סקירת חדשות מעולם המשפט | קניין רוחני | 3.4.2014

 לאחר הקרנתו של הסרט "תמימות המוסלמים" (Innocence of Muslims), המותח ביקורת על האסלאם ועל הנביא מוחמד, בשנת 2012 באינטרנט ומחוצה לו, נרשמו מספר התפרצויות אלימות בשורה ארוכה של מדינות. ראשי שבע-עשרה מדינות, כמו גם נשיא ארצות-הברית, פנו לחברת גוגל (בעלת השליטה ב-YouTube) בבקשה להסיר את הסרט, אולם האחרונה קבעה כי הסרט עומד במדיניות ובסטנדרטים הקבועים לצורך העניין. לאחרונה הגיעה הוראה להסיר את הסרט מכיוון מפתיע: אחת משחקניות הסרט העלתה את הטענה כי מאחר שהיא מופיעה בסרט בפרק זמן של חמש שניות, הרי שהיא בעלת זכות יוצרים עצמאית על קטע זה, ומכאן עומדת לה הזכות לבקש מבית-המשפט להורות על אי-הקרנת הסרט. השחקנית טענה כי הובא לידיעתה מידע שגוי לגבי הסרט אליו היא מצטלמת, ומשנודע לה במה הוא עוסק בפועל, אין ברצונה להיות חלק ממנו. בית-המשפט הפדרלי לערעורים בארצות-הברית (.9th Cir) קיבל את טענת השחקנית, והורה לחברת גוגל להסירו מרשימת הסרטים הזמינים לצפייה. YouTube מצידה, לצד חסימת הקישור לצפייה בסרט, השאירה הודעה לפיה הסרת הסרט נכפתה עליה, וכן הביעה שאיפה להילחם בהחלטה. בהקשר אחר אך דומה, רק לאחרונה תבע שחקן ישראלי חברה מסחרית, לאחר שהאחרונה הפיקה תשדיר פרסומת, בו דיבבה מחדש והשתמשה ללא רשותו בדמותו מסצנה מהסרט "צ'רלי וחצי" בו השתתף בעבר, דבר שפגע בזכותו המוסרית.

 לאחרונה, עלה בארצות-הברית קמפיין שיווקי (אשר בהמשך פורסם באיטליה), ובו יצרנית הנשק האמריקאית ArmaLite השתמשה בתמונת פסל דוד שיצר האמן האיטלקי מיכאלאנג'לו, אשר במקום להחזיק מקלעת ("רוגטקה"), מחזיק אחד מכלי הנשק של החברה. התגובה הרשמית הראשונה לקמפיין הגיעה משר התרבות האיטלקי, שהצהיר כי התמונה פוגענית ומפרה את חוק זכויות היוצרים במדינה. עוד טען, כי לאיטליה בעלות על זכויות יוצרים של יצירותיו של מיכאלאנג'לו, ומכאן שהממשלה יכולה להגביל את השימוש המסחרי ביצירה. יתר על כן, החוק האיטלקי אינו מאפשר עיוות של יצירות אמנות, שכן הוא משפיע על הערך האסתטי של היצירה. אף שטרם הוגשה תביעה, יש שביקרו תגובות אלו, וטענו שמדובר בדבר מקובל – והציגו כראיה את יצירתו המפורסמת של מרסל דושאן, שצייר שפם על דמותה של מונה ליזה. יש הטוענים כי הממשל האיטלקי יתקשה בתביעה מסוג זה, ואחרים אומרים כי חברת הנשק תוכל להתגונן תחת דוקטרינת "שימוש הוגן". לבסוף, החליטה החברה להוריד את הפרסומת ולהתנצל על השימוש ב"טעם רע".

 למרות העובדה שחבר המושבעים במדינת קליפורניה מצא שחברת Old Navy הפרה את סימן המסחר של חברת Active Sports Lifestyle USA, במסגרת קולקציה הביגוד שלה הנושאת את המילה "Active", קבע בית-המשפט כי אין מניעה שהיא תמשיך בשיווק הבגדים. בית-המשפט דחה את תביעת חברת Active Sport לפיצויים ולהפסקת שיווק הקולקציה, בקבעו כי לא הוכח ראייתית כי נגרם נזק לא מוחשי (מוניטין) כתוצאה משיווק הבגדים, בהתאם לקביעת בית-המשפט הפדרלי לערעורים בעניין Herb Reed Enterprises LLC v. Florida Entertainment Management, בה הועלה הנטל הראייתי במקרים אלו. יצוין כי הדבר מהווה המשך מגמה בפסיקות בתי-המשפט בארצות-הברית להעלות את הנטל הראייתי הדרוש לשם קבלת סעד של צווי מניעה קבועים בתביעות סימני מסחר.

 אף שאחת הדרכים החשובות למדוד את ההשפעה של דיני זכויות היוצרים היא דרך בחינה אמפירית של תביעות שהתנהלו בנושא, הרי שהדבר כמעט ואינו נבחן עד היום. במחקרם, "Copyright's Topography: An Empirical Study of Copyright Litigation", מנסים כריסטופר קוטרופיה וג'יימס גיבסון (University of Richmond) למלא חלל זה על-ידי בחינה מקיפה של כ-900 תביעות בנושא זכויות יוצרים שהוגשו לבית-המשפט, לרבות כל המסמכים המשפטים שהם הכילו. בחינה זו אפשרה להם להציג ממצאים מעניינים בדבר הדרך בה הסתיימו תיקים אלה (הסדר פשרה או פסק-דין), סוגי היצירות המעורבות בתביעות מסוג זה, כמו גם העילות הנטענות, הסעדים הנדרשים, אחוזי ההצלחה ועוד. בנוסף, המחברים מנתחים את המידע שנאסף כדי לזהות דרכים בהן תביעות זכויות יוצרים שונות מתביעות אזרחיות אחרות, ומראים כיצד מאפיינים מסוימים של תובע יכולים לחזות הצלחה בתביעה.

 המנהל לשעבר של שירות המוזיקה המקוון MP3tunes, שאיפשר למשתמשים לאחסן את קבצי המוזיקה שלהם ברשת, עתיד לשלם כ-41 מיליון דולר, לאחר שהשבוע בית-המשפט מצא אותו אחראי להפרת זכויות יוצרים של חברות התקליטים ומפיצות המוזיקה בתביעה שהוגשה על-ידן. תיק זה מהווה ציון דרך נוסף במאבקים המשפטיים שמנהלת תעשיית המוזיקה, לאחר שחברות שעסקו בשיתוף קבצים – דוגמת Napster,  Grokster ו-LimeWire – הורשעו בהפצה בלתי-חוקית של חומרים מוגנים. בהקשר דומה, נחתם השבוע הסדר פשרה בין חברת Viacom, הבעלים של מספר ערוצי טלוויזיה ואולפן סרטים, לבין YouTube, גם כן בנסיבות בהן האחרונה הפרה את זכויות היוצרים של הראשונה.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s