מרכזיים: על-פי הטיעון האחד, חופשת הלידה החוקית צריכה להתחלק בין האם הנושאת/היולדת ובין האם המיועדת. הסדר זה יאפשר לאם היולדת להתאושש מהלידה, ולאחר מכן יאפשר לאם המיועדת זמן לחזק את הקשר עם התינוק; על- פי הטיעון האחר, האם היולדת זכאית למלוא חופשת הלידה החוקית, ואילו לאם המיועדת אין כלל זכות אוטומטית לחופשת לידה. בית-המשפט צידד בטיעון השני בנימוק שלמרות שחופשת הלידה נועדה (גם) להבטיח הגנה על מערכת היחסים המיוחדת בין האישה וילדה, הדאגה האובייקטיבית רלוונטית רק לתקופה שלאחר היריון ולידה, תקופה שכמובן אינה מתקיימת באופן ממשי אצל האם המיועדת. אף-על-פי-כן, בית-המשפט ציין כי ממשלות האיחוד האירופי יכולות לקבוע הסדרים נדיבים יותר לגבי האמהות המיועדות.

 לפני כשנה קבע בית-המשפט המחוזי באיידהו כי על נישואים חוקיים של בנות-זוג לסביות מהוות תנאי על-מנת שיוכלו לאמץ האחת את ילדהּ החוקי של האחרת, כל זאת כאשר המצב במדינה הוא שנישואים חד-מיניים אסורים על-פי חוק. כעת, בית-המשפט העליון של מדינת איידהו הפך את ההחלטה ופסק פה-אחד, כי אישה לסבית ראשית לאמץ את ילדהּ של בת-זוגה, כאשר התנאי היחיד הוא שבת-הזוג היא האם החוקית של הילד. בית-המשפט העליון קבע כי לשון החוק הפשוטה במדינת איידהו קובעת כי "כל אדם" יכול לאמץ "כל ילד". פסק-דין זה מהווה תקדים וסולל את הדרך לזוגות חד-מיניים להתחיל בהליכי אימוץ. בארץ זכותם של בני-זוג חד-מיניים לאמץ ילדו של בן-הזוג השני הוכרה על-ידי בית-המשפט העליון כבר בשנת 2005 בעניין ירוס–חקק.

 בית-המשפט העליון בארצות-הברית פסק בעניין Lozano v. Alvarez כי כלל ה-Equitable tolling, המהווה חריג מן הצדק לכללי התיישנות הרגילים, אינו חל במסגרת אמנת האג בדבר חטיפת ילדים. פסק-הדין עסק בתביעה שהגיש אב נגד אשתו שחטפה את בתם מבריטניה לארצות-הברית. האמנה קובעת כי בית-המשפט יורה על החזרת ילד חטוף למקום ממנו נחטף, ובלבד שתביעה להחזרת הילד הוגשה תוך שנה מיום החטיפה. במקרה דנן, האב חיפש את בתו, אך מצא אותה רק בחלוף למעלה משנה. בית-המשפט קבע כי הרף של שנה להגשת התביעה נועד להגן על טובת ילדים חטופים, שכן הם בדרך-כלל משתלבים במקום מגוריהם החדש בחלוף שנה, והחזרתם לארץ מוצאם עלול לגרום להם נזקים נוספים. לכן אין להחיל את דוקטרינט ה-equitable tolling המיועדת להגן על אינטרס התובע בלבד. עם זאת, נאמר באמרת-אגב כי כדי לא ליצור תמריץ להורים להחביא את ילדיהם החטופים, ולאחר מכן להסתמך על שילובם בסביבה החדשה, בית-המשפט שומר לעצמו את הזכות לקבל תביעה גם בחלוף שנה מיום החטיפה במקרים חריגים.

 תוכנית חדשה המאפשרת לבצע תהליך מזורז של גירושים ביום אחד בלבד מיושמת עתה בבית-המשפט השלום של סן-דייגו בארצות-הברית. על-פי התוכנית, אשר מיועדת לזוגות אשר מייצגים את עצמם בבית-המשפט, הזוגות יגישו את הטפסים הדרושים, לאחר מכן ייפגשו עם מומחה מתחום דיני המשפחה שידון איתם על הסכם הגירושים ומשמעויותיו, ויביא את הצדדים לחתימה על הטפסים הסופיים. אם התהליך יושלם בהצלחה, יזכו בני-הזוג לקבל צו גירושים עוד באותו היום מבית-המשפט. התוכנית צפויה להוביל לחיסכון במשאבים של בית-המשפט, בשל קיצור התהליך האדמיניסטרטיבי וייעול שיטת העבודה הקיימת.

 לפני כשנתיים נפסק על-ידי בית-המשפט העליון של קולומביה הבריטית, כי פוליגמיה המתקיימת בכת הפונדומנטליסטית של "קדושי אחרית הימים" גורמת לנזקים חמורים לבני הכת, ועל-כן למרות שסעיף 293 לחוק הפלילי של קנדה אשר אוסר על פוליגמיה פוגע בחופש הדת של בני הכת, הפגיעה היא חוקתית ולכן אין לבטל את הסעיף. במאמרם "Polygamy: Not 'Big Love' But Significant Harm" בוחנים ג'וליה צ'מברליין ועמוס גיורא (University of Utah) את ההחלטה בשאלה האם פוליגמיה מהווה פשע מזיק (crime of harm)? המחברים חוקרים את מבנה הכת, כתבי הדת, העדויות בבית-המשפט וראיונות עם חברים לשעבר בכת. המחברים מסכימים עם החלטת בית-המשפט, וקוראים לגורמי אכיפת החוק ולבתי-המשפט להכיר באחריותם כדי להגן על הקורבנות.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s