סקירת חדשות מעולם המשפט | משפט פלילי | 10.4.2014

 לפי סעיף 922(g)(9) לקוד הפלילי האמריקאי, נאסר על אדם שהורשע בעבר בעבירת אלימות במשפחה בהתאם לחוק במדינתו, לשאת נשק בעתיד. בעניין United States v. Castleman, הואשם אדם בעבירה לפי הסעיף הנ"ל, לאחר שבעבר הורשע בהרעלת בת-זוגו, וכעת נתפס מוכר כלי-נשק בשוק השחור. הנאשם טען כי הוא לא ביצע עבירה של אלימות במשפחה מכיוון שלשון החוק דורשת "פגיעה גופנית", ולכן פגיעות שאינן פיזיות, כגון הרעלה, אינן נכללות במסגרת החוק. בית-המשפט קבע כי אדם שביצע פעולה אלימה בהכרח השתמש בכוח פיזי העולה לכדי עבירה של אלימות במשפחה, כך שהחזקת נשק מצדו בעתיד תעלה לכדי עבירה פדרלית. השופטת סוניה סוטומאיור פירשה באופן רחב את החוק וטענה כי יש להכיר גם בפגיעות "קטנות" בתור מקרי אלימות במשפחה. בישראל, התייחסה לנושא אלימות במשפחה השופטת ארבל בפסק-הדין נורדיצקי נ' מדינת ישראל, כשהחמירה את עונשו של אדם שתקף את אשתו באופן חד-פעמי. כמו כן, חוק העונשין הישראלי אינו מחייב כוח פיזי על-מנת להרשיע בעבירת אלימות במשפחה, שכן סעיף 192 לחוק העונשין מטיל מאסר של שלוש שנים עבור איום, בין היתר על בן משפחה, בכוונה להפחידו או להקניטו.

 בית-המשפט של אוקלוהומה פסק כי המדיניות לפיה מרכיבי זריקות ההוצאה להורג הם חסויים הינה בלתי חוקתית. לדברי בית-המשפט, הסתרת הכימיקלים המרכיבים את זריקת ההרג, כמו גם את שם היצרן, מפרה את זכותו החוקתית של הנידון למוות להליך הוגן לפי התיקון החמישי לחוקת ארצות-הברית. הסודיות נובעת בעיקר מהעובדה שאוקלהומה, כמו מדינות אחרות בארצות-הברית בהן נהוג עונש מוות, מתקשות להשיג כימיקלים שיאפשרו את ההוצאה להורג, לאור העובדה שחברות רבות (בעיקר אירופאיות) אינן מעוניינות שמוצריהם יזוהו עם ההוצאות להורג.

 לפי איגוד העיתונאים הפקיסטני, כ-90 עיתונאים נרצחו בפקיסטן במהלך העשור האחרון. כעת, שופטי בית-המשפט העליון בפקיסטן הרשיעו לראשונה שישה נאשמים ברצח של עיתונאית. בית-המשפט גזר על שניים מתוך ששת הגברים עונש מוות, ועל ארבעת הגברים האחרים גזר מאסר עולם. נושא ההגנה המשפטית על עיתונאים מעורר עניין רב בעולם הן מצד ארגוני עיתונאים והן מצד ארגוני זכויות אדם, בעיקר בשל חשיבות העיתונות החופשית לחופש הביטוי וזכות הציבור לדעת. בישראל, ארגון העיתונאים פועל מול המשטרה כדי שזו תימנע מפגיעה או ממעצר של עיתונאים בעת מילוי תפקידם. עם זאת, בתחילת השנה הותקף כתב גלי צה"ל יאיר שרקי על-ידי שוטרים בעת השתתפותו בסיקור הפגנה בירושלים.

 בפסק-דין תקדימי של בית-המשפט האירופי לזכויות אדם בעניין O’Keeffe v. Ireland, קבע בית-המשפט כי למדינה אחריות על ניצול מיני שעברה המתלוננת בשנת 1973 כשהייתה בת 9, על-ידי מי שהיה מנהל בית-הספר הקתולי בו למדה. בית-המשפט פסק פיצויים עבור נזקים וכיסוי הוצאות משפט בסך 100,000 יורו. פסק-הדין מבטל הלכה משנת 2008 שנקבעה על-ידי בית-המשפט העליון באירלנד, לפיה למדינה אין אחריות לנוכח העובדה שבית-הספר נוהל באופן עצמאי תחת הכנסייה הקתולית. כעת נקבע ברוב של אחד-עשר שופטים מול שישה, כי מערכת החינוך באירלנד נכשלה בשנות ה-70 בהגנה על תלמידיה מפני ניצול מיני, כפי שקרה במקרה הנדון. שופטי הרוב נימקו את החלטתם בכך שהתקיימה הפרה של סעיף 3 לאמנה האירופית לזכויות האדם, האוסרת על יחס בלתי אנושי ומחפיר, זאת בשילוב סעיף 13 לאמנה הקובע את הזכות לתרופה.

 ראש הממשלה לשעבר של קרואטיה איבו סנדר ומפלגתו הורשעו בשחיתות על שימוש וניצול כספי חברות ממשלתיות. זוהי הפעם הראשונה שמפלגה קרואטית מורשעת בשחיתות. בית-המשפט הקרואטי הטיל על סנדר מאסר של 9 שנים, השבה של 2.8 מיליון דולר מכספיו האישיים ו-5 מיליון דולר מכספי המפלגה. המשפט החל בשנת 2012 והיווה חלק מניסיונותיה של קרואטיה להילחם בשחיתות על-מנת להצטרף לאיחוד האירופי, ניסיון שנחל הצלחה ביולי 2013. זוהי הרשעתו השנייה של סנדר, אשר הורשע כבר בשנת 2010 בעבירות שוחד.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s