סקירת חדשות מעולם המשפט | משפט פלילי | 29.6.2014

 ממשלת מקסיקו פרסמה הנחיות חדשות לגבי ענישה בגין פשעי חטיפה. העונש המינימאלי שנקבע למורשעים בעבירות מסוג זה הועלה ל-40 שנות מאסר (פי שניים מהעונש כיום). במקרה בו החטיפה מסתיימת ברצח של הנחטף, נקבע עונש של 140 שנות מאסר. בכל מקרה יוטלו על החוטף גם קנסות כספיים. בין יתר השיקולים, יובאו מצב החטוף לאחר החזרתו – האם הוחזר כשהוא פצוע או בריא – גיל הנחטף, זהותו, תפקידו וייחוסו. החמרה זאת בענישה מגיעה בעקבות גידול מתמיד ושיטתי במספר מקרי החטיפה במדינה. כך למשל, בשנת 2007 דווחו למשטרה 440 מקרי חטיפה, ובשנת 2013 המספר האמיר ל-1,698 מקרים. יש לציין, כי הממשל מעריך כי רק 2% מסך מקרי החטיפה מדווחים למשטרה, כך שבפועל מתבצעות במקסיקו מעל 100,000 חטיפות בשנה.

 בית-המשפט העליון האמריקאי הפך לאחרונה את החלטתו של בית-המשפט לערעורים בעניין Bond v. United States, וקבע כי לא ניתן להרשיע אישה אשר ניסתה להרעיל את המאהבת של בעלה על-בסיס האמנה הבינלאומית האוסרת על שימוש בנשק כימי (Chemical Weapons Convention), אשר ארצות-הברית חתומה עליה. בקביעתו, פסק בית-המשפט כי מבנה החוקה והחוק בארצות-הברית הוא כזה שמעשי הפשיעה בתוך המדינה נאכפים באמצעות החוק הפדראלי, וכל עוד לא קבע הקונגרס אחרת, אמנת הנשק הכימי אינה חלה על מעשי פשע מקומיים. עם זאת, יש הסבורים, כי ההחלטה אינה פותרת באופן מוחלט את סוגיית היקף הכוח של הקונגרס הפדראלי להשפיע על חוקים בסמכות המדינות, באמצעות אמנות בינלאומיות.

 מושל פלורידה אישר לאחרונה את הצעת החוק המרחיבה את חריג שימוש בכוח כהגנה העצמית  (Stand-your-ground law) גם על יריות אזהרה. החוק המדובר מגיע בעקבות המקרה של מריסה אלקסנדר, אשר נידונה ל-20 שנות מאסר בגין תקיפה בנסיבות מחמירות (ומחכה כעת למשפט חוזר), וזאת לאחר שירתה "יריית אזהרה" שנועדה להבהיל את בעלה שהטריד אותה תקופה ארוכה.

 מחקרים שנעשו בשנים האחרונות, הוכיחו באופן ברור כי סכנת הרשעות שווא במשפט הפלילי היא אמיתית ושכיחה הרבה יותר מהמשוער, וכי להודאות שווא יש חלק גדול בכך. אחת ההצעות שעלתה מצד סניגורים כדי להתמודד עם תופעה זאת, הייתה לעשות שימוש בעדויות מומחים, בכדי להסביר לחבר המושבעים אודות התופעה, ולעזור להם להתגבר על ההנחה השגויה לפיה אדם לעולם לא ייכנע ללחץ ויודה במעשה שלא ביצע. עם זאת, בתי-המשפט נטו שלא לקבל שימוש באפשרות זו. במאמרם, "Expert Testimony on Interrogation and False Confession", בוחנים בריאן קוטלר, קייט פינדלי ודניאל לונלי (University of Ontario & University of Wisconsin) את הצורך והבסיס לעדות מומחים בנוגע להודאות שווא בתיקים פליליים ותפקיד הודאות השווא בהרשעות שגויות. מסקנתם היא כי עדויות אלה צריכות להיות קבילות ברוב המקרים, וכי בניגוד להנחה הרווחת עדות מסוג זה דווקא כן יכולה לסייע לחבר המושבעים.

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים כתב-העת של בית-הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה
פוסט זה פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, סקירת חדשות מעולם המשפט, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s