סקירת חדשות מעולם המשפט | משפט פלילי | 1.5.2014

 בית-המשפט העליון של ארצות-הברית דן בעניין Paroline v. United States בשאלה כיצד יש לקבוע את גובה הפיצויים שיידרש לשלם מחזיק של חומר פדופילי לקורבנו. לפי החוק הפדראלי, קורבנות עבירה יכולים להגיש תביעת פיצויים אישית נגד המורשע, לפיצוי מלא על כל הנזקים שנגרמו להם. בית-המשפט העליון נדרש לקבוע את רמת הוכחתו של הקשר הסיבתי שבין התנהגות הנאשם לבין נזקי הקורבן על-מנת לזכות לפיצויים. בדעת רוב, על חודו של קול (חמישה מול ארבעה) נקבע כי קורבנות עבירה יהיו זכאים לדרוש פיצויים מכל אדם שהחזיק באופן בלתי-חוקי בתמונות מסוג זה, אך דחה את הרעיון כי המעוולים יחויבו ביחד ולחוד על סכום הנזק הכולל. המחזיק בחומר פדופילי יידרש לשלם חלק יחסי מהנזק שגרם מתוך סך הפיצויים להם זכאי קורבן העבירה. בעקבות פסק-הדין, נקראו קריאות לתיקון החוק, וכן להפיכת נטל הסיבתיות ל"סיבתיות מצטברת" (aggregate causation), כך שהקורבן לא יצטרך להוכיח את הנזק שנגרם לו על-ידי כל אדם ואדם. 

 זיכויו של ג'ורג' זימרמן מהריגתו של טרייון מרטין אשתקד, העלה תהיות רבות באשר לשאלה האם המשפט לוקה באי-צדק שנגרם בשל צבע עור וגזעו של הקורבן. במאמרו, "Neuro-Voir Dire and the Architecture of Bias", מציג דב פוקס (University of San Diego) את מורכבות סוגיית הדעה הקדומה בקרב חבר מושבעים, והשפעתה על תוצאות פסק-דין. המחבר טוען כי קיימים ארבעה סוגים של דעות קדומות: אינטרסים אישיים; אינטרסים קהילתיים; אמונות הקשורות למקרה הספציפי; ואמונות כלליות הנוגעות למקרה. באמצעות ארבעת הסוגים, מציע המחבר לחשוב באילו סוגי מושבעים אנו מעוניינים. לטענתו, יש להגביל פסילה של מושבעים פוטנציאליים, לכאלה שהעילה לפסילתם נוגעת לאינטרסים אישיים (כלכליים או חברתיים) או לאמונות הקשורות למקרה המסוים (הנובעות מעובדות או שמועות על הצדדים). לעומת זאת, אין לפסול מושבע בגין אינטרסים קהילתיים (כמו למשל רצון בנקמה) או בשל אמונות כלליות (כמו גורמים חברתיים או קבוצתיים).

 מערכת המשפט בקנדה, אשר לאורך שנים שמרה על חיסיון זהותן של נפגעות תקיפה מינית, נאלצת להתמודד לאחרונה עם הנפגעות עצמן. על-פי סעיף  486.4(1) לחוק הפלילי הקנדי, קיימת חובה להטיל איסור על פרסום שמות הנפגעים. במספר תיקים שנדונו לאחרונה, ביקשו נפגעות תקיפה מינית בעצמן להסיר את מעטה הסודיות על זהותן, בין היתר בשל הטענה כי הפיכתן ל"אות" (לצורך שמירה על החיסיון) מחזקת אצלן את תחושות האשמה והבושה, וכן כדי שיוכלו להתראיין בכלי התקשורת כאשר פרצופן אינו מטושטש ושמן המלא מופיע. הבקשות התקבלו והאיסור הוסר.

 ענישה המבוססת על הערכת סיכונים אקטוארית (actuarial risk assessment) בכלים אמפיריים נחשבת לרפורמת ענישה מתקדמת. הערכת סיכונים זו נועדה להציע הערכות הסתברותיות של מסוכנות עתידית אצל עבריינים, הערכות הנתפשות כאובייקטיביות, כאמינות, כשקופות וכהגיוניות, ועל-כן על בסיסן ניתן לגזור עונש מותאם לכל מורשע ומורשע. התפישה הזו גורמת למקבלי החלטות, למחוקקים ולשופטים רבים לקדם את השימוש בכלים אלה, מתוך אמונה כי השימוש בהם יוביל לסטנדרטיזציה בגזירת עונשים, יעזור במניעת דעות קדומות, וכתוצאה מכך ישפר מבחינה מוסרית ומשפטית את מעמד תוצאות גזר-הדין. במאמרה, "Adventures in Risk: Predicting Violent and Sexual Recidivism in Sentencing Law", מליסה המילטון (University of Houston) בוחנת את השימוש בכלים אלה בהקשר של עברייני מין ואלימות, השאלות שכלים אלה מעוררים, וכן מתייחסת לטענות התומכים בהם. מסקנת המחברת היא כי השימוש בכלים אלה בגזירת הדין הוא בעייתי, שכן טמון בהם פוטנציאל שגיאה. הסתמכות על מקור מידע שעלול להיות שגוי מערער את אמות הסיפים של דיני הראיות, פוגע בעקרונות הצדק, ומסכל את מטרות ההרתעה והפחתת הישנות העבריינות.

 בשנת 2011 הפרלמנט הקנדי העביר חוק אשר ביטל בצורה רטרוספקטיבית הליך בחינת שחרור מוקדם לאסירים פדראליים. בעניין Canada (Attorney General) v. Whaling, בית המשפט העליון הקנדי קבע כי החוק פוגע בזכותם של אסירים שכבר נגזר עונשם שלא להיענש פעמיים על אותה עבירה, זכות המעוגנת בסעיף 11(h) לצ'רטר הקנדי לזכויות וחירויות. זאת משום שביטול השחרור המוקדם מאריך באופן אוטומטי את התקופה המינימלית של מאסרם, ללא קשר לנסיבות האישיות.

 במאמרו, "Death Delayed is Retribution Denied", מנסה ראסל כריסטופר (University of Tulsa) לפרוץ את המבוי הסתום בשאלה האם כליאה ממושכת מטיבה עם מצבם של הנידונים למוות אשר נהנים מחיים ארוכים, או שהיא גוזרת על הנידונים למוות עונש נוסף בדמות מאסר ממושך. על-פי בית המשפט העליון האמריקאי, ההצדקה העיקרית לעונש המוות מבוססת על עקרון הגמול (retributivism), אך מאמר זה מוכיח כי השילוב של עונש המוות בתוספת מאסר ממושך מפר באופן משמעותי את עקרון זה. בין אם כליאה מהווה ענישה מחמירה בנוסף לעונש המוות ובין אם היא מאריכה חיים – השילוב בין העונשים אינו מוצדק תחת עקרון הגמול, ולכן מדובר בהכפלת עונשים שאינה חוקתית. תיקון 113 לחוק העונשין הישראלי הקובע תהליך של הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה העניק בכורה, אם כי לא בלעדית, לעקרון ההלימות (גמול), כעיקרון המנחה לגזירת העונש. ראו, למשל, את פסיקת בית-המשפט העליון בעניין ע"פ 8641/12 סעד נ' מדינת ישראל.

 התובע הכללי של ארצות-הברית, אריק הולדר, הודיע לאחרונה כי מחלקת המשפטים של ארצות-הברית תרחיב את הקריטריונים להמלצה על הענקת חנינה לאסירים פדראליים אשר הורשעו בעבירות סמים מסוימות. הולדר ציין כי הבית הלבן מחויב להשבת צדק, הגינות ומידתיות עבור אנשים אשר אינם מהווים איום על ביטחון הציבור. הרחבת הקריטריונים תגדיל בצורה דרמטית את כמות בקשות החנינה הנשלחות לנשיא ארצות-הברית, ומחלקת המשפטים תקצה עשרות עורכי-דין עבור אלפי הבקשות הצפויות להתקבל. הרחבת הקריטריונים היא חלק מהמאמץ לצמצם את אוכלוסיית בתי-הסוהר, ולשים סוף לפערי הענישה בתחום הסמים. מאמץ זה ממשיך את המגמה שהחלה עם חקיקת ה-"Fair Sentencing Act", אשר נכנס לתוקפו בשנת 2010.

 כיצד ערכים חברתיים מעצבים את המוסד המשפטי במדינות שונות בעולם? על שאלה זו מנסה יהונתן גבעתי (האוניברסיטה העברית) לענות במאמרו, "Legal Institutions and Social Values: Theory and Evidence from Plea Bargaining Regimes", באמצעות בחינת נושא הסדרי הטיעון במשפט הפלילי. אף שהסדרים אלו מקובלים מאוד במדינות מסוימות, השימוש בהם מוגבל במדינות אחרות. גבעתי תוהה מה גורם לשוני זה, וטוען כי הוא נובע מהעובדה כי מדינות שונות מייחסות חשיבות שונה לערכים חברתיים שונים. גבעתי מציג תיאוריה המנתחת מבחינה כלכלית את ההיקף האופטימאלי של הסדר הטיעון המתבסס על ערכים חברתיים – באילו מקרים הסדרי טיעון יותרו, ובאילו מקרים הסדרי הטיעון יאסרו. על-פי המודל, ככל שהחברה שמה דגש נמוך יותר על הרשעת חפים מפשע, ודגש גבוה יותר על הרשעת אשמים – הדבר יוביל לשימוש הולך וגובר בהסדרי טיעון. המחבר מצליח לאשש את המודל המוצע באמצעות השוואת נתונים ממדינות רבות על אודות ההעדפות החברתיות הנוגעות להענשת חפים מפשע לעומת האפשרות כי אשמים יזוכו, וכן באמצעות ניתוח משטרי הסדרי הטיעון במדינות השונות.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s